הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   בחירות/מפלגות  חקיקה  ממשל  משפט 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רוט אריאל
 אשכולי-יהלום אוריין
 ויקי אילון בטן
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 גלעדי דניאל
 חדד עמית
 רייטן רפי
 שויצקי אמיר
 חי נתנאל
 יצחק ראובן
 דרוקר משה
 מיקי מיכאלוביץ
 דרוקר אורי
 פריש אריאל
 שוב אביעד
 שרמן יהושע
 צדקיהו אייל
 נשר עודד
 ויזל נוגה
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הקרב הגדול על הבית
05/08/2017   |   יואב יצחק
 
 
 
האם החלה הספירה לאחור
05/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
ואולי לא היו הדברים מעולם
05/08/2017   |   ארי בוסל
 
 
 
לקראת מפגש הקצוות
04/08/2017   |   נסים ישעיהו
 
 
 
אנחנו מסכימים על הרבה
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
יריב לוין [איור: דורון ינטל ברינר]
הולך נגד הרוח
לחבר הכנסת יריב לוין יש חזון פוליטי ולאומי מאוד ברור. הוא מבקש להפריד רשויות - להעצים את כוחה של הרשות המחוקקת ולהחזיר את בית המשפט למקום שבו היה לפני המהפכה החוקתית של אהרן ברק. אבל בעידן שבו שלטון החוק הוא שלטון השופט הדרך לא קלה, בייחוד כאשר החברים מהסיעה לא תמיד משתפים פעולה

>
>
אל לשכתו של יו"ר ועדת הכנסת אני מגיע ביום שבו הוא קיבל מקלחת צוננת משורה של פובליציסטים ועיתונאים מובילים. זעמם של העיתונאים התעורר בעקבות אירוע שולי לכאורה: הצעת חוק פרוצדורלית שנועדה לקצר את כהונתם של מנהלי חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה לשלוש שנים, וכן לאפשר את בחירתם ברוב רגיל של 51% מחברי הדירקטוריון בניגוד לדרישה לרוב מיוחס של 75% הנהוגה כיום.

לכאורה, רפורמה טכנית-מנהלית שלא באמת אמורה לעניין את מי שלא מחזיק מניות בחברת החדשות של ערוץ 2 ולא מתכוון להתמודד על הקדנציה הבאה של תפקיד מנכ"ל החברה. אבל האמת היא שחששם של פרשני 'הארץ' היה מוצדק, כי אצל יריב לוין שום דבר כמעט לא 'טכני'. רוב ככל המאמץ הפרלמנטרי שלו בחצי הקדנציה הראשונה 'מכוון מטרה' לאור חזון פוליטי ולאומי ברור - הפרדת רשויות, העצמת כוחם של נבחרי הציבור וצמצום שליטתם של השופטים והיועצים המשפטיים, והחזרת המערכת המשפטית למימדיה המקוריים שלפני המהפכה החוקתית של אהרן ברק.

מהי המשמעות של אורך הקדנציה של מנהל חברת החדשות?

"אני חושב שאין מחלוקת על כך ששידורי חברות החדשות מוטים בבירור לצד השמאלי של המפה הפוליטית. המערכת הזאת בנויה עם עלה תאנה שקוראים לו נציגי ציבור, שהם כביכול בוחרים את המנכ"ל, מפקחים ושומרים על האינטרס הציבורי. לכאורה הכול בסדר, כי משעה שהתכנים עברו את המסננת של נציגי הציבור אז הכול טוב. בפועל, השיטה הזו מנוצלת כדי להדוף את הטענות שלנו ואת הניסיונות שלנו לייצר שינוי.

"ההצעה שלי מקצרת את כהונות המנכ"ל מצד אחד ומקִלה על הליכי בחירתו מחדש מצד שני. המצב היום הוא שהמנכ"ל מכהן חמש שנים, ובתקופה זו הוא מתפקד כמלך עם כוח כמעט בלתי מוגבל. הוא גם יודע שהוא צריך להשיג רוב של 75% כדי להאריך את הכהונה, והסיכוי שאחרי חמש שנים הוא לא יריב עם אף אחד ויגיע לתוצאה כזאת הוא כמעט אפס. כלומר, המנכ"ל יודע שהוא בא לקדנציה אחת ארוכה מאוד שבה לא יכולים לגעת בו ושאחריה אין כלום, ואז הוא בעצם עושה כבתוך שלו. התוצאה הסופית היא שאתה מקבל אדם בעל נטייה מובהקת לכיוון השמאל הקיצוני.

"ברגע שהוא יפעל בתוך קדנציה קצרה הרבה יותר, וגם ידע שיש לו סיכוי סביר לקדנציה נוספת, תהיה לו מוטיבציה להיות מאוזן והגון יותר כלפי הקולות השונים שיש בחברה. בנוסף, ברגע שנציגי הציבור לא יהיו אלו שבוחרים את המנכ"ל הם יחויבו לתפקיד המקורי שלהם, והוא קיום פיקוח אמיתי על התכנים של הרשות השנייה.

"המאבק על הדמוקרטיה הישראלית הוא בשני מאמצים: פתיחה של התקשורת למגוון קולות ועמדות, וצמצום השליטה הכוחנית של המערכת המשפטית. תראה את תהליך המשפטיזציה, הפלישה והמעורבות הבוטה של בית המשפט העליון בכלל תחומי החיים. למערכת המשפטית יש היום השפעה עצומה שאינה פרופורציונלית למעמדה. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו מנהלים קרב על דעת הקהל גם אחרי שניצחנו בבחירות. קיבלנו את אמון הציבור בקלפי אבל אנחנו לא מצליחים לשלוט. מגיעים לשלטון ולא שולטים.

"כמובן, יש גם אספקטים שנוגעים בתקשורת, שממנה אני זוכה להתקפות חזיתיות חריפות וצפויות כמובן. אבל אין מנוס. אני בדעה שצריך לזעזע את המערכת הזאת ולייצר שינוי".

אתה חושב שאם תיתן את הכוח לבעלי ההון, ותאפשר להם לקבל החלטות ברוב רגיל בדירקטוריון, ישתנה משהו בסגנון הסיקור של מגישי החדשות? הרי בעלי ההון מונעים משיקולים מסחריים-נטו והשאלה היחידה שמעסיקה אותם היא אחוזי הצפייה?

"בחברת החדשות העניין לדעתי הוא לא נושא הרייטינג. המפתח המרכזי הוא הנושא הפרסונלי. אם האנומליה של יאיר לפיד ממשיכה להתקיים, כשמועמד פוליטי מובהק מנצל את הבמה הציבורית לקידום הקמפיין הפרטי שלו, הדבר מוכיח שנציגי הציבור לא עושים את עבודתם! אם הפרשנים הם כל הזמן אותם אנשים, ובאופן מובהק הם בעלי דעה מאוד מאוד מסוימת ואין איזון, אז איפה נציגי הציבור? מה הם עושים?".

אחד הפרשנים תהה בבלוג שלו האם יש לך אינטרס כלכלי-אישי שאתה מקדם בהצעה...

"היה ברור שטענה מופרכת כמו זו תעלה. אני לא מתפלא שהם כל כך מתנגדים. עיקר ההתנגדות הוא מצד הברנז'ה העיתונאית. להם מאוד נוח להמשיך לשלוט בעניין הזה כפי שהוא היום. אין לי שום אינטרס אישי בעניין אלא אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה".


תפקיד נציב הדורות הבאים היה במפורש מוצב קדמי של הרשות השופטת שבאה לפקח על נבחרי הציבור. אם באמת מדובר בפונקציה כה חשובה, למה לא מינו נציב הדורות הבאים בבית המשפט העליון? הרי שם יש צורך גדול יותר בעניין הזה. בבית המשפט ההסתכלות היא נקודתית, על מקרה מסוים. בכנסת אנו שומעים קשת שלמה, מביאים מומחים, והראייה היא ראייה רחבה. כמובן, בית המשפט העליון לא ימנה נציב שיפקח על ההחלטות שלו. זה בדיוק חלק מהתפישה שלהם. השופטים מאמינים שלהם ניתנה האובייקטיביות, הסבירות והדאגה לדורות הבאים, ואילו כאן בכנסת יושבים אנשים מושחתים ואופורטוניסטים וצריך לשמור עליהם שלא יעשו דברים שאסור לעשות

במאבק עם ברק

מה בנוגע לתיקון שהכנסת לחוק החוזים שהופך את 'הלכת אפרופים' שקבע אהרן ברק? ברק העניק לשופט מרחב פרשנות גדול, גם במקומות שבהם הפרשנות סותרת את המשמעות המקורית של הטקסט שעליו חתמו הצדדים. הפרשנים המשפטיים של 'גלובס' טענו שלא ממש הצלחת לשנות את החוק, ושהנוסח החדש עדיין מעורפל.

"למהלך שעשיתי בנושא חוק החוזים יש שתי משמעויות חשובות מאוד. הראשונה היא בראייה הכוללת: הכנסת באה ואמרה בפעם הראשונה: כבוד הנשיא בדימוס אהרן ברק טעה! ההלכה שקבע בית המשפט העליון שגויה ותפקידנו להתערב ולתקן את הטעות. אנחנו לא חוששים לעשות את זה כאשר צריך. אני חושב שבעניין הזה קבענו פה תקדים מאוד מאוד חשוב.

"בנוסף, התיקון שהעברנו יוצר שינוי אמיתי בדיני החוזים, כי הוא בא ואומר בצורה ברורה שאם עד היום היה קו פרשני מסוים בבית המשפט העליון, אנחנו אומרים 'לא, רבותיי, אנחנו מבקשים להחזיר את עטרת לשונו של החוזה ליושנה כפי שהיה לפני המהפכה של ברק'. ההצעה גם קובעת באופן ברור שגם בשלב השני, כאשר ישנם פירושים שאפשר לתת, ניתנת עדיפות לפירוש שהוא לרעת המנסח. כלומר, אנחנו לא הולכים לחפש פירושים בחלל האוויר, אלא נקבע מדרג מאוד ברור שאומר שהפירוש יהיה לרעת המנסח, וזה כמובן כלל שהוא גם חברתי ממדרגה ראשונה משום שבדרך כלל הצד המנסח הוא הצד החזק. התיקון מעודד ודאות עסקית, ומדרבן אנשים לנסח חוזים בצורה ברורה ובהירה שאחר כך תחסוך מחלוקות בהמשך.

"מאוד רציתי להוסיף מרכיב נוסף להצעה הזו, מרכיב שנכלל בהצעת החוק המקורית שלי אבל לא אושר, ולפיו כאשר מגיעים לדיון משפטי השופט יהיה מוגבל בפסיקה לטענות שהצדדים טענו במפורש בכתבי הטענות. העיקרון הוא שהחוזה ביסודו הוא הסכמי ולכן לא הגיוני ולא נכון לכפות פרשנות מסוימת כאשר הצדדים לא התכוונו אליה.

"החוק גם יועיל לצמצום העומס בבתי המשפט. כך ניצור כתבי טענות הרבה יותר ברורים, נקצר מאוד את ההליך המשפטי, את היקף הפסיקה, ונקטין מאוד את האופציות לערעור. אני חושב שכל המטרות האלה ראויות וטובות. בכלל, אני מקווה שהמהלך הזה יקרין באופן רחב על כל ההתמודדות של הכנסת מול בית המשפט".

אתה מדבר הרבה על הפרדת רשויות ועל צמצום הכוח של הדרג המשפטי. היכן אתה מזהה את מוקדי הכוח? מה נדרש היום מהמחוקק על-מנת לשנות את המאזן?

"זו שאלה חשובה. היא מביאה אותי למה שרציתי להגיד בפתיחה. אני רואה את המאמץ להשבת הצביון היהודי והציוני למערכת המשפט כמאמץ שמתנהל בכמה צירים. יש ציר אחד שהוא ציר פרסונלי, והוא כל מה שקשור לשיטת מינוי השופטים, הפרקליטים הבכירים, היועץ המשפטי לממשלה וכן הלאה. צריך לזכור שבסוף אנשים מסוימים הם אלו שמקבלים את ההחלטות, ופה אנחנו נדרשים באמת לשינויים מרחיקי לכת. אחת הבעיות היא ועדת השרים לחקיקה שתוקעת רבות מההצעות שאנחנו מעלים. בעניין הזה מדובר בהחמצה גדולה, משום שדווקא בכנסת הזאת ניתן לחולל שינוי של ממש. הרכב הוועדה למינוי שופטים עשוי להשתנות בקלות ולכן צריך לערוך שינויים יסודיים בשיטה.

"יש מרכיב שני שהוא בעיניי מאוד חשוב, והוא תיחום קו הגבול בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת לבין הרשות השופטת. דוגמה קטנה אך חשובה היא החוק שהעברתי, המבטל את משרת נציב הדורות הבאים בכנסת".

למה היה כל כך חשוב לבטל אותו?

"זו אחת הדוגמאות לפונקציה הזויה מבית מדרשה של קדימה. ישב פה נציב, שהוא במקרה גם שופט בדימוס, שתפקידו היה לפקח, לחלק ציונים ולהעיר הערות על הצעות החוק שמגישים הח"כים. הצידוק שלו היה כמי שיש לו מונופול על ראיית 'טובת הציבור'.

"זו הייתה למעשה זרוע ארוכה של מערכת משפט שמתערבת בצורה בוטה בהליכי חקיקה. כל מה שהוא עשה היה לתקוע חוקים ולזמן את המציעים לדיונים חוזרים, ממושכים ומייגעים, כביכול בשם 'הדורות הבאים'. זה ממש אבסורד. התפקיד הזה היה במפורש מוצב קדמי של הרשות השופטת שבאה לפקח על נבחרי הציבור. ואני שאלתי: אם באמת מדובר בפונקציה כה חשובה, למה לא מינו נציב הדורות הבאים בבית המשפט העליון? הרי שם יש צורך גדול יותר בעניין הזה. בבית המשפט ההסתכלות היא נקודתית, על מקרה מסוים. בכנסת אנו שומעים קשת שלמה, מביאים מומחים, והראייה היא ראייה רחבה. כמובן, בית המשפט העליון לא ימנה נציב שיפקח על ההחלטות שלו. זה בדיוק חלק מהתפישה שלהם. השופטים מאמינים שלהם ניתנה האובייקטיביות, הסבירות והדאגה לדורות הבאים, ואילו כאן בכנסת יושבים אנשים מושחתים ואופורטוניסטים וצריך לשמור עליהם שלא יעשו דברים שאסור לעשות.

"השאלה מה נכון ומה לא נכון היא שאלה של מדיניות, ובשביל זה אנחנו נבחרים. כאן עובר הקו בינינו לבין השופטים. הניסיון שלהם להשתלט על המדיניות הוא נורא ואיום, ולכן אני חושב שזה היה הישג ענק".

ההתערבות ה'מקצועית' של המערכת המשפטית היא לדעתך ניסיון להשליט אג'נדה ערכית?

"בדיוק. וכאן אני מגיע לנקודה השלישית. בבית המשפט העליון יושבת קבוצת אנשים המייצגת מיעוט שולי בעם. לפעמים נמצא שם אג'נדות פוסט ציוניות. לא הייתי אומר שיש שם עמדות אנטי-יהודיות, אבל לעתים נשמעות עמדות הרחוקות ממה שנתפס כיהודי בעיני הרוב המוחלט של הציבור בישראל. בית המשפט משליט את הערכים האלה בצורה מקוממת מאוד.

"כל האמירות האלה בנוסח 'האדם הסביר, המידתי' - מה זאת אומרת האדם הסביר? מיהו האדם הסביר? עם כל הכבוד, אהרן ברק הוא האדם הסביר בעיני עצמו, לא בעיניי. לאותה קבוצה קטנה שהשתלטה על התחום הזה מאוד נוח לשפוט על-פי האדם הסביר ואז להכניס מתחת לכותרת הזאת את הסבירות שלהם.

"אני אומר את זה בצורה ברורה: שלטון החוק הוא לא שלטון השופט. בדיוק ההפך. שלטון החוק משמעו שיש מחוקק שמחוקק, יש שופט שמפרש באופן זהיר ומצמצם ופוסק לאורם של החוקים, ויש חברה שמצייתת ופועלת על-פי החוקים האלה כדי שיהיה סדר. זהו שלטון החוק. ברגע שהשופט בא ואומר אני אקבע מה סביר ולא נבחרי הציבור, אני אחליט מה נכון בעיניי ומה לא, זו פגיעה אנושה בשלטון החוק".

עד כמה הערכים של השופט משפיעים על ההחלטות שלו?

"הערכים הם כמעט הכול. בבית המשפט העליון מה שקובע פעמים רבות הוא זהותו של מבקש הזכות ולא מהות הזכות. הדוגמה הטובה ביותר היא פסקי הדין שניתנו בפינוי גוש קטיף. אנחנו כל הזמן קוראים על זכות האדם לפרנסה, זכותו למגורים ועוד, ובגוש קטיף נרמסו כל זכויות היסוד האלמנטריות של האדם. עקרו אותו בן לילה מביתו, לא סידרו לו מגורים, לא מערכת חינוך, לא מקום עבודה, לא שום דבר. ופתאום זה היה בסדר. אפילו לא אמרו שאפשר לבצע אחרי שהממשלה תבצע א-ב-ג. ניתן אור ירוק לבצע הכול ומהר.

"לעומת זאת, כשאתה מסתכל על כל מה שקורה בסוגיית גדר ההפרדה, שם פתאום העולם שונה לחלוטין. יושבים יומם ולילה על כל עקירה של עץ, זכות הקניין היא כל כך חשובה עד שאפשר לסכן את הביטחון ולעכב את הבנייה של הגדר. אפשר להוציא סכומי עתק מהקופה הציבורית כדי להזיז את הגדר שני מטר במקום לתת פיצוי בגין האדמה שלוקחים. זו הצביעות הגדולה ביותר שיכולה להיות. בין זה לבין זכויות האדם שהם מתיימרים לדבר בשמן אין שום קשר. לכן אני אומר – מערכת המשפט נכשלה במבחנים שהיא עצמה קבעה".

לאחרונה קראת לשינוי שיטת הסניוריטי, שבמסגרתה נשיא בית המשפט העליון נבחר על-פי הוותק. התבטאת גם ביחס לשינוי שיטת מינוי הרשמים לבתי המשפט.

"זה חלק מהעניין. שופטי העליון חשים כיום שהם נמצאים מעל לרשות המחוקקת, ושתפקידם הוא להכתיב לה את צעדיה. זה יוכל להשתנות רק כשבחירת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא תגיע לפתחם של נבחרי הציבור. גם מינוי הרשמים קשור בזה. במציאות, תפקיד הרשם הוא מקפצה טבעית לתפקיד שופט. העובדה שהרשמים לא צריכים לעבור את הוועדה למינוי שופטים מאפשרת למערכת המשפט להכניס כוחות משלה דרך הדלת האחורית. הדבר הזה חייב להשתנות".

אייל ינון [צילום: לע"מ]

מפריעים מבפנים

פרשת גלנט העלתה שוב את סוגיית היועצים המשפטיים וההשפעה שלהם על מינוי הבכירים בשירות הציבורי.

"הרשות השופטת הפכה לפוסק אחרון שמכריע מי יתמנה לאיזה תפקיד. לצערנו גם לוועדות האיתור יש היום תפקיד דרמטי בהליך המינויים. הדוגמה המובהקת ביותר היא הליך הבחירה של היועץ המשפטי לממשלה. היועמ"ש אמור לייצג את הממשלה בפני הרשות השופטת, בעוד שבפועל בראשות ועדת האיתור שלו יושב שופט בדימוס. היועץ הנבחר הופך כך מיועץ לממשלה לנציג המערכת המשפטית בתוך הממשלה. זה חמור, כי היועץ אמור להיות יועץ ולא מחליט. בלבול היוצרות הזה פוגע פגיעה קשה במשילות ובהפרדת הרשויות".

אני שומע את כל הטענות שאתה מעלה, אבל את כולן צריך להפנות אליכם, המחוקקים. יש לכם היום הרכב קואליציוני של ממשלת ימין מובהקת, אך בפועל אין כמעט מהלכים לרפורמה משמעותית בחקיקה!

"זו אכן בעיה קשה. בכנסת יש היום רוב גדול לבצע מהפכה של ממש, גם בהליכי בחירת השופטים וגם בנושא ערכי היסוד של מערכת המשפט. לצערי זה נמנע בגלל שרים מהליכוד שיושבים בממשלה ותומכים בגישה של ראשי מערכת המשפט. רואים את זה בפרט אצל בני בגין ודן מרידור.

"אנשים גם פוחדים. יש חשש אמיתי להובלה של שינוי בתחום הרגיש הזה. כשנבחרתי לוועדה למינוי היועמ"ש, במקום ברכות קיבלתי אזהרות. תיזהר, אמרו לי, שלא יתפרו לך תיקים. אני לא יודע אם זה חשש אמיתי או פרנויה, אבל זה משפיע על הח"כים. כך סוכל המהלך של פיצול תפקיד היועמ"ש, וכך נבלמו גם כמה הצעות חשובות כדוגמת ביטול שיטת המינוי לביהמ"ש, דבר שאִפשר לנשיאה למנות את מקורביה לכהונה בפועל ולתת להם קדימות וסיכוי טוב יותר. גם המהלכים לשינוי הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים נבלמו, וכך גם שינוי הגדרת המדינה למדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי.

"אך עדיין לא מאוחר. אנו מנסים להוביל חוק שישנה את שיטת הסניוריטי. ההצעה הוגשה כהצעה פרטית בשיתוף עם אנשי הפורום המשפטי למען א"י שעושים עבודה מעולה בכל המישורים. כרגע היא תקועה בוועדת השרים לענייני חקיקה. יש חזית של התנגדות בתוך הממשלה שכובלת את ידינו".

אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת, תקף את יוזמת ועדות החקירה לארגוני השמאל הקיצוני. כיצד אתם מתמודדים עם הטענות שלו?

"אני חולק על ינון הן מבחינה משפטית והן מבחינה מהותית. לא מדובר כאן בסוגיה של דמוקרטיה וחופש ביטוי אלא בהתגוננות של מדינה מפני אלה שמבקשים לחסל אותה מבפנים. הטיפול בסוגיה היה צריך להיות בכלל בידי השב"כ והמשטרה. הייתי גם שמח לראות את הצוות של שי ניצן עוסק בנושא חשוב כזה. ועדות החקירה נדרשות מאחר שהרשויות שהיו אמורות לטפל בזה מעלו בתפקידן. שמעתי שהארגונים החתרניים לא מתכוונים לשתף פעולה עם הוועדות, אבל אין בזה צורך. העיקר הוא להציג את התשתית העובדתית של הפעילות והמימון שלהם. החומר של הוועדות צריך להיות בסיס לחקיקה, ואני סומך על ראשי הוועדות שיעשו את מלאכתם נאמנה".

לוועדת הכנסת הגיע הדוח של תנועת 'רגבים', שהציג אפליה בוטה של בג"ץ בין ההתייחסויות לעתירות של פעילי השמאל הקיצוני לעתירות של ארגוני ימין. מה עשיתם בעניין?

"הכול מתחיל מערכי היסוד. כשאני מדבר על קביעת ערכי היסוד שאמורים להיות הבסיס של המדינה לזה אני מתכוון. אם הייתה מאומצת תפיסה שמאמינה שהתיישבות יהודית היא גאולת קרקע ושיש לנו זכות בארץ הזו, היינו מקבלים תוצאות אחרות לגמרי בסוגיה כמו ההינתקות. אנחנו קרבנות של טרור מחשבתי.

"ניסינו ליזום מהלכים כמו החלת דיני התכנון והבנייה על הישובים ביו"ש והרחבת הדין הישראלי ליישובים היהודיים, אך הכול נבלם בפתחה של ועדת השרים לענייני חקיקה. במצב המדיני הרגיש כיום אנחנו נמצאים במרוץ כנגד הזמן. הכוח היהודי שרוצה לדחוף את ההתיישבות קדימה ומבין את חשיבות העניין מול הצד השני שנאבק בנו דרך המערכת המשפטית.

"דוח רגבים הוא הוכחה ניצחת לטענות שלנו. הוא חשף שהשאלה אינה מהות הזכות אלא זהות מבקש הזכות. כשערבים מבקשים סעד ביהמ"ש נעתר במהירות ומחלק בנדיבות צווים ומועדים לדיונים, אך מהצד השני הכול תקוע. אין דיונים ואין צווים. בג"ץ הופך לשותף שמסייע לעבריינות הבנייה הערבית בכך שהוא לא נותן צווים ולא אוכף אותם.

"זוהי מגמה פוסט ציונית שהופכת את ייהוד הארץ לאפליה פסולה ולגזענות, שמקדשת את מתן העדיפות לאותם מיעוטים שאינם תורמים למדינה בשם שוויון אוניברסלי, והכול במעטפת של דוקטרינות מהסוג שפיתח ברק. כדי לשנות את המצב הזה צריך לפתור את הבעיה של ועדת השרים לחקיקה. נדרשת פעילות ציבורית. צריכה לבוא דרישה מהציבור לשרים שיתחילו לתמוך בהצעות הציוניות".

אלו עוד הצעות נחסמות בוועדת השרים?

"יש הרבה. הגשתי הצעת חוק שמדברת על הפיכת העברית לשפה עיקרית והפיכת האנגלית והערבית לשפות משניות. ההצעה נפלה בוועדת השרים לחקיקה בקולותיהם של שרים שאמורים להיות לאומיים. ועוד דוגמה, הצעת חוק הכניסה לישראל. כל סוגיית איחוד המשפחות הפלשתיניות נבלמה באמצעות חקיקה בהוראת שעה שמנומקת בצורכי ביטחון. הגשתי הצעת חוק שמעגנת את הנוהל, אך ההצעה נפלה בוועדת השרים.

"הגשנו הצעה שמגבילה את מעורבות בג"ץ בסוגיות כלכליות; הצעה שתקטין את מספר השופטים בוועדה לבחירת שופטים; הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, שנועד לתת העדפות ליוצאי צבא ושירות לאומי בדיור ובמגוון תחומים; הצעת חוק להחלת המשפט הישראלי על הערים והמועצות ביו"ש; הצעת חוק יסוד השפיטה; הצעת חוק הביטחון בדרכים, על-רקע בג"ץ כביש 443, שנועדה לטפל גם בבעיית הכביש שנסגר ליהודים; הצעת חוק כליאתם של אסירים, שנועדה להרע את תנאי כליאתם של אסירי חמאס ששחרורם נדרש בתמורה לשחרור גלעד שליט.

"כל אלו הצעות חשובות ויסודיות שנפלו בוועדת השרים לחקיקה. אל שרי העבודה אין לי מה לבוא בטענות, אבל מה עם דן מרידור, בני בגין ולעתים גם גדעון סער? היכן הם בכל ההצעות הללו? גם שר המשפטים תומך רק לפעמים בהצעות הללו. מה שקורה שם זו שערורייה שאין כדוגמתה. פשוט לא נותנים לנו לעבוד. מצד שני הם מקבלים את הצעת החוק של אחמד טיבי שהציע להושיב נציג ערבי מארגונים כמו עדאללה ב'נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה' החולשת על כל המינויים הבכירים במשק".

ומה יחסך לחוק יסוד החקיקה?

"ראיתי את טיוטת החוק וחשכו עיניי. במקום שהוא יציע חשיבה מחודשת על המחטף של חוקי היסוד וידרוש רוב של 70 קולות לכל חוק יסוד, הוא מציע לשריין את מעמדם של חוקי היסוד שנתקבלו כאילו שנחקקו ברוב של 70. הודעתי שאם זה יהיה הנוסח אמשוך את החוק הזה לוועדה שלי ולא אעביר אותו. בחוק הזה אפשר לעשות תיקון אמיתי, ולשלב בו עקרונות כדוגמת הזכות על ארץ ישראל. אני לא פוחד מחוקי יסוד, אבל שיהיו בדרך שאנו מאמינים בה. הגיע הזמן שנעמוד על דרכנו. הדברים שלי משקפים את הזרם המרכזי בליכוד. אנשים מצפים לנחישות, לקו עקבי, לנכונות להיאבק על דרך גם כשזה קשה.

"יש היום רוב לשינוי. אני אומר לציבור: השמיעו קולכם. תדרשו מנבחרי הציבור לעשות את הדבר שלשמו הם נבחרו. ואם לא לעשות, לפחות לא להפריע".

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  04/03/2011   |   עודכן:  04/03/2011
יהודה יפרח

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הולך נגד הרוח
הודעות  [ 16 ] מוצגות  [ 16 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
הניה
4/03/11 17:45
2
אזרח הגון
4/03/11 19:29
3
צנחן
4/03/11 22:01
4
לקרוא ולבכות
4/03/11 22:36
5
שימי 1
5/03/11 00:12
6
חבר ליכוד
5/03/11 08:43
7
יוסי מ
5/03/11 10:08
8
ירדנה
5/03/11 13:19
9
את עם ישראל
5/03/11 15:43
10
U. Golan
5/03/11 20:07
11
אור משפטן
5/03/11 22:07
12
אמתי
5/03/11 22:32
13
מוטי1
5/03/11 23:12
 
yoni207
6/03/11 19:00
14
יוקו
6/03/11 07:55
15
צבי גלברד
6/03/11 11:21
פורום: אקטיביזם שיפוטי כתוב הודעה
+
אחד העם
1/06/17 20:40
 
ע_הראל
20/07/17 16:32
 
ע_הראל
20/07/17 18:31
 
בני בנקר
21/07/17 15:13
 
ע_הראל
22/07/17 22:45
 
אחד העם
23/07/17 09:36
 
ע_הראל
23/07/17 15:18
+
מרק_טווין
6/05/17 10:57
+
שלום.
6/05/17 09:34
+
חיים ו.
15/01/15 21:35
 
הגלשנית
12/05/15 15:50
 
בני בנקר
18/05/15 15:22
 
אחד העם
1/07/15 14:22
 
צורי
14/08/15 10:16
 
אחד העם
15/08/15 03:37
 
צרצר
8/04/16 10:43
 
חיים x
2/12/16 22:30
 
שלום.
6/05/17 09:29
+
בני בנקר
2/12/16 12:08
+
חבל מאוד
13/11/16 14:16

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
היה זה השבוע הטוב ביותר של מינהל מקרקעי ישראל מזה זמן רב. שורת קבלנים פרטיים, שבמשך שנים לא קנתה מגרשים מהמינהל, חזרה לזירה. הם הסתערו על מכרזי המינהל, ורכשו מגרשים לבניית מאות רבות של דירות בכל חלקי הארץ. קבלנים ותיקים, שזה שנים לא קנו מהמינהל, הגיעו למכרזי השבוע. גינדי החזקות, הפעילה כל העת, נתנה את הטון, כאשר קנתה מגרש ל-130 דירות במערב ראשון-לציון, ב-112 מיליון שקל. בין השמות האחרים:
04/03/2011  |  אלעזר לוין  |  כתבות
מולד ירח צפוי בתאריך 4.3 במזל דגים. נושא זיהום האוויר יהיה בכותרות, או כל הקשור לאיכות הסביבה. אצלנו ידברו יותר בתקופה הקרובה על השקעה הקשורה לחינוך וספורט, לצד השקעה בתשתיות.
04/03/2011  |  טובה ספרא  |  כתבות
הבנתי מכתב "מעריב" שיוזמתנו, מזה חצי שנה, להקמת מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה (מס"ד, שם זמני) - דלפה. סירבתי להגיב, והעדפתי שהפרסום הראשון יהיה שלנו. לכן פרסמתי כאן את כתבתי הראשונה בנושא ביום ו' שעבר (25.2.11), "השדרה המרכזית של התקווה הישראלית" [ראה משמאל]. אחריו פרסם ביום א' (27.2.11) "הארץ" כתבה בנושא. קראתי, שמחתי, ויצאתי להדריך טיולים "בעקבות הפריחה בנגב".
04/03/2011  |  נפתלי רז  |  כתבות
נתוני אמת על אודות הפעילות השוטפת של משטרת ישראל הם תנאי בל-יעבור לשינוי תדמיתה השלילית של המשטרה בעיני הציבור, הסבור - במידה רבה של צדק - שבתחומים רבים המצויים בתחום אחריותה של המשטרה היא לא עושה את עבודתה כנדרש. בעניין זה יכולה המשטרה לבוא בטענות רק אל עצמה, מאחר שהתמונה המצטיירת מלמדת שהנתונים שהיא מפרסמת על היקף הפעילות שלה, בעיקר בתחום החקירות לסוגיהן, לא תמיד מדויקים בלשון המעטה, ובחלק מהם יש זריית חול בעיניים.
04/03/2011  |  אריה אבנרי  |  כתבות
סיכום שבוע עמוס ופעיל מאוד של משרד המשפטים והשר העומד בראשו: משכר הבכירים ועד לתנאי העבודה של השרים, מהעומס בבתי המשפט ועד לתלונות נגד שופטים, וגם מה שעדיין לא נעשה
04/03/2011  |  איתמר לוין  |  כתבות

פורומים
אקטיביזם שיפוטי
בחירות/מפלגות
חקיקה
ממשל
מקור ראשון
משפט
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט