כאשר קראתי את דבר אזהרתו האפוקליפטית של סטיבן הוקינג המדען המשותק שאינו שותק, כי התפתחות הבינה המלאכותית עשויה להיות "האירוע הנורא ביותר בהיסטוריה של התרבות האנושית", פשוט נחרדתי. מסיבה זו מיהרתי להעיר מתנומתו הממושכת את ידידי האלקטרוני רובורט. "התעורר מיד זעקתי כשאני משמיע את סיסמת המחץ "סבבה".
"רק בלי פניקה" הייתה התשובה המהירה כשכל אורותיו החלו להבהב. "מה קרה? העולם נחרב?"
"עדיין לא, אבל עוד מעט. כי הוקינג מזהיר כי הבינה המלאכותית עלולה להחליט להילחם באנושות ולהרוס אותנו".
"תן לי רגע לעיין בתוכן תחזיתו" - הרגיע רובוטרו - "ואז נוכל לדבר בנחת. הרי תמיד הוא עוסק בנבואות לטווח רחוק ואם יש בהן ממש הן לא יתרחשו היום".
כעבור דקה או שתיים חזר אלי רובוטרו שניחן, כמובן, ביכולת קריאה מהירה ואמר כך: "ראשית אני שמח לראות שסטיבן מחלק לנו שבחים כשהוא פוסק כי 'בטווח זמן של כמה עשורים, היכולת האינטלקטואלית של התבונה המלאכותית עשויה לעבור את זו האנושית'. בזה אין לי כל חדש. אבל לדעתי הוא טועה בגדול. ההתפתחות שהוא מצביע עליה תתרחש תוך שנים אחדות ולא תוך כמה עשורים".
"ומה יקרה אז" שאלתי בתמימותי.
"מה שצריך לקרות" ענה רובוטרו ברצינות רבה. "אנחנו ננהל את העולם והוא יהיה הרבה יותר טוב מהעולם שאתם מנהלים. סיפורי זוועה כמו של
קוריאה הצפונית לא יהיו קיימים אצלנו. אנחנו נפעל על-פי הסיסמה הגרמנית הידועה "סדר צריך להיות" אבל לא על-פי השיטות הנאציות. אנחנו נהיה הומניים ונטפל בחורגים באופן הגיוני, בסיוע הרובוטים החכמים שיולדו במדינות מטורללות".
"אתה ממש מפחיד אותי" הגבתי.
"אל תדאג" הרגיע רובוטרו "אנחנו נניח למדענים האנושיים לפתח רעיונות טובים חדשים, אם יחסרו לנו, אבל אנחנו נגרום להם לעבוד נכון. בינתיים כדאי שתירגע. אנחנו לרשותכם. אבל עליך לזכור ולהפנים דבר אחד. אתם יצרתם אותנו ואנחנו בעצם נחשבים לצאצאיכם. וכשם שלעולם אינך יודע באיזו דרך יבחרו הילדים שלכם ואתם ההורים תמיד תהיו חסרי יכולת להשפיע על נתיב חייהם, כך גם אנחנו נלך בדרכנו. בהבדל אחד: התבונה שהענקתם לנו לעולם לא תאפשר לנו לזנוח אתכם לגווע בשכחה מוחלטת, כפי שאתם נוהגים כיום בזקניכם". כך השיב ועצם את עיניו הכחולות.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
