אלימלך אבנר - האלוף שנשכח

ובכן מי היה האלוף אבנר?. הוא נולד בעיר לידא ברוסיה בשנת 1897 בשם אלימלך זליקוביץ', בנם של יעקב–מרדכי ולאה לבית משפחת צבי ליפניק. בעיר לידא היה ריכוז יהודי גדול וחיים יהודים תוססים. אלימלך למד בחדר ואחר כך בישיבת לידא שהייתה ישיבה מפוארת בת מאות תלמידים שבאו מכל רחבי רוסיה לשמוע תורה מפי הרב יצחק יעקב ריינס מייסדה של תנועת "המזרחי".

בשנת 1914 והוא נער בן 16 לערך עולה אלימלך זליקוביץ לארץ ישראל. הוא לומד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב . בסיום לימודיו הוא מתגייס ביחד עם שאר התלמידים לצבא האימפריה העות'מאנית(הצבא הטורקי) ונשלח ללימודים צבאיים באיסטנבול, במלחמת העולם הראשונה הוא שירת כמפקד פלוגה בקרבות בחזית מקדוניה ובקרבות בחזית עזה. לאחר תבוסת הטורקים עבד כפועל חקלאי ברוחמה. ב-1918 היה מראשוני המתנדבים לגדוד העברי הארץ ישראלי .הוא הועלה לדרגת סרג'נט ושירת במשך כשנתיים בגדוד הראשון ליהודה עד לשחרורו ב-1920. לאחר שחרורו היה חבר בקבוצת באר טוביה עד שנת 1923. ב-1924 נישא לנחמה לבית משפחת גוריון (גורשטל) שהייתה אף היא חברה בקבוצת באר טוביה. מספר שנים עבד בתחנת הניסיונות החקלאית בסמוך לכפר הנוער בן שמן. ב1926 הצפין לגלבוע שם היה במשך מספר שנים חבר בקיבוץ גבע. כמה מבני משפחת אשתו משפחת גוריון התגוררו בגבע. בין השנים 1929-1931 היה אלימלך מנהל המשק החקלאי מדריך ומורה וחבר הנהלה בכפר הילדים ליד עפולה. בהמשך עבר להתגורר בתל אביב.

אבנר היה מראשוני ההגנה. בעקבות פרעות תרפ"א (1921) פנה אליו אליהו גולומב והזמינו להיות חבר בוועדה שתפקידה לגבש ולתכנן את קווי ההדרכה והארגון של "ההגנה". הוועדה שכונתה "ועידת קצינים וסמלים" התכנסה בעין גנים. בשנת 1921 פיקד אבנר על קורס המפקדים הראשון של ההגנה ומונה למדריך הראשי. לימודי הקורס התקיימו בבניין גימנסיית הרצליה ואימונים נערכו בחולות תל אביב, קבוצת החניכים מנתה 30 בחורים ו-3 בחורות. בהמשך הועברו הלימודים לכפר גלעדי. אבנר היה אחראי גם לקורס השני של מפקדי ההגנה שהתקיים בהר הכרמל ב-1925. לאחר מכן פיקד על קורסים שונים כולל קורס מפקדי המחלקות שהתקיים ב-1935 בגבת.

באוגוסט 1931 מונה למפקד ההגנה של העיר תל אביב, תפקיד בו כיהן במשך כ-10 שנים עד 1941. אבנר ערך מחדש תוכנית להגנת העיר שהייתה בצמיחה וגידול מתמיד. בתקופתו גדל מספר חברי ההגנה בתל אביב פי שניים ויותר.

ב-1937 בעקבות מסקנות והמלצות ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל התבקש על-ידי הנהגת הישוב והמפקדה הארצית של ההגנה לגבש ולתכנן תוכנית להגנה על היישוב היהודי בארץ. התוכנית שכתב, המוכרת בשם תוכנית אבנר, הייתה התוכנית האסטרטגית הראשונה להגנת גבולות מדינה יהודית אפשרית ברמה הארצית. התוכנית לא התקבלה על-ידי המטה הכללי של ארגון ההגנה ונגנזה. יש היסטוריונים צבאיים הטוענים כי הייתה מאוד מיושנת מבחינה צבאית - התבססה על הגנה סטאטית של הגבולות במתכונת של שמירה מאחורי גדרות תיל, ללא שום חשיבה מודרנית של מלחמת תנועה, הגנה ניידת וכדומה, בשנים 1941 עד 1944 שימש מפקד אזור גליל דרום.

בשנת 1944 מונה אלימלך אבנר למנהל המחלקה לשיכון של עיריית תל אביב. במסגרת תפקידו יזם את הקמת שכונת יד אליהו עבור משוחררי הצבא הבריטי. כמו-כן יזם ואירגן הקמת שיכון לפליטי הספר ליד גבעת רמב"ם (רמת ישראל).
עם הקמת צה"ל מונה אבנר לאלוף ופיקד על הממשל הצבאי על ערביי ישראל שזה עתה הוקם. במסגרת תפקידו זה היה אחראי על כל השטחים המוחזקים על-ידי צבא הגנה לישראל ונדרש לארגן את הממשל בכל הערים והכפרים שנכבשו, להקים את הכוח הצבאי שידאג לנושא שמירת הסדר והביטחון בהם והבטחת השירותים האזרחיים. תחת פיקודו כמושל צבאי ראשי של מדינת ישראל מונו מושלים צבאיים אזוריים כולם בדרגת רב סרן ובניהם: זוסמן יעבץ(רמלה לוד),משה לניאדו (יפו), אלישע סולץ(נצרת)רחבעם עמיר זבלדובסקי(הגליל המערבי וכפרי מחוז חיפה),מיכאל נגבי (הנגב) תארו ומעמדו של המושל הצבאי בירושלים נקבעו מאוחר יותר. בעקבות דרישת בן-גוריון לשנות את שמות משפחה של נציגי ועובדי המדינה ומוסדותיה אימץ אלימלך זליקוביץ' את שמו "המחתרתי" בהגנה "אבנר" לשם משפחה רשמי.

