המלחין והמנצח, המחנך והמורה למוזיקה (1933 -2014) לוי שער היה המנהל והמייסד של הקונסרבטוריון העירוני בעפולה, מקים ומנצח תזמורות הנוער בעיר ועמד במשך שנים בראש פרויקט "עיר מנגנת" בעפולה. שער, מי שהלחין את השירים "צל ומי באר" ("במדרון מעל הוואדי") שכתב יורם טהר-לב, וכן את השיר "שי" ("אעולל כגפן שארית הרחש") שכתבה המשוררת רחל, נפטר בביתו בעפולה בחודש אוגוסט 2014 והוא בן 81.
לאות הערכה והוקרה על תרומתו של לוי שער להקמת הקונסרבטוריון ותרומתו לקידום החינוך המוזיקלי בעיר החליטה עירית עפולה בשיתוף הנהלת המרכזיים הקהילתיים בעיר, לקרא את האודיטוריום ב"בית המוזיקה"-הקונסרבטוריון למוזיקה העירוני ב"בית יד לבנים" ברח' שדרות רבין, על שמו של לוי שער .בטקס קריאת האודיטוריום על שם לוי שער שנערך במוצאי שבת 5.12.2015, השתתפו ראש עיריית עפולה,
יצחק מירון וראש עירית עפולה לשעבר, עובדיה עלי. השניים נשאו דברים לזכרו והעלו על נס תרומתו לחינוך המוסיקלי בעפולה. עובדיה עלי ובני משפחתו של לוי שער התכבדו בהסרת הלוט משלט ההנצחה.
שלט ההנצחה הותקן בחזית הכניסה לאולם האודיטוריום שבקונסרבטוריון ועליו נכתב בזו הלשון: "אולם הקונצרטים ע"ש לוי שער ז"ל (1933-2014) מוסיקאי, מחנך, מורה למוזיקה, מעבד ומלחין בזמר העברי, המנהל המייסד של הקונסרבטוריון העירוני מקים ומנצח תזמורות הנוער". שלט זהה נוסף, הוצב גם בתוך האולם אך במקום לא בולט, נסתר משהו. והנה לפני כשבועיים, למעלה משנה, לאחר שהוצב, הוסר שלט ההנצחה לזכר לוי שער מהקיר ודווקא זה שהוצב בחזית הכניסה ובמקום בולט. תושבת עפולה פנתה אלי בעניין זה, וביקרתי במקום. חדי עיין יוכלו להבחין עדיין בחורים שנותרו ושימשו להתקנת השלט. השאלה שעולה מיד, למראה הקיר ללא השלט, היא למה הוסר השלט ולמי הוא הפריע, והאם אין כאן פגיעה בכבודו ובזכרו של לוי שער שתרם כה רבות לקידום החינוך המוסיקלי בעיר.
יו"ר המרכזים הקהילתיים: "השלט הוסר במחטף ללא ידיעתי ואישורי" פניתי לגדעון פורת יו"ר רשת דירקטוריון המרכזים הקהילתיים בעפולה האחראי בין השאר גם על הקונסרבטוריון העירוני כדי לברר הנושא התמוה. פורת אומר לי כי על הסרת השלט נודע לו לפני מספר ימים וכי הדבר נעשה "במחטף" ללא ידיעתו וללא אישורו. פורת מציין כי היה מיוזמי ההחלטה לקרא את אולם הקונצרטים(האודיטוריום") בבית המוזיקה העירוני על שם לוי שער ש"תרם תרומה גדולה לחינוך המוסיקלי בעיר ולהקמת תזמורות הנוער העירוניות". לדברי פורת, הסרת השלט נעשתה בהוראת אנשי "יד לבנים " בעפולה ששוכן יחד עם בית המוזיקה(הקונסרבטוריון) באותו בניין ברחוב שדרות
יצחק רבין (מול הספרייה העירונית). הבניין שייך לעיריית עפולה, אומר פורת "רוב שיטחו של הבניין משמש למשרדי וכיתות לימוד של בית המוזיקה ועל מקצת שטחו שוכן בית "יד לבנים".
ניסים אוחיון יו"ר ארגון "יד לבנים" במרחב העמקים, אומר לי בתגובה, כי השלט לזכרו של לוי שער הוצב במקומו של שלט קודם שהיה במקום. "לא שאלו אותנו אני שתקתי וישבתי הרבה זמן בשקט בעניין השלט הם (המרכזיים הקהילתיים א.א) השתלטו על הבניין. הבניין גם שלנו", אומר לי אוחיון. לדבריו של אוחיון הוא נפגש לפני שבועיים עם גדעון פורת יו"ר רשת המרכזיים הקהילתיים ודן אתו גם בנושאים שונים הקשורים לקונסרבטוריון וניסינו ליישר ההדורים ו"להגיע להסכמה וברוח שקטה". שאלתי את אוחיון מי נתן את ההוראה להסיר את שלט ההנצחה ולמה בדיוק. אוחיון לא השיב לי בצורה מפורשת ולא הצלחתי להבין מדבריו מי בדיוק נתן את ההוראה, עם זאת לא שמעתי מימנו הכחשה לטענה שהוא או אנשים אחרים בארגון "יד לבנים" הם שנתנו את ההוראה.
שלא יהיו אי-הבנות: מדובר בשלט הנצחה שמודיע כי האודיטוריום נקרא על שמו של לוי שער, הוא היה שלט חדש שהוצב רק לפני כשנה. השלט היה במצב תקין לחלוטין ומי שהסיר אותו לפני כשבועיים עשה זאת על-מנת לא להחזירו. ייתכן, ואני אומר זאת גם על סמך שיחות עם אנשים, כי הרקע להסרת השלט הוא מאבקי שליטה. אבל אני חייב לציין שאני לא בטוח בכך ומבחינתי הסיבה להסרת השלט היא תעלומה שמחייבת ברור. כך או כך הסרת שלט ההנצחה היא שערורייה ופגיעה בזכרו ובכבודו של לוי שער ומן הראוי להחזיר שלט ההנצחה שהוסר למקומו הבולט .
סיפור חיו של לוי שער לוי, נולד באודסה בשנת 1933 עלה מברה"מ בשנת 1972, והתיישב בעיר עפולה ראש העיר עפולה המיתולוגי עובדיה עלי שנבחר לתפקיד זה בסוף שנת 1978 ביקש לקדם את נושא חינוך המוזיקה בעפולה. למשימה נקרא לוי שער מורה מוערך למוזיקה שלימד והדריך במספר מוסדות חינוך בעיר כמו בית ספר "יזרעאל " ו"רמות". כצעד ראשון הקים לוי את תזמורת כלי נשיפה של עפולה .בהמשך היה ממייסדי הקונסרבטוריון העירוני, שבו מנגנים כיום מאות בני נוער ומבוגרים. וניצח (תרתי משמע) על פרויקט "עיר מנגנת" בעפולה הוא הקים את תזמורת הנוער העירונית ועמד בראשה במשך 21 שנים. לוי היה דמות מוכרת ומוערכת בעיר עפולה דמות כריזמטית הדורש מצוינות ומשמעת מתלמידיו ומביא אותם להישגים. בשנות עבודתו. זכה לאינספור תעודות הוקרה, בהן שתי מדליות ממשרד התרבות על תרומתו לפיתוח המוזיקה בעיר.
בשנות ה-80 שלח שער את לחנו לשיר "שי" ("אעולל כגפן שארית הרחש") שכתבה המשוררת רחל, ל
נעמי שמר. זו העבירה את השיר לצמד "הדודאים" ששילבו אותו במופע משותף עם הפרברים והשאר היסטוריה. השיר הפך לקלסיקה בזמר העברי. בהמשך קיבלו "הדודאים" לחן נוסף של שער. הלחן מצא חן בעיניהם והם ביקשו מיורם טהר לב לחבר לו מילים וכך נוצר השיר "צל ומי באר" שגם הוא הפך חיש מהר לשיר אהוב ומוכר. לוי הלחין גם את השיר "עפולה עירי" למילים של ראובן בן שחר.
שנותיו האחרונות היו קשות .הוא נדחק מתפקידיו במוסדות המוזיקה בעיר וכנראה חש ממורמר כי לא זוכה לכבוד והערכה המגיעה לו. עירית עפולה התכוונה להעניק לו אות יקיר העיר אולם לוי לא הגיע לקבלו. לפני מספר שנים תוכנן לערוך לכבודו ערב הוקרה אך הוא ביקש לבטלו.
הותיר אחריו את רעייתו לינה ובן המתגורר בשוויץ.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
