הטלתם מחדש של העיצומים על אירן תהיה מורכבת וסבוכה - צופה פיטר האראל במאמר ב-Foreign Policy, שפורסם בשבוע שעבר (4.5.18). נדרשו קרוב לעשר שנים ופעילות מתואמת של הנשיאים ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה והקונגרס כדי להביא את הכלכלה האירנית לסף קריסה, וכאשר כמעט כל מדינות העולם מתנגדות לפרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין - המשימה כעת קשה עוד יותר. האראל מזהיר, כי התוצאה עלולה להיות שאירן גם תרגיש את עצמה חופשית לחזור לתוכנית הגרעין וגם לא תיפגע משמעותית מהעיצומים.

טראמפ צריך ליצור את הבסיס החוקי להטלת העיצומים. החוק שהטיל אותם ב-2012 היה אחד המסובכים ביותר בתולדות ארה"ב והוא הצריך 12 צווים נשיאותיים ומאות עמודים של תקנות פדרליות. חידוש העיצומים בלא לפרסם קווים מנחים חדשים - אחרי ש-400 אישים וחברות אירניות הוצאו ממעגל העיצומים ב-2015 - הוא מתכון לתוהו ובוהו.

האראל צופה, כי בנקים וחברות להם יש פעילות משמעותית בארה"ב, ואשר יחששו מהטלת עיצומים עליהם אם ימשיכו לפעול באירן, יצייתו מרצונם לעיצומים החדשים. לעומת זאת, חברות קטנות יותר וכאלו שאין להן פעילות ישירה בארה"ב, יוכלו להמשיך בפעילותן באירן. הבלבול גובר לנוכח העובדה שרק חלק מהעיצומים מתחדשים בסוף השבוע (12.5.18) - בעיקר אלו שעל הבנק המרכזי של אירן - והאחרים יתחדשו רק בראשית יולי.

בפני ממשל טראמפ ניצב אתגר רגולטורי גם בקביעה האם וכיצד לחדש את העיצומים המכוונים במישרין כלפי גורמים אירניים - פקידים, משרדי ממשלה ועסקים. הרשימה שבוטלה ב-2015 כללה את רוב הבנקים הגדולים וחברות האנרגיה באירן, כמו גם ישויות ידועות פחות. עיצומים אלו בודדו את אותם גורמים מהמערכת הפיננסית העולמית ומהסחר העולמי, ובשל חשיבתם לקשר בין אירן לעולם - עיצומים אלו היו חיוניים ללחץ הבינלאומי על טהרן. אם טראמפ רוצה באמת לחדש את הלחץ, צריך לרענן את הרשימה.

ועוד בעיה: הרשימה המוכרת התבססה על הקשר בין אותם גורמים לתוכנית הגרעין האירנית. מאחר שגם ממשל טראמפ אישר שאירן קיימה את חלקה בעסקה, יהיה עליו למצוא בסיס חוקי אחר לחידוש העיצומים עליהם. האראל מניח שמשרד האוצר ימצא את הבסיס הזה, אך עדיין מדובר בתהליך שיצריך זמן. המכשול הרגולטורי האחרון יהיה להבטיח שהעיצומים לא יחסמו את גישתם של אזרחי אירן לאמצעי תקשורת, כדי שיוכלו להפעיל לחץ משלהם על ממשלתם.

הקשיים הדיפלומטיים יהיו משמעותיים עוד יותר, צופה האראל. בשנים 2015-2006 ניהלו בוש ואובמה מגעים מורכבים ומרובי צדדים כדי לשכנע ממשלות וחברות זרות להצטרף לעיצומים שהטילה ארה"ב. עשרות מדינות אכן הטילו עיצומים משלהן, וגם אלו שלא עשו זאת - לחצו בשקט על המגזר העסקי לא לפעול באירן. ממשל טראמפ לא ימצא כזו רוח של שיתוף פעולה.

הבעיה הדיפלומטית הקשה ביותר תהיה לשכנע את לקוחות הנפט של אירן להקטין את רכישותיהם. בשנים 2013-2012 הביא ממשל אובמה לצניחה של 50% בייצוא הנפט האירני: מדינות אירופה הפסיקו את הרכישות לחלוטין, בעוד מדינות אחרות (כמו סין, הודו, יפן וקוריאה הדרומית) הפחיתו אותן במאות אלפי חביות ליום. מי שהמשיכו לקנות נפט מאירן, הפקידו את התמורה בחשבונות שהגישה האירנית אליהם הוגבלה.

אשתקד ייצאה אירן 2 מיליון חביות ליום, בעיקר לסין והודו, וכן לקוריאה הדרומית ולכמה מדינות באירופה; קשה במיוחד להניח שסין תפחית את הרכישות, לנוכח יחסי המסחר המתוחים שלה עם ארה"ב. אירופה, מצידה, מייצאת לאירן ומשקיעה בה מיליארדי אירו; יש הטוענים, כי אם ארה"ב לא תעשה שם עסקים - חברות אירופיות ימהרו לתפוס את מקומה. אירופה אף עשויה לנקוט בצעדים שמטרתם תהיה להפחית את השפעת העיצומים האמריקניים על אירן. וושינגטון תתקשה לשכנע מדינות אחרות להפסיק את הקשר הכלכלי עם אירן, בהעדרו של בסיס חוקי לדרישה כזו.

האראל מציין, כי הפעלת לחץ כלכלי על אירן, מחייבת את ארה"ב לפעול עם שתי מדינות שיחסיה איתן מתוחים במיוחד: רוסיה וטורקיה. ממשל טראמפ יצטרך לשכנע את ולדימיר פוטין להימנע מהשקעת עשרות מיליארדי דולרים במגזר הנפט והגז האירני. טורקיה הייתה דרך עוקפת לאירן בזמן העיצומים הקודמים, ואפשרה להבריח דרכה זהב במיליארדי דולרים בשנים 2014-2012; היא יכולה לחזור לאותו תפקיד.

ובכל זאת, אומר האראל, יש צעדים שהממשל יכול לעשות. עליו לפרסם רגולציה מחודשת ומדריכים ברורים מיד כאשר העיצומים יחזרו לחול. פרסומים אלו צריכים לכלול את העיצומים הספציפיים, לוח זמנים להפעלתם ותשובות לשאלות רבות העולות מן המהלך. טראמפ גם צריך להבהיר שיתן לחברות מספיק זמן כדי להיערך ולחסל את עסקיהן הנוכחיים באירן; התחייבות כזו כלולה בהסכם הגרעין, אם כי לא ברור האם טראמפ יקיים אותה כעת. לדעת האראל, כדאי להעניק פרק זמן שכזה, כדי להקטין את המבוכה בשווקים ולהפחית את ההתנגדות הבינלאומית לביטול ההסכם. הבית הלבן צריך לנהוג בגמישות כאשר יעלו בעיות נקודתיות, כפי שעשה כאשר הוטלו העיצומים האחרונים על רוסיה.