הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה  פלילים 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הנוטרה דאם זקוקה לשיפוץ
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
"רוצה לקנות חנות?"
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
סדוקה
01/08/2017   |   יוסף כהן-אלרן
 
 
 
הפנים האמיתיות של בנימין נתניהו
01/08/2017   |   מתי דוד
 
 
 
תקציב המדינה - זוויות להבנתו
01/08/2017   |   דניאל גלילי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
קבר משפחת גצלר ברמת השרון [צילום: באדיבות ד"ר אבישי טייכר ]
רצח משפחת גצלר בשנות ה-50
בליל ה-1 באפריל 1959 לפני כ-58 שנים רצח תושב שכונת נוה מגן ברמת השרון יהודה גצלר, רב סרן בצה"ל את רעייתו המאיירת חנה גצלר ושלושת ילדיהם, יהודית, יעל ויגאל, כשירה בראשם בעת שישנו ומיד לאחר מכן שם קץ לחיו. ממשפחה בת 6 נפשות נותר בחיים בן הזקונים יובל .רבה של רמת השרון התיר לקבור את האב הרוצח יחד עם הנרצחים. פרשת הרצח זעזעה בזמנו את המדינה וזכתה לסיקור נרחב בעיתונות, אולם עם השנים נשכחה כמעט לגמרי

>
>
>
באפריל שנת 1959 הוכו תושבי שיכון נווה-מגן ברמת השרון, בהלם זעזוע ותדהמה לאחר שנודע כי משפחת יהודה וחנה גצלר שהתגוררו בשכונה עם ארבעת ילדיהם, יהודית, יעל, יגאל ויובל, נרצחה כמעט כולה על-ידי אב המשפחה. האב יהודה גצלר, רב-סרן בצה"ל, רצח בזה אחר זה, ביריות אקדח לראשם, בעת שישנו, את רעייתו המאיירת חנה גצלר (45) ואת שלושת ילדיהם, יהודית בת 15, תלמידת כיתה ט' בבית ספר "תיכון חדש" בתל אביב, יעל בת ה-14 תלמידת כתה ז' בבית ספר היסודי המקומי ויגאל בן ה-10. לאחר הרצח שם קץ לחיו בירייה בראשו. בן הזקונים יובל גצלר בן ה-7.5 תלמיד כיתה ב', ששהה אף הוא בבית בעת הרצח, הוא היחיד שנותר בחיים ממשפחה בת 6 נפשות. ההערכה היא כי האב יהודה גצלר התכוון לרצוח גם את ילדו, יובל, ירה עליו והחטיא או שאירעה תקלת מעצור באקדח או כדור שניתקע או תקלה אחרת, לאב נותר כדור אחרון בלבד שאותו ייעד כנראה לירייה בראשו הוא, וכך ניצלו חייו של הילד יובל.

סיפור הרצח

הרצח המזעזע התרחש, בליל יום רבעי ה-1 באפריל 1959, אור ליום חמישי. בבית משפחת גצלר, בית קטן, מוקף דשא ברחוב הזית 25 בשכונת נווה מגן ברמת השרון. בשעות הלילה על-פי הערכה, לאחר חצות, אב המשפחה, יהודה גצלר, בשנות ה-50 לחיו, נטל אקדח שהושאל כמה ימים לפני כן משכן וירה מטווח אפס בראשם של אשתו ושלושת ילדיו שעה שישנו במיטותיהם. לאחר מכן ירה בראשו ושם קץ לחיו. מחקירת שכנים התברר כי לא שמעו את היריות ולא הבחינו במשהו חריג.

למחרת בבוקר התעורר יובל בן הזקונים, בן ה-7.5 של יהודה וחנה גלצר וראה את בני משפחתו שוכבים במיטותיהם כשדם על ראשם. בעדותו לשוטרים סיפר הילד: "ראיתי כי ליגאל יש דם על הראש ולידו כדור. הלכתי לחדר השני לספר על זה לאימא וראיתי שגם לאימא יש דם על בראש ואז ראיתי שגם לאבא יש דם בראש הלכתי לחדר של האחיות שלי וראיתי שגם להם יש דם בראש. התלבשתי ולקחתי את הילקוט לא ידעתי מה השעה עד שראיתי ילד אחד הולך לבית ספר והלכתי אתו".

במשך כל היום לא סיפר הילד המבוהל את מה שראו עיניו. בסוף יום הלימודים סיפר יובל למורתו על מה שראו עיניו. המורה טובה מסר (רעייתו של עודד מסר קצין בכיר בצה"ל ולימים המפקח על הבנקים. ואימא של פרופ' חגית מסר- ירון) מיהרה לברר את סיפורו של יובל והתברר כי אחיו ואחותו של יובל שלומדים בבית ספר לא הופיעו ללימודים. היא מיהרה לדוח על כך למנהלת בית הספר זהבה גרמן (רעייתו של אלוף משנה צבי גרמן). גרמן ניגשה בליווי הילד לבית גלצר, השעה הייתה בסביבות 1 אחר-הצהריים, תריסי הבית היו מוגפים. היא נכנסה לבית שהיה אפלולי בשל התריסים המוגפים והבחינה בבני המשפחה השרועים על מיטותיהם ללא רוח חיים. למקום הוזעקה רופאה שקבעה את מותם של החמישה.

חוקרי המשטרה שהוזעקו למקום גילו מחזה מזעזע. הבן יגאל גצלר בן התשע וחצי שכב במיטתו כשדם על רקתו, לידו היה מונח ילקוט מסודר מוכן לבית הספר. בחדר השני היו מוטלות גופותיהם של שתי הבנות יהודית(15) ויעל (13.5). בחדר הסלון נתגלו לחוקרים על שתי מיטות מוצעות גופת האישה חנה גצלר ולידה אב המשפחה יהודה גצלר כשחצי גופו העליון על מיטתו ורגליו שמוטות על הרצפה ולידו אקדח. למקום הגיע סמפכ"ל המשטרה עמוס בן-גוריון, וקציני משטרה בכירים אחרים. חמשת הגופות הועברו למכון הפתולוגי. על-פי הערכת המשטרה לא סביר בתנאי זירת הרצח כי בני המשפחה לא שמעו את הירייה הראשונה ולכן הועלתה סברה בתחילת החקירה כי בני המשפחה הושקו בסם מרדים טרם הירצחם.

האב תכנן את הרצח

מחקירת המשטרה את הרצח עולה, כי הרצח תוכנן על-ידי אב המשפחה לפחות כמה ימים לפני התרחשותו. התברר, כי כמה ימים לפני הרצח פנה אב המשפחה יהודה גצלר לשכן וביקש שישאיל לו אקדח 0.22 אינץ' שהיה ברשותו "כדי להרוג עכבר גדול שחדר לביתו". השכן, כך דיווחה העיתונות דאז, נענה לבקשה והשאיל ליהודה גצלר את האקדח וכן מחסנית ובה שישה כדורים. שם השכן, משאיל הנשק, לא פורסם בעיתונות, אולי כי ביקש שלא להיחשף. בליל הרצח ביקש יהודה מבתו יהודית גצלר בת ה-15 ששמרה באותו ערב ( "ביבי סיטר") על ילד של משפחה בשכונה, להקדים לחזור הביתה ולא להישאר ללון בבית, בו שמרה על הילד, כפי שנהגה לעשות מידי פעם ואכן הבת יהודית חזרה הביתה באותו ערב מוקדם.

שכונת נוה מגן שהוקמה ב-1955 הייתה מהשכונות הראשונות שהוקמו למשוחררי הצבא הבריטי ולקציני צה"ל, ומכאן שמה. הבתים בשכונה היו חד ודו-משפחתיים צמודי קרקע. משפחת יהודה וחנה גצלר התגוררה (לפי דיווחי העיתונות) עם ארבעת ילדיהם בבית קטן מוקף דשא ברחוב הזית 25 בנוה מגן. בין המתגוררים בשכונה באותם ימים לא הרחק ממשפחת גצלר דמויות ידועות שם ובהם רחבעם זאבי, אברהם אדן, עזר ויצמן, לימים אלופים בצה"ל וחיים בר לב לימים הרמטכ"ל השמיני.

המשפחה נודעה בשכונה כ"משפחה יקית שקטה, תרבותית. ובעלת נימוסין. אב המשפחה יהודה גצלר שירת בצבא קבע כקצין והגיע לדרגת רב סרן. הוא השתחרר משירות צבא קבע בצה"ל כחצי שנה לפני הרצח ובעזרת פיצוי הפרישה שקיבל מצה"ל והלוואות מבנקים פתח משרד לפרסום בשם "רון"( אולי און א.א) ברחוב אלנבי בכיכר המושבות בתל אביב. העסק לא צלח ויהודה גצלר נקלע לקשיים וחובות כספיים גדולים. ייתכן שכאן טמונה הסיבה להחלטתו לרצוח את משפחתו ולשים קץ לחיו. האם חנה גצלר הייתה ציירת גרפיקאית היא עבדה בקרן קיימת לישראל והועסקה שם בעיצוב וכתיבת דיפלומות ותעודות למיניהן. בין עבודותיה ציורים ואיורים בספר הזהב של קק"ל ואלבום מצולם לצילומי ילדים. כמו-כן איירה ספרי ילדים וכן את ההגדה של פסח. היא עלתה לארץ ישראל בשנת 1938 מגרמניה. תושבי השכונה חיבבו אותה מאוד ובמיוחד הילדים שבפורים נהגו לביתה שם איפרה אותם בטוב כישרונה.

הלווית המשפחה

האב הרוצח יהודה גצלר נקבר בבית העלמין הישן ברמת השרון יחד ובצמוד לקברי בני משפחתו אותם רצח, וזאת על-פי היתר מיוחד של הרב יעקב אדלשטיין רבה של המושבה רמת השרון, שפסק כי הנוהג לקבור אדם מתאבד מאחורי הגדר אינו חל במקרה זה שכן רצח בני המשפחה על-ידי האב, נעשה ללא ספק לאחר שנטרפה עליו דעתו ואין לכנותו מתאבד.

ההלוויה נערכה כארבעה ימים לאחר הרצח ביום ראשון 5 באפריל 1959 בהשתתפות כ-500 מתושבי הסביבה ובניהם ראש המועצה יצחק כספי, קציני צה"ל בכירים, מורים ותלמידים. בין המשתתפים בהלוויה נראו שלושה קרובי משפחת הנרצחים, מנחם (מכס) גצלר מרחוב הירקון 35 בתל אביב, יעקב גצלר מראשון לציון ומשה גצלר. כן נראו אלוף משנה א. דורון ואל"ם מ. שחם.

בזה אחר זה, לקול זעקות שבר קורעות לב של שכנים ומכרים, הורדו גופות הקורבנות לקבריהם. לאחר סתימת הגולל נשא בקול חנוק דברי הספד, הרב יעקב אדלשטיין שאמר: "עצם המעשה הוא תעלומה. משערים השערות אך לעולם לא נדע פישרה".

בתום ההספד הובאה גופתו של האב והוא נקבר בצמוד לבני משפחתו אותם רצח. עם תום הקדיש עברו על פני הקברים עשרות מתלמידי בית הספר "תיכון חדש" בת"א חברי כיתתה של יהודית. וכן תלמידי בית הספר הממלכתי בנוה מגן בהם למדו הילדים הנרצחים. על מצבת חלקת הקברים נחקק נפטרו ולא נרצחו.

הילד יובל שנותר יחיד ממשפחתו לא השתתף בהלוויה בימים הראשונים לאחר הרצח התגורר בבית מורתו טובה מסר בנוה מגן, הוא הוכרז על-ידי בית משפט כיורש יחידי ובהמשך אומץ על-ידי דודו אחי אביו ועבר להתגורר עמו בארצות הברית. ניסיתי לברר מה עלה בגורלו של הילד יובל אולם ללא הצלחה.

הרצח של משפחה כמעט שלמה זעזע לא רק לא רק את תושבי שיכון נווה מגן אלא תושבים רבים ברחבי הארץ. וזכה לסיקור נרחב בעמודים הראשונים בעיתונים דאז. עם השנים נשכח כמעט לחלוטין וספק אם המתגוררים בשטח בו שכן בית משפחת גצלר או בסביבתו, יודעים כי לפני 58 שנים אירעה כאן אסון מחריד וטרגדיה איומה בו נרצחה משפחה כמעט שלמה.

תאריך:  07/03/2017   |   עודכן:  07/03/2017
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 76לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מי שגדל בארץ בשנות ה-50 וה-60, עדיין זוכר את הטקס של בליעת כפית שמן דגים מדי יום (מעלה זכרון מודחק למי שניסה לשכוח?!) למה הסבתות אז התעקשו כל-כך? מה חבוי שם בשמן הדגים? - אומגה 3.
07/03/2017  |  חן רון  |  כתבות
אין ספק כי כל אחד ואחת מאתנו רוצים לחיות בתוך מערכת זוגית נעימה ושמחה. אומנם ישנם כאלו שחושבים שבשביל לחיות כך לא צריך להשקיע ולעבוד קשה, אפשר לזרום והכל יסתדר מאליו, אך לרובנו ברור כי זו אשליה ובשביל לבנות מערכת זוגית בריאה וטובה עלינו לעבוד ולהשקיע רבות.
07/03/2017  |  הראלה ישי  |  כתבות
"פאוסט", האופרה הנודעת של המלחין הצרפתי שארל גונו, העולה באופרה הישראלית, היא הפקה מרשימה ותוססת . האופרה שזורה בקטעים נפלאים של אריות ושירת מקהלה, תנועה ותלבושות מרהיבות ותפאורה עוצמתית.
07/03/2017  |  חיים נוי  |  כתבות
חוויה של טביעה בילדות, מורה לשחייה שגרם לבהלה, טראומה ואף דימוי עצמי נמוך, עלולים לגרום לחרדה ממים או הידרופוביה. הכתבה הבאה מציגה בפניכם את כל מה שלא ידעתם על פחד מים.
07/03/2017  |  אורי סלע  |  כתבות
השופט: יגאל גלם, בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
07/03/2017  |  איתמר לוין  |  כתבות

פורומים
היסטוריה
פלילים
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט