הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   דת ומסורת  היסטוריה  מוניציפלי/מקומי 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
איש הכותל
31/07/2017   |   עידן יוסף
 
 
 
חראם על שקאו
31/07/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
האם נשלם בעד מטען יד
31/07/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חורבן הבית השלישי
31/07/2017   |   רן לוי
 
 
 
הוגה הקללות המאוסות
31/07/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
כאן בפינת רחובות מרמורק והוברמן בתל אביב שכן צריף בית הכנסת מרמורק [צילום: אלי אלון]
סיפורו של צריף בית הכנסת "מרמורק" בתל אביב
ברחוב מרמורק 1 פינת רחוב הוברמן בתל אביב, מול חניון היכל התרבות ו"בית הבימה", שכן עד שנות ה-80 של המאה הקודמת צריף "בית כנסת מרמורק". שפעל במשך 50 שנה ויותר, והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי
צריף בית כנסת מרמורק תל אביב [צילום: בועז לניר]

>
>
צריף בית הכנסת ניצב בצמוד למדרכה שלפני הבניין ברחוב מרמורק פינת הוברמן ובלט בחריגותו בהשוואה למבנים סביבו. הוא היה בנוי בצורת האות ר' ומאחוריו היה חצר. הכניסה לצריף בית הכנסת הייתה מרחוב מרמורק והיה גם פשפש צר שפנה לרחוב הוברמן.

תולדות צריף בית הכנסת

בית הכנסת ברח' מרמורק 1פינת רחוב הוברמן הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת בשכונה שנקראה אז שכונת שפק שהשתרעה באזור סוף רחוב יהודה הלוי במפגש הרחובות מרמורק, אבן גבירול וקרליבך.

לגבי שנה מדויקת שבו הוקם צריף בית הכנסת יש חילוקי דעות. יש אומרים בשנת 1923 יש אומרים ב-1927. מאירה הר זהב אלמנתו של הבמאי והעורך פנחס הר זהב המכירה את בית הכנסת מילדות, מספרת לי כי את בית הכנסת הקים סבה רפאל מאיר שקלנובסקי בשיתוף אחרים.

אחד מהמתפללים הוותיקים בצריף בית הכנסת במרמורק 1 בתל אביב, היה הרב יעקב ליבוביץ' מי שהיה מחנך ומנהל בבית הספר התיכון לבנות "תלפיות" בתל אביב. ליבוביץ' מספר לי: "התגוררתי ברחוב ביכורי עיתים בתל אביב והתפללתי בבית הכנסת מרמורק משנת 1960. על הוי בית הכנסת מספר: הפעילות בבית הכנסת הייתה רבה ואינטנסיבית והתקיימה שבעה ימים בשבוע. במשך שנים, התקיימו בו מידי בוקר שני מנינים ומדי יום התקיימו שעורי תורה. בין נותני השיעורים היה הרב יעקב ליבוביץ בעצמו. כמובן גם בשבת ובימים נוראיים נערכו תפילות. כמו-כן נערכו אירועי בר מצווה, שבתות חתן וכיוצא באלו ולשם כך פעל בפינת בית הכנסת מטבחון שם הכינו את מוצרי המזון שהוגשו על שולחנות. קהל המתפללים היה מגוון: חסידים לצד דתיים "רגילים" וגם חילוניים שומרי מסורת שהתגוררו בסביבה. ומאחורי בית הכנסת היה חצר שם היו הילדים משחקים משתוללים. הרב יעקב ליבוביץ' מתגורר כיום בירושלים ונזכר בערגה בצריף בית הכנסת במרמורק."הוא היה חלק מחיי שהיתי בבית הכנסת זה שעות רבות מחיי" הוא אומר לי.

דמות בולטת בחיי בית הכנסת במרמורק עוד כששכן בצריף ברחוב מרמורק 1 היה משה שניצקי שהתגורר לא רחוק מבית הכנסת ברחוב ברדיצבסקי 13 בתל אביב .משה שניצקי היה דמות בולטת בהנהגת צריף בית הכנסת ושימש יו"ר האגודה של מתפללי בית הכנסת.

שלמה שפירא כותב לי "אני מכיר היטב את המקום בו עמד צריף בית כנסת ברחוב הוברמן פנת מרמורק. סבי אברהם טגנסקי היה בין מקימי בית כנסת הזה בשנות העשרה של המאה הקודמת בהגיעו לארץ מהעיירה בוגוסלב שבאוקרינה. אנחנו גרנו ברחוב מרמורק 5 וזה היה הבית כנסת שכל משפחתנו התפללה בו. ספר התורה הראשון שנכנס אליו היה של סבי שהביא אותו כשעלה לארץ. אני עליתי לתורה בבר מצווה שלי וגם בשבת חתן בבית כנסת הזה כמו-כן גם אחי וגם בני הדודים שלי עלו לתורה בבית כנסת הזה. סבי תיחזק את בית כנסת עד יום מותו. אבי שמעון שפירא וכן דודי חיים טגנסקי ושמואל טגנסקי התפללו בו עד יום מותם. אני זוכר את הרב לנדאו שהיה מבעלי בית חרושת המיתולוגי "ארטיק" שהיה מחלק קרטיבים בשמחת תורה לילדים וגם בשבתות מיוחדים. שם נוסף שאני זוכר הוא הרב הוכמן שהיה מעביר את לימודי הדף היומי בגמרא".

אילון מליס, התגורר עם משפחתו ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. לא הרחק מצריף בית הכנסת. הוא מספר לי על צריף בית הכנסת " סבי היה ממתפללי בית הכנסת משנות העשרים ועד סמוך לסגירתו והריסתו בשנות השמונים. היה לו מקום קבוע והוא "סחב" אותי לשם בחגים. האמת, די סבלתי. הכניסה הייתה מרחוב מרמורק והיה גם פשפש צר שפנה להוברמן. בית הכנסת שהיה למעשה צריף, היה בנוי בצורת האות ר' וחצר שם היו הילדים משתוללים. זכור לי בעיקר הריח החריף שיצא מהמשתנה שהייתה בסמוך למטבחון שם הכינו את השולחנות לקידוש ולאירועי בר מצווה שהיו שם לעתים. שם גם אני חגגתי את בר המצווה שלי בסתיו 1966, חשוון תשכ"ז. סמוך להריסת המבנה צילמתי למזכרת שתי תמונות של בית הכנסת.

סופו של צריף בית הכנסת

אי שם במחצית שנות ה-60 ביקשה עיריית תל אביב להרחיב הכביש המוליך להיכל התרבות ולפנות הצריף ממקומו. העירייה הגיעה להסכם עם גבאי בית הכנסת לפיו ייהרס הצריף ותמורת זאת יוקם בית כנסת מפואר ברחוב מרמורק 22. העירייה מצידה, הבטיחה לגבאים, כך לפחות נמסר, כי תעביר לרשות בית הכנסת 50 אחוז מהבעלות על השטח החדש וכן תשתתף ב-50 אלף ל"י בהקמת הבניין החדש. אולם, ביצוע התוכנית נתקל בהתנגדות של מנין מתפללים ע"ש ישראל ישראלזון (ישראלסון) שפעל בבית ברחוב מרמורק 22 פינת רחוב ביל"ו. המתפללים הביעו התנגדות להרס הבית בו היה חדר התפילה של המניין שלהם. הבית ששימש בית נכים עירוני–"בית עירוני לחוסים אינוולידים". ובו טופלו כשלושים חוסים הועבר ב-1938 כתרומה לנכים על-ידי ישראל ישראלזון. בין השאר התנה התורם, כי בבניין יהיה מנין קבוע וכי תיקבע לוחית שיש שתנציח את זכרו ואת זכר אשתו.‬

בהמשך הועבר בית הנכים לגבעת השלושה ובבית ברח' מרמורק 22 נשאר חדר התפילה של המניין, שהתאגד לאגודה בשם "בית הכנסת ע"ש ישראלזון‭."‬ אגודה זו הגישה בשנת 1965 באמצעות עורך דין בקשה לצו מניעת זמני בפני שופט השלום בתל אביב מר אולסקר נגד התוכנית של עריית תל אביב להרוס את הבית במרמורק 22 ואת חדר התפילה של המניין בו נהגו לקיים מניין קבוע.

בא-כוח עיריית תל אביב, הציג בדיון מכתב ששלח למתפללים יו"ר המועצה הדתית פנחס שיינמן ובו ביקשם לעבור באורח זמני להתפלל בצריף ברחוב הוברמן עד שיוקם בית הכנסת החדש. כן הודיע להם שקיימת הבטחה מצד העירייה, כי בבית הכנסת החדש יונצחו בצורה נאותה שמותיהם של ישראלזון ואשתו ובהנהלת הבית החדש ישולבו נציגי המניין.‬

בית המשפט מחוזי בתל אביב דחה לבסוף את בקשת מתפללי "מנין ישראלזון" וקבע בנימוק לחלטתו כי "עצם העובדה שבמשך הזמן התרגל ציבור לבוא להתפלל במקום דרך קבע, אינה מלמדת בהכרח שהציבור הזה קנה חזקה במקום‭."‬‬

למרות החלטת בית המשפט המחוזי, חל עיכוב של כ...20 שנה במימוש התוכנית להרוס את צריף בית הכנסת במרמורק 1, ובית כנסת המשיך לפעול כסדרו בצריף עד שנות ה80 אז נסגר ונהרס.

בתחילת שנות ה-90 נחנך בית הכנסת החדש ברח' מרמורק מס' 22-20, הוא ממוקם כ-150 מטרים מזרחית למקום בו שכן צריף בית הכנסת. את חלונות בית הכנסת מעטרות עבודות ויטראז'.

תאריך:  19/07/2017   |   עודכן:  19/07/2017
אלי אלון

מועדון הבלוגרים עוקבים: 75לקבלת רשימות אלי אלון לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורו של צריף בית הכנסת "מרמורק" בתל אביב
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
"הטכנולוגיה והקדמה משנות את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. היינו יכולים לקחת איטלקי בן המאה העשירית, להעביר אותו במכונת זמן 500 שנה אל המאה ה-15 והוא היה מצליח לחיות ולהרגיש בנוח. לעומת זאת, איטלקי בן המאה ה-15 לא היה שורד את המאה ה-20". השורות האלה פותחות את ספרו החדש של רועי יוזביץ', מהפכת ההשכלה, שיצא לאור לא מכבר בהוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד.
19/07/2017  |  יהודה קונפורטס  |  כתבות
כולנו נולדנו לאהוב מתוק עוד לפני שיצאנו מבטן אימנו. מחקרים הוכיחו, כי עוברים בבטן אימם שותים בנמרצות יותר מי-שפיר, אשר הוזרק להם ממתיק סוכר, מאשר מי שפיר רגילים. גם מבחינה הישרדותית, אנו מעדיפים מתוק, משום שסוכר מספק לנו אנרגיה ו"דלק" לגוף. מצד שני, צריכת יתר של סוכר, תורמת להשמנת יתר ובעיות בריאותיות נלוות כגון: סוכרת ומחלות לב וכלי-דם.
19/07/2017  |  ליטל פיינגרץ  |  כתבות
אין זוג שלא חווה את טעמן המר של המריבות, לא תמיד מסכימים, במקרים רבים מתגלים חילוקי דעות ולפעמים העניינים קצת יורדים מהפסים ומגיעים למצבים קיצוניים ולא נעימים. הבעיה האמיתית מתחילה כאשר לא מצליחים להשלים, לחזור ולגשר על הפער שנוצר ולחזור לאהבה, אחווה, שלום ורעות. מה שמעכב ומפריע להשלים הוא הרצון של כל צד להתבצר בעמדה שלו, לראות את ה'אני' שלו כחזות הכל. כאשר בוחרים להסתכל על המציאות במבט אנוכי שכזה יכולים להגיע לעיוותים איומים ונוראים.
18/07/2017  |  הראלה ישי  |  כתבות
קיליאן אמבפה לוטין נולד ב20 בדצמבר 1998 בבונדי שבצרפת וכבר בגיל צעיר הצטרף למחלקת הנוער של עיר הולדתו, AS בונדי. בגיל 15 עבר למחלקת הנוער של מונאקו, אחת המחלקות הנחשבות לטובות בעולם והתחיל את דרכו בקבוצה בה הפך לאחד החלוצים הידועים והטובים בעולם. בשנת 2015/2016 עלה לסגל הבוגר של הקבוצה הצרפתית, אבל רק בשנה החולפת, החל לקבל קרדיט אמיתי בהרכב ותוך זמן קצר הוכיח את עצמו. ב35 הופעות בכל המסגרות, כבש אמבפה 21 שערים ובנוסף, לקח עם קבוצתו אליפות על-אף יריבתן העצומה פריס סן ז'רמן, שזכתה בארבע האליפויות האחרונות בצרפת, והוביל את קבוצתו לקמפיין מצליח ביותר בליגת האלופות, שנקטע רק בחצי הגמר. אמבפה הפך בין רגע לאליל תקשורתי ולחלוץ מבטיח ומבוקש.
18/07/2017  |  רז נוביק  |  כתבות
לראשונה מאז החלה סקירת השופטים השבועית במדור "שיפוט מהיר", נרשמה בשנת המשפט תשע"ז - שנתו השביעית של המדור - ירידה בציונים. הציון הממוצע בתחום היעילות הוא 93.6 (לעומת 94.5 אשתקד), במזג השיפוטי הוא 92 (לעומת 93 אשתקד), והציון הכולל - 92.8 (לעומת 93.7).
18/07/2017  |  איתמר לוין  |  כתבות

פורומים
דת ומסורת
היסטוריה
מוניציפלי/מקומי
כתבות מקודמות
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט