שליש מהישראלים סובלים מחרדות

הם סובלים מפחד-גבהים, מטיסה במטוס, משהייה במקום סגור, מאימת מבחן בלימודים או בעבודה ויראים מרופא-שיניים.

לפי אומדן סטטיסטי, לשליש מהאוכלוסיה הישראלית יש לפחות אחת מהפוביות האלה, הנחשבות לחרדות הנפוצות ביותר בארץ.

מי שלוקה בפחד-גבהים (אקרופוביה) חש, בדרך-כלל, אי-נוחות, העלולה אפילו להתפתח לבחילות ולסחרחורות, כאשר הוא מצוי בגובה רב מעל פני הקרקע. במקרים מסוימים הוא יחוש פחד אפילו כשיימצא מטרים ספורים בלבד מעל האדמה.

כמו בפוביות אחרות, גם בפוביה זו נחשב טיפול ביהביוריסטי ליעיל ביותר. השיטה המקובלת בו היא חשיפה הדרגתית ומבוקרת למקור הפחד, הן בפועל והן בדמיון מודרך. עם זאת, התרגלות למקום גבוה אחד לא תבטיח, בהכרח, שמקום גבוה אחר לא יעורר את החרדה מחדש.

שוני בפחד

ובאותו עניין: פחד מטיסות. יצוין שאין קשר בין פחד-גבהים לבין פחד מטיסה, כנראה משום שטיסות אינן נותנות תחושה חזותית של גובה, הדרושה ליצירת פחד-גבהים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפחד הטיסה של גברים שונה בתכלית מזה של הנשים; בעוד שנשים נוטות לפחד מהתרסקות ומאיבוד-שליטה על רגשותיהן - גברים, לעומתן, חוששים מכיוון שאין להם שליטה על המטוס עצמו ועל פחד ההגעה שלהם למחוז-חפצם. כדי להפיג את הפחד, מקיימות חברות התעופה קורסים מיוחדים בדמיון מודרך, שבו לומדים החרדים כיצד להתגבר על הפחד.

החרדה משהייה במקום סגור (קלאוסטרופוביה) באה לידי ביטוי אצל מי ששוהה בחדר קטן, ללא חלון, במעלית או בתא-מטען של רכב. הטיפול המקובל הוא התנהגותי, ובמסגרתו נחשף המטופל, באורח הדרגתי, לנושא הפוביה שלו; בשלב ראשון הוא נחשף, בליווי המטפל, לחללים גדולים, בעלי חלונות; בשלב שני הופך החלל למינימלי,ובשלב אחרון אפילו עוזב המטפל את המטופל לבדו. במקרים מסוימים מסייעות לעניין תרופות-הרגעה, תוך כדי טיפול סוגסטיבי של המטפל במטופל.

אובדן-חושים

אימתו של מבחן-לימודי, או במסגרת העבודה, גורמת, בדרך-כלל, להפרשת-זיעה מוגברת ואפילו לאובדן-חושים מוחלט (בלק-אאוט). במצב שכזה שוכח בעל החרדה את כל מה שלמד מקודם, באשר החרדה משתקת אותו. הטיפול בפוביה שכזו הוא, בדרך-כלל, תרופתי, או בהדרכה פסיכולוגית, שבה למד בעל הפחד שהחרדה, ממנה הוא סובל כל-כך, נובעת, בעצם, רק משום שהוא אינו משתמש בשכלו הישר ושוכח, משום מה, מדוע ניגש בכלל למבחן.

ואחרון-אחרון-לא-חביב: הפחד מרופא-שיניים. במקרה הרע הוא גורם להימנעות מוחלטת מטיפול, ובמקרה הטוב - להזרקת סמי-הרגעה רפואיים מצד הרופא עצמו, עד כדי הרדמה כללית, לצורך הטיפול בפציינט שלו.

שלא נדע!