הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה  ספרות  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
יהדות בניכר
21/09/2017   |   ארי בוסל
 
 
 
עבאס מפחד לשבור את הכלים
21/09/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
עלבונם של הלא-יהודים לא ממש חשוב
21/09/2017   |   אלכסנדר גולדנשטיין
 
 
 
האח"ת והיחידה
21/09/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
הכספית של המדחום
21/09/2017   |   אפרים הלפרין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אלישע פורת, אליהו הכהן   |  youtube.com/watch?v=KHPlWvmAnEE
משולש מסקרן: משה ליפשיץ-שטפן וולפה-נתן אלתרמן!
נתן אלתרמן. מאיזו לשון תירגם את השיר "שים שלום"? [צילום: ארכיון אלתרמן]

שיתוף פעולה קצר מועד אך מרתק, התקיים בין שלושה יוצרים חשובים בתל אביב, באמצע שנות השלושים. משורר היידיש הנשכח משה ליפשיץ, המלחין המוכשר שלא נקלט בארץ שטיפן וולפה והמשורר העברי הגדול נתן אלתרמן. שיתוף פעולה זה הוליד כמה שירי זמר בלתי נשכחים. על אחד מהם נספר כאן

▪  ▪  ▪
בין יצירותיו של משה ליפשיץ מצאתי גם את שיר-הזמר "שים שלום". אפשר למצאו בנקל באתר הנפלא זמרשת. מילים ומנגינה, במסגרת המפעל הנפלא לשימור הזמר העברי. כתודה לאליהו הכהן, שסייעני, אוסיף כמה מילים:

שיר הזמר משל ליפשיץ, "שים שלום", הולחן בידי שטפן (סטפן) וולפה, והושר בתנועת "השומר הצעיר", הופיע בספר/חוברת "ברון יחד: שירון ליובל תנועת השומר הצעיר 1913-1963", מפעלי תרבות וחינוך מס' 145, 1963 תשכ"ד, עמוד 52. השיר תורגם לעברית בידי נתן אלתרמן, והוא חלק מ"הבלדה על החיילים האלמונים", שאלתרמן תירגם.

בשום מקום, עד היום, לא צוין ששיר הזמר הזה תורגם לעברית בידי נתן אלתרמן הגדול! אליהו הכהן מחזיק במקור השיר, שנדפס לראשונה עם שירים נוספים בשנת 1938. והנה דבריו של אליהו:

  • ארבע בלדות למקהלה מעורבת

    פרטיטורה בשביל מקהלה

    מילים של מ. ליפשיץ

    מנגינה סטיפן וולפה

    אפוס 27 A

    כל הזכויות שמורות

    העתקת הקולות וקִצוּרים וכו' אסורים לפי החֹק

    copyright by stefan Wolpe Jerusalem

    ירושלים 1938

    ---

    נמצא למכירה אצל בנו בלן, ירושלים, רחוב הנביאים

    החוברת עצמה מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת. מי שהקליד (בצורה לא הכי מדויקת) הוא אדם בשם אורי פרידמן מירושלים. מעל כל טקסט של שיר כתוב: מילים - ליפשיץ; מנגינה - סטפן וולפה. אין זכר לשם של מתרגם. [כלומר שמו של אלתרמן כמתרגם, לא נזכר בפרסום זה].

    השירים המופיעים הם אלה:

    שיר ראשון - זאת היא הבלדה
    שיר שני - על אדמתנו זאת הברוכה
    שיר שלישי - שים שלום
    שיר רביעי - החיילים צאו ללחום

    העותק הנמצא אצלי נושא את הקדשתו האישית של וולפה בגרמנית, למנצח שלמה קפלן, כתובה בעט נובע ונושאת את התאריך מרץ 1938.

    האיות העברי מתחת לתווים הוא בכתב יד ובניקוד.

    מתחת לתווי השיר הרביעי כתוב באותיות גדולות: חיים ואומץ.


ואני מוסיף: עד כאן ממה שקיבלתי מאליהו הכהן, ומכאן משלי: שטפן (סטפן) וולפה, דוד רחוק של המלחין מיכאל וולפה איש שדה בוקר, היה "יקה" בעל השקפות שמאליות אדוקות. מוסיקאי כישרוני שניבאו לו גדולות. עם עליית הנאצים לשלטון ברח מגרמניה ארצה, אך הוא לא נקלט בארץ וירד לאחר מלחמת העצמאות לארה"ב. שם הוא זוכה בשנים האחרונות להתעניינות מחודשת ביצירותיו. ליפשיץ ו-וולפה היו קרובים מאוד, מסתבר, בהשקפת העולם שלהם, השמאלית-קיצונית, שהולידה בין השאר גם את הזמר הזה.

השיר נדפס לראשונה, ללא ציון שם המתרגם, בחוברת "ארבע בלדות למקהלה מעורבת", ירושלים 1938. והובא בשנית, שנתיים מאוחר יותר, עם ציון שמו של נתן אלתרמן כמתרגם, בחוברת "השומר הצעיר", ב"דפים לספרות", 16 במאי 1940.

אפשר ללמוד מכך שוולפה לא התכוון לכתוב זמר-עם אלא שיר למקהלה. אך השיר התחבב מאוד על הקהל והפך לשיר-זמר מוכר. כאמור הוא הושר רבות בתנועת "השומר הצעיר". עד היום, מזה עשרות שנים, השיר הוא פריט חובה, בהגדת ליל הסדר בקיבוץ מזרע! ורבים מבני הקיבוץ מכירים אותו היטב. אין לי ספק שגם מילות התרגום של אלתרמן יש להן חלק בחיבובו של השיר על המזמרים אותו.

נשאלת כמובן השאלה: מאיזו לשון תירגם אלתרמן את השיר? משה ליפשיץ היה אומנם משורר יידיש ידוע, אך שלט היטב בגרמנית וגם כתב בה מחזות סיפורים קצרים ואולי גם שירים. אלתרמן שלט היטב בשתי הלשונות ותירגם משתיהן. לא מצאתי בדפוס הוראה ברורה בעניין. לכן יורשה לי, עם כל הזהירות המתחייבת, להניח, שאלתרמן תירגם את הבלדה החיילים האלמונים, על כל חלקיה, מיידיש! משה ליפשיץ למד וידע עברית מילדותו. אך שכחה במהלך חייו הסוער. רק עם הגיעו ארצה, ב-1935, החל ללמוד מחדש את הלשון המדוברת בצד לשון השירה. הוא הסתפח לחבורת "טורים" ועמה נדד אל "השומר הצעיר" ואל "הדפים לספרות", עם רפאל אליעז, לאה גולדברג, עזריאל אוכמני ואחרים. בראש החבורה עמד כמובן אברהם שלונסקי. מצאתי עדות משנים אלה על עילגות הלשון שלו, "ספק עברית אשכנזית ספק עברית ספרדית". הוא לא היה מסוגל בסוף שנות השלושים לכתוב בעברית שיר כמו "שים שלום".

מצד שני, נתן אלתרמן גילה עניין רב באיש ליפשיץ, ומסתבר שגם ביצירתו. בזיכרונותיה של לאה גולדברג, היא מספרת דבר מפתיע, על ידידות הדוקה שהתהדקה גם בין יצחק שדה ובין ליפשיץ! יש להניח שגם אלתרמן היה שם ליד השולחן... וגם הוא רוקן עם השניים בקבוק או שניים של משקה חריף... על-פי עדותו של המלחין מיכאל וולפה, דובר במשפחה, לפני שנים רבות, על הקרבה בין וולפה לאלתרמן. מיכאל מדייק ואומר, שלמעשה דובר על כך שאלתרמן "חיזר" אחרי וולפה שהסתייג. הוא ראה בו לא רק מוסיקאי גדול שטרם התגלה, אלא גם דמות של "יקה" מרתקת. הקשר הזה הוא כנראה, שהניב את שיר-הזמר וחלקים אחרים של הבלדה.

אישור מעניין ליחסו המעריץ והמסור של אלתרמן לליפשיץ, ניתן למצוא במספד הנפלא שכתב עליו לאחר מותו, שנדפס לראשונה ב"מחברות לספרות", אפריל 1940, וכונס שוב ב"במעגל", 1975. מספד מרגש שנטבעו בו צירופי לשון יפים במיוחד, היפים לקריאה ולשימוש גם היום!

הנה כי כן, ראינו כיצד משולש מסקרן, כביכול בלתי אפשרי, מניב שיר זמר מאריך ימים, באמצע שנות השלושים, בתל אביב הנבנית שבפלשתינה-א"י, הקולטת אל חופה פליטים יהודים מאירופה הדוויה העומדת לעלות בקרוב בלהבות.

הנה מילות השיר:

  • שִׂים שָׁלוֹם לָאִילָן הַנּוֹתֵן לִי טוּבוֹ

    וְאֶהְיֶה לוֹ מָגֵן מִבָּרָד וּמִסַּעַר.
    אַל תָּבוֹא מַגֵּפָה, מִלְחָמָה אַל תָּבוֹא
    לְשַׁסֵּעַ אוֹתִי וְאֶת בְּנִי הַנַּעַר.


    הַקָּטָן בָּאָדָם מַה תִּרְצֶה, מַה תִּשְׁאַל? -
    רַק חוֹמַת עֲבוֹדָה וְצֵל גַּג מֵעָלֶיךָ,
    שֶׁתִּשָּׂא בְּרָצוֹן אֶת הַרְבֵּה הֶעָמָל
    וְתֹאכַל בִּמְנוּחָה אֶת מְעַט הַלֶּחֶם.


    לְכִבְשַׂת הֶעָנִי, לְבֵיתוֹ וְלַגַּן
    שִׂים שָׁלוֹם מִשּׁוֹדֵד וּמִזְּאֵב טוֹרֵף טֶרֶף.
    כּוֹחַ תֵּן וּבִינָה לָאָדָם הַקָּטָן לַעֲמֹד
    מוּל נוֹשְׂאֵי הַנִּצּוּל וְהַחֶרֶב.


ומוסיף אליהו הכהן על אלתרמן-וולפה:

רק ארבע שנים ישב סטפן וולפה בארץ. הוא התגורר בקיבוץ קריית ענבים ובירושלים, ובצד יצירות מוסיקליות לאולם הקונצרטים, הלחין גם שירי מקהלה פרולטריים שתאמו את השקפת עולמו. הוא לימד קומפוזיציה, עיבד שירי זמר אחדים, ולאחר שלא חודש חוזה ההוראה שלו בקונסרבטוריון הירושלמי עזב את הארץ בשנת 1938 והשתקע בארה"ב.

הקשר שלו עם אלתרמן החל מיד עם הגיעו ארצה בשנת 1934. מתוך הזדהות עמוקה הלחין באותה שנה את שני שיריו האנטי-מלחמתיים של אלתרמן "אבא נלחם לחופש" ("הַנְסִי הקטן") שהתפרסם ב"דבר - מוסף לילדים", ו"אל תתנו להם רובים" שהתפרסם בכתב העת הספרותי "טורים". אלה הושרו בעיקר בקרב חברי תנועות הנוער הפועליות.

את שיתוף הפעולה שלו עם אלתרמן המשיך כשהלחין את שיר הפועלים "במקומותינו יש בית דין". שיר מעמדי זה נכלל במחזה "האורגים" של המשורר והמחזאי הגרמני גרהרד האופטמן ועניינו הוא מרד האורגים השלזיים בשנת 1844. יוסף חיים ברנר תרגם את המחזה בימי העלייה השנייה ופרסמו בקובץ היפואי "יפת".

אלתרמן נטל את תרגומו של ברנר בידיו האמונות, הפך אותו על כרעיו ועל קרבו ולמעשה תירגמו מחדש והתאימו לשירת מקהלה.

בעקבות תרגומו של אלתרמן התפשט השיר בארץ והושר בעצרות האחד במאי, בביצוע מקהלות רבות. באותה עת התקרב אלתרמן לתנועת "השומר הצעיר" ואף פרסם בכתב העת בשם זה. מן הסתם בעקבות חברותה של אחותו, לאה אלתרמן-להב בקיבוץ "תל עמל", ראשון יישובי "חומה ומגדל". (לקיבוץ זה הקדיש את "שיר המגדל הראשון".)

אלתרמן תרגם מיידיש גם את שירו אברהם רייזין "דער שְׁמִיד" ("שיר הנפח"), וגם אותו הלחין וולפה כשיר מקהלה ("אש עולה ומהבהבת, איש ניצב מול השלהבת") ומסרו לידי מנצח המקהלות שלמה קפלן. אחד ממכתביו של וולפה אל קפלן שמור אצלי (אליהו הכהן).

וולפה נודע כפציפיסט וכמרכסיסט, בלשונו - הומניסט. עליו ניתן לומר: כאיש - לחניו. מוקצן היה בדעותיו ובהליכותיו, וסגנון לחניו חרג מהנוסח הרווח של שירי הזמר הארצישראלי באותה עת. הגם ששהה כאן תקופה קצרה, מקומו שמור לו בין מלחיני זמרת הארץ, ולו בזכות הלחן שחיבר לשירו של טשרניחובסקי "צדקתם הבונים הצעירים", משירי המולדת היפים והנפוצים שהושמעו על בימות הארץ בשנות הארבעים בביצוע מקהלתי.

בשריפה שפרצה בדירתו בניו-יורק נשרפו כתביו, וכן ציורים שצייר. בשנות חייו האחרונות נתקף במחלת פרקינסון ובשנת 1972 נפטר בגיל 70.

תאריך:  23/01/2011   |   עודכן:  23/01/2011
אלישע פורת, אליהו הכהן

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
משולש מסקרן: משה ליפשיץ-שטפן וולפה-נתן אלתרמן!
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
עדיף שיואב גלנט לא יקרא הבוקר את מעריב ב"ישראל היום" הוא יכול להרגיש בבית תחקיר "עובדה" הביא לוועדת החקירה נגד ארגוני השמאל
23/01/2011  |  אורן פרסיקו  |  כתבות
עיתוני הכלכלה בישראל מעוניינים להיפטר מפרסום נתוני הבורסה בגליונות הדפוס שלהם, אך נמנעים מלבצע מהלך מתואם בשל חשש להסדר כובל, כך סיפר ח"כ חיים אורון במהלך דיון של ועדת הכספים שנערך באוקטובר האחרון.
23/01/2011  |  אורן פרסיקו  |  כתבות
במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים שוררת לאחרונה רוח יוצאת דופן של יצירתיות. עוד לא יבש הדיו מעל כתב ההסגרה של האברג'ילים לארצות הברית, והנה המחלקה לעניינים בינלאומיים הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה להכריז על אחד, אלכסנדר צבטקוביץ', המבוקש על-ידי ממשלת בוסניה בגין עבירות של רצח עם, כעל בר-הסגרה.
23/01/2011  |  פזית רבינא  |  כתבות
כשהכול נגמר, נתקלו עינת וילף וניצן הורוביץ זה בזו במסדרון. דקות ספורות קודם לכן עוד התקוטטו בוועדת הכנסת. עכשיו, כשהמיקרופונים והמצלמות לא היו בסביבה, היו השניים משוחררים יותר. "למרות הכול, שיהיה לכם בהצלחה", איחל חבר הכנסת ממרצ. "גם לכם", השיבה חברת 'עצמאות' הטרייה, והוסיפה: "אני באמת מקווה שיקום עכשיו גוף חדש שיביא את המסר שלכם, של השמאל. הקו שלנו שונה, יותר מרכזי". "אולי", השיב הורוביץ והשניים נפרדו לדרכם.
22/01/2011  |  אריאל כהנא  |  כתבות
ישראל 2011 משופעת באורגנים האמורים לשמור על האינטרס הציבורי. לגונן, לבדוק, לחקור ובמקרה הצורך גם למצות את הדין עם חשודים, אם בדרך של חשיפה בפני הציבור ואם בדרך של העמדה לדין. אלא שבישראל 2011 פועלים אותם אורגנים באופן חובבני, למצער, או באופן זדוני, במקרה החמור יותר. עם אותם אורגנים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה, וועדת המינויים בראשות השופט טירקל, נמנים, מטבע הדברים, גם אמצעי התקשורת הגדולים. במחדלם ובכשלונם של האורגנים הנ"ל נעסוק להלן.
22/01/2011  |  יואב יצחק  |  כתבות

פורומים
היסטוריה
ספרות
תרבות
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
אלכס לוי
לאודר: פתרון "שתי מדינות" - בהישג יד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט