בשלהי שנת 1928, חודש דצמבר תקופת חורף, לפני כ-89 שנים, התגלתה בחוף הכנרת באזור כפר נחום, גופתה של צעירה כבת 25 בשם חנה "חנקה" קנטור (כצנלסון), חברת משק קבוצת איילת השחר בגליל העליון. חנה הייתה רעייתו הראשונה של אליהו קנטור חבר איילת השחר, הותירה במותה תינוקת בגיל 9 חודשים לערך, בשם ניצה קנטור (גולדשטיין) שלימים התחתנה ועברה לקיבוץ בית קשת שם נפטרה לפני מספר שנים.
תעלומה שלא נפתרה עד היום
תעלומת נסיבות מותה של חנה כצנלסון לא נפתרה עד היום. הועלו השערות שונות ואחת מהן שחנה סבלה מדיכאון אחרי לידה, ובשל כך היא נכנסה לנחל הירדן בחודש דצמבר שהוא כידוע תקופת חורף, וגופתה נסחפה עד הכנרת. אולם אין ודאות לגבי השערה זו ויתכן כי מתה מסיבות ונסיבות אחרות. לסיפור "טביעתה בכנרת" של חנה כצנלסון התוודעתי לראשונה לפני כמה חודשים. כאשר קרובת משפחתה של חנה, א.ל שלחה אלי צילום קברה של חנה הנמצא בחלקה הישנה של בית העלמין בקיבוץ איילת השחר. על מצבת הקבר חקוק בזו הלשון: "פ.נ חנה כצנלנסון (כצנלסון א.א ).טבעה בים כנרת. נולדה ביום ד' אייר שנת תרס"ד ונפטרה בכ"ט (?) כסלו שנת תרפ"ט". לצילום צירפה א.ל הודעה בנוסח זה לערך: "אני יודעת שאתה כותב על בתי קברות וקברים מעניינים. לי יש קשר לקבר הזה: חנה (חנ'קה) כצנלסון קנטור הייתה אשתו הראשונה של סבא שלי,
יעקב קנטור מוותיקי איילת השחר. אין לי קצה חוט. לא יודעת מהיכן חנה הגיעה ושום דבר על משפחתה. וזה בדיוק מה שרצינו לברר. עוד רצינו לברר מה באמת קרה שם בכנרת איך בדיוק טבעה ובאילו נסיבות. יש לנו במשפחה השערות, אבל לא ודאי. הועלתה השערה שחנקה סבלה מדיכאון אחרי לידה. זה אולי מסביר את העובדה שהיא נכנסה לירדן בדצמבר שהיא תקופת חורף, וגופתה נסחפה עד הכנרת אבל אין ודאות לכך" .א.ל מציינת כי המצבה של חנה כצנלסון באיילת השחר מאוד שונה מאלו שלידה בגודל ובעיצוב הגס וביקשה ממני להעלות את צילום מצבת הקבר לפייסבוק בתקוה שאולי מישהו מהגולשים הידענים או מוותיקי איילת השחר ועמק הירדן יסייע במידע שעשוי לשפוך אור על נסיבות חייה ומותה של חנה קנטור-כצנלסון. ואכן כך עשיתי. העליתי לפייסבוק, פוסט הכולל צילום קבר חנה כצנלסון בצירוף בקשה - פניה לגולשים בנוסח, מי מכיר מי יודע מי הייתה חנה כצנלסון ש"טבעה בכינרת" ב-1928 באילו נסיבות מתה מה הביא אותה להיכנס בתקופת חורף לכנרת או לנחל הירדן. מספר גולשים הגיבו לפוסט אבל לא היה בתגובות אלו מידע ממשי שעשוי לשפוך אור על מה שקרה או לספר מי הייתה חנה כצנלסון. אחת התגובות הייתה של ארכיון איילת השחר חתומה בידי נועה הרמן וזו לשונה: "אני מבקשת מבני המשפחה שמעוניינים בפרטים לפנות ישירות לארכיון קיבוץ איילת-השחר. בשמם וללא מתווכים. כמו-כן אין שום צורך להעלות השערות בדרך זו, (גם אם זה ממרחק זמן)". (צילמתי את התגובה)יצוין יום לפני כן פניתי לארכיון איילת השחר איילת השחר ושאלתי אם אפשר לקבל חומר על חנה כצנלסון ועל פרשת "טביעתה בכנרת". מנהלת הארכיון נועה הרמן אומרת לי כי התיק על חנה כצנלסון בארכיון ריק... אני יוצא מנקודת הנחה שדבריה אמת אולם אין לי ספק שיש אנשים שחיים עמנו ובמיוחד בקרב ותיקי קיבוץ איילת השחר וישובים אחרים בעמק הירדן שיודעים יותר על הפרשה מעדיפים לשתוק ולא לדבר מסיבותיהם הם.
קרובי משפחה של חנה אומרים. "כל כך חבל שאנשי הדור ההוא נהגו לשתוק ולא העבירו את סיפוריהם האישיים לבניהם. וכל כך חבל שגם אנחנו, דור הבנים והנכדים לא שאלנו". אחד מוותיקי קיבוץ איילת השחר נצר למשפחת לנדסמן ממייסדי הקיבוץ אומר לי ממה שאני יודע חנה סבלה מדיכאון שאחר לידה ומצאה מותה בטביעה בכנרת זה לפחות מה שאמרו לנו.
סיפורם של יעקב וחנה קנטור
נברתי בארכיונים וכאמור שוחחתי עם כמה מבני משפחתה של חנה קנטור-כצנלסון ובניהם עם שולמית קנטור גורן בתו של יעקב קנטור שהיה בעלה של חנה קנטור בניסיון לקבל תמונה יותר רחבה על פרשת טביעתה של חנה ופרטים על-אודות חנה .
חנה ויעקב קנטור הצטרפו לקבוצת איילת השחר אי-שם במחצית שנות ה-20 .איילת השחר היה הקיבוץ הראשון בגליל העליון ונוסד ב-1915.יעקב קנטור עלה לארץ מרוסיה בשנת 1923, היה חבר קיבוץ גבעת השלושה ובשנת 1925 עבר לאיילת השחר. על רעייתו חנה לבית כצנלסון לא הצלחתי למצא פרטים ביוגרפיים רבים. ככל הנראה, לדברי בני משפחה, הגיעה אף היא לאיילת השחר לאחר שהות בגבעת השלושה.
במרס 1928 נולדה בתם ניצה. בדצמבר 1928 הודיעה קבוצת איילת השחר על היעלמה של חנה ולאחר מספר ימים התגלתה גופתה על חוף כנרת.-גלי ים כנרת פלטו את גופתה לחוף. מצאתי ידיעה קטנה שהתפרסמה בעיתון דבר מיום שלישי 11 בדצמבר 1928 המדווחת על "טביעתה" של חנה קנטור וזו לשונה:" חברת משק איילת השחר אשר על העלמה הודיעה הקבוצה לפני ימים אחדים-גופתה המתה נמצאה על חוף הכנרת-על יד כפר נחום לאחר שפלטוה הגלים. הניחה אחריה ילדה בת תשעה חודשים. בעלה עובד באיילת השחר". בידיעה לא מצוין אם מותה של חנה נחקר על-ידי המשטרה הבריטית ששלטו אז בארץ ובאילו נסיבות טבעה מי מצא את הגופה וגם אין פרטים ביוגרפיים על חנה הוריה אחיה בת כמה הייתה במותה היכן נולדה.
חיי המשפחה לאחר מותה של חנה
לאחר מותה של חנה כצנלסון, יעקב קנטור התחתן עם פסיה. יעקב היה אחראי למכוורת הדבורים באיילת השחר מה שמכונה הדבורי של הקיבוץ. פסיה אימצה את ניצה בתה של חנה ויעקב כבת .ניצה גדלה והתחנכה בקיבוץ איילת השחר ונמנתה על ילדי קבוצת שיאון- ילידי 1927 -מחזור 2. בהמשך נולדו לפסיה וליעקב קנטור שלושה ילדים, שתי בנות, דליה ושולמית ובן בשם ארי. דליה כיום דליה ברייטמן נולדה בשנת 1936 לערך ונמנתה עם ילדי קבוצת שלהבת-ילידי 1936) ארי קנטור ז"ל נולד בשנת 1941 ובת הזקונים שולמית (כיום שולמית גורן) נולדה ב-1946. מספרת קרובת משפחתם: "רק כשהם היו ילדים בוגרים, מישהו 'זרק לאוויר' שמועה שניצה 'לא באמת' אחותם. רק אז רק אז התחילו השמועות והדיבורים".
בנעוריה עברה ניצה ללמוד בביה"ס 'כדורי' והתגייסה לפלמ"ח. שם הכירה את מי שהיה בעלה, לוי פייגנבאום. הם התחתנו, והיו חברי קיבוץ בית קשת נולד בנם הבכור, עמירם (לימים סלע) שהיה הילד הראשון בקיבוץ בית קשת כשניצה הרתה שוב, פרצה מלחמת העצמאות. בעלה לוי פייגנבאום נלחם בקרב בית-קשת שנערך במרץ 1948 עם לוחמים ערבים בני שבט ערב א זביח ונהרג יחד עם עוד שישה לוחמים יהודים ובניהם עלי בן-צבי בנם של יצחק ורחל ינאית בן-צבי. בנה השני של ניצה ושל לוי פייגנבאום נולד כחודש לאחר נפילתו של אביו ולא זכה להכירו. הוא נקרא בשם אביו לוי. לאחר נפילתו של לוי פייגנבאום ניצה נישאה בשנית לשמעון גולדשטיין חבר קיבוץ בית קשת וילדה עוד שני בנים -
בני סלע ואסף. אך הגורל התאכזר שוב לניצה. בנה - לוי פייגנבאום, קצין בצה"ל בדרגת רב סרן שנקרא בשם אביו לוי שנהרג בקרב בית קשת. מת ביולי 1974 ממחלה במהלך שירות בצה"ל. כאילו אין די לסבלותיה של ניצה וגם בנה עמירם סלע שהיה הבן הראשון של ניצה והילד הראשון בקיבוץ בית קשת נפטר ומת בגיל צעיר יחסית.
בספטמבר 1990 נהרג אחיה של ניצה ושל דליה ושלומית סמ"ר ארי קנטור בעת מילוי תפקידו בצה"ל והוא בן 49 והובא למנוחות בבית העלמין בחיפה מותיר רעיה שתי בנות ובן.
ניצה שבעת הייסורים הלכה לעולמה ב-2005.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
