1. מדוע זוכה ניסו שחם? המדינה טענה, כי שחם טיפל במשך שנים בענייניהן של שש שוטרות זוטרות עימן היה לו קשר מיני - מילולי או גופני. לשיטתה, בכך הוא ביצע עבירה של מרמה והפרת אמונים. המדינה הסכימה, כי ייתכן שכל עבירה בפני עצמה אינה חוצה את הרף הפלילי, אך טענה שכולן יחדיו כן מהוות עבירה פלילית. זו הייתה "תזת הצבירה", אותה דחה השופט בני שגיא.

לדברי שגיא, אין תקדים בפסיקה להרשעה שכזו, ו"מצב משפטי בו 'כמות עושה איכות' ו'מספר התנהגויות פסולות אתית או משמעתית, יוצרות עבירה פלילית אחת', חותר תחת המדרג הנורמטיבי המקובל המהווה כלי לחינוך הציבור ואזהרתו מפני הפרתן של נורמות בדרגות שונות, עד כדי ביטולו המוחלט". עוד הוא אומר, כי הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בעבירת הפרת האמונים, שממילא גבולותיה אינם ברורים ואשר בה חובה להבדיל בין המישור המשמעתי למישור הפלילי.

ברמה הפרטנית אומר שגיא, כי מעשיו של שחם בנוגע לאותן שוטרות, לא היו עבירה פלילית כלל או היוו עבירה פלילית במדרג הנמוך ביותר שלה. מאחר שהמדינה ביקשה כאמור לקבוע שכל המעשים יחדיו היוו עבירה של מרמה והפרת אמונים, לא נוצרה המסה הקריטית לה טענה - ולכן לא היה מקום להרשיעו, גם אם תזת הצבירה הייתה מתקבלת.

אלו הן קביעות משפטיות מובהקות, שעליהן ניתן לערער. ערכאת הערעור יכולה לסבור אחרת לגבי עוצמת הפרת האמונים כפי שהוכחה, ויכולה לסבור אחרת לגבי תזת הצבירה. לכן נראה על פניו, כי יש מקום שהמדינה תערער.

2. שגיא מדגיש בסיום פסק הדין, שהוא מכריע "בהיבטיה הפליליים של הפרשה" - רמז לכך שיש לה היבטים משמעתיים, כפי שהוא גם אומר לאורך 146 העמודים של הכרעתו. האם שחם יועמד לדין משמעתי? סביר להניח שלא; זה ייראה כאילו המחלקה לחקירות שוטרים רודפת אותו, למרות שזה הדבר הנכון לעשותו - ודאי אם לא יהיה ערעור פלילי.

3. מעבר לפן הפלילי והמשמעתי, יש להסתכל על הפרשה בפן המוסרי - והוא חמור במיוחד. יש לנו כאן קצין משטרה, ההולך ועולה בסולם הדרגות עד שהוא מתמנה למפקד המחוז הרגיש ביותר בישראל, שלאורך שנים ארוכות עוסק בציד שוטרות שיסכימו לקיים עימו קשר מיני עד כדי יחסי מין חוזרים ונשנים. וזה - כאשר הוא מבוגר מהן בשנים רבות, לעיתים בעשורים שלמים, ונשוי לקצינת משטרה בכירה.

זהו אדם רקוב עד היסוד מבחינה מוסרית, המנצל את דרגתו ומעמדו כדי להגשים את מאווייו המיניים. איך אדם כזה מתקדם במשטרה? איך שום דבר לא יוצא החוצה? איך איש אינו חושד? באיזו אווירה ארגונית ייתכנו מעשים כאלו? ונזכיר, ששחם הוא רק אחד משורה של קציני משטרה בכירים שסרחו בתחום המין בעשור האחרון. זה לא יכול להיות מקרי.

4. אולי בכלל צריך להסתכל על כל הפרשה במבט חמור בהרבה. בששת המקרים בהם יוחסו לשחם מרמה והפרת אמונים, קשריו המיניים עם השוטרות היו בהסכמתן. זה מה שאמרו השוטרות עצמן, ואין סיבה שלא להאמין להן. אבל מדוע שיסכימו לקיים קשר כזה עם אדם מבוגר מהן בהרבה, שלא ממש מזכיר את בראד פיט או ג'ורג' קלוני?

היה מקום לכל הפחות לבדוק, האם אין לנו כאן עסק בפרשת שוחד, בו טובות ההנאה הן מיניות. וכן, זה צובע גם את השוטרות באור שלילי במיוחד. אבל גם לשיטתן, הן לא היו קורבנות אלא כאלו ששיתפו פעולה מרצונן. אז אולי השוטרות הללו שוכבות עם קצין בכיר בתקווה שזה יעזור להן בקידום? ואולי הטיפול של שחם בענייניהן איננו הפרת אמונים אלא התמורה לשוחד? נזכיר גם, שבעבירת השוחד שתתקבל תמורה; די בעצם המתת, אם הכוונה היא להשפיע על עובד הציבור, כדי ליצור את העבירה. ודי בעצם הקבלה מצידו של עובד הציבור, גם אם לא סטה מן השורה, כדי ליצור את העבירה. ויש גם אפשרות שרק אחד הצדדים יבצע את העבירה - הנותן או המקבל. וגם "שלח לחמך על פני המים" - מתת בתקווה לקבל משהו בעתיד - הוא שוחד.