|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
זכרונות משותפים. יוסי קאשי, מאלוביק (ז"ל), קפלן ושלכטר [צילומי הכתבה: מתוך הספר "היכל התהילה"]
|
|
|
אזרחים של כבוד
|
|
הם לא נולדו כאן, חלקם לא יהודים ורובם גם לא נשאר בישראל אחרי הפרישה אבל לאורך השנים תרמו לנבחרת ישראל בכדורסל עשרות מתאזרחים, ששדרגו את הנבחרת ועזרו להפוך אותה לאורחת קבע באליפויות אירופה. הנה לפניכם הבולטים שבהם
|
|
רבות דיברו בשנים האחרונות על מידת נחיצותו של דייויד בלות'נטל בנבחרת ישראל, כמי שנחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר מבין בעלי אזרחות מקומית. אחרי מספר דחיות מצדו ובסיוע לחץ רב מהסביבה, כולל מצד האגודה בה הוא משחק, מכבי ת"א, הבחור הרים את הכפפה ומשחק עבור נבחרת ישראל הקיץ. כעת הוא חלק בלתי נפרד מהנבחרת, לפחות נכון לקיץ הזה, אבל בראי ההיסטוריה בלות'נטל הוא רק עוד חייל אחד שלא נולד כאן ויצא לקרב עם נבחרת ישראל. לא יותר. היו רבים וטובים לפניו.
אם ניכנס לזה ספק אם נוכל לצאת, אבל לנסות תמיד אפשר. נבחרת הכדורסל של ישראל ידעה לאורך השנים כל מיני סוגים ומינים של יהודים שלא נולדו בישראל: יהודים מבטן ולידה שהגיעו כעולים חדשים, מתאזרחים, מגוירים, כאלה שנותרו לחיות כאן גם לאחר פרישתם וכאלה ש"עשו טובה", והקדישו קיץ או שניים לנבחרת.
במובן הזה קשה מאוד להגדיר מיהו שחקן החיזוק הראשון של הנבחרת בתולדותיה. האם זהו רלף קליין ז"ל, יליד גרמניה, הנחשב בעינינו כישראלי לכל דבר והיה בעצם עולה חדש ששיחק בשורות הנבחרת באולימפיאדת הלסינקי ב-1952? אולי מרסל חפץ ואליהו עמיאל, ילידי מצרים, ששיחקו איתו באותה נבחרת? ואולי דווקא בילי וולד, יליד ארצות הברית ששיחק באליפות אירופה ב-1967?
מה שבטוח הוא, שמרגע שנבחרת ישראל עלתה על הרעיון של שילוב שחקנים יהודים ממוצא אמריקני, הזרם הלך וגבר. וולד היה יהודי-אמריקני יחיד ב-1967, אבל באליפות שאחריה כבר היו שניים: איבן לישינסקי ומארק טורנשיין. ב-1973 אפשר היה למצוא בנבחרת את בארי לייבוביץ' וג'ק אייזנר ו-1979, שנה בלתי נשכחת עבור נבחרת הכדורסל שהסתיימה בזכייה במדליית כסף היסטורית, הציגה ארבעה יהודים אמריקניים בסגל: לו סילבר, סטיב קפלן, בארי לייבוביץ' ואריק מנקין. שיא? תחשבו שוב: שנתיים לאחר מכן, 1981, בסגל הסופי של הנבחרת לאליפות אירופה נכללו חמישה ילידי ארצות הברית: לו סילבר, ג'ים בוטרייט, ג'ון וויליס, סטיב שלכטר ובארי לייבוביץ'.
כך שבזמן הזה שבו נלחם בלות'נטל במדי הנבחרת, כיהודי יחיד שאינו יליד ישראל, בכמה מבכירי שחקני אירופה בקמפיין המוקדמות, הנה מבט אל כמה מהדמויות הבולטות בהיסטוריה של נבחרת ישראל שתרמו רבות להישגים המקצועיים, עמדו זקוף ומלמלו במבטא זר את מלות ההמנון הלאומי.
|
|
עוד שם ידוע ומוכר, שרבים רואים בו כאחד השחקנים המוכשרים ביותר שאי-פעם שיחקו כאן כדורסל ויש הנשבעים כי מדובר בשחקן הכישרוני ביותר, לפחות נכון לתקופתו על המגרשים.
לייבוביץ', 1.88, יליד 1945, העביר את מרבית הקריירה שלו בהפועל ת"א ונחשב לגדול שחקניה גם אם אינו הקלע המוביל בתולדותיה אלא מדורג שני בלבד עם 3,674 נקודות במדיה (התואר ששייך ליהודי-אמריקני אחר, מארק טורנשיין).
הוא שיחק בחמש אליפויות עם הנבחרת החל ב-1973 ועד 1981 וקלע 804 נקודות ב-88 משחקים (9.1 בממוצע) – נתון שמעמיד אותו כיום במקום ה-24 ברשימת הקלעים בכל הזמנים, שלב אחד לפני עודד קטש. ליבוביץ' היה קפטן הנבחרת שזכתה במדליית הכסף בטורינו, אותה אליפות בה גברה על נבחרות חזקות כמו יוגוסלביה, ספרד וצ'כיה ונכנעה בגמר לברית המועצות. הוא שיחק 11 עונות בהפועל ת"א לפני שעבר לתקופה קצרה בהולנד, שלאחריה שב לשלוש עונות נוספות בהפועל חיפה. הוא פרש בגיל 40.
|
|
|
כיכב בביתר ירושלים
|
|
|
יליד פולין, היגר בגיל צעיר לארצות הברית ואחד ראשוני היהודים/אמריקנים שהופיעו בנבחרת ישראל (עשה זאת באליפות אירופה ב-1973). אייזנר, יליד 1947, סנטר בגובה 2.05, עלה לארץ בגיל 24 ושיחק בבית"ר ירושלים. הוא שיחק בכל חמש העונות היחידות של הקבוצה הזו בליגת העל וגם הוביל אותה לגדול הישגיה – גמר גביע המדינה נגד מכבי ת"א ב-1973.
אייזנר לקח חלק בשתי אליפויות אירופה ושיחק בסך-הכל 76 פעמים במדי נבחרת ישראל, בהן קלע 605 נקודות (8 נקודות בממוצע). הנתונים שלו מעמידים אותו נכון להיום במקום ה-29 בין קלעי הנבחרת בתולדותיה, שלב אחד לפני איתמר מרזל ושני שלבים לפני השם הבא שמיד יופיע כאן. אייזנר התפרסם, שלא בטובתו, בגלל חבטה עזה בפניו של רמי גוט, מכוכבי הפועל ת"א בזמנו, שפצעה אותו קשות ובדיעבד גרמה לסיום הקריירה שלו.
|
|
|
שארפ (מימין). תרם המון, פרש מוקדם מדי [AP]
|
|
|
והנה, לראשונה, שם של שחקן שעדיין פעיל. אומנם כבר לא בנבחרת, אומנם כמעט שאינו משחק נכון להיום, אבל עדיין פעיל במכבי ת"א ומופיע איתה בליגת העל בארץ וביורוליג. שארפ, קפטן מכבי ת"א שיחגוג השנה 39, שיחק בנבחרת ישראל בשתי אליפויות אירופה בעשור הקודם (2001 בטורקיה ו-2003 בשבדיה). הוא צבר בסך-הכל 42 הופעות בהן קלע 489 נקודות, ממוצע של 11.6 נקודות במשחק. נכון להיום הוא מדורג במקום ה-38 ברשימת כל הזמנים של קלעי הנבחרת. יחד עם שארפ הגיעה הנבחרת לדירוג הטוב ביותר שלה מזה זמן: המקום השביעי באליפות בשבדיה, הגבוה ביותר מאז האליפות בצרפת ב-1983 אז סיימה ישראל במקום השישי.
קפטן מכבי משחק בקבוצה ברציפות מאז 1996. חבל שהסתפק בשתי אליפויות אירופה בלבד ופרש ממנה בגיל 32, כאשר ברור לגמרי כי יכול היה להמשיך לפחות לאליפות אחת נוספת.
|
|
והנה, גבוה ברשימה, שם נשכח שאולי ירים גבה אצל רבים. עושה רושם שבזמן אמת לא הוערכה תרומתו של לאסוף כראוי, אבל הסנטר הגבוה (2.10) בעל הזריקה המלוטשת מחצי מרחק ומעלה והלוק המטופח שיחק 99 פעמים עבור נבחרת ישראל, יותר מאשר מרסר או ברודי.
לאסוף שיחק בשתי אליפויות אירופה ובאליפות העולם, ולקח חלק בשורה של משחקי הכנה וידידות בינלאומיים. הוא הגיע לארץ ב-1977 כחלק מנבחרת ארצות הברית למכבייה, קיבל הצעה מהפועל חיפה ונשאר בישראל. לאחר מספר שנים במועדון הוא עבר למכבי ת"א ושיחק בה במשך שש עונות כמחליף לגבוהים (רוב הזמן אלה היו קווין מגי ולי ג'ונסון). לאחר מכן המשיך להפועל ת"א, מכבי חדרה, הפועל ירושלים ורמת השרון. לאסוף, יליד 1955, קלע 960 נקודות בתקופתו בנבחרת ישראל, ממוצע של 9.7 נקודות במשחק שמעניקים לו נכון להיום את המקום ה-16 ברשימת קלעי כל הזמנים.
|
|
|
כהן מינץ. עלה מלטביה, כיכב בנבחרת
|
|
|
מלבד עשרת הקלעים הבכירים בתולדות נבחרת ישראל, שאינם ילידי הארץ, ומככבים עד היום בצמרת הקלעים, שיחקו עוד מתאזרחים, עולים ומתגיירים רבים בשורות הנבחרת. הנה רשימה חלקית:
ג'ון וויליס, עם 69 הופעות ו-469 נקודות, אשר העביר את מרבית הקריירה שלו בישראל בהפועל ת"א ובהפועל חיפה; ג'ים בוטרייט עם 25 הופעות ו-348 נקודות (13.9 נקודות במשחק) וג'יימי ארנולד שהופיע רק 17 פעמים במדי נבחרת ישראל אבל קלע 227 נקודות ומחזיק בממוצע הגבוה ביותר למתאזרח – 16 נקודות במשחק.
המהדרין יוסיפו גם את תנחום כהן-מינץ, יליד לטביה, שמאחוריו 89 הופעות ו-1,076 נקודות (12.1 נקודות בממוצע); אברהם חמו, יליד מצרים, ששיחק 50 פעמים במדי הנבחרת וקלע 374 נקודות (7.4 בממוצע) ולימים הפך גם למאמן הנבחרת; ארי רוזנברג שנולד בקנדה ושיחק במדי הנבחרת 72 פעמים בהן קלע 365 נקודות (5.7 בממוצע) או רלף קליין ז"ל שנולד בגרמניה ושיחק בנבחרת 68 פעמים וקלע 318 נקודות (ממוצע של 4.7 נקודות). וישנם, כאמור, רבים נוספים כמו אייבן לישינסקי, אריק מנקין, פרדי כהן ועוד.
|
|
|
הותיר חותם עמוק
|
|
|
שלב אחד מתחת למרסר, במקום ה-7 ברשימת קלעי כל הזמנים בנבחרת ישראל, נמצא טל ברודי, מגדולי שחקני ישראל ואדם שהותיר רישומו העמוק על הכדורסל הישראלי מרגע שהגיע לכאן וגם אחרי פרישתו. ברודי שיחק משחק אחד פחות מאשר מרסר, וקלע 27 נקודות פחות ממנו: 1,219 נקודות ב-78 משחקים ו-15.6 נקודות בממוצע.
ברודי, יליד 1943, שיחק עם הנבחרת בשלוש אליפויות אירופה שונות. בחלק מהזמן, עוד לפני שהשתקע סופית בישראל, הוא שהה בארצות הברית ושיחק גם עם הנבחרת הלאומית שלה באירועים שונים. כמות המשחקים הבינלאומיים, אגב, הייתה פחותה בתקופתו באופן משמעותי מאשר היום. תעיד העובדה שליותם הלפרין, למשל, יש כבר כ-110 הופעות בינלאומיות - הרבה יותר מאשר למרסר וברודי – והוא עדיין לא בן 27.
|
|
|
לבאן מרסר עם ג'ון ווילס
|
|
|
מבין כל השחקנים שלא נולדו כאן ושיחקו בשורות נבחרת ישראל, סנטר העבר של הפועל ת"א ומכבי ת"א צבר הכי הרבה נקודות. הוא קלע 1,246 נקודות ב-79 הופעות ונושא עימו את אחד הממוצעים הטובים ביותר של כדורסלן מהסוג שאנחנו מדברים עליו כאן: 15.8 נקודות במשחק. סך הנקודות שקלע טוב מספיק כדי להעמיד אותו במקום השישי בכל הזמנים לפי שעה, אם כי לא ירחק היום שבו יותם הלפרין יעבור אותו ברשימה.
מרסר, שהגיע לארץ בשנת 1980 כשחקן חיזוק של הפועל ת"א, שיחק בטורניר גדול ומשמעותי ראשון עבור הנבחרת באליפות העולם ב-1986 בספרד. זו היHתה הפעם הראשונה והאחרונה עד היום שישראל מגיעה לאירוע גדול כזה, וסיימה במקום ה-7 מתוך 24 משתתפות. מאוחר יותר המשיך מרסר גם לאליפות אירופה ביוון שנה אחת מאוחר יותר, ואין ספק שמאזניו האישיים היו מסתכמים בהרבה יותר מאשר נזקפים לזכותו אילו הייתה ישראל משתתפת באליפויות אירופה הבאות ב-1989 ו-1991.
|
|
|
הפך לסמל
|
|
|
שלב אחד מתחתיו מדורג מי שהיה אחד השחקנים הפרודוקטיביים ביותר במדי הנבחרת, וחלק חשוב בזכייתה במדליית הכסף באליפות אירופה ב-1979. ממוצע הנקודות של סילבר, 14.6 נקודות, הוא מהטובים ביותר שהעמיד כדורסלן מתאזרח בנבחרת. הוא קלע 961 נקודות ב-66 הופעות. הסמול פורוורד, יליד 1953, שיחק עם הנבחרת בשלוש אליפויות אירופה (1979, 1981, 1983). ישראל, אגב, לא הייתה הנבחרת היחידה בה שיחק: בשיא תהילתו הוא זומן גם לנבחרת אירופה וב-1987 קיימה עבורו מכבי ת"א משחק פרידה נגד נבחרת כוכבי אירופה.
לפני כשנתיים נבחר סילבר על-ידי הנהלת היורוליג לאחד מ-13 הסמלים הגדולים ביותר בתולדות מכבי ת"א. הוא נשוי לישראלית ומפעם לפעם עדיין מקפיד לקפוץ ולבקר במשחקי מכבי ת"א בהיכל נוקיה.
|
|
|
המלך של הפועל
|
|
|
זהו השחקן העשירי בכתבה הזו, ומי שנושא בתואר מלך הסלים של הפועל ת"א עד היום בזכות 3,900 נקודות שקלע לזכותה בתשע עונות בה שיחק בשנות השישים והשבעים. ממוצע הקריירה שלו בליגה עומד על כמעט 21 נקודות.
במדי הנבחרת, לעומת זאת, הוא שיחק 51 פעמים וקלע 485 נקודות (9.5 נקודות במשחק), שמעמידות אותו במקום ה-41 ברשימת כל הזמנים לפני גיא גודס שנמצא מיד אחריו. טורנשיין, יליד 1944, בוגר מכללת סן פרנסיסקו, עלה לישראל ב-1967, שנתיים לאחר שהופיע בארץ עם נבחרת ארצות הברית למכבייה. הוא הצטרף להפועל ת"א כחלק מחמישיית עולים יהודים מארצות הברית, שמטרתה הייתה להשיב את האליפות למועדון. על-אף הצטיינותו הרבה התקופה שלו בהפועל ת"א, שזכתה בשנים שלפניו בתארים רבים, הייתה שחונה יחסית: רק אליפות אחת וגביע אחד, שניהם בעונת 1968/69.
|
|
השם הגדול הבא ברשימת השחקנים היהודים/מתאזרחים/מתגיירים וכך הלאה הוא סטיב קפלן, יליד 1952, שנלחם שנים רבות בשלטון מכבי ת"א בליגה הישראלית מבלי להצליח. 12 עונות הוא עשה זאת בהפועל רמת גן והרבה פעמים היה קרוב לזכות באליפות. זה לא עזר. אפילו לא הצטיינותו היתרה והעובדה שסיים חמש פעמים רצופות כמלך הסלים של הליגה בארץ. במדי הנבחרת הוא שיתף פעולה עם שחקנים רבים של מכבי ורשם בה 91 הופעות בהן קלע 886 נקודות בסך-הכל, ממוצע של 9.7 נקודות. כרגע הוא מדורג במקום ה-19 בין קלעי כל הזמנים.
בסך-הכל לקח קפלן חלק בשתי אליפויות אירופה, אחת מהן באליפות המפורסמת ב-1979 בטורינו, איטליה. בהופעת הבכורה שלו בנבחרת הוא קלע 28 נקודות בניצחון 94:96 על נבחרת ארגנטינה, שכיום נחשבת לאחת הטובות בעולם.
|
|
עם 67 הופעות ו-579 נקודות כשחקן נבחרת ישראל, סטיב שלכטר ממוקם כרגע 31 ברשימת הקלעים. מטבע הדברים, הוא הולך ומאבד גובה ברשימה עם הזמן כמו שקורה ויקרה לכל השחקנים שכבר פרשו מזמן.
שלכטר, יליד ניו-יורק, 2.07, בוגר מכללת דנבר, שיחק כסנטר ונהנה מקליעה טובה גם מחצי מרחק. הקריירה שלו בארץ הייתה ארוכה מאוד ונמשכה מ-1976 ועד 1995.
הוא שיחק עשר עונות בהפועל רמת גן, חלקן לצד סטיב קפלן, וניסה לזכות בתארים על חשבון מכבי או הפועל ת"א. אחר כך המשיך למכבי חיפה, מכבי חדרה, מכבי נתניה, הפועל עפולה ובני הרצליה.
שלכטר שיחק בשלוש אליפויות אירופה עם נבחרת ישראל בחלק הראשון של שנות השמונים. לאחר פרישתו פנה לעבוד כפיזיותרפיסט ובמשך תקופה מסוימת, לאחר פרישתו כמובן, שימש בתפקיד זה גם בנבחרת עצמה. הוא עוסק במקצוע עד היום ונותר לחיות בישראל.
|
|
| תאריך:
|
09/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
09/08/2010
|
|
יגאל רז
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
איש1
|
11/08/10 19:19
|
|
אנחנו חיות פוליטיות, מה לנו ולפסטיבל אוכל, ועוד גורמה?
|
|
|
|
|
הרשימה מוקדשת למר עמוס ברנס היקר, שנאבק את מאבקו וניצח את ניצחונו - ניצחון הצדק, האמונה; לברנס, שהחזיר את האמת אל המקום הטבעי שלה - אלוהים.
|
|
|
|
|
המהדורה האחרונה של "הישרדות" הצליחה להתחרות בהצלחה לא קטנה ב"סיינפלד" על תואר הסדרה על שום דבר, רק בלי הצחוקים. ובלי רווחי העתק.
|
|
|
|
|
את צפונותיה של אמנות הציור הקדמוני והפרימיטיבי חווינו בגלריה "שפרון", שביפו העתיקה. אל מול נופה המרהיב של שפת הים, מוצגת בה לראשונה, תערוכה מדהימה ונדירה, פרי-מכחולם של אמנים ילידים, מאיי אוסטרליה, הנמנים עם שבט הקונווינג'קו והחיים במערב-ארנהמלנד, שבצפון היבשת.
|
|
|
|
|
בדורות קודמים עבירת מין כלפי אישה הוגדרה מנקודת מבט גברית פטריארכלית - החוק לא הכיר בזכות האישה על גופה, ואינוס אישה נתפס כעבירה כלפי "הבעלים" של האישה, היינו, בעלה. על-פי החוק המקראי, גבר אשר אנס אישה ביצע עבירה כלפי אביה ו/או בעלה, ועל כן היה צריך לשאתה לאישה (בכדי למזער את הבושה שתגרם בכך שבתולה קיימה יחסי מין שלא במסגרת הנישואין) או לשלם מוהר לאביה. בימים עברו - גבר שאשתו נאנסה היה זכאי לתבוע את האנס לדין, לא משום פגיעה בכבוד האישה, אלא משום פגיעה בכבודו הוא. זכות האישה על גופה, כזכות נפרדת, בלא כל קשר ל"בעלות" הגבר עליה, לא הוכרה במשפט. אך ורק בשנות השבעים של המאה העשרים, עם הגל השני של התנועה הפמיניסטית, החלה מערכת המשפט לתפוס עבירות מין מנקודת מבטם של נשים - שהיו והינן מרבית הקורבנות של עבירות אלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני  מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
