ידידות לא-חשובות אך חשובות

מטוס חיל האוויר המריא בבוקר מנתב"ג ונחת בסופיה שבבולגריה. מזג אוויר חם ושרבי קידם את פנינו. החום האנושי שהופגן כלפי משלחת הנשיא, וכמובן הנשיא, היה גדול מאותן 35 מעלות בצל. רבים מתושבי סופיה עמדו וצפו בטקס קבלת הפנים לנשיא ישראל ליד מצבת החייל האלמוני במרכזה של הבירה הבולגרית. מחיאות הכפיים לצד עמידת הדום המתוחה, שעת נגינת 'התקווה', היו רק חלק מאותה קבלת פנים. הבולגרים ממש יצאו מגדרם לנוכח ביקורו של ראש מדינה, זוכה פרס נובל לשלום - אחד מגדולי המדינאים בעולם בדורנו. בשיחות פרטיות אמרו המארחים כי הם נרעשים ומתרגשים מביקורה של אישיות גלובלית בדרג כזה בארצם ומדבריו החמים על בולגריה ועל התנהלותה במלחמת העולם השנייה.

הנשיא פרס ציין כי "בולגריה יקרה לנו מפני שרובם של בני העם הבולגרי, ובתוכו סגן נשיא הפרלמנט, דימיטרי פאשב, והבישופים סטפן וקיריל, חסידי אומות עולם, מנעו את גירושם של רוב יהודי בולגריה למחנות ההשמדה. הם הצילו את חייהם של בני הקהילה היהודית ואפשרו להם לעלות לישראל. בולגריה הייתה המדינה היחידה באירופה הנאצית שבה מספר היהודים גדָל".

ויחד עם זאת, לא שכח הנשיא לומר כי לא נשכח את העברת יהודי תראקיה ומקדוניה לידי הנאצים.

כדאי היה להתבונן בעיניהם של אנשי הצמרת הבולגרית בעת שפרס אמר את דבריו. הבעה של שביעות רצון על הוקרת תודה הייתה על פניהם של הנוכחים, כאשר לא היה אמצעי תקשורת אחד שלא פרסם בהרחבה יתרה את ביקורו ה"היסטורי" - לטעמם - של נשיא ישראל בארצם.

ביקור הנשיא כלל גם את חיזוקה של הקהילה היהודית, והופעתו בבית הכנסת העתיק בסופיה בפני מאות מבני הקהילה הייתה אירוע מרגש מאין כמוהו. סקירתו של הנשיא על נפלאות עולי בולגריה בישראל ממקהלת צדיקוב ועד מכבי יפו זקפה את קומתם של היהודים החיים בבולגריה והחזירה צבע ללחייהם.

בדרך חזרה הביתה, ביושבי לבד עם עצמי, הבנתי שוב מהי גדולה מדינית. כמה חשוב לבקר במדינות "לא חשובות". היום אני משוכנע כי הביקורים תרמו תרומה מכרעת למאמץ המדיני של ישראל. ידידינו למדו שאיננו לוקחים את תמיכתם כמובנת מאליה והקשר האישי בין ראשי המדינות התחזק והתהדק. אין לי ספק כי במשבר הבא, שלצערי כנראה בלתי נמנע באזורנו, ניתן יהיה להסביר באופן אישי את פעולותינו, כאשר הצד השני בקו הטלפון יאזין עם אוזניים קשובות ועם לב חם ופתוח.

בתום הביקור הקצר בבולגריה המשכנו לרומניה, שהביקור בה היה מרגש במיוחד. מלווים באנשי צוות אוויר, בחלקם חבריהם למשימה של ששת אנשי צוות אוויר שנספו באסון התרסקות המסוק ברומניה. גם החזן הצבאי הראשי, שי אברמסון, היה עימנו במטוס. נחתנו בבוקרשט בשעת ערב מאוחרת. הבוקר ברומניה כלל טקסים שונים. גם כאן, ליד קבר החייל האלמוני במרכזה של העיר, כאשר רבים מתושבי בוקרשט מריעים לנשיא פרס המניח זר, ואחר-כך בבית הנשיא הרומני. ממש מחמם את הלב היה לראות את דגל הכחול-לבן שלנו מתנוסס בקצוות שונים של הבירה הרומנית.

המרכיב המדיני היה חשוב לא פחות. לא כאן המקום לפרט את תוכנן של השיחות המדיניות החשובות שקיים הנשיא פרס עם עמיתיו בבולגריה וברומניה, אך על הידידות וההערכה של הנשיא הרומני, בססקו, כלפי פרס, קשה לדלג. פגישה בארבע עיניים שנועדה להימשך כרבע שעה הפכה לשעה וחצי של דיון מעמיק בין שני ידידים קרובים, שבעקבותיה ראו כמעט עין בעין את הסוגיות המרכזיות שעומדות על סדר היום הגלובלי: המלחמה בטרור, הסכנה שבגירעון אירן, התפתחות המדע (בעיקר חקר המוח) והדגשים בכלכלה העולמית. מחובקים יצאו השניים ממרתון השיחה ביניהם.

אחר-הצהריים כבר היינו בבית הכנסת המקומי. כ-500 יהודים המתינו שם לטקס זיכרון לחללי המסוק ולמפגש עם הנשיא הישראלי. הנשיא פרס ניגש, מיד עם כניסתו, ישירות לכיוונה של אלמנתו של הטייס הרומני שנהרג בתאונה. האישה, בחודש החמישי להריונה, שהגיעה בעקבות הזמנה מפורשת של הנשיא פרס, לא יכלה לעצור את דמעותיה כאשר נשיאה של ישראל הגיע למקום מושבה, חיבקה בחום ולחש דברי ניחומים על אוזנה.

הטקס עצמו נפתח בהדלקת שבעה נרות לזכרם של שבעת הנספים - שישה מישראל ואחד מרומניה - על-ידי שבעה אנשי צוות אוויר ישראלים שעלו בזה אחר זה לבימת בית הכנסת. לצידם של המדליקים עמדו הנשיא ומפקד חיל האוויר שלנו, האלוף עידו נחושתן. בתום ההדלקה עלה לדוכן שליד ארון הקודש שי אברמסון, אשר בקולו הרטיט לבבות ולא השאיר עין שאינה דומעת בקהל עת התפלל את תפילת "אל מלא רחמים" לזכר שבעת ההרוגים. גם אמירת "קדיש יתום" על-ידי הרב מנחם הכהן וקריאת פרק התהלים ריגשו לבבות עד דמעות.

הערב נמשך בשיחה פתוחה שקיים הנשיא עם חברי משלחת חיל האוויר ומפקד החיל, בה דנו בפרטי התרגיל האווירי ברומניה ובקורותיהם לאחר התרסקות המסוק בקרפטים. לאחר מכן המשיך הנשיא פרס לארוחת ערב ממלכתית שערך הנשיא הרומני לכבודו, בהשתתפות כל הצמרת הכלכלית, התרבותית והמדינית של רומניה. הנשיא פרס נשא נאום שכולו מבט אל העתיד ואל שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים רבים ומגוונים.

למחרת, יום שישי בבוקר, ביקש הנשיא פרס לקיים טקס אזכרה ליהודי רומניה שנספו בשואה. כאן, בכיכר במרכז העיר, ביום הכי חם ברומניה (39 מעלות בצל), הגיע הנשיא פרס לאנדרטה המהווה, למעשה, חדר סגור ומרשים, שבו ניצבו בכירי חיל האוויר הישראלי, עשרות יהודים ומקצת ממארחינו הרומנים, והדגיש את הפשע הנורא שבוצע נגד יהודי רומניה רק בשל יהדותם. מאות אלפים שנרצחו, הוגלו והושפלו רק בשל לאומיותם ודתם. יחד עם זאת, ציין הנשיא את העובדה שרומניה נטלה אחריות על הפשעים שבוצעו נגד היהודים על אדמתה בתקופת שלטונו של אנטונסקו. הימצאותם של האלוף נחושתן, הנספח הצבאי הישראלי ולוחמי חיל האוויר בטקס, היא ההוכחה הברורה לניצחונו של העם היהודי על חיית הטרף הנאצית. הנשיא ציין עוד במקום זה את עובדת עלייתם לארץ של כ-400 אלף יהודים, ניצולי שואה מרומניה שתרומתם לחברה הישראלית המתהווה לא תסולא בפז.