עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, אשר משרדם מטפל גם בתביעות לעניין הגנת הפרטיות, מסבירים: לעניין פעוטונים וגני ילדים: כפי שפורסם, בשנים האחרונות נפתחו מאות תיקים בגין אלימות מצד אנשי צוות כלפי קטינים בגני ילדים ובמעונות יום, ואולם ב-90% מהמקרים נסגרו התיקים שנפתחו במשטרה בגלל חוסר ראיות. במקביל, ובעקבות אסונות שאירעו בגני ילדים - פציעות של פעוטות, ולמרבה הזוועה גם מקרי מוות - שוב עולה הדרישה להתקנת מצלמות אבטחה במעונות יום ובגני ילדים, במטרה ליצור הרתעה שתרסן התנהגות פוגענית.
היתרונות בהתקנת מצלמות אבטחה בגני ילדים ברורים וידועים. בכלל כך, מערכת האבטחה המצולמת תאפשר להשגיח ולפקח בזמן אמת אחר המתרחש בגן הילדים, ולפקח על מי שאמון על ביטחונם של ילדינו הרכים. התקנת מצלמות אבטחה עשויה למנוע את מקרי האלימות המתרחשים בחדרי חדרים, ובמקרי אלימות - להעניש את האחראים. יכולת הצפייה בזמן אמת במתרחש בגן הילדים תאפשר אבטחה אפקטיבית ויעילה, בעלת קשר ישיר לביטחונם ושלמותם, הפיזית והנפשית, של הילדים. הועלו מספר הצעות חוק להסדרת סוגיית הצבת מצלמות בגני ילדים. כך למשל, הצעת החוק הממשלתית להסדרת נושא הגברת הפיקוח על מעונות היום לפעוטות בגילאי 3-0 וכן מעונות יום לקשישים, לאנשים על מוגבלות שכלית התפתחותית ועוד.
המטרה היא להגן על שלומם, בטיחותם והתפתחותם התקינה של הפעוטות, וכן להציב מצלמות אבטחה על-מנת למנוע אסונות והתעללות בחסרי ישע, בקטינים ובקשישים. הצעת חוק נוספת, פרטית, מבקשת להציב מצלמות בכל גני הילדים - הן פרטיים והן מפוקחים, וכן במוסדות הקשישים. על-פי ההצעה, יותקנו בפעוטונים מצלמות במעגל סגור, שיפעלו בכל שעות הפעילות. הצילומים יישמרו בצורה מאובטחת ולא יימסרו לכל גורם שהוא פרט לרשויות אכיפת החוק לפי צו של בית
משפט, במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה על-ידי אנשי הצוות כלפי הפעוטות. רשויות אכיפת החוק יהיו רשאיות לעשות שימוש בתיעוד כראיה בהליך פלילי בעקבות ביצוע עבירה.
איזון נכון
ההתנגדות להצבת מצלמות בגני הילדים נעוצה בחשש מדליפה לרשת ומפגיעה בפרטיות של המצולמים. בנוסף, לפי הדין בישראל - צילום ילדים הינו אסור. ברם, כאמור, ניתן למצוא את האיזון הנכון שיימנע פגיעה בפרטיות, ועשיית שימוש בתיעוד על-ידי רשויות אכיפת החוק, במקרה של ביצוע עבירה. כך, נעוצה ההתנגדות העיקשת ביותר בטעמי תקציב. הצבת מצלמות כרוכה בהוצאה כספית גבוהה. אולם גם לכך ניתן למצוא פתרון. במיוחד כאשר אין לחוק הקיים כיום כלים לאכיפה אפקטיבית.
לעניין תלמידי בתי ספר: בישראל חוקק חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב - 1992, המעגן את זכותו של אדם לפרטיות בצנעת חייו. בנוסף, הזכות לפרטיות של ילד מעוגנת באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שנחתמה על-ידי ישראל בשנת 1990 ואושררה בשנת 1991. באמנה הבינלאומית נקבע, שהחוק יגן על הילד מפני פגיעה שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו ובפרטיות משפחתו וביתו, וכן מפני פגיעה בכבודו ושמו הטוב. חוק זכויות התלמיד, תשס"א - 2000, אימץ את האמור לעיל וקבע, בסעיף 12: "מוסד חינוך לא ימנע מתלמיד לממש את זכויותיו כאמור בחוק זה או בכל דין אחר". יש להבחין בין הצבת מצלמות בשטחים ציבוריים לבין הצבתן בשטחים שאינם ציבוריים.
אם המצלמות מוצבות במקום ציבורי, למטרת שמירה על ביטחון הציבור - אין מדובר בפגיעה בפרטיות. לעומת זאת, אם בית הספר חפץ להציב מצלמות בשטחים בבית הספר שאינם שטחים ציבוריים, לצורך תיעוד קטינים הנכנסים אליהם, נדרשת קבלת הסכמה מודעת וחופשית של החשופים לצילום, היינו לקבל הסכמה מראש למיקום המצלמות מהוריהם של הקטינים. זאת, למעט מקרים בהם קיים חשש שמודעות של מצולמים למצלמות תכשיל את מטרתן. על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ההחלטה על הצבת מצלמות בתוך מוסד חינוך הינה כיום של מנהל המוסד. אם יחליט על הצבת מצלמות - מצלמה תוצב באופן שהיא תצלם את השטח הציבורי המשרת את כל באי המוסד החינוכי, כמו חצרות, מגרשי ספורט, מסדרונות וגגות.
על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, חל איסור להציב מצלמות במקום שבו מתקיימות פעילויות פרטיות כמו שירותים, חדרי מורים, חדר היועץ והמרפאה. כמו-כן, חל איסור להציב מצלמות בכיתות הלימוד. בחוזר הובהר, כי למצלמה לא יחובר התקן בעל יכולת שמע או יכולת להקליט שמע. על-פי החוזר של מנכ"ל משרד החינוך - רק מנהל מוסד חינוכי יוכל לצפות בצילום בזמן אמת, או אדם מצוות המוסד החינוכי שהוסמך על ידו לכך, והחומר ימחק בתוך שלושה ימים לכל המאוחר מיום הקלטתו, אלא אם כן סבר מנהל המוסד החינוכי שההקלטה כוללת אירוע חריג שיש חשיבות מרובה בשמירתו.
