הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה  טלוויזיה  מדיני/פוליטי  ממשל  עיתונאי-אורח  צבא וביטחון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
היוזמה של ארדואן
23/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
מון בלאן: חודש שחור
23/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
לאגור מידע? רק בהסכמה
23/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
האח הגדול כבר כאן, בבית המשפט
23/08/2017   |   אהוד פרלסמן
 
 
 
מהו עץ
23/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חופר המנהרות הראשי במחתרת נהיה לשר בממשלת בגין
"שרון מצביא גדול, שבסוף הביא אסון על עם ישראל"
ראיון בלעדי עם השר לשעבר מרדכי צפורי [צילום: יעקב-בר-און]

"החינוך הבסיסי של יוצאי ה'הגנה' היה למלחמת-אחים". אבל אני אמרתי: לעזאזל, זאת לא מדינה שלהם וגם צה"ל לא שלהם. כל החיים חלמתי על צבא עברי, ועל אפם ועל חמתם אתקדם בו"

66 שנה לאחר שזחל אל החופש במנהרה בקניה, מרדכי צפורי חזר לאפריקה לרגל סרט תעודה על חברי המחתרות שהוגלו לשם. כשהם חזרו למדינה הטרייה, מה"ל לא חיבק אותם. "קראו לנו 'אצ"לניקס', שנאו אותנו". זה רק הגביר את נחישותו של צפורי להגיע לתפקידים בכירים בפוליטיקה ובמערכת הביטחון, ובהם קצין שריון ראשי. "לולא הייתי בית"ריסט, הייתי רמטכ"ל"

>
>
>
▪  ▪  ▪
"תמיד חיינו עם תקוות וגם היום יש תקווה. אומנם אני לא רואה את האנשים שיעשו את המהפכה, את האנשים שיש להם דבקות בטובת העם חוץ יותר מטובת עצמם, דבר שגורם לי להיות מודאג. אבל אין ספק שכל מה שעברנו בתקופת המחתרות היה כדאי והכרחי. עם זאת, כשאני שומע שלישועה מחכים לצחי הנגבי, אז אני מאוד מודאג, הן על סולם הערכים שישנו בארץ-ישראל ועל המנהיגות העתידה שלנו, שהעיתונות מבכה אותה..."

הדובר הוא תא"ל מרדכי צפורי, 86, ממפקדי צה"ל הבולטים ביותר, קצין שריון ראשי במלחמת יום כיפור, שהיה שר התקשורת, סגן שר הביטחון ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. בשני בערב יוכלו צופי הערוץ הראשון לצפות בו חוזר לרגע אל ימי עלומיו, כאחד מאסירי אצ"ל ולח"י שהוגלו לאפריקה, בסרטו של בני עורי, "המחתרות במנהרת הזמן". "לאחר ההכחשה הטוטאלית שהייתה כל השנים כלפי המחתרות הלאומיות, אני רואה חשיבות רבה בעצם שידור הסרט בימים אלה", אומר צפורי. "אישית, הייתה משמעות מיוחדת בכך שאני, חפר המנהרות הצעיר של אז, מצאתי עצמי מגיע על כיסא גלגלים אל פתח המנהרה שחפרנו".

בדיוק לפני שנה, 66 שנה לאחר שהוא וחבריו הגולים יצאו ממחנה המעצר בגילגיל שבקניה אל מדינת ישראל שזה מקרוב הוקמה, מצא עצמו צפורי חוזר עם אחדים מחבריו דאז, בלוויית בני משפחותיהם, אל המקום שבו העביר ארבע שנים וחצי מחייו. "על החוויה הזו של השיבה לגילגיל ועל עצם הסרטת הסרט אני רק יכול להיות אסיר תודה לשלומי", הוא שח.

שלומי, 57, הוא עו"ד שלומי צפורי, בנו של "חפר" העבר, שיזם את הסרט והשתתף בהפקתו. "זה רעיון שהתחלתי לגלגל לקראת יום ההולדת ה-80 של אבא, לאחר שלו ולחבריו לא הזדמן לבקר במקום משמעותי לגביהם", הוא מעיד. לדברי הבן, שגדל על ספרו של יעקב מרידור, "ארוכה הדרך לחרות", הביא להסרטה בקניה, לאחר ניסיון שלא צלח באריתריאה. הוא הצליח להדביק בהתלהבותו את אביו, שאיננו בקו הבריאות. "אפילו על ארבע אגיע לשם, אפילו בזחילה", אמר לבנו האוהב.

כשצפורי, מוטקה בפי כל מכריו, נשאל אם בהיותו על הסוס בתפקידיו הציבוריים, ניסה להגיע בכוחות עצמו לגילגיל, עולה על פניו חיוך מאוד מסוים. "כשהייתי בפעילות, הייתי בפעילות ודאגתי לדברים שעליהם הייתי אחראי, לא ל'בידור'", מעיר האיש, ששם ספרו האוטוביוגרפי, "בקו ישר", אומר הכל על אישיותו הנחושה. "יותר חשוב מהביקור שלי במקום שסרט על הגולים באפריקה יהיה בגנזך הלאומי".

לחטוף את הנציב העליון
צפורי לשמאלו של בגין [צילום: חנניה הרמן/לע"מ]

לאחר שנים כה רבות, זוכר צפורי בבהירות כל פרט מעיסוקו בחפירות בנסיונות הבריחה מאפריקה: "זה היה כמו כמבצע דמיוני. במו ידינו, בכלים פרימיטיביים שאלתרנו בעצמנו, חפרנו וזחלנו מתחת לאדמה, בתקווה לראות את האור ולהגיע אל החופש ובחשש ממפולת שתעלים אותנו מבלי שוב".

בסרט הנוסטלגי נראים הגולים של אז תרים בגילגיל אחר המנהרה שדרכה קיוו להימלט ואינם מוצאים את מבוקשם. קרוב לשובם ארצה התגלתה ה"אבדה" דווקא מתחת לבית-חולים לחולי-נפש, שמאושפזיו אינם מודעים להיסטוריה שמפעפעת מתחת לרגליהם.

הגולים הוחזרו ארצה באיחור, ביולי 48', "לאחר שהממשל החדש בארץ לא במיוחד תמך בנו, בפרט בן-גוריון שהייתה לו שנאה פתלוגית כלפינו". צפורי זוכר את המפגש המחודש עם המדינה שלמען הקמתה סיכן את חייו. לדבריו, סממן החופש הראשון שהדגיע לאוזני הגולים השבים בנמל תל אביב היה ...שידור התעמלות הבוקר ברדיו, בהדרכת מיכאל בן-חנן ("ואתם, המתעמלים, היכונו!"). "לא רק זאת", מציין צפורי. "זה היה משהו בלתי רגיל לראות מאוניית הגירוש הבריטית פריגטה של חיל הים הישראלי באה להצדיע לנו. חזרנו הביתה, אל קרקע המולדת..."

צפורי, שלמחרת התגייס לצה"ל, הוא פתח-תקוואי בדם. מלבסי מה שנקרא. זוכר את השומר האגדי אברהם שפירא כאילו פגש בו אתמול. ראשית דרכו, עד כמה שקשה כעת להאמין, הייתה בנוער העובד ובהפועל – "אפילו השתתפתי בחגיגות אחד במאי ושרתי בהתלהבות גדולה את שיר האינטרנציונל בהתלהבות גדולה" - עד שחצה ב-39' את הקווים לבית"ר ולאצ"ל בעקבות העלאתו לגרדום בעכו של שלמה בן-יוסף, ראשון הרוגי המלכות. בין השאר נטל חלק בפשיטה על רמאללה ובהתקפה על משטרת קלקיליה. הוא היה בחוליה שעמדה לחטוף את הנציב העליון הרולד מק-מייכל, שבימיו נקבעה מדיניות הספר הלבן.

מפקד הפעולה שנמנעה ברגע האחרון היה איתן לבני, מי שנודע כקצין המבצעים של אצ"ל. ובתו, ציפי לבני? – "היא בהחלט בחורה לעניין, אבל אני מתנגד לחבירתה לשרון ולכל מה שקשור לקדימה. אם הייתה נשארת בליכוד, יכלה להגיע לעמדה בכירה לפני ביבי ולפני אחרים".

לדבריו, הוא וחבריו התקבלו בצה"ל בהסתייגות. "אצלניקס', כך קראו לנו וזה לא הרפה ממני עד היום שבו פשטתי את המדים", הוא קובל. "באיזשהו שלב עשיתי חושבים והבנתי שעלי להפסיק לשים לב לדברים האלה. אמרתי 'לעזאזל, זאת לא מדינה שלהם וזה לא הצבא שלהם, הרי כל החיים חלמתי על צבא עברי ועל אפם ועל חמתם אתקדם בו'. רק כך יכולתי לפעול. הם שנאו אותנו. החינוך הבסיסי שלהם היה למלחמת-אחים".

בין לבין היו רגעי-נחת. חיפה. מצעד צה"ל במלאת שמונה שנים למדינה. "רק תריסר שנים קודם לכן, כשהובלתי על-ידי הבריטים כבול באזיקים מלטרון לכלא עכו, עברנו ברחוב הראשי של חיפה ולא זכיתי ולו למבט אחד של אהדה מהאנשים שצפו בנו באדישות", הוא משחזר. "והנה באותו הרחוב אני צועד בגאווה בראש המצעד, מיד לאחר הנגנים. הייתי כחולם..."

לאחר שבמלחמת ששת הימים פיקד על חטיבה 14 המשורינת בקרב אום-כתף, במערכה על סיני, נבעת בהמשך מהתופעה שכונתה "קו בר-לב". אם הדעות בנושא חלוקות עד היום, דעתו של צפורי נחרצת. "מהתחלה הייתי בעד הגנה ניידת בסיני. אמרתי שיש להציב ביצורים רק בפתחים של המיתלה והג'ידי ולהשאיר את התעלה (סואץ) פתוחה ולאיים על המצרים. השקיעו שם מיליארדים. חלק מהסיאוב של הארץ הזאת התחיל בקו בר-לב!"

הוקסם מגנרלים [משה מילנר/לע"מ]

"לעייזר ולי הייתה תוכנית לשישה מרכזי התיישבות גדולים ביהודה ושומרון, בלי כל מיני גבעות שעד היום מביאות עלינו רק תסבוכות", הוא מגלה. "מי שהפריע לנו היה שר החקלאות שרון עם כל המחטפים שלו"

מה קבר את בגין

במלחמת יום כיפור אפופת קרבות הגנרלים שירת כקצין שריון ראשי בדרגת תת-אלוף, אחד מתשעת תתי האלופים הראשונים בצה"ל. צפורי, שבעיניו אף יכול היה להיות רמטכ"ל מצוין, ראה קצינים צעירים ממנו מקודמים לדרגת אלוף בעוד התקדמותו נבלמה. "כשאני מסתכל מהיום לעבר הרמטכ"לים שהיו, נראה לי שעם יד קשורה יכולתי להתמודד עם כל אחד מהם," הוא קובע בביטחון. ואריק (שרון)? - הוא מצביא גדול, אבל גם פוליטיקאי שהביא אסון על עם ישראל".

אז הוא, האופוזיציונר המובהק, חש בצבא על זמן שאול. תפקידו האחרון במדים היה כעוזר ראש אג"ם במטכ"ל, הרצל שפיר, לפי בקשתו של זה. "ידעתי מה מצבו של הצבא לאחר המלחמה והכרתי את האיש. לכן, הלכתי איתו. כשמוטה (הרמטכ"ל מרדכי גור) לא מינה אותי כראש מה"ד, תפקיד שבו לא היה מועמד מתאים ממני, עזבתי את הצבא בטריקת דלת ולא הלכתי אפילו לקבל את צו השחרור שלי. זה ניתן לי בהיותי סגן שר הביטחון..."

ההכנות לבחירות 77' תפסו אותו בשנת הפרישה שלו מצה"ל, מרחיק בלימודיו אל ההיסטוריה של הצלבנים. בדרכו לפוליטיקה לא עבר צינון. "זה לא חיוני", הוא סבור ואולי קורץ אל הרמטכ"ל הנוכחי. "מי שהוא בן-אדם, נשאר בן-אדם ומי שאיננו בן-אדם, לא יהיה בן-אדם גם כעבור שלוש שנים".

כשקפץ אל מי הפוליטיקה הגועשים, לא התלבט. "ביקשתי פגישה עם בגין", הוא נזכר. "באתי אליו ואמרתי לו 'מנחם, אני עומד לרשותכם ורוצה להצטרף לליכוד. במפלגה אין בקיא בצבא כמוני'. 'תן להתייעץ עם החברים', הוא אמר. בגין התייעץ ובאסיפה הראשונה הודיע – 'מרדכי שלנו שב הביתה".

צפורי נהיה סגנו של יו"ר מטה הבחירות של הליכוד, עזר ויצמן. במבט לאחור הוא מתייחס אליו באהדה רבה. "זה נגע לתקופה מסוימת", הוא מעיר. "לא לתקופה מאוחרת יותר שלו".

לקראת המשא-ומתן הקואליציוני ניסה לשכנע את בגין למשוך את ידיו מסיעת שלומציון הקטנה ומהעומד בראשה, שרון. "בכל מקום שהוא נכנס אליו, אריק הוא פצצת-זמן", אמר למנהיג הליכוד. "שום דבר לא עזר", מצר צפורי." בגין היה מוקסם מגנרלים – וזה קבר אותו".

כשהורכבה הממשלה, התמנה כסגנו של ויצמן, שר הביטחון ונשאר בתפקיד גם עם התפטרות הלה, בתקופה הקצרה שבה בגין החזיק במפתחות המשרד ו"אז הצלתי אותו מלא מעט מהמורות". לדבריו, צידד בהסכם השלום עם מצרים. "הסיכוי שלנו להישאר ביהודה ושומרון היה כרוך בהוצאת מצרים ממעגל המלחמה", סבר אז ונותר בעמדתו וכסגן שר פעל רבות למען ההתיישבות ביש"ע.

"לעייזר ולי הייתה תוכנית לשישה מרכזי התיישבות גדולים ביהודה ושומרון, בלי כל מיני גבעות שעד היום מביאות עלינו רק תסבוכות", הוא מגלה. "מי שהפריע לנו היה שר החקלאות שרון עם כל המחטפים שלו".

המציאות טפחה לא בפעם הראשונה על פני צפורי, נושא תווית האצ"לניק בימי מפא"י הלא עליזים. כשויצמן התפטר, ראה עצמו כסגנו מתאים למלא את מקומו. בגין לא רצה אותו ולמגינת-לבו העדיף את שרון. "בגין דחק הצידה את הקרובים אליו", הוא רוטן. "כך לא הכניס לממשלה את איתן לבני. זאת ההתנהגות של אציל פולני..."

שרון-רפול המיטו אסון

הבקיעים סביב צפורי גברו עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, שבה ההומניטר שבו גבר על המצביא. "מהתחלה התנגדתי לכניסה ללבנון. ידעתי שהנוצרים שם נבלים ומושחתים שלא צריך להיות שום דבר איתם", הוא אומר.

מדוע בגין התפתה?

"בגין לבו היה עם החלשים. לגבי מה שהלך בלבנון הוא ראה כחלשים את הנוצרים, שאיתם היו קשרים במשך שנים, כולל ביקורים בלבנון של אישים בכירים מהארץ. נוצרה ידידות בדבר. אני הייתי מסויג. למכור להם נשק? – בבקשה. אבל שחייל ישראלי אחד לא יהיה מעבר לגבול. בגלל התמיכה שלנו בנוצרים הפסדנו את השיעים, שנחשבו למתונים".

"ככל שניסיתי להניא את בגין ללכת אחרי הצמד-חמד שמינה, שרון ורפול, זה לא עזר", מוסיף צפורי. "הוא חשב שאני מתוסכל מכך שלא מינה אותי כשר הביטחון. כל פעם שהייתי מתחיל לדבר, היה מהסה אותי ואומר – 'מרדכי, תפסיק עם ה-ואנדטה!"

לדעת צפורי, מלחמת לבנון הראשונה הייתה קו השבר הגדול של מדינת ישראל יותר ממלחמת יום כיפור ש"בה הייתה טעות בכוננות, אם כי בסופה היא התגלתה כניצחון הגדול ביותר שלנו". "למלחמה ההיא בלבנון לא הייתה כל הצדקה", הוא משוכנע. "ההרוגים אז מוטלים עלי ועל עם ישראל".

מדוע עליך?

"אני לא סולח לעצמי על שידעתי שאין טעם למלחמה הזאת ולא הצלחתי למנוע אותה".

באומרו זאת, מכוון, בין השאר צפורי לרגע שבו זאב שיף, הכתב הצבאי המנוח של הארץ, גילה לו את דבר הטבח המתחולל בסברה ובשתילה. זה אסון גדול, הבין. במקום ללכת לבגין, שלא שעה לדבריו, פנה דווקא לשר החוץ, יצחק שמיר. "כמי שהיה מהמכבדים אותו; אני לא יודע מה קרה לו כשלא עשה דבר עם המידע שהעברתי לו", הוא מעיר.

בגין דעך מול עיניו. "כל ידיעה על הרוג נוסף בלבנון הלמה בו כמו אבן", משחזר צפורי. "יכולת לראות איך האדם נשבר. למרות זאת, ניסיתי למנוע את התפטרותו. 'מנחם, הלכנו אתך כל החיים; אתה לא יכול להתפטר ככה ולעזוב אותנו כל עוד שיש לנו חיילים בלבנון', אמרתי לו ולשווא".

התנגדותו הנחרצת של צפורי למלחמת לבנון הראשונה והעדות שמסר בוועדת כהן וסיבכה לו בקריירה עלתה לו בקריירה הפוליטית שלו. היית לילד הרע של הליכוד, אני מעיר לו. "נהייתי לילד הרע של הליכוד, לאחר שעד אז הייתי חביב המפלגה, הוא מגיב. "לקראת בחירות 84', אני, שר התקשורת, מצאתי את עצמי מחוץ לרשימה לכנסת. הפעם עשו עלי ואנדטה. הבטחתו הפומבית של שמיר ולפיה אוכל לכהן כשר מבלי להיות בכנסת, לא כובדה".

והאמינות של שמיר?

"הוא נכנס לפוליטיקה..."

השר נותר מובטל לאחר הבחירות. כשבתו הבכורה, יהודית, כתבה לו באכזבה – 'אבא, לא בחרת במפלגה הנכונה', צפורי לא הסכים איתה. "לא יכולתי לבחור מפלגה אחרת", הוא בטוח.

צפורי, אז רק בן 60, מי שכשר התקשורת חתום על שני שינויים מהפכניים במשרד – "אני הקמתי את הבזק וגם הבאתי לארץ את הטלפונים הניידים" – חיפש תפקיד ונאלץ לרדת מתפקיד שר לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי. כשהוא מתבקש לסכם את תשע שנותיו בו, צפורי מתמצת אותן במילה אחת – "אנושיות". "דרשתי שהעובדים במוסד יאמרו לכל מבוטח מהן זכויותיו והשתדלתי להכניס לראשיהם שהם משרתי הקהל", הוא מעיד. "מי שלא הבין זאת, התנהגתי איתו ביד מאוד קשה".

מ-93' צפורי הוא גמלאי, שעמותת השריון בלטרון היא בין העמותות שבהן הוא פעיל. כעבור שש שנים התאלמן מטובה, אהבת נעוריו ואם ארבעת ילדיו. "מלהיות עסוק בענייני ציבור, עברתי עסוק בעצמי", הוא מעיד. "שומע הרצאות, קורא ובעיקר מתרגז הרבה על מה שהולך כיום".

מה הקשר שלך כיום לפוליטיקה?

"אין לי שום קשר אליה. כשביבי התמנה ב-96' לראש הממשלה, כתבתי לו 'אתה יודע מי אנוכי ומה עשיתי; אני מוכן לעמוד לרשותך בכל דבר ועניין'. על המכתב הרשום לא קיבלתי תשובה עד עצם היום הזה. בזה גמרתי סופית את העסקים שלי עם הפוליטיקה".

אתה בוטח בו?

"ביבי הפכפך מאוד, אבל אני לא רוצה להציק לו היום מפני שאני לא רואה באופק מועמד טוב ממנו לראשות הממשלה, בליכוד ומחוץ לליכוד. כשאינך מוצא את הטוב המוחלט, לפחות תבחר את הטוב מבין הקיימים. אם הזכירו בימים האחרונים על צחי הנגבי כמועמד אפשרי לראשות הממשלה, כך אנחנו נראים".

אהוד ברק?

"זורקים עליו מספיק בוץ. מי שאמר לו בעבר את האמת בפנים, הייתי אני. יש שני ברקים – ברק של סיירת מטכ"ל, בחור אמיץ וחכם ויש ברק הפוליטיקאי, כולל הפוליטיקאי בצבא".

איך אתה רואה את עתיד יהודה והשומרון?

"בנושא הזה אנחנו לא מתנהלים בחוכמה. הייתי מכניס סעיף להסכם ולפיו כשם שיהודים חיים בניו-יורק ובלונדון, כן זכותם לחיות בארץ-ישראל. חיסול ההתיישבות ביהודה ושומרון לא בא בחשבון. שיהיה למתיישבים פספורט פלשתיני, העיקר לא לגעת בהם".

אתה אופטימי?

"אני סומך יותר על גורל ישראל מאשר על שכל ישראל. אם שרדנו אלפיים שנה בתנאים הרבה יותר קשים ןבלי בסיס מוצק באיזשנו מקום בעולם, היום, עם מדינה משלנו, אני מאמין בהחלט עתיד עם ישראל".

פורסם במקור: מקור ראשון

כתבה זאת לקראת שידורו של סרט על אסירי לח"י ואצ"ל שגורשו לאפריקה, ביום שני (15.11.10) בערוץ 1
תאריך:  13/11/2010   |   עודכן:  13/11/2010
יעקב בר-און

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"שרון מצביא גדול, שבסוף הביא אסון על עם ישראל"
הודעות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
שבצו ברפת את המטכ
14/11/10 00:53
2
קורןנאוה טבריה
14/11/10 03:55
3
פועה
14/11/10 08:17
4
מיכל מירושלים
14/11/10 09:36
5
aviku
14/11/10 09:38
6
אלישמע
14/11/10 10:01
7
שאול אבידור
14/11/10 12:51
 
מיכל מירושלים
15/11/10 14:20
8
בבר
14/11/10 15:02
9
הרצל
14/11/10 21:36
10
גמישות וטאקט
14/11/10 23:13
11
בן דוגית
14/11/10 23:18
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
כנס שדרות פתח את הדיון על הנושא הכאוב והחשוב ביותר שאיתו ישראל תצטרך להתמודד בעשור הקרוב - התדרדרות מערכת החינוך - אבל הדיון שהוא יצר בציבור הוא יותר בנושאים פופוליסטיים מאשר בבעיה האמיתית של מערכת החינוך. המדדים השונים וגם דבריו של שר החינוך, מצביעים על כך שהגורם המרכזי להתדרדרות של מערכת החינוך הוא המחסור האדיר בתקציבים, ולכן צריך להעלות את המודעות לכך שהדבר היחידי שיעזור לשקם את המערכת הוא הגדלת התקציבים האלה.
13/11/2010  |  דניאל גיגי  |  כתבות
בשנת 73' הייתי בת 19. בדרכנו לבית הכנסת לתפילת יום הכיפורים, נשמעה אזעקה שחצתה את חיינו. איבדנו אז את התום. את השבועות הבאים עברנו בבלבול. יהודית, אימא של אמציה, הייתה מתקשרת לאמי יום יום, דעתה מוטרפת עליה מדאגה. יחד עם אמהות רבות היא לא שמעה מבנה דבר. "נעדר", כך כינו זאת בערפל שהשתרר. הכול היו הלומים ומבועתים מאימה.
13/11/2010  |  חגית חוף  |  כתבות
אחד המושגים המגבילים ביותר בתחום מדעי האדם היא העובדה שגוף ונפש הם שני מושגים נפרדים. נסו לשאול מומחה באנטומיה, פסיכולוג וביוכימאי היכן מתחילה הנפש והיכן מסתיים הגוף? זוהי שאלה טיפשית, ועם זאת זה בדיוק מה שהמדע המודרני עושה בהפרידו בין תחומי הפסיכולוגיה והרפואה. מעטים הם הפסיכולוגים שלהם ידע נרחב בתחום תזונה ומעטים הם הרופאים שיודעים מספיק על הגורמים הפסיכולוגים או התזונתיים המשפיעים על התפתחות הילד.
13/11/2010  |  מיכל שפר מיכאלי  |  כתבות
תל אביב, יום אוגוסט מהביל. מתחנת הרכבת ארלוזורוב, דרך רחוב פנקס, כיכר רבין ברחוב אבן-גבירול, דיזנגוף 117- "כסית". על קיר הרחוב מודעות ענק על הופעתם הקרובה של "רונה קינן ועומר קליין - שירים ליואל". מחר ארבעה באוגוסט, בדיוק שנה למותו של אבא של רונה, עמוס קינן, מאלצהיימר בגיל 82. בחנות 'סטימצקי' הסמוכה עדיין מוצג הרומן 'על דעת עצמו' בחלון הראווה. אחרי כיכר השוטר שמאלה, ממול חומת האבן של בית הקברות הישן. השער פתוח.
13/11/2010  |  אילה שקלאר  |  כתבות
כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, חזקה עליו כי הוא נותן בו אמון וסומך על כישוריו המקצועיים והמוסריים כאחד.
13/11/2010  |  עו"ד טל רבינוביץ'  |  כתבות

רשימות נוספות
האו"ם תומך בהקמת עיר למסתננים בנגב  /  אריאל כהנא
שואלים את אדוארד  /  אדוארד אטלר
שואלים את אדוארד  /  אדוארד אטלר
לאחת חבר סורי, לשנייה חבר אירני  /  אמנון לורד
וכלביא מי יקימנו  /  יעקב בר-און
האם תיתכן ביקורת התקשורת?  /  ישראל לוין

פורומים
היסטוריה
טלוויזיה
מדיני/פוליטי
ממשל
מקור ראשון
עיתונאי-אורח
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט