הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה  מדיני/פוליטי  מוניציפלי/מקומי 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חברת כנסת
שלי יחימוביץ' (נולדה: 28 במרס 1960, שמה המלא: שלי רחל יחימוביץ'), פוליטיקאית ישראלית, חברת כנסת, ממנהיגות מפלגת העבודה ולשעבר יושב ראש המפלגה. טרם כני
גיא רולניק [צילום: עינת לברון, באדיבות גלובס]
עיתונאי ועורך
גיא רולניק (נולד: 2 בספטמבר 1968), עיתונאי, עורך ויזם ישראלי. ממייסדי עיתון ואתר חדשות הכלכלה "דה מרקר" (TheMarker) ועורכו הראשי עד 2013. משמש כיום סג
גליה מאור [צילום: יונתן זינדל / פלאש 90]
אשת עסקים
גליה מאור (נולדה: 11 בפברואר 1943), מנהלת ואשת עסקים ישראלית. כיהנה כמנכ"ל בנק לאומי בשנים 2012-1995.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
למכירה: 322 דירות בקייב
05/01/2018   |   אלעזר לוין
 
 
 
מקרון במיקרו ובמקרו
05/01/2018   |   איתמר לוין
 
 
 
האם מנסה דרעי לאיין את חוק המרכולים
05/01/2018   |   עידן יוסף
 
 
 
ירושלים לא נקנית בכסף או בזהב
05/01/2018   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
מי הבא בתור
05/01/2018   |   נסים ישעיהו
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
"הבית האדום" בשכונת שפירא בתל אביב
הבית האדום בשכונת שפירא [צילום: אלי אלון]

לא הרחק מהתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ברחוב ישראל מסלנט 37 בשכונת שפירא, שוכן מבנה היסטורי המכונה "הבית האדום בשפירא" - הידוע גם כבית שייח' מוראד - בית פרדס בעל מאפיינים אדריכליים מפוארים, טיפוסיים לבניה הערבית ביפו לפניכם סיפורו של הבית

>
>
>
▪  ▪  ▪
לא פחות מארבעה מבנים היסטוריים בתל אביב, כונו בשם "הבית האדום". הידוע מבניהם הוא "הבית האדום" שעמד במקום בו עומד כיום מלון שרתון, ברחוב הירקון 123 בתל אביב ושימש את ארגון "ההגנה" בפעילות ההעפלה. בית נוסף שכונה הבית האדום היה "בית יצקר" ביפו שבו נרצחו בידי פורעים ערבים בפרעות תרפ"א ב-2 במאי 1921 יוסף חיים ברנר וחבריו.

שני מבנים אלה כבר אינם קיימים. מבנים היסטוריים נוספים בתל אביב שמכונים "הבית האדום" ועדין ניצבים על תילם הם: בית לודז'יה ברחוב נחמני מספר 43, אשר שימש בעבר כבית חרושת לטקסטיל של חברת "לודז'יה" וכיום מוגדר כבניין לשימור. ו"הבית האדום בשפירא" -הידוע גם כבית השייח' מוראד- בית פרדס מהמאה ה-19 הניצב ברחוב ישראל מסלנט 37 בשכונת שפירא וכיום משמש מרכז תרבות אמנות ויצירה .

מבין ארבעת הבתים ההיסטוריים בתל אביב המכונים "הבית האדום" "הבית האדום בשפירא" הוא הפחות מוכר וידוע לציבור.

במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בת"א שנערכו בסוף השבוע (18-20.5.17) נערכו סיורים מודרכים בבית זה. השתתפתי באחד הסיורים ואני מבקש לביא רשמי מהסיור ואת סיפורו ההיסטורי של הבית.ה.

החזית המערבית של הבית [צילום: אלי אלון]

קומה מפוארת
בראשית המאה ה-20 נוספה לו קומת מגורים שנייה. הייתה זו קומת מגורים מפוארת שהצטיינה בתקרות גבוהות חלונות מקושתים בציורי קיר ובאריחים ובמרצפות מעוטרים.

הבית בתקופה העותומאנית
לא ידוע בוודאות מי היו בעליו המקוריים ומי התגורר בו בתחילתו
▪  ▪  ▪

בית שייח מוראד, הוקם בסוף המאה ה-19 בראש גבעה ממערב לנחל איילון כבית פרדס שנועד להשקות את פרדסי ההדרים סביבו. הבית חלש על צירים מרכזים מיפו לירושלים. הבית נבנה כבית סגור מוקף חומה להגנה . בצילומי אוויר ובמפות היסטוריות, נראה הבית מוקף פרדסים. לא ידוע בוודאות מי היו בעליו המקוריים ומי התגורר בו בתחילתו. יש הטוענים ומסתמכים על מסמכים ומקורות שונים, כי בבית התגורר השייח' מוראד ולכן יש הקוראים לבית "בית שייח' מוראד. על-פי רישומי שלטונות המנדט הבריטי, הבית היה ב-1943 רובו בבעלות מוסטפא איוב אל עסאווי, ומקצתו בבעלות סעיד אבו ג'ולה.

כבתי באר רבים ביפו וסביבותיה, נבנה בית שיח' מוראד בשלבים. בתחילתו במאה ה-19 היה הבית בית בן קומה אחת בנוי מאבן כורכר וסביבו חצר ומתחם שכלל באר בעומק של 35 מטרים, בריכת אגירה מחסנים, מגורים לפועלים, אורווה לסוסים ואבן שתיה(סביל) גדולה מפוארת שנבנתה בחומה המזרחית של הבית הפונה אל הדרך הראשית למען עוברי האורח, וכן נבנה סביל קטן הפונה לחצר הפנימית.

במתחם הדרומי של חצר הבית שכנו בית האריזה אורוות סוסים בעלי חיים ובכניסה הדרומית של חצר הבית נבנה שער גבוה ככל הנראה כדי לאפשר כניסת גמלים. המתחם הצפוני, שבו גם הייתה הבריכה, שימש למגורי המשפחה.

בראשית המאה ה-20 נוספה לו קומת מגורים שנייה. הייתה זו קומת מגורים מפוארת שהצטיינה בתקרות גבוהות חלונות מקושתים בציורי קיר ובאריחים ובמרצפות מעוטרים. סימנים אלה מעידים כי בבית התגורר אדם או משפחה במעמד מיוחס, קירות הבית החיצוניים כוסו בטיח בצבע גוון אדום ומכאן הכינוי שדבק בו "הבית האדום". עד היום נשאר הצבע האדום על קירותיו החיצוניים של המבנה אולם הצבע דהה משהו עם השנים.

בהתחלה נשאבו המים מהבאר באמצעות אנטיליה, הוזרמו לבריכת אגירה, וממנה הושקו הפרדסים שסביב הבית באמצעות תעלות. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הותקנו בבאר משאבות המופעלות במנוע דיזל, אך אלה פעלו זמן קצר, שכן עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה חלה ירידה ביצוא פרי ההדר והדבר הביא להפסקת פעילות הפרדס.

תקופת המנדט

בתחילת שנות ה20 החלה להבנות בסמוך ל"בית האדום" שכונת שפירא על-ידי גצל שפירא שרכש קרקעות באזור ובניהם כמה פרדסים שהקיפו את "הבית האדום" .משנת 1944 שכר יהודי בשם אברהם יצחק וייס חלק ממבנה עבור בית מלאכה.

השמועות מספרות כי בתקופת המנדט הבריטי שימש המבנה את המשטרה הבריטית לחקירות אלימות ותוך עינויים .לך תדע מה האמת ומה הדמיון.

פנים הבית [צילום: אלי אלון]

לאחר הקמת המדינה
משנות ה-60 ואילך פעלו ב"בית האדום" ובמתחם סביבו לצד מגורי תושבים, בתי חרושת ליצור תריסים, מסגריה ליצור נירוסטה, מפעל לעיבוד עורות, ועוד
▪  ▪  ▪

עם קום המדינה ב-1948 עברה שכונת שפירא מאחריות מוניציפלית של עיריית יפו לחסות עיריית תל אביב. בתקופת מלחמת העצמאות עזבו תושביה הערבים שהתגוררו במבנה ובמקומם נכנסו להתגורר בו מספר תושבים יהודים פליטים ועולים חדשים. הפרדסים סביבו נעקרו ובמקומם הוקמו בשנות ה50 שיכונים במסגרת הרחבת שכונת שפירא.

משנות ה-60 ואילך פעלו ב"בית האדום" ובמתחם סביבו לצד מגורי תושבים, בתי חרושת ליצור תריסים, מסגריה ליצור נירוסטה, מפעל לעיבוד עורות, ועוד.

כמו בתי באר ובתי פרדס רבים במרחב תל אביב יפו גם בית הבאר "הבית האדום" בשכונת שפירא סבל במשך שנים מהזנחה רבה. חלקים ממנו קרסו או נהרסו ובריכת המים שלו התמלאה בפסולת. בשנות ה60 וגם בשנים מאוחרות הוצאו צווי הריסה לחלקים ממנו, הערכה כי בסביבתה של יפו ואזור דרום תל אביב פעלו כ-200 בתי באר. במהלך מלחמת העצמאות ננטשו בתי הבאר מיושביהם, ולאחר המלחמה יושבו בחלקם עולים חדשים. כיום עומדים על תילם כשישים בתי באר רובם פזורים בדרום תל אביב, בשכונות נווה שאנן, שפירא, קריית שלום, פלורנטין, נווה עופר, ואף ביפו עצמה. רובם במצב של הזנחה והתפוררות.

ב-2016 נפתח ב"בית האדום בשפירא" מרכז אמנות תרבות ויצירה.

תאריך:  21/05/2017   |   עודכן:  21/05/2017
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 84לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"הבית האדום" בשכונת שפירא בתל אביב
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
דורית ברק
5/01/18 14:36

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
1. "אם היטלר יפלוש לגיהינם, אהיה מוכן להגיד בפרלמנט כמה מילים בשבחו של השטן", אמר ווינסטון צ'רצ'יל לאחר שגרמניה הנאצית פלשה לברית המועצות, והוא מצא עצמו בסירה אחת עם מדינה שאותה תיעב במשך עשרות שנים. מה שהיה נכון לגבי גדול המנהיגים במאה ה-20, האיש שמחויבותו לדמוקרטיה ולאנושות אינה מוטלת בספק, נכון גם היום. כאשר צריך להילחם באויב רצחני, לעיתים אין ברירה אלא לעשות זאת לצידם של אנשים לא ממש נחמדים. כאשר יש לך אויב גדול, לפעמים עליך להתפשר עם אויב קטן.
21/05/2017  |  איתמר לוין  |  כתבות
בעקבות ספרו הביוגראפי רב הכמות של ידלין, שנכתב על-ידי כוכבי-נהב ר', אהרון ידלין, מצפון לתנועה מתמדת, ביוגרפיה, תל אביב 2015.
21/05/2017  |  חנינא פורת  |  כתבות
בחברה הישראלית ועוד לפני כן התנהל ויכוח על תזת "הארץ הריקה" של התנועה הציונית. השאלה אם הארץ הייתה ריקה או לא תלויה בשאלה של כושר הנשיאה של הארץ. כיום חיים בתחומי מדינת ישראל למעלה מ-8,000,000 תושבים ועדיין יש אזורים בהם ניתן להתיישב. כושר הנשיאה לא רק בהיקף האזורים הפנויים אלא גם ברמת הכלכלה והטכנולוגיה. מחקרים מוכיחים שבשלהי המאה ה-19, כאשר החלה הפעילות ההתיישבותית של התנועה הציונית, היו בארץ בין 650,000 ל-700,000 תושבים. אבל, מתברר שהיו בארץ אזורים רבים ריקים או דלי אוכלוסייה. עד 1945 גדלה האוכלוסייה ל-1,750,000 ועדיין נותרו אזורים רבים פנויים לאיכלוס, כפי שהוכיחה מדינת ישראל.
21/05/2017  |  רבקה שפק ליסק  |  כתבות
השבוע מתרחש הביקור החשוב והחגיגי של נשיא ארה"ב במדינת ישראל. על-מנת לדעת כיצד ישפיע ביקור זה עלינו, כדאי ללמוד על אופיים של שני המנהיגים. הכימיה האישית של האחד על השני יהיה מדד חשוב להשלכות המדיניות שיקבל נשיא ארה"ב.
21/05/2017  |  צילה שיר-אל  |  כתבות
במשך ההיסטוריה נאסר על נשים לשחק על הבמה. המחזה של ג'פרי האצ'ר -"המין היפה", שעל פיו תורגם ועובד המחזה פרימדונה, ומתרחש במאה ה-15, הופק לראשונה בתיאטרון גשר. כעת הוא עולה בבימויו של עמית אפשטיין בסטודיו יורם לוינשטין. דמותו של השחקן הנערץ נד קינסטון קורמת עור וגידים בכיכובו המהפנט של נדב שמה, שחקן יפה תואר, בעל קול משובח ואישיות בימתית עם נוכחות כובשת. ההצגה נפתחת בסצינת הרצח הנודעת מתוך "אותלו" של שייקספיר, כשנדב שמה מופיע כדסדמונה, ותומר יוסף הוא אותלו הכושי. הצלחתו של קינסטון להפנט את הקהל כאשה הענוגה הפכה אותו כוכב הבמה האנגלית ואהוב הקהל והחברה הגבוהה אז.
21/05/2017  |  עליס בליטנטל  |  כתבות

פורומים
היסטוריה
מדיני/פוליטי
מוניציפלי/מקומי
כתבות מקודמות
טלי רימון
חינוך מיוחד - הכר את התלמיד
דנה כהן
8 דרכים מהנות לתרגל אנגלית בבית
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט