ורידים ברגליים - לא רק בעיה אסתטית

הקביעה אם הורידים הם חולים, נעשית לאחר בדיקת זרימת הדם בורידים והאם קיימת אי ספיקה ורידית, זאת באמצעות בדיקת דופלקס. רק לאחר הבדיקה, ניתן לקבוע באיזו שיטה טיפולית או ניתוחית ניתן לטפל בורידים המורחבים. דופלקס הינו מכשיר המשלב שני חלקים: אולטרה סאונד שמפיק הדמיה ודופלר, המספק נתוני זרימת הדם. תחת הנחיית מכשיר זה, מבוצעים רוב הטיפולים המתקדמים כיום בורידים מורחבים.

קיימות מספר שיטות טיפול, המתקדמות יותר הן זעיר פולשניות ולכן מלוות במינימום כאב ומאפשרות חזרה מהירה לשגרה.

הזרקת קצף (הטרשה)

בטיפול זה מוזרק חומר מטרש לווריד במטרה לגרום לסתימתו, ובסופו של תהליך שאורך מספר חודשים לניוונו ולספיגתו. ככל שקוטר הוריד רחב יותר, כך נדרש ריכוז של חומר גבוה יותר ויש לחזור על הטיפול יותר פעמים - בין 5-3 טיפולים, אחת למספר שבועות. כל טיפול אורך כ-20 דקות, אינו דורש הרדמה או טשטוש והחזרה לתפקוד מלא היא מיידית.

טיפול בקצף עלול לגרום לתגובה אלרגית לחומר המוזרק ואצל כ- 10% מהמטופלים עלולים להופיע כתמי פיגמנטציה חומים. במקרים נדירים עלולה להתרחש פקקת ורידית שטחית או אירוע מוחי.

"סטריפינג"

ניתוח כירורגי להוצאת וריד הספנה - זהו ניתוח מורכב המבוצע בהרדמה מלאה. במסגרת הניתוח מבצעים שני חתכים - האחד באזור המפשעה והשני בשוק הרגל, כדי להוציא את הוריד השטחי הראשי. בנוסף, דרך חתכים זעירים מוצאות דליות משניות.

לאחר ניתוח מסוג זה, צפויים כאבים בזמן ההחלמה, כאבים קשים באופן ניכר בהשוואה לטיפולים זעיר פולשניים. הכאב מופיע באזור המפשעה וכן צפויים שטפי דם (המטומות) לאורך מסלול הוריד, למשך מספר ימים וכן הוא מותיר צלקות ולעיתים גם כתמי פיגמנטציה.

טיפולים בטכנולוגיית Endothermal Ablation

במסגרתם מבצעים צריבה של דפנות הורידים, במטרה לגרום נזק לדופן הוריד ולכיווץ שכבת הקולגן, כדי לחסום את הורידים החולים:

פעולה באמצעות לייזר תוך-ורידי או גלי רדיו R.F

הפרוצדורה מבוצעת בשיטה זעיר פולשנית, במסגרתה מוחדרת לווריד החולה מחט ודרכה מושחל סיב לאורך הוריד, אשר בזמן הוצאתו צורב את הוריד מבפנים. הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית והמטופל משוחרר לביתו כעבור כמחצית השעה ויכול לחזור לפעילות מלאה לאחר מנוחה קצרה של כיומיים. גם במקרה זה נדרש המטופל לגרוב גרב אלסטית למשך כשבוע ולהקפיד על הליכות.

שתי השיטות הללו פועלות על אותו העיקרון, אלא שמקור האנרגיה שונה: לייזר או גלי רדיו. על-פי הדיווחים בספרות המקצועית, לאחר טיפול בגלי רדיו, יש פחות אי-נוחות ושטפי דם על העור רק בחודש הראשון לאחר הטיפול בהשוואה לטיפול בלייזר, אולם לטווח הארוך לטיפול בלייזר נצפו תוצאות מעט טובות יותר בסגירת הורידים.

הטיפול החדיש בתחום, שנכנס לאחרונה לישראל הוא באמצעות

טכנולוגיית Hyperheated Steam Ablation או Steam Vein Sclerosis - s.v.s

זהו טיפול בוורידים מורחבים באמצעות קיטור (אדי מים בלחץ גבוה), פרי פיתוח של ד"ר Rene Milleret, מומחה לכלי דם מצרפת וצבר ניסיון קליני רב במדינות אירופה. הטיפול קיבל לא מכבר את אישור משרד הבריאות בישראל לאחר שלפני שכבר למעלה משלוש שנים הוא מאושר על-ידי ה-CE האירופאי.

גם טיפול זה שייך לקטגוריית הטיפולים בטכנולוגיית Endothermal Ablation, אך בהשוואה לשתי השיטות האחרות, חדשנות הטיפול מתבטאת בכך שלראשונה, ניתן לטפל לא רק בווריד הראשי, אלא גם בורידים המפותלים והקטנים, זאת ללא נקבים בווריד המטופל. זהו יתרון משמעותי שכן השכיחות לשטפי דם ולפקקת ורידית שטחית המתבטאת בהופעת גושים רגישים מתחת לעור, נמוכה מאוד וכן הסיכוי להופעת כתמי פיגמנטציה על עור הרגליים מזערי. הטיפול נחשב להרבה יותר עדין, קל ומהיר בהשוואה לטיפולים הקודמים והמטופל קם על רגליו מייד ומשוחרר לביתו כעבור כחצי שעה. מבחינת איכות הסביבה, הטכנולוגיה נחשבת באירופה לרפואה ירוקה, מכיוון שהיא מבוססת רק על אדי מים.

לסיכום, כאשר הבעיה של ורידים מורחבים ברגליים מטרידה מבחינה אסתטית ורפואית, חשוב להתייעץ עם מומחה לכירורגיית כלי דם שבקיא ביותר משיטת טיפול אחת ויכול לערוך את האבחון הנכון ולקבוע מהי הדרך המתאימה ביותר לטיפול, בהתאם למצב הורידים.

למעשה, וריד נעשה בולט ומורחב כתוצאה מאי ספיקה של מסתמי הוריד, שגורמת לכך שאין החזר יעיל של הדם כלפי מעלה ומכיוון שמצטברת כמות גדולה של הדם בורידים, נוצר לחץ על דפנותיהם, הם מתרחבים ועם הזמן הופכים יותר ויותר בולטים באופן שפוגם במראה הרגליים.

כאשר הורידים מורחבים, חש המטופל בצריבה וכאב, תסמינים שהולכים ומחריפים עם הגיל וכן אצל אנשים הסובלים מהשמנת יתר ובאופן כללי עם הזמן המחלה פוגעת בתפקוד של הלוקה בה.

הסיבות העיקריות להיווצרותם של ורידים מורחבים ברגליים הם:

תורשה, טיפול בהורמוני מין נשיים (גלולות), שינויים הורמונליים אצל נשים, עודף משקל, עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת ובאופן כללי, הבעיה שכיחה יותר בקרב נשים.