סיפור הצלחה: 20 הנשים המשפיעות בישראל

השתלת מוח עצם היא טיפול מקובל בכמאה מחלות שונות. המפורסמות שבהן הן סרטן הדם והלימפה, מחלות עם כשל חיסוני מולד ומחלות המטולוגיות. טיפול זה הוא הסיכוי היחיד של החולים לשרוד. בשיטות המיושמות היום, מושגות תוצאות מרשימות ואחוז גבוה של החולים המקבלים תרומת מוח עצם, מחלימים.

תורמי מוח עצם חייבים להתאים לחולה המושתל מבחינה גנטית בהתאמה מלאה. למרות שבני המשפחה הקרובה הינם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להתאמה גנטית, הרי שבפועל רק כרבע (25%) מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים וזאת בשל המספר הבלתי מוגבל של צירופי הדנ"א האפשריים. סיכויי ההתאמה עולים משמעותית כאשר החולה והתורם הינם ממוצא אתני זהה.

כיום מונה המאגר 537,000 דגימות, והוא נותן מענה לכ-55% מהאוכלוסיה היהודית בעולם. "אנחנו לא מסתפקים בכמות הדגימות הנוכחית וקבענו יעד להגיע למיליון דגימות במאגר", אומרת ברכה זיסר, המקימה של מאגר מוח העצם בארגון "עזר מציון". "במקרה כזה נוכל לתת מענה לכ-95% החולים הזקוקים לתרומת מח עצמות".

הפעלת המאגר מבוססת על תרומות של הציבור ותרומות פרטיות. עד כה הושקעו במאגר 100 מיליון שקלים (עלות בדיקת כל מבחנה עומד על 180 שקלים) מכספי תרומות. עד היום לא מתקצבת מדינת ישראל את המאגר הזה.
בימים אלו עולה לאוויר קמפיין החגים של 'עזר מציון', תחת הכותרת "עזר מציון – מחברים עולמות, מצילים חיים". הקמפיין מציג את תפיסת העולם של עזר מציון, הכוללת מתן סיוע לכל אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין, במגוון שירותים שונים.

הקמפיין מסכם את מגוון הפעילויות של "עזר מציון" לאורך כל השנה: למעלה מ-650 ארוחות חמות שחולקו למשפחות חולים ונזקקים, כ-32 אלף הסעות לחולים וקשישים באמצעות האמבולנסים ורכבי המתנדבים של "עזר מציון". 5,100 לינות התקיימו בהוסטל "אורנית" לילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, וכ-660 השתלות מוח עצם מצילות חיים התקיימו במהלך שנות קיומו של המאגר הלאומי.

לתרומות: 1800-236-236

יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע. נולדה למשפחת עורכי דין ירושלמית ולאחר נישואיה לאברהם עברה לימית. עם פינוי המקום, עברה ליישוב היהודי בחברון. בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה במקום ה-13 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, במסגרת מפלגת תקומה. מתגוררת בחברון אם ל-11 ילדים.

סגנית נשיא לשכת רואי החשבון בישראל. עד לאחרונה כיהנה כיו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד. מרצה באוניברסיטאות ומכללות שונות לצד עבודה במשרד רואי החשבון שאותו היא מנהלת יחד עם בעלה, רו"ח משה שטרק. אם לשבע הילדים. בראיונות הבהירה כי "השיגה את כל מה שיש לה במו ידיה, מבלי לוותר על שעות שינה ועל פעילות ספורטיבית חמש פעמים בשבוע.

נולדה וגדלה בירושלים. התחתנה בגיל 19 עם תלמיד ישיבת 'מרכז הרב', בנימין אלון, לימים שר וח"כ מטעם האיחוד הלאומי. כיום היא אמא לשישה ילדים וסבתא ל-11 נכדים. במהלך השנים עסקה בהוראה במסגרות שונות, שימשה כיועצת ראש הממשלה למעמד האישה בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו אך עזבה כי לא הצליחה לחולל את השינויים שרצתה. כיום היא סופרת מצליחה ופובליציסטית.

• כרטיס ביקור
  - נשואה+5 לאיש העסקים מוטי זיסר. סבתא לנכדים
  
  - תפקיד: מנהלת מאגר מוח העצם של עמותת עזר מציון וניהול בית החלמה לילדים חולי סרטן. כלת פרס ישראל על הקמת מאגר מוח העצם הלאומי
  
  - מקום מגורים: פתח תקוה

ד"ר ברכה זיסר חיה בין ניגודים. מצד אחד, היא נשואה לאחד האנשים העשירים בישראל וחיה בעושר כמעט מופלג. מצד שני, היא פוגשת מדי יום משפחות במצוקה, הנאבקות על שביב תקווה ליקיריהן. מצד אחד, היא חוגגת מסיבות ראוותניות לבני משפחתה וחבריה. מצד שני, היא מקפידה להביא הביתה חולים ובני משפחותיהם כדי להקל ולסייע.

ד"ר זיסר חיה עם כל הניגודים האלו בשלום. היא לא מתנצלת עליהם ולא מוצאת בהם כל בעיה. "הימים שלי מלאים בהמון כאב וסבל אך גם בעוצמה של ריפוי, הירתמות וחיים", היא מסבירה. "עבורי, כל חיוך, כל ביטוי של שמחה וכל ידיעה על החלמה עושים שמח. הם המתנה הגדולה ביותר עבורי".

הראיון עם ברכה זיסר מתקיים שבוע אחרי שחזרה ממשחקי המונדיאל אבל אין לה זמן לנוח. בימים אלו היא נערכת יחד עם הצוות שלה לקמפיין החגים של "עזר מציון", שיעמוד השנה תחת הכותרת "עזר מציון – מחברים עולמות, מצילים חיים" (ראו מסגרת).

היא עמוסה מאוד אבל שמחה. "הפרס הגדול ביותר שלי הוא לראות את המפעל המדהים הזה פועל, מציל נפשות ומקל על סבלם של החולים ובני משפחותיהם הלכה למעשה, יום, יום ושעה שעה. אני מודה לציבור שרואה במאגר ובעבודה המדהימה שנעשית בעזר מציון ראויים לציון".

דירת חדר וחצי בבני ברק

ד"ר ברכה זיסר, 51, נולדה וגדלה בבני ברק. סבה, ר' יצחק גרשטנקורן, היה ראש העיר הראשון של בני ברק וציוני בכל רמ"ח אבריו. איש רוח שכתב ספרי קודש והיה ידיד נפש של החזון איש.

לדברי זיסר, "סבא השפיע עליי רבות. הוא נסע בעולם כדי לגייס כספים למען העיר המתפתחת, ואף החמיץ את הולדת בנו, אבי, כי לא היה בארץ. יש ברשותי טלגרמה היסטורית ששלחו אל סבי חבריו מסעודת הברית, ובה הם מבשרים לו בהתרגשות שהוחלט על דעת כל המסובים לקרוא לבנו עקיבא ע"ש הרחוב הראשי של בני-ברק שנסלל ברגעים אלו".

את ילדותה העבירה בבני ברק, ובסיום לימודיה התיכוניים יצאתי לשירות לאומי בקיבוץ שעלבים, במסגרתו טיפלה במשפחות אסירים מרמלה. "הגעתי לשירות לאומי 'ילדה טובה בני ברק', וההיכרות עם תרבות לא מוכרת ביגרה אותי ולימדה אותי להעריך את המקום ממנו צמחתי", היא מספרת.

את בעלה, איש העסקים מוטי זיסר, בוגר ישיבת הכרם ביבנה, הכירה במהלך השירות הלאומי, כשהתארחה אצל משפחה ביישוב. תוך זמן קצר פרח הקשר בין השניים, ולאחר הנישואים עברו להתגורר בדירת חדר וחצי בבני ברק. "עבדתי במעבדות בית-החולים 'בילינסון', ואחר כך הייתי אחות אחראית במחלקה הפנימית. כשבעלי השתחרר מהצבא הוא החליט לעבור לעסקי הנדל"ן".

בחרנו לצמוח

השינוי הגדול בחיי בני הזוג התרחש לפני כ-15 שנה, אז אובחן איש העסקים מוטי זיסר כחולה בסרטן בבלוטות הלימפה. "הדבר נפל עלינו כרעם ביום בהיר", היא נזכרת. "הגידול היה בשלב מתקדם והוחלט על סדרת טיפולים קשה וארוכה. בהתחלה חשבנו שהטיפול הצליח, אבל שנתיים וחצי לאחר שאובחנה לראשונה, פרצה המחלה שוב. קיבלנו את הידיעה בדאגה רבה מכיוון שבפעם הראשונה בעלי קיבל טיפולים אגרסיביים והצוות הרפואי הסביר לנו שאין טיפול נוסף שהוא יכול לתת. הם המליצו על השתלת מוח עצם. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שבה שמעתי על המושג הזה. בארץ הנושא היה עדיין בחיתוליו, ומעט מאוד אנשים התעסקו בו. מוטי עבר השתלת מוח עצם בבית החולים תל השומר, ולשמחתנו הרבה ההשתלה הצליחה".

נרגשים ומלאי הודיה החליטו בני הזוג זיסר להקים בשיתוף עמותת 'עזר מציון' את בית ההארחה לילדים ונוער חולי סרטן "אורנית", שמשמש כבית הארחה לילדים ונוער חולי סרטן ובני משפחותיהם. המקום כולל חדרי הארחה (מלון), חדר אוכל גדול וכן מרכז פעילות לילדים ולבני משפחותיהם.

את המקום מנהלת זיסר. "כשעוברים משבר יש שתי אפשרויות: לצמוח או להישבר. אנחנו בחרנו לצמוח, לעזור לאחרים, לתרום לקהילה מתוך מה שעברנו".

לא הולכת לפוליטיקה

לפני למעלה מעשר שנים נכנסה זיסר לתחום השתלות מוח העצם והקימה את מאגר מוח העצם הלאומי ^להרחבה. זה קרה כאשר הנער מושיק סחייק ז"ל נזקק בדחיפות להשתלה כדי להציל את חייו. חבריו ממדרשית נעם בפרדס חנה התגייסו למשימה ואספו במאמץ רב 3,000 דגימות דם של תורמי מוח עצם פוטנציאליים, אך לא נמצא תורם מתאים והנער נפטר. לזכרו הוחלט להקים מאגר של תורמי מוח עצם במימונם של הזוג זיסר.

"נשאבתי לנושא בגלל הסיפור האישי שלי", היא מסבירה, "אבל במהלך השנים התרומה הכי גדולה שלי לא הייתה בכסף אלא בהשקעת הזמן. אני עובדת, כמובן בהתנדבות, במשרה יותר ממלאה, בעזר מציון ובקידום המאגר הלאומי למוח עצם. המחויבות שלי לפרויקטים האלו מלאה ואני רואה בהם מפעל חיים, תרתי משמע. סדר היום שלי סובב בעיקר סביב העבודה בארגון, וסביב הפעילויות הנעשות בכל ימות השנה".

• ש. את רואה הרבה עצב סביבך. איך משלבים זאת עם משפחה ואימהות?

"השילוב בין העשייה והמשפחה הוא קשה, ולא פעם המשפחה נפגעה. אני משתדלת ללכת על הגבול הדק ולנסות להיות גם פה וגם שם. לפני שבוע, למשל, ערכנו מחנה נופש למשפחות של חולי סרטן, ילדים ומבוגרים, בגבעת אולגה. זה היה מחנה גדול. 500 חולים ועוד כמה עשרות אנשי צוות. ובכל זאת, כשהמחנה הגיע היו לי נסיבות משפחתיות שמנעו ממני להשתתף בו. אלו החלטות שקשה לקבל אבל צריך".

• ש. מהי אישה דתייה, חזקה ועצמאית בעינייך?

"התפישה הדתית שלי שונה מעט מזו המקובלת בחברה הדתית. אני מאמינה גדולה בעיסוק בעיקר ולא בטפל, והעיקר מבחינתי הן מצוות של בין אדם לחברו, בהן אני משקיעה את כל מרצי. אני בהחלט יכולה לומר בלב שלם שחינכנו את ילדינו ברוח הזו".

• ש. מה דעתך על הנעשה בחברה הדתית-לאומית כיום?

"אני מצטערת מאוד על כך שהחברה הדתית-לאומית לא הצליחה להתאחד סביב מסרים ואמירות המקובלים על כולם ובכך הביאה למצב שאין לנו כנשים משקל או השפעה בהנהגת המדינה. זה בעוכרינו".

• ש. אז אולי תרוצי בעצמך לפוליטיקה?

"בתקופה האחרונה מצבנו הכללי מאוד מטריד אותי. כל כך הרבה דברים בהנהגה היו צריכים להיעשות אחרת, אבל עם כל הכאב והרגשת החידלון אני יודעת שכל מי שפונה לפוליטיקה 'נאכל' בעודו בחיים. אנחנו מדינה ועם שאוכלים את מנהיגיהם ולצערי, מצב זה גורם למיטב בנינו להדיר את רגליהם ממסדרונות הכנסת. אני בכללם".

• ש. האם את מגדירה את עצמך כפמיניסטית?

"אני מכירה בהבדל בין המינים ולא שואפת לשוויון מוחלט. ישנן מטלות גבריות שבהחלט לא הייתי רוצה לאמץ. יחד עם זאת, אני נגד האפליה בין נשים וגברים במקומות עבודה, בגובה השכר ובעיקר במתן הזדמנויות וקידום".

• ש. אם לא פוליטיקה, מה את מתכננת לעתיד?

"אני עומדת עכשיו לפני פרויקט חדש שקשור לסרטן, אבל בפן אחר. עוד אי-אפשר לדבר על זה. אחרי הפרויקט הזה, מי יודע? אולי אפרוש, ואולי אפרגן לעצמי קצת לשבת בבתי קפה".

מייסדת ארגון "קולך" ומי שעמדה בראשה עד לשנת 2004 (כיום עומדת בראשו רחל קרן). התפרסמה בשנים האחרונות כמי שניהלה מאבק עיקש נגד פיטוריה ממכללת 'אורות ישראל'. לאחרונה הגיעה לפשרה לפיה תעזוב את המכללה ללא פיצויים, אך תקבל משרה גדולה יותר במכללות אחרות. כיום ד"ר קהת מלמדת במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בחוג לתנ"ך, וזוכה לשביעות רצון רב בקרב הסטודנטים. ד"ר אביעזר ויס, ראש המכללה, מסביר כי הוא "שמח להרחיב את היקף העסקתה של ד"ר קהת במסגרת הסכם הפשרה. היא הוכיחה כישורים אקדמיים גבוהים, והמשובים שלה הראו שביעות רצון רבה של הסטודנטיות".

קהת נולדה למשפחה חרדית, בת לרב שלמה פישר, מראשי ישיבת איתרי.

רופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות בבית החולים שערי צדק. בין השנים 2000-1999 הקימה את יחידת ה-IVF במרכז הרפואי צאנז ע"ש לניאדו בנתניה, ושימשה כמנהלת רפואית של היחידה במשך כשנה וחצי. במקביל התמחתה במשך שנתיים בסקסולוגיה בבית החולים 'קפלן' רחובות. בעבר יועצת לענייני רפואת נשים של תנועת 'אמונה' ונציגת התנועה בישיבות הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת, במסגרת עיסוקיה קטן היא גם חברת המועצה הלאומית לבריאות האישה ומקדמת נושאים רבים בתחום. נשואה לרב יואל קטן. אם ל-13 ילדים.

מראשי תנועת 'גוש אמונים' וראש מועצת קדומים לשעבר. נחשבת כאשת ימין אסרטיבית וכמי שנלחמת על יישוב ארץ ישראל בכל מחיר. בין היתר, נחשבת בשנים האחרונות כגורו לענייני התיישבות בקרב צעירי המגזר. גרה בקדומים.

מנהלת בית המדרש הגבוה לנשים ע"ש סטלה ק. אברהם, במגדל עוז. במסגרת זו ביקשה ליצור עולם תורני מעמיק לנשים המעוניינות לפתח את אישיותן הרוחנית ובד בבד להעמיק את השכלתן התורנית. היא נחשבת לאחת החלוצות בלימודי הגמרא לנשים. בתו של הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, מרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית.

אלפי נשים מגיעות לשיעוריה של הרבנית ימימה מזרחי באופן קבוע, מאות מקבלות את השיעורים בדואר האלקטרוני, ומעגל התלמידות הקבועות רק הולך ומתרחב. הרבנית ימימה מזרחי, הגורו של הבנות הדתיות, מתגוררת בשכונת נחלאות עם בעלה הרב חיים מזרחי ושבעת ילדיהם. את דרכה בתחום הרצאות פרשת השבוע התחילה בביתה שבשערי חסד לפני כשבע שנים. במקביל לעבודתה כעורכת דין וטוענת תורנית, החלה להעביר שיעור לכמה חברות ושכנות, שנקודת המוצא שלו היא פרשת השבוע. השיעור נקרא "פרשה ואישה". לאחר כשנה התחיל השיעור לצבור תנופה, והשמועה על קיומו עברה מפה לאוזן. כיום מעבירה הרבנית קרוב לעשרה שיעורים בשבוע, כשלכל אחד כאמור מגיעות בקביעות אלפי נשים.

שתי נשים ממוקמות במקום הרביעי:

מחנכת בעבר, מייסדת ומנהלת ערוץ 7. נשואה לרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית אל ורב היישוב בית אל. לזוג 7 ילדים. נחשבת לאישה החזקה של ערוץ 7 ולמי שייסדה את עקרונות השידור של הערוץ.

סגנית השר לענייני גמלאים מטעם הליכוד ודוקטור לביוכימיה. בעבר כיהנה כיושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה וכחברה בוועדה לזכויות הילד, בוועדת הפנים ובוועדת איכות הסביבה, בה שימשה אף כיו"ר ועדת המשנה לנושא מפגעי איכות הסביבה. קיבלה במעמד נשיא המדינה את אות חברת הכנסת המצטיינת בתחומי פעילותה. זוכת אות אבירת הסביבה לשנת 2003. במהלך כהונתה בכנסת יזמה מספר חוקים, ובהם תיקון חוק עבודת נשים המרחיב את התקופה שבה אין לפטר עובדת ששהתה במעון לנשים מוכות מ-30 ימים מתום שהותה במעון ל-60 ימים מיום שהותה במעון. נשואה לרו"ח שלה נס, אם לחמישה. גרה בגבעת שמואל.

חברת כנסת מטעם הליכוד ויושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. עורכת דין בהכשרתה ובעבר חברת פאנל התוכנית "מועצת החכמים", בערוץ 10. בעקבות מלחמת לבנון השנייה, תמכה במחאת המילואימניקים וקראה להחלפת ההנהגה. הוועדה לקידום מעמד האישה בראשותה אישרה את נוסח הצעת החוק להארכת חופשת לידה.

תסריטאית ויוצרת. בוגרת בית הספר הדתי לאומי לקולנוע "מעלה", ובין יוצרי העונה הראשונה של הסדרות "מעורב ירושלמי", "פרנקו וספקטור", ו"פרפרים לשבת". יחד עם לייזי שפירא, גם הוא בוגר "מעלה", יצרה את הסדרה "סרוגים". נשואה ואם לחמישה ילדים.

מחלוצות הקוסמטיקה הרפואית ומובילת התחום בישראל. רכשה את השכלתה בבית החולים בטקסס וידועה כמי שעבדה עם ידוענים רבים בחו"ל. בשנת 1996 חזרה לארץ והקימה עסק פרטי לקוסמטיקה וללימודים קוסמוטולוגיים. בולטת בתחום הקוסמטיקה המקצועית והקוסמטיקה הרפואית בישראל. נשואה למוטי ואם לשישה ילדים.

סגנית יו"ר אמונה לשעבר וכיום מנהלת פורום תקנה - הפורום למניעת הטרדות מיניות אשר עלה לאחרונה לכותרות בעקבות חשיפת פרשת הרב מרדכי אלון. שילת הניחה על סדר היום הציבורי את תופעת ההטרדות המיניות בציבור הדתי. נשואה לרב יצחק שֵילת, ממייסדי ישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים ור"מ, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם. לזוג 9 ילדים.

בשנים האחרונות ניתן לראות כי נשים דתיות רבות מתמנות לתפקידי מפתח במשפט הישראלי. קשה למנות את הישגיהן הרבים: שופטות פורצות דרך, דיקאניות המכשירות את הדור הבא של ערוכי הדין והשופטים בישראל ועורכות דין בעלות שם ויכולות מוכחות.

בין היתר, ניתן למנות את דבורה ברלינר, נשיאת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, פרופ' רות קדרי, ראש מרכז רקמן בבר-אילן, עו"ד שרה פריש, שעדה בראש מכללת שערי משפט, השופטת תמר בזק מבית המשפט המחוזי בירושלים ועוד.

יושבת-ראש תנועת אמונה. תושבת תל אביב, דוקטורנטית בחינוך ומפקחת במשרד החינוך לשעבר. כיהנה כחברת מועצת העיר תל אביב-יפו. בשנת 2001 נבחרה לראשות תנועת אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית. במסגרת זו היא אחראית על פעילות עשרות מעונות יום, פעילות נשית וערכית, פעילות נגד אלימות ועוד. לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) מוקמה במקום השישי ברשימת "הבית היהודי", אך לא נבחרה לכנסת. נשואה לשמואל ואם לארבעה.

• כרטיס ביקור
  - מצב משפחתי: נשואה, אם לשניים וסבתא לארבעה
  
  - תפקיד: ראש עיריית נתניה
  
  - מקום מגורים: נתניה
  

כששואלים את מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית נתניה, מה הכי מסמל אותה, היא ממהרת להשיב "אם לצפריר, עורך דין, לטל, בעלת B.A בתקשורת, וסבתא של ירדן, דניאל, נדב וכרמל".

אלא שפיירברג, המכונה בנתניה "השריף", היא הרבה מעבר לכך. זו הקדנציה השלישית שלה כראש עיריית נתניה, והיא נחשבת אהודה מאוד על תושבי העיר. מאחוריה עבר כעובדת סוציאלית בעיריית נתניה, ניהול מחלקת הרווחה העירונית וניהול האגף לשירותים חברתיים. בשנת 1988 מונתה למנהלת מינהל החינוך, הרווחה והבריאות ובנובמבר 1998, לאחר מערכת בחירות סוערת, גברה על מתחריה והפכה לראש העיר האישה הראשונה. היא מכהנת בתפקיד הזה מנובמבר 1998 ועד היום. "לפניי לא היו נשים כראשי ערים ועשיתי דרך ארוכה ולא פשוטה להגיע אל המקום הזה", היא אומרת. "כשהתמודדתי לראשונה בבחירות המקומיות לעיריית נתניה, היו גורמים פוליטיים שחששו ממני כאישה דתייה. הם הפיצו שאני הולכת לסגור את נתניה בשבתות. אני חושבת שבמהלך השנים הצלחתי להוכיח לכלל הציבור שאפשר לשלב בין שני העולמות".

פיירברג היא אישה שומרת מצוות הנשואה לאדם חילוני. היא נוהגת להסביר שבמערכת זוגית של בעל חילוני ואישה דתייה, יש צורך בהרבה ויתורים. "רוני הוא זה שמוותר יותר", היא אומרת תמיד בראיונות.

ש. אישה יכולה להגיע לתפקידי מפתח?

"לצידו של כל גבר מצליח עומדת אישה ולצד כל אישה עומדת האימא שלה. אנחנו חיים בחברה מסורתית והתפקיד של האישה שונה משל הגבר. אישה, בניגוד לגבר, נדרשת למלא כמה תפקידים בו זמנית. כשאני יוצאת מהבית ונכנסת ללשכה שלי, הדלת של הבית תמיד נשארת פתוחה. אצל גבר זה אחרת, עבודה זו עבודה ובית זה בית".

ש. כיצד מתנהל סדר היום שלך?

"אני עובדת מצאת החמה עד צאת הנשמה. אין אצלי שעות. אני חושבת שמה שגורם לציבור בעיר להצביע לי במשך שלוש קדנציות זו הידיעה שאני תמיד אהיה שם עבורם. זה אומר ללכת לשמחות ולצערנו גם לאירועים מצערים. אני משתדלת עד כמה שניתן להיות חלק מהציבור אותו אני משרתת".

ש. אז איך מצליחים לנהל כך בית ומשפחה?

"זה לא קל ולא פעם הייתי צריכה לתמרן ולאחוז בכל הקצוות. זה קרה כשהילדים היו זקוקים לי, וכיום, כשהנכדים זקוקים לי. כאישה דתייה, התמזל מזלי ויש לי את השבת שמוקדשת למשפחה. אני חושבת שבלי השבת היה קשה מאוד להחזיק הכל".

ש. את מגדירה את עצמך כפמיניסטית?

"לא, אני לא אוהבת סיסמאות ומעדיפה מעשים. חשוב לי מאוד לקדם נשים, ובעיריית נתניה יש לא מעט נשים בתפקידים בכירים שאני מיניתי. הגברים בעירייה אומרים שאצלי הגברים צריכים אפליה מתקנת. אין לי שום בעיה עם זה".

ש. השלב הבא הוא פוליטיקה ארצית?

"אני רואה את עצמי ממשיכה בנתניה כל עוד הקב"ה ייתן לי את הכוח והציבור ירצה בי. היו לי כמה הצעות בשנים האחרונות מהפוליטיקה הארצית, אבל אני מעדיפה למלא את מקומי מתוך חלקת האלוקים הקטנה שלי".

ש. נבחרת למקום השני ברשימת הנשים המשפיעות במגזר. איך ההרגשה?

"נפלאה. אני חושבת שבעיני נשים במגזר הדתי-לאומי אני סוג של נושאת הלפיד, ואני מאוד נרגשת לקבל את התואר הזה ומוכנה לשמש כמקור השראה בכניסה לפוליטיקה. מבחינתי, אני מוכנה לסייע לכל אישה דתית שקוראת עכשיו את העיתון ומעוניינת להיכנס לפוליטיקה".

מייסדת וראש תנועת 'נשים בירוק', תנועה שקמה בעקבות הסכמי אוסלו. בין היתר, הנהיגה את המאבק על השליטה הישראלית ב"גבעת הדגן" שבאפרת. בשנת 2009 קיבלה מטר תעודת הוקרה מראש מועצת אפרת על מאבקה זה.

שתי נשים ממוקמות במקום השביעי:

עיתונאית, כתבת חדשות ומנחת טלוויזיה ישראלית. בגיל שש החלה לכתוב בעיתוני הילדים "צ'ופר" ו"פשוש". כשהייתה בת שמונה אובחנה כילדה מחוננת, כשהייתה בת 17 יצא לאור ספרה הראשון "מדריך לעיתונאי הצעיר". בגיל 18 סיימה את לימודיה לתואר ראשון במדע המדינה ובפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. בשנות לימודיה באוניברסיטה חזרה בתשובה. משמשת ככתבת בכנסת בחדשות ערוץ 2 וכמגישה בתוכנית "שש עם". נשואה לעיתונאי ידידיה מאיר, השניים מתגוררים עם שלושת ילדיהם ברמת השרון.

• כרטיס ביקור
  
  - מצב משפחתי: נשואה+6
  
  - תפקיד: אחת מ-50 המדענים החשובים בעולם, חוקרת בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון
  
  - מקום מגורים: היישוב מורשת

בשנת 2006 נבחרה פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם. כתב העת היוקרתי Scientific American כינה אותה "מנהיגה מדעית עולמית בתחום הנדסת הרקמות".Scientific American נחשב לאחד ממגזיני המדע היוקרתיים ביותר, ומאז היווסדו בשנת 1845 פרסמו בו את מאמריהם יותר ממאה חתני פרס נובל. ברשימת ה־50 הופיעו לצד לבנברג גם סגן נשיא ארצות הברית לשעבר ואיש איכות הסביבה אל גור.

זה לא היה הפרס היחיד של לבנברג. שורה של פריצות דרך אליהן הגיעו היא וועמיתיה למחקר יאפשרו בעתיד הלא רחוק להחליף איברים שנפגעו באיברים חדשים שהונדסו מתאי גזע ויושתלו לגוף. לבנברג מסבירה צעד אחר צעד איך פריצות דרך מדעיות שכבר הגיעו אליהן החוקרים ופריצות דרך שסביר להניח שיקרו בעתיד הקרוב יובילו להתממשות הפנטזיות.

היא גרה ביישוב מורשת שבגליל התחתון, חברת סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ורק לאחרונה מלאו לה 41. היא למדה באולפנה בכפר פינס, שירתה במסגרת החברה להגנת הטבע ולאחר מכן סיימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית והמשיכה למסלול ישיר לדוקטורט במכון ויצמן. כיום עומדת לבנברג בראש מעבדה להנדסת רקמות מתאי גזע שנותנת תקווה גם לאנשים שנותרו משותקים כתוצאה מפגיעה בחוט השדרה. לפני כשנתיים פנתה קרן ישראל לנפגעי חוט שידרה ללבנברג וביקשה שתנסה ליצור תהליך ריפוי למשותקים שחלק מחוט השדרה שלהם נפגע. "יחד עם הנדסת הרקמות, תאי הגזע ויצירת כלי הדם ברקמה נוכל בעתיד לשקם את החלק הפגוע ברקמה", מסבירה לבנברג, "זה פרויקט חדש, מאוד מבטיח ומעורר תקווה. אנחנו מקווים להשיג לפריצת דרך ולהגיע למצב שבו אנשים שחוט השדרה שלהם נפגע וכתוצאה מכך הם נותרו משותקים, יוכלו לשוב ולהלך".

יועצת ראש הממשלה לקשר עם הכנסת. במסגרת תפקידה היא מייצגת את ראש הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה,בועדות הכנסת ומול חברי הכנסת. פרח לרנר (33), נשואה ואם לשני ילדים. את בעלה אבי לרנר הכירה בכנסת. גדלה באשדוד וכיום מתגוררת בירושלים. התחילה את עבודתה במערכת הציבורית כעוזרת פרלמנטרית ליו"ר ועדת החינוך זבולון אורלב. לאחר מכן שימשה כראש לשכת שר הרווחה וכיועצת לענייני הממשלה והכנסת של השר לביטחון פנים אבי דיכטר.

מרבית עבודתה נעשית מאחורי הקלעים. בין הנושאים שאותם קידמה לאחרונה נמצאים חוק בנק ישראל החדש, חוק מנהל מקרקעי ישראל והעברת התקציב הדו-שנתי בכנסת.

במאית קולנוע וכתבת חדשות ערוץ 2 לענייני חינוך וקליטה. בתו של מאיר אינדור, יו"ר אלמגור - ארגון נפגעי טרור. למדה בימוי והפקה בבית הספר הדתי לקולנוע "מעלה". נחשבת היום כאחת הכתבות הבולטות בתקשורת המשודרת. מתגוררת בכפר עציון, אם לחמישה ילדים.