הריאליטי הרג את מלכת היופי

חידון: מי הייתה מלכת היופי של ישראל בשנה שעברה? רוצים רמז?, נסו לשאול את עצמכם כשאתם מחקים את קולה של מירי נופך-מוזס. עדיין לא? השם שביט ויזל אומר לכם משהו? לא דיזל! ויזל!. ומה לגבי תמר זיסקינד? מצלצל מוכר? לא, לא גניה זיסקינד, הד"ר שהואשמה בגניבת ביציות, הבת שלה - תמר זיסקינד? ועדי רודניצקי? מה עם עדי רודניצקי? מי שבמקרה מכור לטלוויזיה גרועה, כנראה מזהה את השמות האלה כזוכות האחרונות בתחרות מלכת היופי. מי שמעדיף לזפזפ ביום הזה לשידורים חוזרים של שקר-כלשהו, אולי יצליח לזכור מהעמוד האחורי של העיתון איזו נערה עם עיניים יפות וחלומות על שלום עולמי. בין כך ובין כך, תחרות מלכת היופי היא אחד האירועים המיותרים על המסך שלנו.

בימים עברו, תחרות מלכת היופי הייתה הזירה היחידה במרחב התרבותי שנתנה לגיטימציה לנשים להסתובב בבגד-ים. אחרת, אם כבר מישהי התהלכה לה בביקיני על המסך, זה כנראה היה באחד מהסרטים של "אסקימו לימון". היום, לעומת זאת, ביקיני זה השחור החדש. היכן שלא תסתכלו, תמצאו קבוצת נשים בבגד-ים קטן, על אי בודד, או בהוט-טאב בוילה רווית מצלמות ויורם זק או בגיא פינס. פלא אם כך ששלוש המועמדות האחרונות לא הצליחו לשרוד את מבחן הזמן? בעולם רווי שערוריות, שעירום בו הוא מצרך יומיומי, הפכה תחרות היופי הזו לפרסומת למשביר לצרכן - חסרת טעם וסטייל. לו אני הייתי מתמודדת, הייתי מעדיפה ללכת לזייף מול צביקה הדר באודישנים לכוכב נולד כדי להתפרסם.

בעצם, תחרות מלכת היופי מפסידה מכל הכיוונים. כי עכשיו, בימים שבהם מכניסים נשיאים לכלא על הטרדות מיניות, תחרות מאורגנת ששופטת נשים לפי יופיין, היא מפגן של שמרנות ודיכוי ברורים. מצד שני, כשהמפגן הזה הולך בתלבושת אירית רחמים בפריים טיים, אנחנו לא תמיד שמים לב. כי שם, על האי הקטן אנחנו מסונוורים מהאסטרטגיות, והציטוטים, ופליטות הפה, ולא מבחינים שמולנו צועדת תחרות מלכת יופי אחת גדולה, שבה כולנו מפסידים. ככה, בעוד הראשונה סופגת חבטות גם ממי שלא מגדירים עצמם כנציגי הפמיניזם, הייצוג האחרון עובר יחסית בקלות מול עינינו חמש פעמים בשבוע בערוצים המסחריים.

ואם כבר מלכת יופי, ואם כבר בבגד-ים קטן, אז כבר עדיף שיהיה בר רפאלי או אסתי גינזבורג. כי בימינו מלכות יופי מתחתנות עם זמרים מזרחיים, או עם כדורגלנים או עם אנשים עשירים מאוד, ועושות הרבה ילדים. או במילים אחרות, מוצאות את הדרך שלהן להיעלם מהפריים שלנו, עד לגירושים המאוד מתוקשרים שלהן. אבל אנחנו מעדיפים אותן מסובכות עם כוכבים הוליוודיים, עושות לנו כבוד על הספה של לטרמן, או לכל הפחות, גונבות לעופרה שטראוס את הבעל.

למרבה הבושה, גם בתחום החתונות והנישואים, להיות מלכת יופי זה לא מה שהיה פעם. לראייה, אפילו לירן כוהנר וילנה ראלף הרגישו צורך לבזות את עצמן במרוץ למיליון כדי שמישהו (שלא קורא לאישה) יזכור שהן קיימות. כן, אלה הם כבר לא הימים שבהם הארץ רעשה וגעשה בגלל מתמודדת ערביה, או זוכה בדימוס שעברה אונס אכזרי. מי שמחפש סיפורים אנושיים מרגשים, כנראה ימצא אותם באחת מאינספור תוכניות התחקירים, או בדמותם של פיינליסטים עילגים בריאליטי.

מעבר להכל, המחשבה שתחרות מלכת היופי היא הבכורה הטלוויזיונית הנכונה עבור זו ששואפת לעשות אחת כזו - היא מופרכת מהיסוד. כבר הרבה שנים שהתחרות מציגה תפיסה מיושנת, עממית במובן הרע של המילה, של אירוע תקשורתי. קטעי הקישור מנסים להצחיק ונכשלים, התוכנית האמנותית מנסה לרגש ומתרסקת ומה שהצופה הסביר נשאר איתו הוא קולה הבלתי נשכח של מירי נופך-מוזס. במקרה הזה, כבר עדיף לשמוע את ליהיא מהאח הגדול צורחת - "I'm so excited".