הבן הראשון שנולד בבילינסון
כשידידיה רגב (לשעבר רחמנוב), שנולד ב-20 במרץ 1938 כילד הראשון (לפניו נולדו בנות), במחלקת היולדות שנפתחה לראשונה בבית החולים בילינסון בפתח-תקווה, הייתה שמחה גדולה. הנהלת בית החולים הציעה להוריו להוסיף לשמו את השם בילינסון. ההורים סירבו, אך למרות זאת זכתה המשפחה מצד ההנהלה למענק בסכום של 300 לירות כתשורה.
עזר ויצמן (לשעבר מפקד חיל-האוויר, שר בממשלה ונשיא המדינה) שימש כסנדק שלו כשבברית המילה נכחו, בין יתר האורחים, גם גדולי האומה: דויד בן-גוריון,
שמעון פרס ולוי אשכול.
שומר ראשו של בן-גוריון
"אבי, אשר רחמנוב היה שומר ראשו של דויד בן-גוריון וכילד הצטרפתי אליו לכל מקום שבן-גוריון הגיע", מספר היום ידידיה: "פעמים רבות ביקרתי בביתו שברחוב קרן קיימת לישראל בתל אביב ורעייתו פולה פינקה אותי תמיד בממתקים. גרנו בשכונת קווקזים בחדר אחד, שני אחיי ושלוש אחיותיי וחיינו התנהלו בסביבות קולנוע מרכז והתחנה המרכזית בתל אביב. כילד, נחרטו בזיכרוני קבצני הרחוב שניגנו בכינור והמטוסים שהפציצו את תל אביב במלחמת השחרור.
ידידיה לומד בבית הספר "יסוד המעלה" עד גיל 14 ומצטרף לקיבוץ עין שמר. "כל הנערים באותה תקופה היו אידיאליסטים ו"ברחו" מביתם לקיבוצים". חצי מהיום מוקדש ללימודים וחציו השני לעבודה. אחר כך הוא מתגייס לצה"ל. כשפורצת מלחמת סיני ב-1957 הוא עובר קורס מ"כים ומדריך חיילים.
הבריחה מקווקז לישראל, ויקב בן 200 שנה
בגיל 15, אביו של ידידיה, אשר רחמנוב, גונב מהוריו זהב וב-1917 בורח מקווקז לישראל. הוא מעולם לא סיפר לבני המשפחה על ההיסטוריה המשפחתית וקורות חייו בקווקז. כשנפטר ב-1966 בהיותו בן 64 אחד מחבריו שברח עמו לישראל יחד עם 300 משפחות מהעיר דרבנד, בעקבות השמועות שהילכו בבית הכנסת ושהלהיבו אותם, שארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, סיפר להם בימי השבעה על המשפחה. "וכאן מתחיל הסיפור", אומר לי ידידיה רגב. "הסבא של אבא שלי, ששמו ידידיה, היה האדם הכי עשיר בעולם. בעל יקב בקווקז על שטח של עשרה דונמים. עבדו אצלו 1,200 פועלים. על שטח של 400 דונם על 400 דונם גידל פירות וענבים בשביל היקב. הדבר התרחש לפני כ-200 שנה. כנופיית פושעים נכנסה ליקב, רצחה את כל הפועלים, את הסבא והסבתא, ועד היום אין יודעים היכן הם קבורים. כל כספו ורכושו של הסבא נגנבו. לפני כחצי שנה התגלה לנו שהיקב עדיין קיים ונעול מזה 200 שנה. אני מקווה מאוד שביקב ישנם מכלים מלאים ביין... יחד עם בני דודיי בארץ מקווים שיתנו לנו להיכנס לדרבנד הנמצאת היום בשליטת ברית המועצות ולקבל את כל רכושנו. השם ידידיה עבר מדורי דורות במשפחה וניתן גם לסבי ולעוד אחרים ע"ש הסבא שנהרג".
ביוזמת בן-גוריון עוברת המשפחה לשדי חמד
בראשית דרכו בארץ מתגורר אשר, הנער הצעיר, בפתח תקוה ויחד עם דוד בן-גוריון עובדים במחצבה בראש העין. אשר, מכיר את רעייתו שפרה, ילידת רוסיה שמשפחתה הגיעה לתל אביב ובנתה בה את ביתה, והם נישאים בשנות העשרים של המאה הקודמת.
ידידיה רגב מציין, כי בית הדואר ברחוב אלנבי היה בבעלות אביו וסבו מצד אמו. כעבור עשר שנים מכרו אותו בתמורה ל-172 לירות. האב מתקבל לעבודה כמטפל בגן החיות בתל אביב מטעם העירייה (כעובד מספר 33).
ב-1952, ביוזמתו של דוד בן-גוריון, משפחת רחמנוב עוברת מרחוב הגדוד העברי בתל אביב להתגורר בישוב שדי חמד הנושק לכפר סבא. כיום - הוא ישוב פורח ומבוקש עם כ-67 משפחות עם בתי הרחבה לבני המקום. מתגוררים בו כ-40 עורכי דין ויש כאן בתים ששווים מגיע לעשרה מיליון שקלים ויותר. בעבר היה ישוב ספר "מן העיר אל הכפר" ודרכי הגישה אליו עברו דרך פרדסים.
בתים בני שניים וחצי חדרים ניתנו על-ידי הסוכנות וכל אחד מהמתיישבים הרחיב במרוצת הזמן את ביתו. ראשוני המקום סבלו משכניהם מהעיר קלקיליה, שחדרו בלילות לישוב, פרצו לבתים, פוצצו שני בתים וגרמו לנזקים נוספים. כתוצאה מכך היו תושבים שברחו מהישוב תוך כדי עזיבת רכושם.
חמישה עצי קוקוס בחזית הבית
ידידיה מתגורר בבית הוריו עד שנת 1966 ורוכש בית בשדי חמד על שטח של 24 דונמים המיועדים למגורים ולחקלאות. בימים אלה הופקעו ממנו 17 דונמים בהם גדלו עצי רימון וזאת לצורך סלילת מסילת רכבת שתחבר בין באר שבע, ירושלים, תל אביב וחיפה. במשך עשר שנים הוא מגדל פרחים.
לפני כחמישים שנה מעברת ידידיה את שם משפחתו לרגב, נישא לרות לבית משפחת כהן שעבדה באוסם 25 שנים ולזוג שלושה ילדים ותשעה נכדים. הוא נוטע חמישה עצי קוקוס בחזית חצר ביתו. העצים הללו מזדקרים היום לגובה של כ-15 מטרים ועשויים אף להגיע לגובה של 50 מטרים, אך אלה אינם מניבים פרי אלא זרעים שנושרים ומלכלכים את החצר... "היום", אומר לי ידידיה בצער, "הייתי מוכן לגדוע אותם, אבל יש מגבלות מכיוון שצריכים לקבל אישורים מהרשויות המוסמכות לכך"... בחזית האחורית של הבית הוא מגדל עצי פיטנגו, מנגו וקלמנטינה שם גם מצוי מבנה מגורים נוסף שבו מתגוררות שתי בנותיו. גג ביתו העשוי מרעפים "מאכלס" כ-90 בעלי חיים: סוגים שונים של תרנגולות, ברבורים ואף גדיים עשויים מחרס ובטון. "זה ליופי, הוא אומר בחיוך". גולת הכותרת של החצר המשופעת בדשא ובפרחי נוי הם המסלעות והמפלים המיוחדים הנושקים לכל אורכו של הגדר.
60 שנות פעילות בהקמת גינות ומפלים
כיום פועלים בארץ כ-100 בעלי מקצוע בתחום הגינון וביצירת מפלים. ידידיה עוסק בהקמת גינות ומפלים מזה 60 שנה והוא הוותיק ביותר בארץ בתחומו. לדבריו, 50% מהעוסקים בתחום זה הם "חאפרים" שאינם מיומנים ובקיאים די הצורך במקצוע, "ופגעו בפרנסתנו". "כשמדובר ביצירת מפלים", הוא מסביר, "יש להקפיד שמים לא ייזלו מפינות המפל ולתכננו לפי רצונו של הלקוח. יש כאלה שמבקשים ליצור להם מפלים באמצעות סלעים, אחרים רוצים שהמים ירדו מהגובה ועוד כהנה וכהנה רצונות. במפלים, המים ממוחזרים על-ידי משאבות ופילטרים המנקים אותם. מחירו של מפל תלוי בגודלו. מפל קטן בגינה עשוי לעלות כ-2,000 שקלים ויש גם מפלים שייחודם ביופיים, המותקנים באולמות חתונות למשל, שמחירם מגיע גם למיליון שקלים".
עיסוקו של ידידיה הוא גם תחביבו. הוא שוקד על טיפוח גינתו הפרטית כארבע שעות מדי יום ומצפה ליום שלמחרת.