"לא לך יש אות קין - אלא לנו"
|
|
|
השופט חיים כהן ז"ל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
"את המשפט עושה האדם, הצדק שייך לאלוהים" (עמוס ברנס)
|
▪ ▪ ▪ |
שלושה שופטים דנו בבקשתו הראשונה של ברנס למשפט חוזר. אחד מהם היה השופט חיים כהן ז"ל. כהן הבין את גודל הטעות וב-30.5.83 הגיע בעצמו לכלא רמלה וניסה לשכנע את ברנס לחתום על בקשת חנינה. "עבדך אני, לא לך יש אות קין על המצח, אלא לנו, למערכת המשפט. תילחם על צדקתך מבחוץ", אמר כהן ל"רוצח". השופט בעל המוסר הגבוה הבין שטעה ומצפונו ייסר אותו. "סברתי שאם העילית שבעם היהודי הגיע לכלא רמלה, לברנס, שבמצבו נחשב אז לאחד מעלובי החיים, יש כאן סיפור מיוחד", כותב ולדמן, שליווה משך שלוש שנים את ברנס. "יוקרת המערכת אינה מאפשרת משפט חוזר" 7, קבע כהן בפגישה של ולדמן עם מיכאל רז, שליווה יחד עם ולדמן את ברנס. שלושה שבועות לאחר ההחלטה על המשפט החוזר הלך לעולמו חיים כהן. צמרת המשפט השתתפה בהלוויה. עמוס ברנס נשא את ארונו עד חלקת הקבר. "נשארתי לבד עם השופט. עמדתי דום והצדעתי לו... אמרתי לו: 'אתה כמו אבא שלי' וכיסיתי אותו. אמרתי קדיש יחד עם בנו". מיכל, אלמנתו של חיים כהן, סיפרה בהלוויה כי רצונו האחרון היה לראות את ברנס מזוכה. עוד סיפרה כי אמר לה: "אין, ולא היה במדינה שום אדם שזעק במשך שנים רבות שהוא חף מפשע כמו ברנס, ולא חדל ולא נכנע גם כאשר ננעלו בפניו שערי משפט וצדק". המעשה האחרון של כהן לפני מותו היה שיחת טלפון לשופטת דליה דורנר, כך אמר: "אני מודה לך על שתיקנת את העוול שעשיתי, תזכי לאריכות ימים". דורנר, ששמעה כבר הכל - התרגשה עד דמעות ובכתה.
|
אני, עמוס ברנס, מתכבד להדליק משואה...
|
|
|
תודה לאלוהים
|
|
|
עמוס ברנס בן 65, אבל נשאר בן 30. כבול במערכות הדממה נלחם במערכות המשפט, בעיתונות, בחברה, בסוהרים ובמחלה קשה. ברנס הפך מ"רוצח" לאות להערכה על נחישות ואמונה בצדקת דרכו. מעטים היו שוללים הצעת חנינה ומשתחררים מיד מהכלא. עמוס לא ויתר והגיש ארבע בקשות למשפט חוזר. לאחר שהמדינה ויתרה על "יוקרת המערכת" וזיכתה אותו, הגיעה העת להעניק לו אות מופת ולכבדו בהדלקת משואה. סיפורו של ברנס הפך ממקרה פרטי ללאומי - אולי בשל כך הצטרפו השופטים ההמומים במשפט הזיכוי ב-2002 לשירת "התקווה" בה פצח למשמע המילים: 'לזכות אותך'. - "פתחתי בשירת 'התקווה' כדי לומר למדינה: עם הסטירה והאגרוף שקיבלתי ממכם ב-74' אני משיב לכם בפרח של אצילות הנפש ורוח נשגבת של מעמד אדם אשר יודע לומר תודה. לא לכם, כי אם לאלוהים שזיכני"8.
פרשת ברנס הגיעה לסיומה בואכה פרשת 'שופטים': צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה. מעריך ומעריץ, אורן קאשי.
|
|
"במהלך שהותי בכלא שלחתי 1,500 מכתבים, וקיבלתי אלפים. המכתבים החזיקו את נפשי יום-יום"... | |
|
|
|
"איפה המדינה, איפה החוק, מה אני עושה בכלא?", שאל עצמו ברנס, ומצא פורקן להתנחם בו: שליחת מכתבים. ברנס כתב מיד חמישה מכתבים, אך שלושה הוחזרו לו: "אסיר עולם רשאי לשלוח רק שני מכתבים בחודש". בבוקר למחרת קם ואמר לסוהר: "'אני מגיש נגדך בג"צ!', הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח... פער את פיו ואמר: 'באאאאגאאאצ? מה זה בג"צ? אף אחד לא אומר כאן את המילה הזו'". ברנס ייצג עצמו בבג"צ וניצח. מאז ועד היום, כל אסיר יכול לשלוח מכתבים ללא הגבלה. "במהלך שהותי בכלא", אומר ברנס 2, "שלחתי 1,500 מכתבים, וקיבלתי אלפים. המכתבים החזיקו את נפשי יום-יום. זו הייתה התוצאה הישירה של הבאאאאגאאאצ!". ברנס לא ויתר גם כשנמנע מהאסירים מלח על שולחנות חדר האוכל בטענה ש"המלח דומה לאופיום" 3. מה חשבתם? בג"צ! "אתה תפסיד", אמר בהחלטיות הסוהר 4, אבל ברנס ניצח. יש מכתבים, יש מלח - יהיה גם זיכוי.
|
הבקשה הרביעית - "דמעה של בודד באפילה"
|
|
|
אהרן ברק. שימש אז כיועמ"ש
|
|
|
|
"בחושך, יושב אני לבד, כותב לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. כותב לו כמו שכותבים מכתב לחבר; 'כל מילה שאני אומר לך הם דברי אלוהים חיים. אם זה לא נכון אני מבקש שתיתן לי עשר מאסרי עולם'"... | |
|
|
|
- "...אני אבק החברה. הורי נפטרו משברון לב... המוסריות הפנימית שלי מנעה ממני לעשות רעידת אדמה".
עמוס ברנס התחתן והתגרש לאחר שלוש שנים, הוא התקשה לקיים קשר סביר עם ילדיו, כותב ולדמן בספרו 5. במשך שנתיים עמל ברנס על הבקשה השלישית למשפט חוזר שהוגשה ב-1996 לבית המשפט העליון, אך השופט שלמה לוין דחה את בקשתו. - ברנס6: "'סופיות דיון' הוא אמר, גררתי את עצמי הביתה, הרוס, עליתי במדרגות הבניין ונכנסתי לדירה. אין חשמל, אין מים, חשכה. הדלקתי נר. בקור רוח ובנחת הנחתי חבילת דפים והתחלתי לכתוב על קרטון את הבקשה הרביעית. הייתי באפיסת כוחות... התחלתי לכתוב, אות אחרי אות, מילה אחרי מילה, בכוחות אחרונים, והדמעות זולגות לי. בחושך, יושב אני לבד, כותב לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. כותב לו כמו שכותבים מכתב לחבר; 'כל מילה שאני אומר לך הם דברי אלוהים חיים. אם זה לא נכון אני מבקש שתיתן לי עשר מאסרי עולם. אני אקבל את זה באהבה'...
"'מה אתה כותב?', שאל אחי שמעון, 'השתגעת? הם יקבלו את זה ויזרקו את זה לפח'. 'אל תפריע', עניתי. 'שב שם, בחדר ואל תפריע'. הוא יצא בלי להגיד מילה. הוא בא להשגיח עליי ומרחוק הוא אמר פתאום: 'בהצלחה'". "דמעה של בודד באפילה", מתאר ברנס את מכתבו, וממשיך: "בכייה לדורות". דווקא הבקשה הרביעית, שהייתה חובבנית וכללה שירים שלו, מצאה לה פינה אצל השופט ברק שמינה את דליה דורנר לבחון את הבקשה למשפט חוזר. יצוין כי בשנת 1978, היה ברק היועץ המשפטי לממשלה כשדחה את בקשתו הראשונה.
|
|
עמוס ברנס בימי השחור
|
|
|
- "בסיום השבוע הראשון למעצרי הייתי אמור להתחתן עם אודט... כשפורסמה תמונתה של רחל הלר בעיתונים, נכנסתי לתחנת משטרת עכו, נפנפתי בעיתון ואמרתי ליומנאי: 'מי שעשה לה את זה, אני אטפל בו'. לא תיארתי לעצמי שגם את העובדה הזאת ינצל נגדי צח"מ 4. כשראתה שקיבלתי מאסר עולם, אודט ביקשה להשתחרר. אמרתי לה: 'אני מבין אותך'".
ב-24 באוקטובר 1974 נמצאה גופתה של רחל הלר בחדרה. מדינה שלמה עקבה בדריכות אחרי הפרשה וחיצי ביקורת הוטחו לעבר המשטרה. המשטרה השתמשה בברנס כחפץ, אפילו לא חשוד, בכדי להשיב לעצמה את יוקרתה; לצוות החקירה ולנשותיהם הובטח סוף-שבוע במלון דן קיסריה "תמורת" פענוח התעלומה. כחצי שנה לאחר הרצח נעצר ברנס בשנית. הוא עונה נפשית ופיזית - זו הייתה השיטה 1 של ראש צח"מ 4, שאול מרכוס. ברנס, בודד מכל מגע עם העולם החיצון, איימו עליו שיביימו את התאבדותו. לאחר כמה ימים חתם ברנס על הודאה ברצח ואף שחזר את המעשה. מאותו הרגע החליט ברנס להילחם על חפותו, ובעצם על חייו. כל אחד יכול להפוך לברנס, אבל ברנס יש רק אחד; כל חפי הפשע שהורשעו - השתגעו או התאבדו, או הלכו לעזאזל.
|
1. שלוש שנים קודם לכן מתח ביהמ"ש העליון ביקורת חריפה נגד שאול מרכוס בנוגע לשיטת חקירה דומה להפליא בערעור פלילי (412/70). מותח הביקורת היה השופט חיים כהן ז"ל (ולדמן, שלמה,2003, מאבקו וניצחונו של חף מפשע, עמ' 26). 2. ולדמן, שלמה, 2003, " עמוס ברנס - מאבקו וניצחונו של חף מפשע", עמ' 69. 3. עמ' 70, ראה הערה 2. 4. "באגאצ? אתה תפסיד! זו מדיניות הכלא מאז קום המדינה, מי אתה שתחדש חידושים?", אמר הסוהר (עמ' 70, ראה הערה 2). 5. עמ' 108, ראה הערה 2. 6. עמ' 112, ראה הערה 2. 7. הסיפור מובא במלואו בספרו של מיכאל רז, "דמי אחיך". 8. עמ' 483, ראה הערה 2.
|
|