בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הטבע במלוא הדרו [יח"צ]
|
|
|
נופים עוצרי נשימה
|
צילומי ליאוניד פדרול במוזיאון לאמנות רוסית ברמת גן ● איך יכול היה להגיע לנופים כאלה, וכה להצליח בבחירת השעות המועדפות (זריחה, שקיעה), בבחירת העונות (סתיו, אביב וחורף) והכי חשוב - בחירת הפריימים
|
תערוכת צילומי ליאוניד פדרול במוזיאון לאמנות רוסית ברמת גן, (שליד תיאטרון הספריה ותיאטרון רמת גן), מהווה אנטי תזה לצילומים התיעודיים שהשתלטו על מרחב התערוכות, וכן לשימוש בצילום יחד עם מדיות אחרות, כמו קולאז'ים ועוד. ייחודה של אמנותו של פדרול היא בצילומי נופים מהפנטים, הן בנושא שלהם, אך, ובמיוחד - בבחירת הפריים, שעות וזמן הצילום, הצבעוניות והחומריות שלהם. הוא פשוט מחזיר אותנו כמו בציור הטוב, לעידן המאה התשע עשרה, בערכים ובאיכות של צילומיו. עוד בשנות השמונים למאה ה-20, כששימש מדען וצלם בשירות הממשל הרוסי, נשלח להיות חלק ממשלחת שהיעד שלה היה לצלם נופים בפסגות טיבט וקירג'יגיסטאן, פסגות שאדם רגיל לא מסוגל להגיע אליהן. הודות לכושר האלפיניסטי שלו, הצליח להפיק צילומים של ההרים השגיאים המושלגים, צוקים מדהימים וגיאיות למרגלותיהם, באיכות וסגנון המזכירים את צילומי אנסל אדמס את נופי היוסמיטי פארק בארה"ב. לאחר עליתו לישראל ב-1994, צילם עבור הניישנאל ג'אוגראפיק צילומים באזור ים המלח, והתאהב בנופי הבראשית שם. להם הוא מקדיש את עיתותיו מאז ועד היום. במשך הזמן הוא זכה במדליות זהב, כסף וארד בתערוכות בינלאומיות רבות על הישגיו בתחום הצילום, ומנהל את מחלקת הצילום במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב. מה יש בתערוכה שכה עוצר נשימה? ליאוניד צירף שתי סדרות צילומים שלו - אלו משנות השמונים של הרי טיבט וקירג'יסטאן, וזו מים המלח. בשתיהן - הציבה האוצרת לסיה וויסקון את העבודות בחלוקה לסדרות-משנה, כשהרואה אינו יכול להתעלם מהמשותף לשתיהן. לדוגמא: לוע בתוך קצהו המושלג של הר - מול צילום בולען באזור ים המלח, מלא מים כחלחלים, המוקף בטרשים חומים כהים באור השקיעה על ים המלח. החור השחור בהר המושלג, שבצילום בשחור-לבן בקירג'יסטאן, נראה כמו לוע הר געש, ומסביבו פסגות ההרים השגיאים המושלגים. כך גם בצילום פיסגת הר מושלג עליו מטפס חבר במשלחת, כשמהפיסגה יורד השלג במעין קיפולים רכים לאורך, כמו היו יריעת בד קטיפה. ובאותה עת - צילום ההרים החומים מסביבות ים המלח, רכס המתחלק לתת-הרים בטור, הנדמים לקיפולי אדמה של הנוף, תוך משחק הצללים של קפלי הנוף - כשאלה מול קפלי השלג בסדרה הקודמת, מדגישים את יכולתו של הצלם לבחור דווקא במראות כה נדירים אלה עם צורתם הכה ייחודית. הצילומים בשחור-לבן של ההרים הקפואים, כשעליהם נראים מטפסי ההרים מהמשלחת כמו זבובים קטנים, מלאי עוצמה של הנוף שכף רגלו של אדם לא דורכת שם כמעט, למעט משלחת כגון זו. צללי צידי ההרים והמשטחים הלבנים הבוהקים, מהווים מיחבר יפהפה ומושלם, כמו בציור אקדמי, שכאן במחוזותינו נדיר למצוא. כל זה - כשבתערוכות צילום רבות שמציפות את הגלריות והמוזיאונים בימינו, נושא הנוף כמעט ולא קיים, ואם כן - אז רק בצילום עיתונאי ומתעד. שם הפשטות והבנאליה חוגגות. כשם שבמאה התשע עשרה הגיעו לשיאם ציורי הנוף כמו של טרנר, והטבע במלוא הדרו בסערות בלב ים או בנופי הרים מופלאים - כך צילומי פדרול תופשים אותך בצווארך, וממלאים אותך בהשתאות ופליאה. איך יכול היה להגיע לנופים כאלה, וכה להצליח בבחירת השעות המועדפות (זריחה, שקיעה), בבחירת העונות (סתיו, אביב וחורף) והכי חשוב - בחירת הפריימים. בלי פוטושופ, בלי שינוי צבעים וכל "שדרוג" אחר שהפך כיום לטבע שני לכל צלם - מצליח פדרול להמם את עינו של כל רואה. בצילומי ים המלח, הוא מגיע לשיאים חדשים. מראה הצוק הענק שבשמאל לצילום, כשבמרחק נראה עץ שיטה בודד על-רקע כל הפנורמה של הנוף, ובצילום אחר של עץ בודד שנעקר משורשיו, ומוטל לרגלי הנוף ההררי כאבן שאין לה הופכין - שניהם כמו מנבאים את הכליון הממשמש ובא על ים המלח. כליון הנגרם על-ידי האדם עצמו. משהו שיש בו מעין אזהרה. תערוכת פדרול במוזיאון הרוסי היא חוויה שאין להחמיצה. בחלק אחר של המוזיאון מתקיימת תערוכה מרתקת של פסל-אמן יפני-ישראלי, ועליה נספר בקרוב.
|
תאריך:
|
17/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
17/04/2011
|
|
עליס בליטנטל
|
|
באחד הסרטים ביו-טיוב נראה פואד בתפילה, כיפה לראשו ומעליו מונחת ידו של שמואל חאייק. חאייק, קבליסט הטוען כי הוא קורא את האנשים שלפניו באמצעות ספר הזוהר, הוא דמות מוכרת בצפון. הוא מתגורר במושב חוסן בגליל המערבי, וקופץ מדי פעם להגיש תוכנית במלון אסיינדה במעלות, שם נמצאים אולפני רדיו צפון ללא הפסקה.
|
|
|
|
|
|
לפני שבועות אחדים, כשרבו הדיווחים על האפשרות כי "ישראל היום" יוותר על שירותי הדפוס וההפצה שמעניק לו הארץ, התפרסמו שוב השערות בנוגע לסכומים שמקבלת קבוצת הארץ עבור השירותים הללו. על-פי דיווחים בעיתונים "גלובס" ו"כלכליסט", הסכום נע בין כמה עשרות מיליוני שקלים למאה מיליון שקלים בשנה.
|
|
|
ספרה החדש של הדסה מור "אהבות בצל האפר", הנו רומן על-רקע השואה, מרגש ונוגע לעומק הלב, ולמרות הנושא הכאוב, הקריאה בספר מרתקת ומהנה, גם בשל העלילה המיוחדת במינה וגם בגין הסיפורים המובאים מפיהם של האנשים שעברו את מוראות השואה כפי שהתרחשו במציאות,כשהם ארוגים ושזורים במהלכי המלחמה.
|
|
|
השימוש בחומרי רקע תקופתיים הינו שכיח ביצירות ספרות, ובמיוחד כאשר מדובר ביצירות ריאליסטיות, כי הוא מוסיף לאמינותה של היצירה ולרלוונטיות שלה לקורא. אלא שרק קורא בן דורו של הכותב מזהה בקלות את זמנה של העלילה, אם מוזכרים בה מנהיגים שהיו מעורבים באירועים ובפרשיות שהתרחשו בתקופתו. אך לקוראים מדורות מאוחרים, יהפוך היתרון המיידי הזה של היצירה למכשול גדול, כי יהיה עליהם להיעזר בלקסיקון אישים כלשהו כדי להבין, מדוע זכו ישראל גלילי או יגאל אלון להיכלל בעלילת רומן ריאליסטי משנות ה-60' או ה-70'. לפיכך, אין שום ודאות כי שמות שני המנהיגים "הנשחטים" ברומנים שיעמדו לדיון בהמשך, עודם זכורים לקוראים שנולדו אחרי השנה שבה התפרסמו רומנים אלה.
|
|
|
|