הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
שורמן פיצח בשעה וחצי
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ספר שירים חדש לד"ר אורי וייס
03/08/2017   |   איתן קלינסקי
 
 
 
ואתחנן אל ה' בעת ההיא
03/08/2017   |   ציפורה בראבי
 
 
 
מהלך מדיני של 360°
03/08/2017   |   צ'לו רוזנברג
 
 
 
אם אמות מחר בבוקר
03/08/2017   |   עפר דרורי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
רצח מחסנאית ישיבת פוניבז'
ישיבת פוניבז' [צילום: פלאש 90]

בימים אלה, מלאו 70 שנה להירצחה של רבקה הרצוג, מחסנאית ישיבת פוניבז' בבני ברק. היא נרצחה ב-15 בפברואר 1947 בידי כנופיית שודדים ערבים שחדרו באישון לילה למחסן ישיבת פוניבז' בבני ברק, כאשר ניסתה למנוע בעדם לבצע את השוד

▪  ▪  ▪
סיפור רצח המחסנאית בישיבת פוניבז' (בשפת העם פוניביץ') אינו ידוע ומוכר לרוב רובו של הציבור, כתבה זו באה לספר את סיפור האירוע ואת סיפורה של רבקה הרצוג, מחסנאית ישיבת פוניבז'.

סיפור רצח המחסנאית

בליל שבת, 15 בפברואר 1947 בשעה 3 לפנות בוקר לערך, חדרו שלושה ערבים(יש אומרים שניים) חמושים במקלע, למחסן ישיבת פוניבז' שבשכונת זיכרון מאיר בבני ברק. הם חדרו למחסן דרך החלון והחלו להוציא ממנו חפצים ודברי לבוש .בצריף ליד המחסן, ישנו באותה עת מספר תלמידי ישיבה. אחד מהם סיפר בעדותו כי התעורר כאשר אחד הערבים הדליק גפרור וראה את השודדים לבושים בלבוש ערבי. הם דיברו בקול רם בערבית. הוא הבין מיד במה מדובר אך מהפחד מהגנבים העמיד פני ישן ופחד לצעוק. הערבים חשדו בו ולפני צאתם ניגשו למיטה בו ישן ומשכו בשערותיו אך הוא, ספק ער, ספק ישן, לא זז. בחדר שיני בצריף, ישנה רבקה הרצוג מחסנאית ישיבת פוניבז'. רבקה בניגוד לתלמידי הישיבה שישנו בצריף או עשו עצמם ישנים מהפחד מהגנבים, התעוררה כנראה לשמע רעש הקולות והרחשים (השודדים דיברו בערבית בקול רם) והחלה פורצת בצעקות במטרה להניס את השודדים. השודדים שהיו חמושים במקלע ירו עליה מיד מספר יריות. אחת מהן פגעה ברקתה. ירייה נוספת פגעה בחזה. רבקה הספיקה לצאת מהצריף צעדה מתנדנדת כמה צעדים, אולם מיד כרעה ונפלה. רופא שהוזעק למקום קבע את מותה. גופתה הועברה לבית החולים הממשלתי בפרדס כץ. המשטרה הוזעקה למקום, ועם בוקר הובאו למקום כלבי גישוש. העקבות הוליכו לתל ליטוינסקי (כיום אזור בית חולים תל השומר) אך בשלב מסוים לא נמשך מעקב הכלבים אחר עקבות השודדים. בצד הדרך, כך נמסר, התגלו חפצים שנגנבו ממחסן הישיבה.

רבקה הובאה למנוחות בבית העלמין בנחלצת יצחק על מצבת קברה נחרט:" פ"נ אישה צנועה וכשרה רבקה הרצוג בת דב נרצחה כה' שבט תש"ז תנצב"ה."

סיפור חייה של רבקה הרצוג

רבקה הרצוג בת 42 במותה, נולדה באזור צ'כוסלובקיה עלתה לארץ כמעפילה בשנת 1945 יחד עם אחיה, שרידים ממשפחה גדולה שנספתה בשואה ובהם בעלה של רבקה הרצוג ורבים נוספים מבני משפחתה ניספו בשואה והיא נותרה אלמנה. היא עבדה כמחסנאית בישיבת פוניבז' בזיכרון מאיר בבני ברק ולמעשה גם כסוג של אם בית בישיבה - אם שניה ודואגת לתלמידי הישיבה, שרבים מהם איבדו את בני משפחותיהם בשואה ונותרו ללא אם ואב. מספרים, כי הייתה מסורה מאוד לתפקידה. בדרך כלל הייתה לנה בתל אביב ובמקרה בליל הרצח, ליל שבת לנה בצריף שליד מחסן ישיבת פוניבז'.

זמן מה, לפני שנרצחה נודע לרבקה כי אמה נותרה בחיים ומתגוררת באירופה. אחיה של רבקה שהתגורר בארץ, שהה בעת הרצח באירופה לשם יצא כדי לפגוש את אימם כשהכוונה היא לעלות את האם ארצה. מהאח נבצר ללוות את אחותו בדרכה האחרונה והאם שהצליחה לשרוד את תלאות השואה ואיבדה רבים מבני משפחתה בשואה לא זכתה להיפגש ולראות את בתה. סיפור מרגש ועצוב מאוד לכל הדעות.

וכך כותב א. במדור "זכרון להולכים" בעיתון הצופה, מיום חמישי 5 בפברואר 1948 על רבקה הרצוג במלאת שנה למותה: "אשה צנועה זו אשר חייה היו קודש למעשי חסד טהורים עלתה ארצה בשנת תש"ד. באב"דה את משפחתה בחורבן גלות אירופה, ראתה את כל תוכן חייה בדאגה ועזרה לזולת... באהבה גדולה התמסרה לתפקידה, דאגה לצרכיו היום יומיים של כל ילד וילד, השגיחה בעין פקוחה על מלבושיו שיהיו נקיים ומסודרים ונתנה להם את ההרגשה של דאגת אם, החסרה להם. דיבורה היה בשקט ובצניעות יתרה כאילו מתוך רצון פנימי לא להבליט את אישיותה. אכן יודעיה ידעו כי אישה יקרת נפש היא".

מי מכיר מי יודע?

דורון לייטנר מפענח תעלומות היסטוריות, כותב לי כי רבקה הרצוג לא נכללת באתר הממלכתי לחללי פעולות האיבה, וכי הוא פועל לקדם הנצחתה באתר זה. "פרסום הפרשה עשוי לסייע באיתור בני המשפחה ולקדם הנצחתה באתר לחללי פעולות האיבה", כותב לי דורון לייטנר.

ניסיתי לברר, אם יש מישהו מבני משפחתה או מכריה של רבקה הרצוג שעדין בחיים ויכול להרחיב על סיפור חייה של רבקה וסיפור הרצח, אולם ללא הצלחה גדולה. ידוע שהיה לה אח. מה שמו? מן הסתם נותרו צאצאים מהמשפחה שהכירו או יודעים את סיפור חייה של רבקה שעל-פי עדויות הייתה אישה אצילית ומופלאה. סביר להניח כי חלק מתלמידי הישיבה שלמדו בישיבה באותה תקופה זוכרים את מקרה הרצח לפרטיו. ייתכן שיש אף כאלה מבניהם שלנו בצריף בליל הרצח. מי שיודע פרטים על הפרשה או שהכיר את רבקה מוזמן להגיב במדור התגובות הצמוד לכתבה זו. גם הנהלת ישיבת פוניבז' שרבקה עבדה בה במסירות ובנאמנות, ראוי שתירתם להנצחתה של רבקה הרצוג.

תאריך:  16/02/2017   |   עודכן:  16/02/2017
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 76לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
רצח מחסנאית ישיבת פוניבז'
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מייק
16/02/17 16:32
2
מיכה כרמון
16/02/17 17:14
3
אזרחית ותיקה
17/02/17 18:08

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
האימפריאליזם האשורי ניהל מדיניות שיטתית של הגליית אוכלוסין מהארצות הנכבשות לאשור. אבל, לדעת נדב נאמן (Nadav Naaman) היה זה תגלת פלאסר ה-3 (745 - 727 לפנה"ס) שפיתח ושכלל את שיטת הגליית ההמונים. למדיניות ההגלייה ההמונית היו מספר מטרות והרלוונטית לענייננו היא: שבירת מסגרות לאומיות קיימות. השיטה כללה עקירת המוני אוכלוסין מהארץ הכבושה והבאת אוכלוסין שנעקרו מארצם במקומם. ההגלייה לאשור כללה בעיקר את העילית ותושבים בעלי מיומנויות כמו בעלי מלאכה וחיילים.
16/02/2017  |  רבקה שפק ליסק  |  כתבות
תעשיית השתלים הדנטאליים בישראל היא תעשיה מפותחת מאוד, שהתפתחה כאן במקביל לתעשיית השתלים הבינלאומית, ומאופיינת על-פי שיקולים של ביקוש, היצע ותמחור. כיום ישנם בשוק הרפואי סוגים רבים של שתלים דנטאליים בעלי פני שטח שונים ועיצוב שונה.
15/02/2017  |  ד"ר ערן פרמון  |  כתבות
במרכזו של קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, ניצב מבנה גדול בולט ומרשים. נא להכיר: זהו "בית דוידקה"- אולם למופעים, מהגדולים בתנועה הקיבוצית ובטח שבעמק הירדן, שנקרא על שמו ולזכרו של דוד ( "דוידקה") נמרי שהיה איש הרכש והמוסד לעליה ב', סגן מפקד הפלמ"ח ומנכ"ל משרד התחבורה. המבנה עשוי משתרע על שטח של כ1000 מטרים ובו כ-700 מקומות ישיבה.
14/02/2017  |  אלי אלון  |  כתבות
בפברואר 2015 פרסמנו ראיון פתוח וחושפני עם עומר בו סיפר על ההתמודדות עם גידול נועם, בנו האמן. עתה, לאחר שנתיים, שבנו ופנינו לפרופסור עומר וביקשנו שיחלוק אתנו את מציאות חייו העכשווית בהקשר זה
14/02/2017  |  דניאל פלורנטין  |  כתבות
סיפורו האישי כאב המטפל בבן בוגר הלוקה בבעיה נפשית משמעותית, אך למרות זאת מקיים קריירה מרשימה כאמן. התובנות שמציף פרופ' עומר רלוונטיות לכלל ההורים ולכלל הקוראים, שהניסיון להבין את עצמנו כבני אדם קוסם להם
14/02/2017  |  דניאל פלורנטין  |  כתבות

פורומים
היסטוריה
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט