|   15:07:40
דלג
  מיכאל טוכפלד  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קייפטאון [צילום: מיכאל טוכפלד]

"הביזנס שלנו פה. מתרגלים לחיות בצל האימה"

בעוד כחודש ימלאו 21 שנים לביטול משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, אך עד היום מתקשים רבים מתושבי המדינה ומבני הקהילה היהודית להתרגל למציאות החדשה. החיים מתנהלים מאחורי גדרות ושערים כבדים מפחד הבוזזים, אולם האהבה והתמיכה בישראל גדולים מאי פעם. גם אסון השריפה בכרמל הרעיד מיתרים
25/12/2010  |   מיכאל טוכפלד   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
אבל למה לכם לחיות בפחד כה גדול, אני שואל את רינה. זה נורמלי? מילא, לא רוצים לבוא לישראל, אבל יש מדינות אחרות עם קהילות יהודיות בטוחות ומבוססות? רינה עונה ללא ניד עפעף: "געלט" (כסף ביידיש). הביזנס שלנו פה. החיים שלנו פה. מתרגלים לחיות בצל האימה"

סטיב גילמן, בעל עסק שרברבות מצליח, לא סיפר לרינה אשתו כי זכה באיי-פד יוקרתי כאשר חידש את המינוי לרשת האינטרנט הביתית שלהם. רינה הופתעה, אם כן, כאשר ביום בהיר אחד צלצל הפעמון בשער ביתם המאובטח היטב בפרברי סנדטון, שכונת היוקרה בעיר הדרום-אפריקנית. "יש לכם חבילה", בישר השליח. רינה אפילו לא חשבה לפתוח. במערכת הטלוויזיה במעגל סגור הבחינה בגבר שחור נושא חבילה. "לא הזמנתי דבר, אנחנו לא צריכים את זה, קח את זה חזרה", השיבה.

בתה, תמר, החליטה בכל זאת לבדוק אולי מדובר במשלוח אמיתי. היא ניגשה לשער ובחרדה פתחה את האשנב. הכתובת על החבילה ושם הנמען היו נכונים. תמר לקחה את החבילה, מסרה לידי השליח כמה מטבעות ומיהרה לסגור את השער המאובטח בנעילה אלקטרונית מתוחכמת.

הפעם, במקרה, זה נגמר טוב, אבל רינה יודעת לספר על מקרים שנגמרו אחרת לגמרי. לפני כחודשיים הגיעו ליוהנסבורג מלונדון בני זוג יהודים אנגליים שזה עתה נישאו, ועצרו מונית. הם לא הגיעו ליעדם. השניים נלקחו לאחת משכונות הפחונים שהקימה הממשלה לחסרי הבית השחורים, ורק לאחר יומיים נמצאה גופתה של האישה. הבעל לא נמצא עד היום.

הפחד המתמיד מפני אלימות השחורים אינו נחלת הקהילה היהודית בלבד. ברחוב ראשי בקייפטאון, עיר שקטה דווקא שהאלימות בה אינה רבה, עומד גבר שחור ומכה מכות רצח אישה, כנראה אשתו. האישה נופלת על הארץ חבוטה ומושפלת. כולם מביטים. איש אינו מעז להתערב. הכללים ברורים לכול. אסור להסתובב בלילה ברחוב לבד, אלא בקבוצות. אין לעלות על מונית מזדמנת, בוודאי שלא על "חאפר" בלתי מורשה. יש לנסוע בחלונות סגורים ובמקומות מסוימים אף לא לעצור באור אדום ברמזור, מחשש שמישהו יחליט להתנפל על הרכב, לסלק את הנהג, במקרה הטוב, ולהסתלק עם הרכב. הבתים מוגפים ומוגנים במערכות ביטחון. "כשאני נוסעת באוטו, אפילו לסופרמרקט", מספרת רינה, "ידי האחת מונחת דרך קבע על מתג אזעקה המחובר לחברת אבטחה. לפעמים אני לוחצת עליו רק כדי לבדוק שהם באמת מוזנקים ובאים מהר...".

אבל למה לכם לחיות בפחד כה גדול, אני שואל את רינה. זה נורמלי? מילא, לא רוצים לבוא לישראל, אבל יש מדינות אחרות עם קהילות יהודיות בטוחות ומבוססות?

רינה עונה ללא ניד עפעף: "געלט" (כסף ביידיש). הביזנס שלנו פה. החיים שלנו פה. מתרגלים לחיות בצל האימה".

"מעוז צור" בקייפטאון
בית הכנסת הישן בקייפטאון

ליל שבת חנוכה בבית הכנסת "מארה רוד" של הקהילה הגדולה ביותר בדרום אפריקה, סי פוינט, קייפטאון. האולם הגדול מלא מפה לפה. החזן מדליק את הנרות, המקהלה שרה "מעוז צור", כשהיא מלווה בשירה אדירה מפי הקהל. אני מביט סביב ורואה שבתוך כל הקהל הגדול בקושי ניתן להבחין בפנים צעירות. הגיל הממוצע הוא בין 70 ל-80. מעיניהם של אחדים זולגות דמעות.

נורמי אייזקסון, השמש בן ה-89, מתרוצץ בין הספסלים עם כמויות בלתי נדלות של אנרגיה, חבוש מצנפת וגלימה שחורה על כתפיו, כדמות מסרט נשכח. הוא מכריז על מספר העמוד שבו מצויים כרגע בסידור או בחומש – הוא זוכר את העמודים בעל פה – ולמרות גילו המופלג הוא מסוגל לצטט בבהירות רבה תאריכים ואירועים בחיי הקהילה בשמונת העשורים האחרונים. הוא עצמו נולד בקייפטאון. הוריו הגיעו מליטא עם גלי ההגירה שבאו לדרום אפריקה בעקבות גילוי מרבצי הזהב והיהלומים בעומק המדינה או מאימת הפוגרומים ברוסיה הלבנה, בפולין ובלטביה.

"אתה רואה אותו?", שח לי סטיבן גור, מראשי הקהילה. "היום הוא אולי כפוף מעט והולך בקושי, אבל הוא היה גבר שבגברים". הוא מראה לי תמונה של אייזקסון הצעיר, שרירי וחסון, שהיה מרים משקולות אולימפי וזכה בתארים ובתחרויות במשקל כבד.

מאחד החדרים הסמוכים עולה שירה של קבלת שבת. הרב החב"דניק הצעיר, לוי סילמן, מנסה לארגן קבוצה של בני עשרה לתפילה משותפת. מדי שבת מתקיימת תפילה כזו בבית הכנסת. הצעירים באים כי מדובר במפגש חברתי מעניין. הם אומנם רואים זה את זה בבית הספר, אבל בשבת זה אחרת. לקידוש נכנסים גם הילדים הקטנים יותר, המצפים לממתקי שוקולד בתמורה להשתתפותם. "כך הם נמשכים קצת ליהדות", אומר הרב דוד ויינברג, רב בית הכנסת, חב"דניק גם הוא. בכלל, בסי פוינט, שבה כ-5,000 יהודים (מתוך 17 אלף יהודי קייפטאון), יש שישה בתי כנסת, מחציתם מונהגים בידי שליחי הרבי. בית חב"ד מנוהל על-ידי הרב לוי פופאק. ב"ביי קמפ" הסמוכה משרת בקודש הרב פיני הכט, בנו של מנהל בית חב"ד ביוהנסבורג. הרב וינברג הגיע מקנדה; הרב סילמן – מניו-יורק. השניים מנסים בכוח להחזיק את הצעירים קרובים במידת האפשר לערכים יהודיים.

בשבת בבוקר התמונה שונה לחלוטין. בית הכנסת מלא למחצה לשליש ולרביע. החזן והמקהלה ממלאים אומנם את תפקידם באמונה, אך מעטים הבאים לשמוע אותם. אלמלא עלה אחד מנערי הקהילה לתורה בהיותו בר מצווה, היה מספר הבאים נמוך עוד יותר. ויש לזכור: בקהילת סי פוינט, שהיא הגדולה ביבשת האפריקנית, רשומות 1,300 משפחות. הווה אומר, יותר משלושת אלפים נפש קשורים בה. נכון, רובם הגדול איננו מחובשי בית המדרש הקבועים. עם זאת, מדובר בקהילה ציונית חמה, תומכת בישראל.

לראות את אנשי חב"ד נושאים את התפילה לשלום מדינת ישראל זהו מחזה נדיר. בדרום אפריקה מדובר באירוע שגרתי. בשבת חנוכה נשא הרב ויינברג דרשה והזכיר את אסון השריפה בכרמל. הקהל כולו עמד על רגליו ואמר פרק תהילים פסוק בפסוק. הם מעודכנים בכל פרט.

בסי פוינט יש שני בתי ספר יהודיים. באחד, 'החילוני', לומדים כאלפיים צעירים מגיל שנתיים עד 18. בבוקר יש לימודי יהדות במשך חצי שעה. בבית הספר 'התורני', המכונה "בית ספר לילדי הרבנים", לומדים 100 בלבד. שם לימודי היהדות מתוגברים: שעתיים ביום.

בשנים האחרונות חווה יהדות דרום אפריקה משבר רציני. אלפי צעירים יהודים קמו ונטשו את בתיהם בדרכם למצוא את גורלם באוסטרליה, בבריטניה או בקנדה. התופעה התפשטה במהירות והמספרים הלכו וגדלו. כמעט לא היה בית שבו לא היה "נוטש" אחד לפחות. מדיניות הממשלה, שהתבססה על "אפליה מתקנת" כלפי השחורים בכל הקשור למקומות עבודה, גרמה לצעירים לבנים, יהודים וגם שאינם יהודים, שהתקשו למצוא מקום עבודה, לחפש את עתידם מעבר לאוקיינוס. אלא שהמשבר הכלכלי במדינות אלה החל נותן את אותותיו. הציפורים הנודדות החלו לחזור. בעיקר מבריטניה, שם היה המשבר הקשה ביותר.

אבל גם כאן, אני מקשה, המצב לא טוב יותר. עם 48 (!) אחוזי אבטלה, מה ציפה להם כאן בבית?

סטיבן-גור עונה: "נכון, אבל כאן יש גם הזדמנויות. בכלל, נראה שהמשבר הכלכלי העולמי פסח על דרום אפריקה. מדיניות המטבע של הממשלה, האיסור המוחלט להוציא כספים מהמדינה וההתנהלות הנוקשה והשמרנית של הבנקים עמדו לדרום אפריקה בשנות המשבר. הדבר מאפשר בכל זאת יוזמות והזדמנויות לצעירים ואכן, בשנתיים האחרונות אנחנו רואים רבים מבנינו חוזרים הביתה".

אחרי המונדיאל
המוזיאון היהודי בקייפטאון

הפשיעה הגדולה שהיא לחם חוק בערים רבות במדינה היפה הזו, היא תוצאה ישירה של אחוזי האבטלה העצומים. לאחרונה מתמודדת המדינה, ללא כל הצלחה, בתופעת מהגרי העבודה. נשמע מוכר? ישראל, שהאבטלה בה נמוכה מ-8 אחוזים, רואה בכך אסון לאומי. את ממשלת דרום אפריקה נראה שהדבר לא מטריד. מדי יום חוצים את גבולות המדינה עשרות אלפי מהגרים ממוזמביק, מנמיביה ובעיקר מזימבבואה. משטרת ההגירה אינה מכבידה עולה ופה לא יודעים מהו מצוד רציני אחרי עובדים זרים. נחילי המהגרים פושטים על הערים ומבקשים עבודה. הממשלה פונה כמעט בתחינה למהגרים לחזור לארצם. אז, היא מבטיחה, היא תקבל אותם באופן מסודר אם וכאשר יסדירו את מעמדם ויבואו עם דרכון מסודר. מספר הנענים קרוב לאפס.

רבים בקהילה היהודית עטו על המציאה. בבתי היהודים תוכל למצוא "עובדים זרים", לפעמים שניים, שלושה וארבעה בכל בית. לרבנית לאה סילמן יש עובדת מזימבבואה. "היא מאוד מסורה, מבשלת, מנקה ומטפלת בשלושת הילדים. אני סומכת עליה אבל היא לא גרה איתנו. בערב היא חוזרת לבית שלה, שם היא גרה עם עוד חמש מחברותיה. רק בשבת היא נשארת ללון בחדר עם התינוק". לעומתם, השחורים המקומיים רואים במהגרים הללו איום רציני שבא לגזול את מקורות פרנסתם. לא אחת זה נגמר באלימות וברצח.

21 שנה אחרי, דרום אפריקה עדיין מחפשת את דרכה אל תוך משפחת האומות. משחקי המונדיאל בקיץ האחרון עשו לה רק טוב, אף שהנבחרת המקומית, ה"בפאנה בפאנה", לא עשתה חיל. בין המריעים לה באצטדיונים ניתן היה למצוא רבים מבני הקהילה היהודית. לא רק כחובבי כדורגל טוב, אלא בעיקר כמי שמאמינים ששלטון הרוב השחור הוא טוב ליהודים לא פחות משלטון האפרטהייד הלבן. שלטון שאולי נעלם, אך אותותיו עדיין ניכרים.

החשש לנקמנות התבדה
בית הכנסת הישן בקייפטאון

אבל יש משהו שיהודי דרום אפריקה עדיין מתקשים להתרגל אליו. אלה השינויים החברתיים שחלו במדינה עם חיסול האפרטהייד. זה אירע לפני 21 שנה. בפברואר 1990 נזנחה מדיניות ההפרדה הגזעית, המנהיג השחור נלסון מנדלה שוחרר מהכלא אחרי 27 שנה, וההנהגה עברה לקונגרס הלאומי האפריקני. הקהילה היהודית נמנעה בכל אותן שנים מלנקוט צד כלשהו במאבק. לבני הקהילה היה נוח מאוד להיות חלק מהמיעוט הלבן ובכך להינצל מהאפליה והגזענות שכוונו נגד הרוב השחור. מאידך-גיסא, לא מעט ארגונים יהודיים, בעיקר הצעירים שבהם, הצטרפו למחאה הקולנית של האופוזיציה והיו בין מובילי המלחמה נגד האפרטהייד. לא מעט מהם אף נאסרו בשל הדעות האופוזיציוניות שהשמיעו וכמה מהם ישבו בכלא חודשים לא מעטים לאחר שנתפסו בפעילות בלתי חוקית באותם הימים – הדבקת מודעות, פרסום כרוזים וארגון פעולות מחאה.

עם זאת, המתח הבין-גזעי והחרם הבינלאומי שהוטל על דרום אפריקה השפיעו על היהודים, במיוחד על בעלי העסקים והאמידים שבהם, וקרוב ל-50 אלף מהם עזבו. העברת השלטון לרוב השחור בתחילת שנות ה-90 הגבירה את החשש לנקמנות כלפי הקהילה היהודית, אולם חששות אלה התבדו. השלטון החדש היה מפויס וראשיו דווקא זכרו את התמיכה הגדולה שלה זכו מצד היהודים בשנות הדיכוי. המצב התייצב וחלק מהיהודים שעזבו החלו לחזור.

אנשי הקהילה היהודית בדרום אפריקה אינם ממהרים לחשוף את דעתם על המצב כיום. לרוב תיתקל בפנים חתומות, במשיכת כתפיים, ובן שיחך ימהרו להעביר נושא. הדבר האחרון שהם מעוניינים בו הוא לעורר מרבצו איזה דוב (ואולי במקרה של דרום אפריקה – אריה). הכול בסדר. אנחנו "זורמים" עם המצב. פה הישרדות היא המציאות, לא ה"ריאליטי".

הקמת מדינת ישראל, שלאורך שנים הייתה בין ידידותיה היחידות של ממשלת המיעוט הלבן, העלתה את קרנם של היהודים במדינה. המפעל הציוני, הבריחה מאירופה, המאבק בבריטים לעצמאות והבידוד הבינלאומי גרמו לדרום אפריקנים לראות בישראל אחות טבעית. כיום מתרבות בדרום אפריקה קבוצות אנטישמיות בעקבות התחזקותם של גורמים איסלאמיים מאז חילופי השלטון, כשהשיא הוא, כמובן, ועידת דרבן הזכורה לשמצה.

שרידי אפרטהייד
לאה והרב לוי סילמן

אנשי הקהילה היהודית בדרום אפריקה אינם ממהרים לחשוף את דעתם על המצב כיום. לרוב תיתקל בפנים חתומות, במשיכת כתפיים, ובני שיחך ימהרו להעביר נושא. הדבר האחרון שהם מעוניינים בו הוא לעורר מרבצו איזה דוב

בכלל, נראה שאולי לא היה קל להוציא את דרום אפריקה מהאפרטהייד, אבל קשה הרבה יותר להוציא את האפרטהייד מדרום אפריקה. פנואל, צעיר כהה עור, היה נער בן 15 בכפר קטן מדרום ליוהנסבורג כאשר מיליציות של שחורים הגיעו וניסו לחטוף את נערי הכפר להצטרף לפעולות המחאה האלימות. "ברחתי לבוש (יער) וישנתי שם כמה ימים עד שנעלמו", הוא מספר. "בכפר לא הרגשנו כל כך את האפרטהייד. רק כשהגענו העירה אסור היה לנו להיכנס למקומות מסוימים כמו חנויות ומסעדות, להסתובב באזורים כאלה או אחרים. למשל, לשחורים הייתה הכניסה לפארקים הלאומיים, בהם הקרוגר פארק הגדול והמפורסם, אסורה בהחלט".

צחוק הגורל. היום פנואל הוא מדריך ונהג ספארי בקרוגר פארק. הוא יושב עמנו בבקתה בלב הפארק, נהמות האריות הרעבים ברקע, ומספר את סיפורו. "עדיין יש רבים מהלבנים שרוצים בסתר ליבם לחזור לאפרטהייד. במיוחד בקרב הזקנים, הדור המבוגר. יש מפלגות פוליטיות שמטיפות לכך בגלוי. זה לא נדיר להיתקל בגזענות אפילו היום, עשרים שנה אחרי".

לשחורים וללבנים יש הזדמנויות שוות כיום?

פנואל מחייך: "זה ייקח שניים או אפילו שלושה דורות כדי שתהיה הזדמנות שווה לכולם. אבל זה מתקדם. באיטיות, צעד אחרי צעד. השחורים עדיין נחשבים נחשלים יותר, בכפרים שלהם יש רמת השכלה נמוכה, הפשיעה חוגגת. יחד עם זאת הממשלה מעודדת שחורים לצאת ללמוד. יש הקלות רבות, ואלפי משרות ממשלתיות שמורות לשחורים".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  25/12/2010   |   עודכן:  26/12/2010
מיכאל טוכפלד, דרום אפריקה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"הביזנס שלנו פה. מתרגלים לחיות בצל האימה"
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ד.ט.
26/12/10 06:58
2
הניה
26/12/10 19:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
המשורר נתן זך חגג יום הולדת שמונים, ולרגל המאורע, רואיין בגלי צה"ל. ממרום מעמדו התרבותי, בחר המשורר הידוע לדבר דווקא על תוכנית הריאליטי 'האח הגדול', וכינה אותה "הטינופת הנוראה עם הגמד" (בעונה הנוכחית משתתף אדם נמוך קומה). את המנחים כינה "סריסים ממושקפים".
25/12/2010  |  חגית ריטרמן  |   כתבות
מחריד, מצמרר, מחליא - זהו רק חלק מרפרטואר המילים שקידם את פרסום דוח מועצת אירופה, שלפיו ראש ממשלת קוסובו, האשים תאצ'י, עומד בראש "ארגון דמוי מאפיה" האחראי להברחת נשק, סמים וסחר באיברי אדם. הדוח קובע כי תאצ'י, 42, שיום בלבד לפני פרסום הדוח הכריז על ניצחונו בבחירות הראשונות בקוסובו העצמאית, עומד בראש רשת הפשע כבר למעלה מעשור, עוד לפני פרוץ מלחמת קוסובו ב-1999. הדוח נסמך על מקורות מודיעיניים רבים ובהם ה-FBI ושירות הביון הגרמני, ה-BND.
25/12/2010  |  פזית רבינא  |   כתבות
הדרמה המתחוללת סביב מעצרו של מייסד 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', קיבלה בראשית השבוע שעבר טוויסט ישראלי לאחר שהתברר כי אנה ארדין, אחת משתי הנשים השוודיות שהאשימו את אסאנג' בביצוע עברות מין, עזבה את שוודיה כדי להשתתף בפרויקט התנדבות לטובת הפלשתינים בשטחים הכבושים.
25/12/2010  |  פזית רבינא  |   כתבות
האם פנינת הנדל"ן היהודית במזרח העיר עומדת ליפול לידיו של משקיע פלשתיני? תחילת הסיפור בבוקר ירושלמי לפני יותר מארבעים שנה, אז לקח רחמים עבוד לוי ז"ל, בן לעדת האורפלים בשכונת נחלאות, את שני בניו לטיול ארוך. הם צעדו מנחלאות עד לשכונת ארמון הנציב, וניצבו לבסוף בנקודה שממנה נשקף נוף פנורמי מדהים של ירושלים העתיקה והחדשה.
25/12/2010  |  הודיה כריש-חזוני  |   כתבות
צחי הנגבי ויעקב גנות שוב על השיפודיה של הטהרנים. פרקליט המדינה משה לדור גמר אומר להרשיע את הנגבי גם בפרשת המינויים הפוליטיים, ויהי מה; יריביו של גנות במשטרה ומחוצה לה, וכן כל אותם טהרנים, מטעם עצמם, פועלים כדי לסכל את מינויו לתפקיד המנהל הכללי של המשרד לביטחון פנים. אלה גם אלה פועלים באופן המעורר שאלות.
25/12/2010  |  יואב יצחק  |   כתבות
שגרירות ארה"ב בישראל דיווחה: נתניהו תומך בחילופי שטחים  /  אריאל כהנא
האו"ם תומך בהקמת עיר למסתננים בנגב  /  אריאל כהנא
שואלים את אדוארד  /  אדוארד אטלר
משחק מכור  /  אורי אליצור
גרסת המוסד  /  אמנון לורד
ערבים זה לזה  /  אסף גבור
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il