הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   אנשים  דת ומסורת 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
שירה מרגלית [צילום: יח"צ]
תקשורת
שירה מרגלית (נולדה: 1969), אשת תקשורת ופרסום.
ברהנו טגניה [צילום: מן הטלוויזיה]
עיתונאי
ברהנו טגניה (נולד: 3 באוגוסט 1981), עיתונאי ישראלי.
ארז טל [צילום: פלאש 90]
מנחה
ארז טל (נולד: 27 ביולי 1961), איש רדיו וטלוויזיה ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
"מקרא בפשט הניגודים" - עיון מרענן בתנ"ך
30/01/2019   |   יגאל יששכרוב
 
 
 
"מולר מתקרב לסיום עבודתו"
30/01/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
שוב על אודות המלך ביבי הראשון ונתיניו
29/01/2019   |   יוסף אליעז
 
 
 
כשלשכת עורכי הדין קונה עיתונאים בכסף
29/01/2019   |   איתן קלינסקי
 
 
 
ממשלה ממלכתית ולא מלכותית
29/01/2019   |   בני גנץ
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
יגאל יששכרוב עיתונאי-צלם, סופר  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
ליד המחשב בדירתו בירושלים [צילום: יגאל יששכרוב]
"מקרא בפשט הניגודים" - עיון מרענן בתנ"ך
מאיר חרמון, מרצה וסופר, איש אקדמי, אוהב תנ"ך, המתפרנס גם כנגר ואיש אחזקה - חושף בפנינו גישה שיטתית לעיון בפשט התנ"ך הגישה נותנת כלים לגילוי משמעויות ותובנות מחודשות ובכך עשויה להעשיר את חייו של כל אחד מאתנו
מאיר חרמון מתפרנס כנגר ועאיש אחזקה [צילום: יגאל יששכרוב]

>
>
>
>
>
>
>

גישה חדשה ופורייה לעיון בתנ"ך

"בקרב הציבור, על כל מגזריו, חסר המקום החי והחיוני שהתנ"ך עשוי לתת, לאור התובנות האישיות והחברתיות שניתן למצוא בו". כך אומר לי מאיר חרמון, בעל תואר ראשון בפילוסופיה ובעל תואר שני במחשבת ישראל ובמדע הדתות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לדבריו, לימוד התנ"ך מתקבע בבית הספר ואף בגן הילדים, וגם כמבוגרים, המעיינים בחידושים פרשניים מעניינים, הדבר אינו משנה מהותית את התובנות שנלמדו בעבר.

אצל מאיר חרמון בולטת חשיבה מחוץ לקופסה ובשנים האחרונות נחשפה לעיניו גישה חדשה ופורייה לעיון בתנ"ך, ההופכת את העיון לחי וחיוני.

זכרונות קשים [צילום: איתן הריס/לע"מ]

מלחמת יום הכיפורים
המלחמה מותירה אצלו משקעים עמוקים וחוויות מעצבות
▪  ▪  ▪

מאיר (65) נולד בנהריה להוריו אלחנן ואדית. האב יליד לונדון, כימאי במקצועו, עלה עם רעייתו לישראל ב-1950 והיה אחד מאבני היסוד של פיתוח התעשיה הכימית בארץ. הוא נהרג ב-1979 במסגרת שרות מילואים שעשה בהתנדבות ביחידה בה תרם מכישוריו המדעיים.

האם, ילידת פרנקפורט שבגרמניה נמנתה על 10,000 הילדים שנשלחו בתקופת השואה במסגרת ה"קינדרטרנספורט" מגרמניה ללונדון. האם הייתה עקרת בית, ושימשה גם כמזכירה לשפה האנגלית של הרב שאר ישוב הכהן, רבה הראשי של חיפה. נפטרה לא מכבר בגיל 91.

למאיר אח בוגר ממנו ואחות צעירה. בהיותו בן שלש עוברת המשפחה לחיפה. בבית הספר היסודי כרמל הוא מצטיין בלימודיו, כמו גם בתחומי הספורט. למד בישיבה תיכונית של בני עקיבא בקריית שמואל, במגמה המתימטית-פיסיקלית.

ב-1971 הוא מתגייס לנח"ל, ובמלחמת יום הכיפורים נמנה על גדוד 50 הנח"ל המוצנח, שבפרוץ המלחמה החזיק בקו המוצבים בדרום רמת הגולן. בהמשכה לחם גם במצרים, מעבר לתעלה. בתום המלחמה הגדוד עושה הסבה לשריון.

בן 20 היה מאיר בתום מלחמת יום הכיפורים, שהותירה אצלו משקעים עמוקים וחוויות מעצבות. "בעקבות המלחמה חשתי זעזוע גדול, הוא מספר לי היום, ונסעתי לשהות אצל קרובי משפחה בלונדון. שם עבדתי במשך שנה בעבודות מזדמנות ולימדתי עברית ותנ"ך בקהילות יהודיות".

פגישה משמעותית עם הרב
'אם רק תלמד תרחף כמו אסטרונאוט'
▪  ▪  ▪

עם חזרתו לארץ מאיר מתיישב בירושלים. "41 שנים אני ירושלמי", הוא מדגיש. הוא משתלם בקורס נגרות, כמו גם בקורס לתכנות מחשבים. הוא נזכר שאת התרגילים בקורס ניקבו על כרטיסיות, והזינו למחשב בגודל חדר בגבעת רם.

הוא מספר: "ידידה הציעה לי לבוא לשמוע שיעור שבועי ביהדות שהתקיים בימין משה. בהמשך נוצר עם הרב שהעביר את השיעור קשר, והוא אמר לי: 'אם רק תלמד תרחף כמו אסטרונאוט, ולכן בו-זמנית כדאי שתעבוד גם בעבודת כפיים', ולמעשה זה מה שאני עושה עד היום. מרצה, ובמקביל עובד כאב בית".

לימוד פילוסופיה ומחשבת ישראל
את הדברים יישם בעבודת הגמר לתואר M.A., שעסקה בהבנת מקומם של "התנינים הגדולים" שבפרק א' בבראשית - במחשבת היהדות
▪  ▪  ▪

ב-1980 הוא מתחיל ללמוד פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בתואר השני שילב בין מחשבת ישראל ובין מדע הדתות. אז החלו להתגבש אצלו תובנות לגבי ההקבלה בין הרעיונות של מחשבת ישראל לבין מיתוסים בתרבויות השונות, בעיקר בדרום אמריקה.

את הדברים יישם בעבודת הגמר לתואר M.A., שעסקה בהבנת מקומם של "התנינים הגדולים" שבפרק א' בבראשית - במחשבת היהדות. "חיידק התנינים עדיין מקנן בי", הוא מודה.

ב-1988 נישא, ולו ששה ילדים. (היום הוא גרוש). בין השנים 1989-1992 המשפחה מתגוררת בקיבוץ נאות סמדר שבערבה, קיבוץ שחרת על דגלו חיים של לימוד ומימוש ערכים.

שליחות חינוכית בניו-זילנד
האתגר היה ללמד את ערכי היהדות באופן שמותאם לכל
▪  ▪  ▪

ב-1996 מאיר נוסע עם משפחתו כשליח חינוכי מטעם הסוכנות היהודית לאוקלנד שבניו-זילנד, שם הוא משמש כראש המחלקה לעברית ויהדות בבית הספר היהודי. המעניין היה, הוא מספר, שמחצית מהתלמידים כלל לא היו יהודים, והאתגר היה ללמד את ערכי היהדות באופן שמותאם לכל.

בשנים 2001-2003 שוהה המשפחה בבוסטון שבארה"ב ומאיר לומד שם באוניברסיטת הרווארד יהדות ודתות.

הספרון שפורסם ב-2012 [צילום: יגאל יששכרוב]

זוגות של ניגודים
הוא מסביר שאנו רגילים לראות 'זוגות של ניגודים' כתמונה חזותית קפואה, אך טוען כי זו מורשת החשיבה הלוגית היוונית, וכי בתנ"ך זה שונה.

הסברים ודוגמאות על הגישה השיטתית לעיון בתנ"ך
התהליך בכללותו, על כל מרכיביו, נושא מסר ערכי-רוחני
▪  ▪  ▪

ב-2007 לערך התגבשו אצלו הרעיונות שבהן עסק לכדי גישה שיטתית לעיון בתנ"ך, שמאיר כינה אותה "דרך הסמל". במהלך השנים הבאות הדברים מתבהרים ומעמיקים, וב-2012 הוא מוציא ספרון, "סמלים בתנ"ך", בהוצאת ראובני, המדגים את הגישה מתוך מעקב אחר סמל אחד: המקל-המטה. עתה הוא שוקד על כתיבת ספר מקיף, בשם "מקרא בפשט הניגודים".

נקודת המוצא של הגישה הייתה מתוך מתן מקום של כבוד לסמלים שבתנ"ך, כנושאי מסר מכוון ומדויק. למשל: כשכתוב אצל יעקב אבינו, לפני חצייתו חזרה את הירדן - "במקלי עברתי את הירדן הזה", כדאי לשאול מדוע דווקא 'מקל'? ומשהעיון בסיפור מעלה כי אכן, למקל מיוחס קודם לכן תפקיד מרכזי (ליד השוקת) בצבירת הונו - הדבר מוביל לתובנות חדשות לגבי הפרשה כולה.

ההמשך נעשה אף מעניין יותר, שכן מסתבר כי על-פי רוב הסמלים מופיעים באופן עקבי ושיטתי כזוגות של ניגודים. זהו לב העניין, אומר חרמון.

כדוגמה, כל ילד מכיר את היונה בסיפור המבול, אך היא מופיעה שם רק לאחר חלקו של העורב, ניגודה. וכדאי לשאול מהו תפקידו בסיפור, אם בכלל. עיון מחדש, לאור השאלה - מעלה תובנות מעניינות. שכן, לכולנו מובן מאליו, עוד מימי הגן, שיונה היא יצור חיובי, והעורב שלילי.

להפתעתנו, ברוב הופעותיה במקרא היונה קשורה להרס ולחורבן, ואילו העורבים הביאו בפועל חיים - לאליהו במערה. ומשהתעוררה סקרנותנו, ואנו ניגשים לעיון מחודש ומדוקדק בסיפור, מסתבר כי בשלב הראשון אין כלל הבדל בין ההתנהגויות של העורב ושל היונה: שניהם יצאו - ושבו. להפתעתנו, ההבדל נוצר מתוך ההתייחסות השונה של נח: מזה התעלם, ולזאת הושיט ידו. ומכאן ימשיך כל אחד בתובנות האישיות שניתן להפיק מהסיפור.

הדגש אם כך, על-פי מאיר, אינו על סמל זה או אחר. שניהם 'נכונים' ו'טובים' באותה מידה, משקפים באופן מלא את מהותם. האינטראקציה של שניהם יחדיו יוצרת את המסר. הדגש, למעשה, הוא על המתח שנוצר בין זוג הניגודים.

קשה לטעות בהתלהבות של חרמון ומהחיבור שלו לנושא. הוא מסביר שאנו רגילים לראות 'זוגות של ניגודים' כתמונה חזותית קפואה, אך טוען כי זו מורשת החשיבה הלוגית היוונית, וכי בתנ"ך זה שונה. בתנ"ך באים זוגות הניגודים כבר בתוך תהליך: מתוך המצב ההתחלתי, שאותו מייצג הסמל האחד, מתרחשת התפתחות, שנוצרת על-ידי הסמל הניגודי: היונה באה על-רקע המקום של העורב בסיפור; האור נוצר על-רקע מצב החושך; וכך גם בפרשיות הדנות בהוראות מעשיות: על 'כנף הבגד', השולי (ואף השלילי), ההוראה היא לקשור 'פתיל תכלת', שהוא פאר לבושו של הכהן הגדול.

(כסיכום רעיוני אולי ניתן לומר: 'להכניס ממד גבוה לכל פינות החיים'. אך התנ"ך מכוון ליישום הערכים, מתוך עשיה ומתוך הבנה חוויתית, ונמנע מרעיונות שכלתניים עקרים - אומר חרמון, ולכן לסמל יש מקום כל כך חשוב במסר המקראי).

כלומר, בתוך תחום התווך, בתוך המתח שבין הניגודים - מתרחש תהליך. נוצרת תפנית, המביאה אל הצד הניגודי. כך שהמקרא יוצר, באמצעות זוגות הניגודים, תנועה כללית של התפתחות. ואולי זהו לב ליבו של המסר התנ"כי.

התהליך בכללותו, על כל מרכיביו, נושא מסר ערכי-רוחני. וכאן ישנה נקודה חשובה, המשליכה על העיון במקרא בכלל. המסר אינו מסוים, אינו חד-משמעי. המעקב המדוקדק אחר הפרטים המרכיבים את התהליך שבסיפור - יביא לתובנות שונות אצל כל אחד, בהתאם לשאלות המעסיקות אותו/אותה, בתקופה המסוימת של החיים - אף כמבוגרים. וזאת, מדגיש חרמון, מתוך פשט הכתוב.

"צדיק כתמר יפרח" - כולנו מכירים את הדימוי, אף כשיר וכריקוד, ועל-פי רוב מתיחסים לפסוק כהמחשה מן הטבע, כרעיון מעניין, אך לא יישומי במיוחד... אותן מלים מקבלות תפנית, על-פי גישת 'פשט הניגודים', מרגע שמזהים שהפסוק אינו ניצב בפני עצמו, אלא מהווה חלק ממערך הפרק כולו.

חמישה פסוקים קודם לכן כתוב: "בפרוח רשעים כמו עשב". ואז הדברים מתכתבים ביניהם, כזוג של ניגודים. ואכן, מבין שלל התיאורים שניתן לתאר בהם את התמר - דווקא הפריחה שלו אינה מפוארת במיוחד. אך היא מהווה ציר, המחבר בין שני הקטבים. ואז מתרקם לנגד עינינו מערך כולל, המציב שני כיוונים לבחירותינו בחיים: האחד שמביא לקיום של 'עשב', מול השני, השואף לגובה ה'תמר'.

עיון נוסף מבהיר לנו כי שני הכיוונים כבר הוצבו בפרק הראשון, למעשה המבוא לספר תהילים: ישנה דרך המובילה ל'עץ שתול על פלגי מים', מול הדרך המובילה לקיום של 'מוץ אשר תדפנו רוח'.

חרמון חוזר למילות הסיכום של יעקב אבינו: "במקלי עברתי את הירדן הזה - ועתה הייתי לשני מחנות". יש קוטביות בין שני המצבים, ששניהם מיוצגים על-ידי 'מקל': פעם כחסר כל, ופעם כבעל רכוש רב, שהושג בעזרת פיצול המקל ליד השוקת. המקל, אם כך, מפנה את תשומת הלב אל התהליך ואל השינוי שחל אצל יעקב אבינו. המצב הראשון היה בבריחתו לאחר לקיחת ברכת אביו במירמה, ואילו 'ועתה הייתי' נאמר ממש לפני המאבק בלילה עם האיש-המלאך.

והפעם הוא אומר, במהפך מוחלט: "לא אשלחך - עד אשר אם ברכתני". ואכן הוא זוכה לשם 'ישראל'. וכאן, מסכם מאיר, אי-אפשר להתעלם מהתובנות המתעוררות מכך, לגבי הרקע לבחירת שמה של מדינתנו הצעירה. זו אינה 'קריאה בשם' גרידא, זוהי העלאה על נס של התהליך כולו.

שוקד על ספרו החדש [צילום: יגאל יששכרוב]

סמלים
"שם נבטה בי ההבנה כי המקרא משתמש בסמלים, שאכן היוו חלק גם מעולמם של תרבויות הסביבה – אך המקרא ממנף אותם למחוזות של מסרים ערכיים ורוחניים"

התפתחות מנהיגותו של משה רבנו
לדעתו, הגישה מאפשרת קשר בלתי אמצעי עם התנ"ך ומסריו, דבר שחסר כיום, כחוט מקשר בין המגזרים השונים של החברה
▪  ▪  ▪

בדומה, מציע חרמון לבחון את התפתחות מנהיגותו של משה רבנו - לאור הניגודים שהוצגו במעמד המינוי שלו ליד הסנה הבוער:

"מה זה בידך? ויאמר מטה". הניגוד שבין ידו של משה לבין המטה - שהוא מחזיק כסממן חיצוני. המתח שבין שני צדדים אלו מלווה את הסיפור לכל אורכו, עד לאירוע המעידה מול הסלע, והמעקב אחריו מעניק לכולנו תובנות מרחיקות לכת. את המעוניינים להעמיק בסוגיה זו מזמין חרמון לעיין בספרו "סמלים בתנ"ך".

לשאלה כיצד הגיע לגישת העיון המעניינת הזו, עונה חרמון כי "הכל התחיל מעבודת החקר על התנינים הגדולים, בפרק א' בבראשית". (העבודה פתוחה לעיון מקוון, באתר הספריה הלאומית). "שם נבטה בי ההבנה כי המקרא משתמש בסמלים, שאכן היוו חלק גם מעולמם של תרבויות הסביבה – אך המקרא ממנף אותם למחוזות של מסרים ערכיים ורוחניים. וכי הכח של הסמל, שהמקרא עושה בו שימוש כה רב, נעוץ בבסיסו במתח שבין זוגות של ניגודים".

לדעתו, הגישה מאפשרת קשר בלתי אמצעי עם התנ"ך ומסריו, דבר שחסר כיום, כחוט מקשר בין המגזרים השונים של החברה. וכאמור, לאיש אין מונופול על המסר, אלא שכל מעיין עשוי להפיק מהכתוב תובנות מרתקות, התלויות אך ורק במידת הענין שלו להעמקה במילות הכתוב.

את האמירה "הפוך בה והפוך בה – שהכל בה" רואה חרמון כאתגר לא פשוט, המופנה לכל: למצוא באופן אישי את אופן ההבנה שמדבר לעומק ישותו של כל אחד. שהרי באופן השטחי – 'הכל בה', כל אחד יכול לנפנף בציטוטים מקראיים, המתאימים לאג'נדה של עצמו. לעומת זאת, למצוא חיבור מעמיק ואמיתי – זהו אתגר הקורא לכולנו.

חרמון מדגיש כי כל עיון, שמכוון להבנה טובה יותר, הוא ברכה. הערך המוסף של הגישה הוא בשיטתיות שבה. הדגש על כלי העיון, המתמקד בתהליך שבין זוגות של ניגודים - פותח לדעתו שער למחוזות חדשים.

חשיבה מקראית [צילום: יעקב נעמי / פלאש 90]

אתגר הבחירה
גם המלח, שיש לו מקום של כבוד על שולחננו – מציב מולנו את אתגר הבחירה. שהרי בתנ"ך המלח נושא משמעות ניגודית, בו עצמו.

מהות השבת על-פי התנ"ך
הפעם הראשונה שבה מוצגת השבת היא בהקשר לפרשת המן
▪  ▪  ▪

אפילו השבת, המתנה שהביא התנ"ך לתרבויות העולם, מתייחדת בתודעתנו באפיונים של התנהלות שונה, של מנוחה ושביתה ממלאכה. אכן זה כך, אך המקרא מציג את השבת בעיקר באופן אחר, מדגיש חרמון: שמונה פעמים מודגשת השבת - מתוך ניגודיות לששת ימי המעשה. יתרה מכך, הפעם הראשונה שבה מוצגת השבת היא בהקשר לפרשת המן (בפרשת הבריאה מופיע רק 'היום השביעי'). ושם נקבע עיקרון היסוד כי "שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ - וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה בּו". ועיקרון זה חוזר שוב ושוב. כלומר, מהות השבת, על-פי התנ"ך, היא פועל יוצא מהנגדתה לימי העשייה הרגילה.

מה זה כל כך משנה? מאוד משנה, על-פי חרמון. הדבר מדגיש את התפיסה של שלמות אחת, של הפריה הדדית, בין ימי העשיה לבין פסק הזמן שבשבת. ובהמשך מתפתחת אותה תפישה, בדיוק באותה לשון של ניגודיות, לגבי שנת השמיטה "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ". וכך לגבי שנת היובל, כשהדברים מצטרפים למערכת שלמה: של ה'רגיל', שלעומתו מוצב ה'מיוחד', ובשילוב הזה טמון מסר ערכי ורוחני – מעשי (הרחבת הנושא מצויה במאמר באתר 'ערך מוסף' של בית אביחי).

גם המלח, שיש לו מקום של כבוד על שולחננו – מציב מולנו את אתגר הבחירה. שהרי בתנ"ך המלח נושא משמעות ניגודית, בו עצמו. מצד אחד כמייצג וכמביא חורבן, ומצד שני הוא משמש כתנאי הכרחי לקדושה, ואין עבודת מקדש בלעדיו. כלומר, המלח עשוי לשרת מגמות הפוכות מיסודן, ולכן נבחר לשמש כתזכורת קבועה עבורנו - באיזה כיוון נבחר (הרחבה מרתקת - במאמר באתר 'דעת').

מאיר חרמון רואה בקידום הגישה ממש ייעוד, שכן היא מקפלת בחובה מענה לבעייתיות הקיומית, האישית והחברתית של דורנו. הסבר על קצה המזלג: "ברגע שלא מתמקדים בצד אחד בלבד, כאילו הוא ה'נכון' וה'אמיתי' (זוכרים את היונה?), אלא המסר בנוי ממורכבות המכלול, של שני הניגודים גם יחד – נוצר שינוי של ממש בתפיסה. במקום תפיסה של "או – או", שנובעת מהחיפוש היווני-לוגי אחר ה'אמת' – מתבססת תפיסה משלבת, של "גם וגם". תפיסה כזו, המעוגנת בהיווכחות מעמיקה מתוך פשט הכתוב התנ"כי – היא בעלת השפעה רחבת היקף, הוא מאמין.

כולנו חניכי התפיסה הלוגית, והתנהלותנו מונעת מתוך "חיפוש הנכון והאמיתי", עסוקים ברדיפה מתמדת אחר רעיונות קוסמים, ושקועים עד צוואר ב"מלחמת רעיונות", בינינו לבין עצמנו וביתר שאת בינינו לבין כל השאר. החשיבה המקראית, לעומת זאת, מרגע שמחפשים באופן אקטיבי את החיוניות שבה, יוצרת הלך רוח של שיתוף והשתלבות, לחפש "שבילי זהב" בינינו לבין הגורמים המנוגדים-המשלימים אותנו, שכן ההתפתחות המשותפת היא היעד, "גם וגם", ולא ההעצמה של כל צד בפני עצמו. "אחוז מזה - וגם מזה אל תנח ידך".

"תפיסת העולם שלי פשוט השתנתה. אני רואה אחרת את ההתרחשויות מסביבי, ומתמודד בהתאם עם הקונפליקטים, שבהכרח קיימים", כך מאיר.

את גישת "מקרא בפשט הניגודים" מעביר מאיר בהרצאות, בסדנאות ובחוגי בית במקומות שונים בארץ, וכן כקורסים שנתיים. הוא מנסה לקדם את הגישה, העשויה לתרום רבות ללימוד התנ"ך: באקדמיה, בסמינרים למורים, אצל רבנים, בתקשורת, בתי ספר ומשרד החינוך.

"המלאכה עוד מרובה", הוא מסכם, ומזמין לפנות אליו בכל ענין: meirh77@zahav.net.il, וכן באתר "דרך הסמל" www.symbolpath.co.il

תאריך:  30/01/2019   |   עודכן:  30/01/2019
יגאל יששכרוב

מועדון הבלוגרים עוקבים: 7לקבלת רשימות יגאל יששכרוב לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"מקרא בפשט הניגודים" - עיון מרענן בתנ"ך
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
גילויים חדשים בפרשת ההיתרים לעבודות השבת בגשר יהודית בתל אביב, מעלים חשש כי שר העבודה והרווחה חיים כץ פעל בניגוד לחוק. בשבוע שעבר פרסם חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) הודעה לעיתונות, בה לצד גינוי לעצם קיום העבודות בשבת, נאמר כי העבודות בשבת יתבצעו בידי עובדים לא-יהודיים. דובר יהדות התורה שפרסם את ההודעה לא ידע לומר על מה הסתמך גפני כאשר אמר זאת, אולם ל-News1 נודע כי כאשר הוגשו תוכניות העבודה על הגשר למשרד העבודה לפני כחצי שנה על-ידי משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, התבקש השר חיים כץ לאשר את עבודתם של ארבעה עובדים יהודיים. כץ דחה את הבקשה ולא הסכים שעובדים יהודיים יהיו שותפים בעבודה.
29/01/2019  |  עידן יוסף  |  כתבות
הד"ר עינת שגב, אם לשניים המתגוררת כיום במכון ויצמן, החלה ללמוד תואר ראשון בלימודי גאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, תחום שתמיד אהבה. כמי שהייתה מדריכת טיולים בצבא וגם לאחר השירות הצבאי, תמיד התחברה לכל מה שקשור בנוף, בסלעים ובכל הדרמה המדברית הישראלית. למזלה, כך היא אומרת, נדרשה לקחת במסגרת התואר הראשון גם קורס בביולוגיה מטעמים של הרחבת אופקים, בנוסף לתחום הלימוד העיקרי ומאז התאהבה גם בביולוגיה וביקשה לשלב גאולוגיה עם ביולוגיה. בשנה השנייה של התואר הראשון עברה לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם אישרו לה תוכנית דו-חוגית של גאולוגיה וביולוגיה.
28/01/2019  |  שרון מגנזי  |  כתבות
בית הקולנוע שבח נפתח בשלהי שנת 1944 ונקרא תחילה "קולנוע אוריה". הוא שכן במבנה קטן ולו גג רעפים אדום, ברחוב העבודה (לימים רחוב מימון) בשכנות לסניף "הנוער העובד והלומד" מול בי"ס מעלות. מבנה בית קולנוע שבח-אוריה היה שייך להסתדרות-מועצת הפועלים המקומית וכונה "בית הפועלים". וכך מדווח עיתון "הצופה" בגיליונו מיום 2.11.1944 על פתיחת בית הקולנוע אוריה (שבח) בבני ברק: "נפתח קולנוע בבני ברק באולם "בית הפועלים" שהושכר למטרה זו והותקן לקולנוע יפה המכיל 200 מקומות ישיבה. עד כה הציבור המבקר בקולנוע היה זקוק להיטלטל עד לרמת גן. המועצה (מועצת בני ברק א.א) עזרה לבעל הקולנוע להשגת הרישיון".
28/01/2019  |  אלי אלון  |  כתבות
במזג-האוויר הנוכחי שלעיתים קר מאוד או פתאום ישנם ימים חמימים, קשה לדעת מה להלביש לתינוק. הינה כמה טיפים שיוכלו לעזור לכם להתמודד עם מזג-האוויר.
28/01/2019  |  רננה מזרחי  |  כתבות
ב-27.1 צוין יום השואה הבינלאומי. יום זה, מהווה הזדמנות מצוינת להתעדכן בכל הזכויות המגיעות לניצולי שואה ודרכי מימושן. עו"ד סיגל רונן-כץ, אחראית זכויות ניצולי שואה באתר כל זכות, ריכזה עבורכם את כל הזכויות הרלוונטיות ליום זה.
28/01/2019  |  עו"ד סיגל רונן-כץ  |  כתבות

פורומים
אנשים
דת ומסורת
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פרגולות - הכינו את ביתכם לחורף
כתיבת המומחים
למה כדאי להשוות מחירים כשמגיע הזמן לחדש ביטוח
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט