בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אין דמוקרטיה בלי מערכת משפט עצמאית וחזקה, ואת זה רוצה יריב לוין - בוודאי בגיבויו של בנימין נתניהו - לעקר ולרסק ● המשמעות של הצעדים היא השתלטות הדרג הפוליטי על הרשות השופטת והסרת כל רסן מעליו
התוכנית שהציג (4.1.23) שר המשפטים, יריב לוין, משמעותה אחת: הפיכתה של ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה. אין דמוקרטיה בלא מערכת משפט עצמאית, ולוין רוצה להפוך את מערכת המשפט לתלויה בדרג הפוליטי ולעקר את יכולתה לבקר את מעשיו. במצב כזה, אולי יש דמוקרטיה מבחינת בחירות חופשיות ומבחינת חופש ביטוי. אבל אין שום דבר שיבטיח את קיומם של אלו, ואין שום דבר שירסן את הממשלה וימנע ממנה לפגוע כאוות נפשה בכל אזרח.
לוין רוצה לשעוט קדימה במלוא הקיטור, ללא ספק בגיבוי מלא של בנימין נתניהו. דברי ההרגעה לפיהם נתניהו לא יתן לפגוע במערכת, שהיו חסרי כל היגיון מלכתחילה, התפוגגו בתוך שבוע. יש לזה כסות: "משילוּת" - כאילו מדובר במילת קסם המכשירה כל שרץ. וכאילו עד עכשיו הממשלות, כולל אלו של בנימין נתניהו, לא יכלו לצאת למלחמות ולחתום על הסכמי שלום, להיאבק בקורונה ולחסל טרוריסטים, לשחרר מחבלים ולעצור עבריינים, לבנות ערים ולסלול כבישים.
הרשות השופטת חייבת, במידה רבה, להיות לעומתית לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת, ואף החזקה שבין השלוש - בוודאי כאשר הממשלה שולטת בפועל בפרלמנט. שליש מחברי הכנסת ה-25 הם בעלי תפקידים בממשלה ה-37 או תלויים בה לשמירת מושביהם מכוח החוק הנורבגי. ברור לכל - כמו לאורך שנים רבות - שהכנסת היא עושת דברה של הממשלה (ראו מי ממנה את יו"ר הכנסת ויושבי ראש הוועדות: ראש הממשלה) ולא גורם המפקח עליה ואף בולם אותה בעת הצורך.
רק רשות שופטת עצמאית יכולה לשחרר חשודים, לזכות נאשמים, לבטל מכרזים, למנוע הפקעות, להעניק גמלאות, לחסום פיטורים ועוד ועוד ועוד. אם הממשלה משתלטת במישרין או בעקיפין על בתי המשפט, יש בכך איום מיידי וברור על כל החירויות והזכויות שלנו, החל מן היום-יומיות ביותר וכלה באלו המצויות ברומו של עולם. ושלא יספרו לכם שמדובר "רק" בבית המשפט העליון. ראשית, כי זו "רק" הערכאה הגבוהה ביותר והמכריעה הסופית; שנית, כי שכרון כוח הוא גידול ממאיר ההולך ומתפשט עד אין קץ.
הבה ונעבור אחד-אחד על סעיפי המהפכה של לוין ונסביר כיצד הם תורמים את חלקם לחיסול הדמוקרטיה הישראלית. אם הסעיפים הללו יהפכו לחוקים, בית המשפט העליון יהיה חייב לפסול אותם. פשוט אין ברירה אחרת. הדמוקרטיה חייבת להתגונן מפני המשתמשים בה-עצמה כדי להרוס אותה. שאלה נפרדת תהיה האם הממשלה תציית לפסק דין שכזה; לפי רמת ההתרסה של חלק מחבריה, התשובה כלל אינה ברורה. ועוד שאלה שלא חשבנו שנצטרך לשאול: האם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יסכים לחתום על חוקים כאלה; האם הוא יכול שלא לחתום; האם הכנסת יכולה להפקיע את סמכותו ולהעביר אותה ליו"ר אמיר אוחנה. בקיצור: אנחנו במסלול מהיר למשבר חוקתי.
רוב מינימלי יחוקק ככל העולה על רוחו
פוליטיקה על פני שלטון החוק [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. המשמעות: רוב מינימלי יוכל לבטל פסיקה של בית המשפט העליון. הממשלה יכולה להכריז על כל הצבעה כאי-אמון ולחייב את חברי הקואליציה לתמוך בה, כך שלא תהיה לה בעיה להשיג את הרוב. על-פי ההצעה, רוב פוליטי נקודתי יוכל להחזיר על-כנו חוק שבוטל בידי בית המשפט העליון – דהיינו: להעדיף את שיקוליו הפוליטיים על פני שלטון החוק.
אכן, יש צורך בפסקת התגברות כדי לאזן את הכוח בין הרשויות. אך הרוב צריך להיות משמעותי (למשל: 70 חברי כנסת) או לייצג מינימום של קונצנזוס (למשל: 65 חברי כנסת כולל שלושה-ארבעה מהאופוזיציה). לעומת זאת, מה שיוזם לוין הוא עיקור הביקורת השיפוטית על החקיקה, כך שרוב מינימלי יוכל לחוקק כל מה שעולה על רוחו ולפגוע בכל אזרח ובכל קבוצה – תוך צפצוף מוחלט על כל עקרונות היסוד.
שימו לב גם לפרט הבא: לוין רוצה שבג"ץ יוכל לפסול חוק רק ברוב של 12 מתוך 15 השופטים, דהיינו רוב של 80% - אבל שהכנסת תוכל לפסול את הפסילה ברוב של 61 מבין 120 חבריה, דהיינו רוב של 50.8%. ועל זה אומר נתניהו ש"נחזיר את האיזון בין הרשויות". לוין מוכן לתת לבג"ץ את המילה האחרונה בתנאי שחוק ייפסל בידי כל 15 השופטים – מצב כמעט בלתי אפשרי, המעניק זכות וטו לשופט אחד. וגם זה – מצב בו 7% גוברים על 93% - מן הסתם בשם האיזון.
רוב פוליטי בוועדה לבחירת שופטים. פוליטיקאים, כמו פוליטיקאים, חושבים על מה שימצא חן בעיני בוחריהם ולא בהכרח על מה שטוב למדינה. הממשלה הנוכחית הוכיחה זאת כבר בימים הראשונים לכהונתה, בשורה של מהלכים המיטיבים עם החרדים על חשבון כל יתר הציבור. לפי לוין, אותה צורת חשיבה תופעל בבחירת שופטים: לפוליטיקאים יהיה רוב מוחלט בוועדה (שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים מתוך תשעה חברים) ותהיו בטוחים שהם יבחרו את מי שהשקפותיו דומות לשלהם. במילים אחרות: שופטים שיישרו קו עם הממשלה. וכבר אמרנו: אין דמוקרטיה בלי שופטים עצמאיים.
לוין גם מדבר על שימוע פומבי בוועדת החוקה למועמדים לבית המשפט העליון – דהיינו: קרקס תקשורתי בפורום בו יש רוב לממשלה. בהקשר הזה אוהבים לדבר על בחירת השופטים הפדרליים בארה"ב, שהיא פוליטית לגמרי (הנשיא באישור הסנאט) – תוך התעלמות מכך שמדובר במדינות שונות לחלוטין, היסטוריה שונה לחלוטין ושיטות משטר ומשפט שונות לחלוטין. חוץ מזה, מי שכל כך מאוהב בארה"ב – כדאי שיזכור ששם אין שום אפשרות, ולו הדחוקה ביותר, לבטל את פסיקתו של בית המשפט העליון. אז להביא רק את בחירת השופטים ולהתעלם מכל השאר, זו צביעות מאין כמותה.
אלו גם עקרונות יסוד יהודיים
סכנה למרי אזרחי ואלימות [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
ביטול עילת הסבירות. אין תקדים להתערבות פוליטית בשיקול הדעת המקצועי של השופטים (תיקון 113 לחוק העונשין הוא "הבניית שיקול הדעת בענישה", אך מדובר בתחום מקצועי לחלוטין ובתיקון שנעשה אחרי מחשבה רבה ובעבודה מסודרת). נכון, זו עילה עמומה הנתונה לשיקול דעת – אך כך גם חלק ניכר מן החקיקה. כיצד קובעים אם ניתנה הסכמה מדעת ליחסי מין או לחוזה? כיצד מעריכים האם הנהיגה או הבנייה היו רשלניות? החיים הם מרובי גוונים וכך גם מנעד הסבירות.
יש דברים שהם פשוט לא בסדר, not done – גם אם אינם קבועים במפורש בחוק. כפי שנהג לומר הרב שלמה זלמן אויערבך: בשום מקום בשולחן ערוך לא כתוב שאסור להכניס חתול לארון הקודש. ושוב, דומה שיהיו מקרים עליהם לא תהיה מחלוקת. למשל: מינוי של עריק בן 19 לשר הביטחון, או אישור בתוך יומיים של תוכנית לבניית עיר חדשה. וכפי שאמר וינסטון צ'רצ'יל: העיקרון ברור, עכשיו נשאר המחיר. אבל לוין רוצה לתת לממשלה יד חופשית לחלוטין לפעול גם בצורה הנוגדת כל היגיון והגינות, מבלי שאיש יוכל למנוע זאת ממנה.
התמונה הכוללת בהירה – או למעשה אפלה – מאין כמותה. זוהי תוכנית סדורה לעיקור וריסוק כל מה שמונע מן הממשלה להתעלם מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, שהם במידה רבה גם עקרונות יסוד של היהדות. במסווה של ססמאות חסרות גיבוי עובדתי, ממשלתו של בנימין נתניהו דוחפת את המדינה לתהום של דיקטטורה. בסופו של יום, הכל יתנקז לשאלה אחת: האם, בהנחה שבית המשפט העליון יפסול צעדים אלו, הממשלה תרכין את ראשה ותציית. אם לא, הממשלה הימנית-קיצונית-משיחית הזאת עלולה להוביל את המדינה למשבר חברתי קשה ביותר, אולי עד כדי מרי אזרחי ואלימות.
נפתח הדיון בבג"ץ נגד מינויו של אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. חברי הכנסת של שס הגיעו לבית המשפט העליון להביע תמיכה, מלבד דרעי עצמו הנמצא בישיבת קבינט. מחוץ לבית המשפט מתקיימת הפגנה.
שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, טוען כי על תלמידיו האמיתיים של מנחם בגין מוטלת חובה להיאבק ברפורמת מערכת המשפט שהציג מחליפו בתפקיד, השר יריב לוין ▪ "בגין היה דוחה כל אחד מסעיפי התוכנית לשינוי המשטר בישראל"
סער. "חובה להיאבק וכך אעשה" [צילום: מתוך שידורי ערוץ כנסת]
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, כינה את הרפורמה המשפטית שהציג שר המשפטים, יריב לוין, "אקדח טעון" ו"מכתב איום".
"כמו כנופיה של עבריינים, יום לפני הדיון בבג"ץ על חוק דרעי, הממשלה שמה על השולחן אקדח טעון. מה שיריב לוין הציג היום זה לא רפורמה משפטית, זה מכתב איום. הם מאיימים להרוס את כל המבנה החוקתי של מדינת ישראל. אני מודיע כאן ועכשיו: ביום שנחזור לשלטון, כל השינויים האלה יבוטלו. תבוטל רפורמת ההפקרות, תבוטל פסקת הסחטנות, שופטים לא ייבחרו בידי פוליטיקאים מושחתים שרוצים שיסגרו להם תיקים. אנחנו נלחם נגד הטירוף הזה בכל כוחנו, אבל גם אם הוא יעבור, זה לא סוף פסוק. נמשיך להלחם, נחזור, נבטל הכל", אמר.
כמו כנופיה של עבריינים, יום לפני הדיון בבג"ץ על חוק דרעי, הממשלה שמה על השולחן אקדח טעון. מה שיריב לוין הציג היום זה לא רפורמה משפטית, זה מכתב איום. הם מאיימים להרוס את כל המבנה החוקתי של מדינת ישראל. pic.twitter.com/G8JSgqNK1T
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר על כוונתו לקדם רוויזיה במשילות במדינת ישראל.
"נעשה רוויזיה במשילות. ננקוט צעדים שיחזקו את הביטחון האישי בכל מרחבי המדינה. נחיל רפורמות לאיזון בין שלוש הרשויות. אנחנו נעמיק את השלום עם סודן, האמירויות ומרוקו - ונפרוץ עוד נתיבים לשלום נוסף במזרח התיכון. החיבור שלנו למורשת עמנו, שראשיתה בתנ"ך ולדמויות ענק כמו זאב ז'בוטינסקי", אמר (יום ד', 4.1.23) בוועידת תנועת בית"ר.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ שמע מהנהלת רשות מקרקעי ישראל: "הצפי הוא שבתוך שנה תרד המוטיבציה לפלוש באופן משמעותי" ▪ גולדקנופ: "יש מקום לאופטימיות רבה בנוגע לפתרונות דיור והפחתת המחירים. מבקש שתראו את החיילים המשוחררים מול עיניכם"
עבריינים פולשים לקרקעות ציבוריות [צילום: תקשורת השר]
התוכנית כוללת קידום פסקת התגברות ברוב של 61, ביטול עילת הסבירות והחלפת עורכי הדין מטעם לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים בעורכי דין שיבחרו הממשלה והכנסת
השר המקשר בין הכנסת לממשלה, יואב קיש, הודיע (יום ד') במליאת הכנסת על החלטת הממשלה בדבר מינוי סגני שרים, ומיד לאחר מיכן הצהירו אמונים סגנים השרים.
משה אבוטבול יכהן כסגן שר במשרד החקלאות; משה ארבל יכהן כסגן שר במשרד הפנים ובמשרד הבריאות; מיכל וולדיגר תכהן סגנית שר במשרד האוצר; אבי מעוז יכהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה; אורי מקלב יכהן סגן שר במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה; ח"כ יעקב טסלר, השוהה בחו"ל, יצהיר אמונים בהמשך.
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופ, קיים (יום ד', 4.1.23) פגישת עבודה ראשונה עם הנהלת רמ"י במהלכה קיבל סקירה על המיזמים שמקדמת הרשות ועל תוכניות העבודה לשנת 2023. את הישיבה ניהל מנכ"ל רמ"י עו"ד ינקי קוינט.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה, כי מינויו של אריה דרעי לשר הפנים ושר הבריאות חורג ממתחם הסבירות ועל בג"ץ לפסול אותו. מיארה הגישה (4.1.23) לבית המשפט העליון את עמדתה לקראת הדיון מחר בשלוש עתירות נגד חוק דרעי ונגד מינויו לשר.
ועדת המינויים פסלה (יום ד', 4.1.22) את משה בן זקן מתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה הוועדה של שירות המדינה קבעה כי פעיל הליכוד מאשדוד, שמועמדותו הוגשה על-ידי שרת התחבורה, אינו כשיר לתפקיד. זהו המינוי הראשון שאותו פוסלת הוועדה.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