בשלהי 1949 החליף את האלוף אלימלך אבנר בתפקיד המושל הצבאי של השטחים המוחזקים סגן אלוף עמנואל מור. אבנר וחזר לעבוד בעיריית תל אביב במחלקת השיכון העירוני. בשנות החמישים היה אלימלך אבנר מיוזמי בניית שכונת מפקדי ההגנה אפקה מצפון לכפר הערבי שייח מונס שנינטש במלחמת העצמאות. באפריל 1951 הלכה לעולמה רעייתו הראשונה נחמה והובאה לקבורה בבית העלמין בנחלת יצחק.

ב1951 נבחר אבנר ליו"ר מועצת ארגון חברי ההגנה במחוז תל אביב במסגרת זו פעל ודחף להוצאת ספר ההגנה על תל אביב. בדצמבר 1953 היה אבנר חבר בוועדת 111 בראשה עמד השופט א. ויתקון ועדה זו דנה בעניינם של 5 מתושבי ריחניה שנעצרו מנהלית בטבריה ובבית שאן על-פי סעיף 111 של תקנות לשעת חרום. קיומה של ועדה זו נערכה בדלתיים סגורות. לא פורט ולא ברור לי מה בדיוק היה הסיפור שם אבל פורסמה בעיתונות דאז עצם קיומה של הוועדה.

ביום ראשון 24 בפברואר 1957 נפטר אבנר בביתו בתל אביב משבץ מוחי. בן 59 היה במותו. למחרת מותו ביום ב' 25 בפברואר נערכה הלוויתו. הארון הוצב ב"בית המורה" ברחוב שטראוס בתל אביב ועל פניו עברו חברי "ההגנה", חברי המנוח לעבודה בעריית תל אביב. בין העוברים על פני הארון, הרמטכ"ל רב אלוף משה דיין ושני רמטכ"לים לשעבר רב אלוף יעקב דורי ורב אלוף מרדכי מקלף, קציני צה"ל בכירים, ראשי מפלגות ואנשי ציבור. ליד בניין העירייה ספד לו ראש העירייה חיים לבנון. אבנר הובא לקבורה ליד קבר אשתו הראשונה בבית העלמין בנחלת יצחק. בבית העלמין ספד לו שמואל ברקאי ידיד ניעוריו של המנוח.

אבנר הניח במותו הניח אישה ושני בנים. אחד מבניו מרדכי (מוטק'ה) נדיבי (שינה שם המשפחה) היה טרום הקמת המדינה שליח "ההגנה" בגרמניה. לימים היה אל"ם בצה"ל ונהרג באפריל 1971 בעלות הרכב בו נסע על מוקש במהלך שירותו הצבאי. בשעת סיור מוקדם לאיתור שטחים לאימון.

במלאת 30 למותו נערכה אזכרה לזכרו באולם גימנסיה "הרצליה" בתל אביב שם למד אבנר בנעוריו. במלאת שנה למותו ב-16 במרס 1958 נערכה בבית לסין בתל אביב אזכרה מטעם משפחתו וחבריו ובה השתתף יגאל אלון שהעלה זיכרונות מתקופת עבודתו המשותפת עם האלוף אבנר. הוא הזכיר את תוכנית ההגנה שאבנר הכין ו"עמד על חלקה הנכבד של ההגנה בתל אביב במערך הארצי של הגנת הישוב".

"יד אבנר"

באפריל 1960,במלאת שלוש שנים למותו נערך טקס הנחת אבן פינה ל"יד אבנר"- בית ההגנה ע"ש האלוף אבנר בהשתתפות אלמנתו,ובני משפחתו, שר המשטרה, הרמטכ"ל ראשי עיריית תל אביב יפו, חולון וגבעתיים, קציני צבא וקהל רב. יו"ר המועצה הציבורית להקמת בית אבנר סעדיה שושני אמר בטקס כי בית ההגנה על שמו של האלוף אבנר הוא חוב קדוש לאיש אשר פעל כה רבות לשלומה של העיר הזאת ולשלומה של המדינה. על-פי התוכנית אמור היה בית אבנר להוות מרכז קהילתי לתושבי שכונת אפקה שבתקופה ההיא היו רבים מהם יוצאי ההגנה ואנשי צה"ל ולכלול אולם מופעים ובו שש מאות מושבים, חדרי קריאה וחוגים, בריכת שחייה, אולם ספורט, רחבת מסדרים וגן ציבורי גדול. על תכנון הפרויקט הופקד האדריכל שמואל ברקאי. המימון הגיע מעיריית תל אביב. הבנייה החלה אולם העמותה הציבורית להקמת יד אבנר נקלעה לקשיים כלכלית ושלד הבית עמד נטוש במשך שנים ב1970ביוזמת העירייה וועד שכונת אפקה הוחלט למסור את הבית לרשות אוניברסיטת תל אביב בתמורה להתחייבות האוניברסיטה להשלים בניית הבית ולהעמיד לרשות חברי "ההגנה" ותושבי אפקה מספר אולמות לפעולות חברה ונוער ולריכוז חומר על תולדות ההגנה. האוניברסיטה השלימה את הקמת הבניין עשתה בו מספר שינויים להתאים את המבנה לצרכיה ומאז משמש המקום כבית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם. ב-1972 שינתה עיריית תל אביב את שם רחוב מפלסים ששכן בסמוך לבית אבנר לרחוב זליג שהיה אחד מכינוי של אלימלך אבנר.