כאשר נאשמים יכולים להרשות לעצמם לשכור עורכי דין רבים ממשרדים נחשבים, יודע השופט שהוא יידרש לדון בטענות רבות שלא היו עולות בלי אותם עורכי דין. כך אומר (16.5.17) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, בערב עיון על תיקי ענק שקיים מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

כבוב התייחס לתיק פלד-גבעוני, בו התנהלו למעלה מ-100 ישיבות הוכחות. "היה צריך לקבוע שורת תאריכים תוך ביטול יומנם של כל הצדדים ושל בית המשפט, ומצאתי את עצמי במלחמת מאסף מול עורכי הדין, כאשר רציתי לשמוע אותו שלושה ימים בשבוע. לא הייתה דרך לנהל את התיק הזה אם לא הייתי נוקט בצעד הזה", סיפר.

כבוב ידע שחלק מן הנאשמים בתיק זה לא יסכימו בכלל לנהל מו"מ עם התביעה, ולדבריו גם היום הוא אינו מציע לצדדים להידבר כאשר ברור לו שזה המצב. "אני ער לכך שיש נאשמים דעתניים ובעלי ממון, הם רוצים לקבל זיכוי משום שהם מאמינים באמונה שלמה שלא ביצעו עבירה כלשהי". הוא הדגיש, כי בעיקרון לא יציע ביוזמתו לצדדים להגיע להסדר.

לדעת מראש מה העמדה האמיתית

לדברי כבוב, יכולתו של בית המשפט לנהל תיקי ענק ביעילות תלויה בכך שיידע מלכתחילה מהי עמדתם האמיתית של הצדדים. לכן הוא מבקש מהצדדים להבהיר את נקודות המחלוקת, שכן אחרת קיימת סכנה ש"ימרחו את בית המשפט". כבוב הוסיף, כי ניתן לזהות כבר בשלבים הראשונים איזה תיק הולך להסדר טיעון, אם כי לעיתים נדרש זמן עד שההסכמה לכך מבשילה, בעיקר מצידו של הנאשם.

לגבי ניהול התיק אמר כבוב, כי הן לתביעה והן להגנה יש אינטרס שההליך יתקדם במהירות, וכיום גם הסניגורים מגיעים לאולמו מוכנים עם רשימת עדים מוסכמים. כבוב גם רמז לכך שלעיתים סניגורים טועים בהעלאת טענות מקדמיות, שכן הדבר מחייב את בית המשפט להיכנס לעומק הראיות כבר בשלב מוקדם של ההליך.

לדבריו, סבלנותו יכולה לפקוע כאשר עדויות מתמשכות שלא לצורך, ויש מקרים בהם החקירה הראשית ארוכה מדי. "במקטע הזה, השיטה האדברסרית עברה מן העולם. בחלק מן החקירות הנגדיות אני חותך ומגביל בזמן, כי בסופו של דבר יש גבול. הרבה פעמים אני רואה שאחרי שהגבלתי, מתחילות השאלות האמיתיות". עוד ציין, כי בנקודות הקריטיות הוא מרשה לעצמו לשאול שאלות, שכן הוא כבר מכיר את התיק וחייבים להגיע לעיקר ולהציג את השאלות הקשות.

כתב אישום עם הערות שוליים

סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, מאור אבן-חן, אמר, כי התובע מנסה לקבוע רף שיקבע מי ייכנס לכתב האישום כאשר מדובר בעשרות חשודים, והוא צריך להיות הגיוני כדי להימנע מטענות של אכיפה בררנית. "למשל: בתיק של הימורים באינטרנט קבענו שמי שארגן הימורים שמעל חצי מיליון שקל - הוא שיואשם".

אבן-חן סיפר: "את גיבוש העמדה בתיק אנחנו עושים על-ידי כתיבת כתב אישום עם הערות שוליים, וכך לומדים מהר מאוד איפה יש ראיות, איפה אין ראיות ואיפה דרושות השלמות. המסמך הזה גם מסייע לדרג הבכיר שלעיתים הוא שנדרש לקבל את ההחלטה, והוא גם מלווה אותנו לכל אורך חיי התיק".

עוד אמר אבן-חן, כי הדרך בה מנהל ביהמ"ש את התיק, משפיעה במידה רבה על השאלה כמה זמן יימשך. הפרקליטות פועלת לייעל את ההליך על-ידי טיפול נכון בטענות מקדמיות, ועל-ידי שימוש בסעיף 144 לחסד"פ; "גם לסניגוריה יש אינטרס במיקוד התיק בשאלות המרכזיות על-ידי הגעה לעובדות מוסכמות וראיות מוסכמות. כאשר הפרקליט מגיע לסניגור מוכן כמו שצריך, בדרך כלל מגיעים להסכמות".

בעיה נוספת, אמר אבן-חן, היא עדים מחו"ל, שכן כיום כמעט אין תיק גדול בלי עדים כאלו. "צריך להביא את הדברים בחשבון, כי יש חלון זמנים מאוד מצומצם - מאשרים לנו יומיים וחצי מלון - ואנחנו חייבים לעשות מראש את כל ההכנות ולשער כמה זמן דרוש, ולתאם את הכל עם ההגנה ובית המשפט. כאשר מדובר בעד קריטי, חייבים לחשוב מראש על האפשרות שלא ניתן יהיה להביא אותו, וצריך להביא את זה בחשבון כאשר מגבשים עמדה בתיק".

לבסוף התייחס אבן-חן להסדרי טיעון: "הגעה להסדרי טיעון בתיקים הללו אינה הכרחית, אך אין לפסול את האפשרות אם מגיעה הצעה מתאימה. לנו חשוב שהעובדה שמדובר בתיק גדול מאוד, לא ישפיע על שיקולי הענישה; הוכחנו שאפשר לנהל תיקים כאלו עד הסוף. אסור לתת לגודל התיק להשפיע על רף הענישה", הדגיש.

הדרכה לקראת החקירה במשטרה

עו"ד נתי שמחוני ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן הביא את צד הסניגוריה. לדבריו, לסניגורים יש אינטרס אמיתי לייעל את ההליך ולקצר את עינוי הדין של הלקוח, ולכן ההכנה הנכונה ביותר מתחילה בשלב החקירה. "זהו שלב קריטי, הכי חשוב בהליך הפלילי, והדברים שיאמר החשוד ילוו אותו ויכולים להכריע את גורלו", הדגיש. לדעת שמחוני, חשוב לתחם את התיק ולמקד אותו בפרשות מרכזיות ומהותיות, וכך ההליך יהיה יעיל יותר.

שמחוני טען, כי המשטרה לעיתים מטעה בדבריה כאשר היא עורכת "אירוע יחצ"ני" ומדבררת את העברת התיק לפרקליטות - ולעיתים ההגנה למדה על כך רק מהתקשורת. לדעתו, יש ליידע תחילה את החשוד ובא-כוחו לפני שהמשטרה מביעה את דעתה - אם בכלל יש מקום שתביע את דעתה. עוד אמר, כי לא פעם נאלצים הסניגורים להתעמת עם התובעים על זכותם לקבל כתב חשדות, ואף קרה שהוא הגיע כאשר כותרתו היא "כתב אישום".

לדברי שמחוני, חשוב לנסח בצורה מדויקת את התשובה לכתב האישום, שכן בצורה תדירה שואלים את הנאשם בעדותו כיצד גרסתו עולה בקנה אחד עם תשובתו. הוא הסכים שיש צורך לעשות שימוש בסעיף 144 כדי לאחוז את השור בקרניו, ולא להטריח עדים ולהאריך את המשפט שלא לצורך. לדבריו, לאור התשובה בכתב האישום - יכולה התביעה לוותר על עדים, ולא להשתמש ברשימה המלאה שלהם כקלף להמשך ההליך. שמחוני גם סבור, שאין צורך לבצע רענון זיכרון בצורה שיטתית כפי שנעשה בדרך כלל, ויש לתת להגנה עיקרי עדות מפורטים של החוקרים כדי למנוע דחיות.