"אנחנו לא משחקים עם כסף של אנשים"

השופט: סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, אבי שליו

המועד: יום שלישי, 26.12.2023, שעה 09:00

הנושא: חדלות פרעון


"שלום חברים, אפשר לשבת", נכנס בחיוך השופט אבי שליו (לאחר שנתן לצדדים עוד כמה דקות למו"מ של הרגע שאחרי האחרון, תופעה נפוצה ופסולה בתיקי חדלות פרעון). "יאללה, תתחילי את ההקלטה", הוא אומר לקלדנית ומקריא את הנוסח המוכן המסביר את פיילוט ההקלטה.

הצדדים אומרים שיש להם הסכמה, אבל שליו ממש אינו עושה להם חיים קלים. נקדים ונאמר כי שליו הוא שופט חדלות הפרעון הראשון (או לפחות בין הבודדים) שראה המדור ואשר שם דגש גם על הנושים ולא רק על החייב. יש לו הרבה שאלות לבא-כוחו של החייב, לנאמן ולממונה על חדלות פרעון, תחילה בצד הפרוצדורלי, ולאחר מכן – ובהרחבה רבה – בצד המהותי.

"בואו נתחיל לעשות סריקה של הדברים האלמנטריים, לפני ההסכמה שלכם. בואו נראה. אתם בהסכמה לצו שיקום? הוצגו לכם אישורי מסירה [לנושים]? [חסרים אישורים] של גורמים שלא הגישו תביעות חוב? אז איך נאשר? אולי הם יתנגדו? אי-אפשר לאשר לכם הסדר בלי ארבעה אישורי מסירה. בדקתם את תביעות החוב?" – לא. "אז אנחנו לא יודעים אם יש חובות בדין קדימה". – אין.

מה שמטריד בעיקר את שליו הוא היקף החובות והתנהלותו הנוכחית של החייב. הוא תוהה כיצד אדם בן 31 צבר חובות בסך 877,000 שקל, ומפנה את השאלות ישירות לחייב, תוך שהוא מקשיב לו בתשומת לב. "לקחת מבנקים? מה עשית עם הכסף. בוא תעמוד, תסביר. "הלוואות לְמה? 800,000 שקל כדי לחיות? מה עשית עם הכסף שקיבלת מהבנק? 800,000 שקל בזבזת על מחיה? הלוואה – מה עשית עם 250,000 שקל? איך ה-250 האלה צמחו ל-877?"

החייב מסביר שחתם על ערבויות לאחיו, אך שליו רוצה לרדת לעומק העניין. "חתמת לו על ערבויות לעסק שלא היית בו? מה המקצוע שלו? אז אתה חתמת ערבויות והוא החייב העיקרי ולא בחדלות פרעון? מה הסיפור המשפחתי? יש לך נכות מביטוח לאומי? אתה עמדת בתשלומים בשנה הזאת? אז אתה עדיין לוקח הלוואות מהמשפחה?"

החקירה של שליו מובילה את החייב להודות שבעבר השתמש בסמים. "אתה עדיין משתמש בסמים? עברת גמילה? איפה?" – אסביר למה השתמשתי. "אני לא צריך לדעת, אני לא רופא, אני לא פסיכיאטר". החייב טוען שאחיו הטריד מינית את בתו. "הגשתם תלונה על זה?" – לא והוא מסביר למה. "במה אתה עובד היום? אז אין לך תלוש? בוא תסדר את החיים שלך ותבוא לכאן אחרי שאתה יותר מסודר.

"שיוותרו לך על 800,000 שקל? איך תשלם 800,000 שקל?" – החייב מוכן לשלם הכל ללא מגבלת זמן. "וכמה הוא מוכן לשלם?" – 1,400 שקל בחודש. "כמה הוא מרוויח היום?" שליו פונה לצדדים: "אני רוצה שמר הנדל [הנאמן] יבוא לפה ותגידו לי איך אתם מסתדרים. אז תמורת 50,000 שקל ויתרתם על 800,000 שקל? אי-אפשר לוותר על זה לבחור בן 31.

"אתם לא מוותרים על כסף של אנשים עם אדם שיכול לעבוד 35 שנים. הוא מוכן ל-1,400 שקל ל-35 שנים – ניתן לו את זה. אתם אחראים לנושים. אולי העסק שלו? זימנתם את אחיו לחקירה? איך אפשר להגיע להסדר עם מי שלא בדקתם? זה מועמד לביטול [ההליך]. אי-אפשר להגיע להסדר עם פיגורים [בתשלומים]. הוא יקבל תקופת צינון, יבוא עם תלוש, הוא יסביר איך הגיע לחובות של 800,000 שקל. אדם לא מגיע לחובות כאלה בגיל 22 עם אבא שנפטר, עם כל הצער שבדבר".

"אני לא עובד סוציאלי"

שליו פונה לבאת כוח הממונה: "אני לא עובד סוציאלי. יש ביטוח לאומי ויש איחור. אי-אפשר להגיש ברגע האחרון. יש דיון אחד. הוא יחכה שלוש שנים, יבין כמה זה חשוב, יתמודד עם הנושים בהוצאה לפועל ואז ילך לעו"ד כספי [בא-כוחו] עם כסף, לא פרו בונו, שיעשה לו עבודה כמו שצריך, כמו שהוא יודע. אין לו תלוש שכר, את לא יודעת כמה הוא מרוויח. אנחנו לא משחקים עם כסף של אנשים. אני יודע כמה הוא מרוויח? הוגשו תדפיסי חשבון בנק? שיגיע אלינו אחרי שיסדר את החיים שלו".

הנאמן, די מופתע ודי כועס, תוקף (בנימוס) את גישתו של שליו ובין היתר מעיר שאינו רואה באולם את הנושים. שליו מגיב מיד: "אין אישורי מסירה. הוא הגיש דוחות? מתי? מה זה 'בחודשים האחרונים'? איפה הוא גר היום?" – אצל ההורים. "אז אין לו בעצם הוצאות שכירות. אז כמה ההכנסה שלו? מה המזונות שלו? אם נקבע מזונות של 3,000 שקל לילדה אחת, סימן שגם בית המשפט למשפחה הכיר ביכולת שלו, אז למה הוא לא ממצה את היכולת?

"איזה שיקום אתה נותן לו אם הוא לא ממצה? איזה אישור יש לך שהוא גמול [מסמים]? זה לא עובד ככה. למה אתם מזכירים שהוא היה נרקומן? מה הערובה שעכשיו הוא כן ישלם? הרי עד עכשיו הוא לא שילם ולא הגיש דוחות". – אחותו תסייע. "זאת אומרת, שזה לא כסף שלו". – אנחנו כאן כדי לעזור להם. "הם לא צריכים לעזור לעצמם? יש אינדיקציה לטראומה?" שליו חותך ומודיע שישלח את פסק הדין אחרי הדיון (מצורף כאן; הוא דחה את הצעת ההסדר וקבע דיון נוסף לחודש יולי). "תודה, בהצלחה, אדוני", אומר שליו לחייב. ויש לו גם מילה לבאת כוח הנושים: "גבירתי, לעשות עבודה כמו שצריך".

"התחלות חדשות וחיים חדשים"

גם בתיק הבא שליו רוצה לקבל תשובות, אך הפעם הן משביעות את רצונו. "איפה הגברת [החייבת]? זו הגברת? שלום, גבירתי". שליו פונה לצדדים: "היא בת 64? פרודה ויש ילדים? איפה היא גרה? יש לנו 11 תביעות חוב שאני מניח שלא בדקתם. באיזה היקף דיווחתם, בבקשה? ומה הנסיבות? [חובות של] בן זוג?" – בעלה היה פלשתיני מעזה, החובות הם שלו וחלקם ישנים מאוד. "היא לא עובדת היום?" – מקבלת קצבאות. "ראיתי. על מה קצבת סיעוד? אז יש לך נכות? יש לה בת חולה, נכון?" שליו פונה לחייבת: "בעלך בעזה? אתם בעזה? את יודעת מה איתו?" – לא.

שליו משתמש בנוסח מוכן כדי לאשר את ההסדר, תוך שהוא מוודא את הפרטים. "נסיבות חייה, מצבה הרפואי ואף היותה מטופלת בבת חולה שיתוק מוחין – בת כמה הילדה? – הביאו למצב זה". שליו נותן לה צו הפטר ושיקום מיידי ופונה אליה: "גבירתי, בהצלחה, פטרו אותך מהחובות. תודה [בשמך] לסיוע המשפטי, נכון? שיהיה לך בהצלחה. התחלות חדשות וחיים חדשים".


השורה התחתונה: תשומת הלב של שליו לפרטים ניכרת בשני התיקים ומובילה אותו למסקנות מנוגדות: לא לאשר הסדר כאשר ניתן להשיג יותר, ולהעניק הפטר מיידי למי שהגורל התאכזר אליו. הוא מנהל את הדיונים ביד רמה אך בצורה נעימה, ובשילוב מרשים של יעילות והאזנה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.