"המילה הכי חשובה היא 'בבוידעם'"

השופט: מירון שוורץ, נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת

המועד: יום שלישי, 28.6.2022, שעה 11:00

הנושא: תיקי ביטוח לאומי - דיוני הוכחות


אדם בא בימים ניצב על דוכן העדים באולמו של השופט מירון שוורץ. בסיום עדותו שואל אותו שוורץ מהיכן הוא מגיע ופוסק לו הוצאות בסך 220 שקל. האיש פונה לקלדנית: "תכתבי רק דבר אחד". שוורץ מתערב מיד בתקיפות: "אדוני, סיימנו. אדוני, אתה יכול להמתין בחוץ, אנחנו צריכים פה שקט". הוא שכח את מקלו, חוזר ושוורץ מגלה את הצד החייכני שלו: "ודאי זה חשוב".

העד הבא הוא בהיוועדות חזותית מאנגליה. שוורץ מוודא את זהותו וממשיך: "אנחנו שמחים שאתה איתנו ושמחים שהצלחנו שלא להטריח אותך עד לכאן. עורכי הדין ישאלו אותך שאלות, אתה תשיב עליהן, נבקש לדייק בפרטים ונתקדם". שוורץ עוקב אחרי ההקלדה, מתערב רק בנושאים נקודתיים ורומז לנציגת הביטוח הלאומי שניתן לסיים. בעת חקירתו של בא-כוח התובע מעיר שוורץ: "הבנו שהמפעל בחר [מי שיבצע את הבדיקות הבטיחותיות]. מה, נפלו עליו מהשמים?".

שוורץ אומנם כבר מודה לעד ונפרד ממנו, אך מתיר לנציגת הביטוח הלאומי עוד שאלה - המובילה אותו לשאלה משלו: "אבל הוא השחיז אטמים?". נציגת הביטוח הלאומי שואלת כל כמה זמן, ושוורץ מגיב בתנועה של "זה לא משנה". כעת העדות באמת מסתיימת ושוורץ מעיר: "תראו עולם. הוא באוקספורד ואנחנו נשארים פה. רציתי לפסוק לו 220 שקל".

בנימה רצינית יותר, שוורץ מכתיב בשם הצדדים: "נבקש להשלים את החסר וננסה להגיע להבנות על בסיס העדויות שנשמעו היום תוך 21 יום". הוא פונה אליהם: "אל תתעקשו על דברים. העדויות פה כל כך מגוונות, חוץ מאשר בנושא המשאיות". ובחזרה להכתבה: "אני נותן לצדדים שהות כמבוקש, המזכירות תתן תזכורת בהתאם". וממשיך: "נעשה הפסקה של חמש דקות ונתחיל בתיק הבא שאנחנו באיחור של שעה בו".

"היום זה קצת פחות צלח"

הלאה. שוורץ מציג את נציגי הציבור שעימו ומתנצל על האיחור בתחילת הדיון. "אנחנו בדרך כלל משתדלים לעמוד בלוחות הזמנים, היום זה קצת פחות צלח. אז לא נבזבז זמן יקר ונגש למלאכתנו". התובע מוזמן לדוכן העדים. "העתק התצהיר בידיו? אני רוצה שיהיה העתק לפניו בזמן חקירתו. אני אזהיר אותו ואאמת את חתימתו. עורכת הדין של הביטוח הלאומי תשאל אותך שאלות. אני מבקש שתענה בקול ובפירוט".

בא-כוח התובע - חקלאי ותיק - מבקש השלמת חקירה לעדותו, ושוורץ ממש לא מרוצה: "אני לא מצליח להבין איך כל תיק שלכם הוא השלמת חקירה. זה פורמט שרק אתם אימצתם אותו. למה לא צירפת [את המסמך הנוסף] לתצהיר? למה להגיש בצורה ספונטנית? מתי קיבלת אותו?" - אתמול. "אז למה לא הגשת אתמול, שחברתך תראה אותו ואנחנו נראה אותו? השיטה הזאת שלכם של השלמות. אתמול מצאתם את המסמך?

"כשלמדתי באוניברסיטה, בקורס הראשון של סדר דין אזרחי, אמר לנו המרצה, שופט בדימוס, שבסדר דין אזרחי המילה הכי חשובה היא 'בבוידעם', כי כל דיון מתחיל בכך שעורך דין בא ואומר: אתמול בלילה מצאתי בבוידעם. השופט ההוא יכול להיות סבא שלנו, ואתם ממשיכים את הקו", צוחק שוורץ. "היום אין בוידעם, יש מחסן. פעם בכל דירה מעל השירותים היה בוידעם. תשאלו את הילדים שלכם מה זה בוידעם והם לא יידעו. שם היו מאחסנים כל מיני דברים ויום לפני הדיון מוצאים בבוידעם". למרות ביקורתו, שוורץ מאפשר את הגשת המסמך שכן נציגת הביטוח הלאומי אינה מתנגדת.

שוורץ מאט את התובע לצורך ההקלדה ושם לב היטב אליה. הוא מאפשר לנציגת הביטוח הלאומי לרדת לפרטי הפרטים של עבודת התובע ומתערב מדי פעם בשאלות ממוקדות, כמו שנות הייצור של הטרקטורים בהם השתמש התובע. "השאלה הייתה ביחס לשטח שבו נהגת בטרקטור. כמה משטחים מוציאים? כמה משאיות הוצאת באותם ימי שיא? אז בממוצע, כמה ימים בחודש אתה על הטרקטור? זו השאלה".

"אנחנו מייבשים אותם יותר משעה"

אחרי חקירה מפורטת מאוד, שוורץ חושב בקול עם הצדדים בדיון מחוץ לפרוטוקול: "מה תרצו לעשות? השאלה היא כמה, בעיני לא משנה כמה מספיק כדי לרוץ קדימה. אם אפשר להתקדם הלאה. בסוף אם יש קשר סיבתי, יש קשר סיבתי. אם זה ארבע שעות או 16 שעות. אם זה 100% מהזמן או 70% מהזמן. ואם יש לו מחלת ילדות או גורם סיכון - אז אין קשר".

בא-כוח התובע מציע מתווה להתקדמות ונציגת הביטוח הלאומי מסכימה - וזה בהחלט ייאמר לזכותם, גם מבחינת ההגינות וגם מבחינת העיבוד המהיר של משמעות עדות התובע. נציגת הביטוח הלאומי שואלת אם להגיש עובדות מוסכמות או לסיים כעת. שוורץ משיב: "איך שאתם רוצים". הוא מכתיב את ההסכמות ונותן לנציגת הביטוח הלאומי להוביל: "איך את רוצה לנסח את זה? אנחנו איתך".

תחילה היא מדברת על הסכמה למינוי מומחה רפואי "בהתבסס על העובדות המוסכמות שיפורטו להלן", אך במחשבה שנייה - כדבריה - היא מעדיפה להגיש בכתב. שוורץ: "אין בעיה" ומכתיב בשמם. "נבוא בדברים כדי לנסח רשימת עובדות מוסכמות". הוא מאפשר להם להמשיך להתדיין וחותך: "קחו לכם את הזמן. תגישו תוך שבוע רשימה מוסכמת. יש צדדים שמחכים [לתיק הבא], אנחנו מייבשים אותם יותר משעה וזה נראה לי מספיק. תעשי את זה [משלוח העובדות המוסכמות] אפילו היום", הוא אומר לנציגת הביטוח הלאומי ופונה לבא-כוח התובע: "חברתך לא תחזור בה מההסכמה, אל תדאג".


השורה התחתונה: שוורץ מפגין בקיאות רבה, שימת לב לפרטים וחוש הומור המסייע לאווירה הטובה. הוא מעניק לצדדים מרחב וכמעט ואינו יורד למגרש, וכאשר כן עושה זאת - הדבר מאוד ממוקד ומקדם את הדיון. לצד זאת, האחריות לאיחורים - בהם הוא מודה ועליהם הוא מתנצל - מוטלת עליו בסופו של דבר. אופי הדיון אינו מאפשר להעניק ציונים מספריים.