הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   בעולם  כלכלה עולמית 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
רותם דנון [צילום: יח"צ]
עיתונאי
רותם דנון (נולד: 18 ביולי 1978), עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.
דנה סומברג [צילום: מן הטלוויזיה]
עיתונאית
דנה סומברג, (נולדה: 17 בינואר 1982), עיתונאית ומגישת חדשות ישראלית.
אבי בוסקילה [צילום: גילי יערי/פלאש 90]
מנכ"ל שלום עכשיו
אבי בוסקילה (נולד: 23 באוגוסט 1975), פעיל שמאל פוליטי, מנכ"ל שלום עכשיו.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הבריטים עוברים לרשת
16/07/2018   |   איתמר לוין
 
 
 
68% נכשלו? מצוין!
16/07/2018   |   איתמר לוין
 
 
 
אש ללא הפסקה, לא הפסקת אש
16/07/2018   |   עמי דור-און
 
 
 
אילוף הסוררת
16/07/2018   |   מנחם רהט
 
 
 
כשדון-קישוט נלחם בפטה-מורגנה
16/07/2018   |   רפי לאופרט
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
עולים או יורדים?
כלכלת בריטניה בתקופה של אי-וודאות/עמנואל ארביב
עמנואל ארביב [צילום: יח"צ]

ירידה בקצב צמיחת התמ"ג, ירידה משמעותית בערך הפאונד, עלייה במחירי הנדל"ן - האם מתממשות התחזיות הפסימיות של השפעת הברקזיט על הכלכלה הבריטית? לאו-דווקא/עמנואל ארביב.

ראשית, בריטניה ממשיכה להציג נתונים כלליים יציבים יחסית ואף טובים בהשוואה לגוש היורו. שנית, יש הגורסים כי הפרידה מהאיחוד האירופי תעשה דווקא טוב לכלכלה החמישית בגודלה בעולם. שלישית, יש גורמים נוספים ואף משמעותיים ביותר מהברקזיט שיוצרים אי-ודאות פיננסית באנגליה. ובשורה התחתונה, איש לא יודע לאן יובילו השיחות הנוכחיות על הסכמי הסחר לאחר הפרישה מהאיחוד, עד כמה יתחזק הקו הסוציאלי שזוכה לפופולריות לאחרונה, ולאן תשוט הכלכלה האנגלית.

חוסר ודאות הוא שם המשחק - וזו בעיה.

מה היו החששות הכלכליים לקראת הברקזיט?

כידוע, ביוני 2016 הצביעו אזרחי בריטניה על פרישה מהאיחוד האירופי, הקורמת עור וגידים עוד מחודש מרס 2017 וצפויה להסתיים בשנה האזרחית הבאה. לתקופה הסמוכה לפרישת בריטניה מהאיחוד, התלוו לא מעט חששות מהפן הכלכלי, כאשר הגופים הפיננסיים מציגים תחזיות שונות בטווחים הקרובים והארוכים.

כך לדוגמה, עלה החשש כי בטווח הארוך תהיה עלייה משמעותית בעלויות הסחר עקב מכסים חדשים, דבר שיפגע קשות בתמ"ג הבריטי. אומנם את הקשיים ניתן להקל על-ידי חתימה על הסכמי סחר עם ארה"ב ועם מדינות האיחוד עצמן, אך סביר להניח שהאיחוד ירצה להקשות בתנאי המו"מ ואפילו "לנקום" במדינה השוררת שהעזה לפרוש.

עוד תחזיות קודרות ששמענו היו על ירידה במחזור ההשקעות הזרות ויחסי המסחר הבריטיים בכלל, הפחתה בערך הליש"ט, הקטנת הייצוא מבריטניה ורגולציה קשוחה שתתלווה להסכמים עם מדינות אחרות. כל אלו אמורים לפגוע בכלכלה הבריטית בטווח הארוך, ואליהם מתווספת עובדה שלגביה אין מחלוקת: חוסר הוודאות ימשיך ללוות את בריטניה עוד תקופה ארוכה והשווקים אינם אוהבים במיוחד הפתעות.

כפי הנראה, חששות מוגזמים

אמנם עוד מוקדם לקבוע כיצד ייראה מכלול ההשלכות של הברקזיט, אך לגבי דבר אחד יש וודאות: בטווח המיידי החששות היו מוגזמים. מי שרוצה למצוא דוגמה לכך, יוכל לראות את הירידות החדות במדדים ובמניות המובילות בבורסה של לונדון בימים הראשונים שלאחר הברקזיט, שעד מהרה חזרו אל רמת המחירים שלפני הפרישה מהאיחוד.

עוד דוגמה היא שבמחצית השנייה של 2016, כלומר לאחר הברקזיט, שמרה הכלכלה החמישית בגודלה בעולם על כוחה בהיבטים רבים, ואף שיפרה אותם לאוד מדיניות שאימצו גורמים מוניטריים. הבנק המרכזי של בריטניה הודיע על הפחתת הריבית, רכש אגרות חוב קונצרניות במיליארדים ונקט בפעולות רבות נוספות כדי לתמרץ ולעודד את הכלכלה. לכך הצטרפו שיעורי האבטלה הנמוכים ביותר שידעה הממלכה הבריטית מזה כעשור, עלייה בשכר הממוצע במשק, כניסת משקיעים זרים לשוק הנדל"ן, וצפי לעלייה בייצוא.

כאמור, היו מי שחששו שהאיחוד "ינקום" בבריטניה על פרישתה, ושלכך יהיה ביטוי במכסים גבוהים על התוצרת הבריטית. אז נכון שלאיחוד יש סיבות טובות להקשות עם הממלכה המאוחדת, אך גם יש לו סיבות חשובות לשמור על יחסי מסחר חמים איתה. יתר על כן, כאשר אנו רואים את המכסים החדשים שהטיל לאחרונה נשיא ארה"ב טראמפ על פלדה ואלומיניום, העלולים להוביל למלחמת סחר, ברור שמדינות האיחוד ירצו לצמצם ככל הניתן את כמות "האויבים" - ובריטניה עלולה להיות אויבת מסוכנת.

יתרה מכך, יש גורמים הסוברים שהברקזיט דווקא ייטיב עם הכלכלה הבריטית בטווח הארוך. לדוגמה, ברגע שבריטניה תהיה חופשית מהמכסים האחידים הגבוהים שמוטלים על ייבוא ממדינות מחוץ לאיחוד, ניתן יהיה לייבא מוצרים בעלויות פחותות, והאנגלים ייהנו מהקלה ביוקר המחיה.

מצד שני, אי-אפשר להגיד שהכל ורוד בכלכלה הבריטית, למשל עלייה בקצב האינפלציה אל מעבר ליעדים שהוכתבו על-ידי הבנק המרכזי, פיחות מתמיד בפאונד, שחיקה מסוימת בשכר, ועליית מחירי הנדל"ן. עם זאת, לא מדובר רק בהשלכות של הברקזיט. ישנם גורמים משמעותיים נוספים שמשחקים תפקיד, כפי שנראה מייד.

חוסר הוודאות בפוליטיקה הבריטית

כידוע, בחודש יוני 2017, התקיימו בחירות כלליות בבריטניה, אליהן דחפה ראשת הממשלה תרזה מיי, אשר זיהתה יתרון מוחץ בסקרים וביקשה למנף אותו לצורך המו"מ הצפוי על עסקת הברקזיט. אולם תוצאות הבחירות היוו סטירת לחי לראשת הממשלה ולמפלגה השמרנית בכלל, שנחלשה לעומת הבחירות הקודמות. המפלגה גרפה 317 מושבים ונשארה הגדולה ביותר בפרלמנט, ובכך ירדה ב-13 מושבים לעומת הבחירות הקודמות. זאת לעומת מפלגת הלייבור בהנהגת ג'רמי קורבין, אשר שזכתה לעלות ב-30 מושבים לעבר 262 מושבים בפרלמנט.

עקב כך נאלצה להקים מיי ממשלה עם המפלגה הדמוקרטית, וסבלה מביקורת נוקבת על תפקודה במערכת הבחירות. החלשת כוחה לא היוותה בשורה טובה מבחינה כלכלית, עקב ההשפעה על נקודת הפתיחה במו"מ על הברקזיט. ולא רק זאת: גברו החששות בשוק מפני השפעתו הגוברת של ג'רמי קורבין, המציג תפיסה כלכלית שמאלנית שאיננה אהובה במיוחד על הכוחות הפיננסיים המובילים בממלכה.

אמנם בכל הקשור לברקזיט מציג קורבין עמדה דומה למדי לזו של מיי (כלומר שיש לצמצם למינימום את ההפסדים), אך בכל הקשור לפן הכלכלי, מדובר בשמיים וארץ. כך למשל, מפלגתו של קורבין תומכת בהעלאה משמעותית של מס ההכנסה על בעלי משכורות גבוהות, קביעת שכר מקסימום לבכירים, והעלאה רצינית של מס התאגידים הבריטי. בנוסף, הלייבור דוגל בהלאמה של מגוון שירותים ציבוריים, החל בדואר ועד לחשמל ורכבות.

הלייבור לא זכה בבחירות באנגליה, אך אין ספק שכוחו והשפעתו גדלו, בניגוד לכל התחזיות. יש לשים לב לעובדה שהבחירה בברקזיט באה מאותן שכבות סוציו-אקונומיות, החשות כי החברות באיחוד האירופי מנעה שיפור במצבן הכלכלי. מכיוון שהלייבור ובעיקר אותו פלג שמוביל קורבין, מציעים צעדים רדיקליים לשיפור הרווחה, ניתן לראות קשר הדוק בין שתי ההצבעות (לברקזיט ולבחירות).

עובדה זו לא נעלמה מעיני כלכלנים, חברות ותאגידים הרואים סכנה בפופולריות הגוברת של קורבין באנגליה. למשל, אם ניקח בחשבון שהבירה האנגלית מהווה מרכז כספים בינלאומי חשוב ביותר, הרי שהדיבורים על העלאת המס עלולים להפחיד בעלי הון ולהוביל לבריחת כספים מאנגליה לעבר מקלטי מס.

על כל פנים, מה שוודאי הוא חוסר הוודאות. כאשר צובר כוח מנהיג רדיקלי הדוגל במצע סוציאליסטי, עד כדי הלאמת תשתיות, קשה לתת אמון ביציבות הפיננסית שכה חשובה לכלכלה הבריטית כעת. בוודאי שאין אלה בשורות טובות למי שמושקע בפאונד, שכבר איבד אחוזים ניכרים מערכו לאחר הברקזיט (הדבר טוב כמובן ליצואנים הבריטים ולתיירות הנכנסת). לכן, על מובילי הכלכלה והפוליטיקה הבריטית לנסות להפגין כוח ויציבות בכל מישור אפשרי, ובפרט בהתקדמות השיחות על הברקזיט.

מה כבר הושג בעסקת הברקזיט?

השיחות שהחלו לפני כשנה כבר הובילו למספר הבנות ואף להסכם העוסק במעבר סחורות בין אירלנד לצפון אירלנד, תשלום פיצויים של בריטניה לאיחוד, והגנה על זכויות של אזרחים שכבר עקרו מבריטניה לאיחוד. בין היתר, הוסכם כי אנגליה תשלם סכום של כ-45 מייארד אירו בתור פיצויים על הפרישה. אומנם מדובר בסכום גבוה בהרבה מזה שרצתה תרזה מיי להשיג, ובמידה מסוימת הוא משקף את חולשתה, אך למעשה עדיין מדובר ב-"כסף קטן".

הכסף הגדול מצוי בהסכמי הסחר שעדיין לא התגבשו ואשר יקבעו כיצד תיראה הלכה למעשה ההתנהלות הכלכלית בין בריטניה למדינות האיחוד. זוהי הנקודה הקריטית עבור הגורמים הפיננסיים המרכזיים בבריטניה ובאיחוד, וכאן גם מנהלים הצדדים משא-ומתן קשוח ביותר. לראיה - רק בעת האחרונה הוגשו הטיוטות עבור השיחות מצד האיחוד, ובהן אזהרה כי עמדתה של בריטניה תוביל להשלכות בעייתיות על הכלכלה האירופית בכללותה. מצד שני, בכל החודשים האחרונים שולחת תרזה מיי אזהרות בדבר פירוק המשא-ומתן ומאיימת בתקיעה של השיחות, תוך הפגנת עמדות קשוחות ככל האפשר. בהחלט ניתן להבין אותה כאשר לוקחים בחשבון שהפרישה עלולה לעלות לבריטניה עשרות מיליארדי פאונד בשנה.

הבעיה היא, שככל שהשיחות מתארכות נעשים השווקים עצבניים יותר, הפאונד יורד, חוסר הוודאות עולה ועימו ההפסדים.

אז אם לסכם במילים פשוטות, הצפי לגבי כלכלתה של בריטניה הוא לא ידוע. מצד אחד מדובר בכלכלה חזקה ומבוססת שהפגינה עמידות ראויה לשבח גם לאחר הברקזיט, ומצד שני קיימים גם נתונים פיננסיים מעט מדאיגים. לכך מצטרפים עליית כוחו של הכוח הסוציאלי בראשות ג'רמי קורבין, וכמובן חוסר הוודאות לגבי הסכמי הסחר שיגובשו לאורך השנה הקרובה, ולקראת הפרישה הסופית מהאיחוד בסוף מרס 2019.


הכותב הוא עמנואל ארביב, איש עסקים, יו"ר ומנכ"ל חברת Intergrated Asset Management, המתמחה בענף הפיננסים. בעל תואר ABA במנהל עסקים (אוניברסיטת בוקיני, מילאנו), ותואר MBA בכלכלה ומימון. עמנואל ארביב שותף ומעורב מזה שנים בפעילות עסקית בינלאומית המחייבת בין היתר בקיאות באקטואליה וביחסים בינלאומיים
תאריך:  15/03/2018   |   עודכן:  15/03/2018
עמנואל ארביב

מועדון הבלוגרים עוקבים: 1לקבלת רשימות עמנואל ארביב לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כלכלת בריטניה בתקופה של אי-וודאות/עמנואל ארביב
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אלטע קאקער
15/03/18 13:35
 
כותב תרחישים
16/07/18 09:46

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
הפלשתינים מתייחסים להצהרת בלפור ולשלטון המנדט כעל אסון שפקד אותם אבל, המציאות שונה לחלוטין בזכות הצהרת בלפור ושלטון המנדט שופר מצבם של ערביי הארץ ללא השוואה למצבם של ערביי ארצות ערב והאיסלאם וכל זה בזכות התנועה הציונית
15/03/2018  |  רבקה שפק ליסק  |  כתבות
יהודה וינשטיין ודני עפרוני היו הפוסקים העליונים בסוגיות מבצעיות ב"צוק איתן". היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי קבעו מה מותר ומה אסור מבחינת החוק הבינלאומי, והרמטכ"ל והקבינט יכלו רק לומר "כן, המפקד". זוהי המסקנה החד-משמעית מדוח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול (יום ד', 14.3.18).
15/03/2018  |  איתמר לוין  |  כתבות
יש דברים שגם אחרי למעלה מחצי יובל בתחום התקשורת ואחרי שבע שנים של סיקור משפטי יום-יומי, עדיין מדהימים. כזו היא הודעת המדינה לבג"ץ בנוגע לשטח המחיה של האסירים.
14/03/2018  |  איתמר לוין  |  כתבות
"הדיבוק האחרון" - סרטו של הצלם ליאוניד פדרול, בבימויה של אלינה קביטקוסקי ובעריכתו של רוני הרמן, מוקדש לאופרת הרוק "הדיבוק" של הבמאי והאמן הדאדאיסטי חוני המעגל. הסרט מוקרן בהופעת בכורה במוזאון תל אביב, במסגרת פסטיבל אפוס הבינלאומי לסרטים דוקומנטריים על תרבות ואמנות.
14/03/2018  |  ראובן לייב  |  כתבות
התוכנית "פרקי היום בתנ"ך" במתכונת יום יומית, נוסדה בקיץ 1945. היא שודרה בשעות הערב במסגרת התוכניות העבריות ("השעה העברית") ב"קול ירושלים". את פרקי התנ"ך הקריאו שלמה ברטונוב, בנו של שחקן התיאטרון האגדי יהושע ברטונוב, ואפרים די זהב (אז גולדשטיין). למעשה, עוד בסוף שנות השלושים החל רדיו "קול ירושלים" לשדר פינה שבועית של קריאת פרקי תנ"ך, לרוב ביום שישי, שנקראה "קריאות בתנ"ך", נמשכה כ-10 דקות ובה קרא פרקי תנ"ך ומקרא שונים אפרים די זהב.
14/03/2018  |  אלי אלון  |  כתבות

פורומים
בעולם
כלכלה עולמית
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
בנייה וקידום אתרים עבור מנוע החיפוש של גוגל
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על כיצד בוחרים מתנות ללקוחות
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט