הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   בעולם  משפט  עיתונאי-אורח  צבא וביטחון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 רייכמן רן
 פריש אריאל
 רובינגר אושר
 רוט אריאל
 שיף נעמה
 ויקי אילון בטן
 שרמן יהושע
 שפינט-סיראי שרון
 נשר עודד
 שוב אביעד
 מיקי מיכאלוביץ
 חוגרי אופיר
 מילשטיין נועה
 שוב שמואל
 דרוקר משה
 פישלר (פיני) פנחס
 רייך שירה
 סירוטה-הולנדר דפנה
 יצחק ראובן
 וינרוט יחיאל
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
התנ"ך והשכל הישר או ה-DSM
03/08/2017   |   יגאל כנען
 
 
 
הפנינים של פיליפ
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
fake news בשידור חי
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
שורמן פיצח בשעה וחצי
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ואתחנן אל ה' בעת ההיא
03/08/2017   |   ציפורה בראבי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
משפט הנשיאים
בפקיסטן עדיין סוגדים לו [AP]

המוזות בארץ ובעולם שתקו. איש לא קרא להקמת ועדת-חקירה-בלתי-תלויה ולא הגיש תלונה למועצת הביטחון של האו"ם. אפילו ב'הארץ' העדיפו להתמקד בדיווחים יבשים ולדחות את ההטפה המוסרנית המסורתית להזדמנות אחרת

ביום שבו נטמן נשיא בית המשפט העליון בדימוס, משה לנדוי - מי שלמרות המטען הכבד ניהל משפט צדק לרב המרצחים אייכמן - הודיע הנשיא אובמה חגיגית על חיסולו של בן-לאדן, ללא דין ובלי שהיווה סכנה מיידית לאמריקנים. יום זה עוד יסומן כנקודת ציון משמעותית באבולוציה של דיני המלחמה הבינלאומיים

>
▪  ▪  ▪
משה לנדוי, נשיא בית המשפט העליון בדימוס ומי שכיהן כאב בית הדין במשפט אייכמן, נפטר השבוע בערב יום השואה. ב-11 לדצמבר 1961, בפתיחת הקראת גזר הדין בסיומו של המשפט ההיסטורי, טרח לנדוי להסביר שלמרות שהשופטים הם בני העם שסבל את מוראות השואה, חובה עליהם להתייחס אל המקרה כאל עניין משפטי לכל דבר. המשפט של אייכמן נידון אפוא על-פי סדר הדין וכללי הניהול של המשפט הפלילי.

הפשע הקולקטיבי האיום של הנאצים לא הספיק, וכדי להרשיע את הצורר נזקק לנדוי להוכחת האשמה הפרטית של האיש: "מטרת הפשעים כלפי העם היהודי שבהם הורשע הנאשם הייתה הכחדת עם שלם מעל פני האדמה. בזה הם נבדלים ממעשי פשע כלפי בני אדם כפרטים. אך בשלב גזירת העונש יש להתחשב בעיקר בפגיעה בקורבנות השואה כפרטים". מכאן המשיך לנדוי להכרעה שנחקקה בדפי ההיסטוריה: "שליחת כל רכבת על-ידי הנאשם לאושוויץ, או לכל מקום השמדה אחר, ובה אלף נפשות, כמוה כהשתתפות ישירה של הנאשם באלף מעשי רצח בכוונה תחילה".

אפילו חנה ארדנט, הוגת הדעות היהודייה המתבוללת - שהרומן עם הפילוסוף הניאו-נאצי מרטין היידיגר שיבש קשות את כושר השיפוט שלה, וגרם לה לטעון שהמשפט נועד "להעצמת המיליטריזם הישראלי" - העניקה תעודת הכשר ללנדוי: "כבר למן ההתחלה אין כל ספק שהשופט לנדוי הוא הנותן את הטון, ושהוא עושה כמיטב יכולתו... כדי למנוע מהמשפט הזה להפוך למשפט ראווה בהשפעת חיבתו של התובע (גדעון האוזנר, י.י.) לראוותנות" (ארנדט, אייכמן בירושלים).

התזמון של שר ההיסטוריה אף פעם אינו מכזיב. ביום שבו נטמנה גופתו של השופט לנדוי המנוח יצא ברק אובמה אל כתבי הבית הלבן, והכריז על חיסולו של חסיד אומות העולם אחר - אוסמה בן-לאדן. אבל אצל האמריקנים משום מה הכול נראה שונה. אצלם, "בלי בג"ץ ובלי בצלם" אינו רק תיאור של נורמה שלטונית, אלא גם ביטוי מדויק להלך הרוח הנפשי של הקונצנזוס.

גורמים במחלקת המדינה דיווחו מבלי להתבלבל שהמשימה שקיבלה יחידת "אריות הים" הייתה להרוג את הארכי-טרוריסט. לא לעצור, לא להביא למשפט, פשוט להרוג. דובר הבית הלבן ג'יי קרני אף הצהיר שבן-לאדן כלל לא היה חמוש בעת מעצרו. האמת היא שזה לא חידוש גדול. הרחק מעיני המצלמות מנהלים האמריקנים בפקיסטן ובעירק מלחמה ארוכה, אכזרית ומלוכלכת, עם מעט מאד עכבות של תקינות פוליטית.

אזרחים אמריקנים חגגו בהמוניהם על הדם ברחבת הבית הלבן. כותרות העיתונים נראו כמו ציטוטים מדרשות האימאם של טהרן: "נקמה", "תירקב בגיהנום", "הממזר מת" ועוד. לאובמה זה לא הספיק. הוא רצה להיראות כמו אחרי מלחמה תנ"כית: להניף את ראשו הכרות של האויב ולהוקיע אותו בשערי העיר. רק ביום רביעי החליט הנשיא שלא לפרסם את תמונות הגופה המרוטשת ואת תיעוד ה'לוויה המוסלמית' שערכו לה החיילים בלב ים.

המוזות בארץ ובעולם שתקו. איש לא קרא להקמת ועדת-חקירה-בלתי-תלויה ולא הגיש תלונה למועצת הביטחון של האו"ם. היחיד שקלקל את החגיגה היה אמנון רובינשטיין. הוא קרא: "יש לצפות מארגוני זכויות האדם, ממועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה ומכל שוחרי החירות בעולם לגנות את הסיכול הממוקד שבו נרצח אוסאמה בן-לאדן, בלא שקדם לרצח משפט כלשהו". אך דבריו נותרו כקול קורא במדבר. אפילו ב'הארץ' העדיפו להתמקד בדיווחים יבשים ולדחות את ההטפה המוסרנית המסורתית להזדמנות אחרת.

קשה להפריז במשמעות המהלך של הדוד סם. אחרי שוך החגיגות והסנסציה התקשורתית, נדמה לי שבחיסול הזה, וליתר דיוק - בצורה שבה הוא הוצג - האמריקנים פתחו פתח לחידוש משפטי גדול. פירוש: הבעיה הגדולה ביותר של המערב היא שאין לו כלים משפטיים ותשתית אתית ללחימה אפקטיבית בטרור. דיני המלחמה הבינלאומיים והאמנות שנחתמו לאחר מלחמת העולם השנייה תפסו מקום מרכזי מאוד בפוליטיקה העולמית. תהליך המשפטיזציה הוביל לכך שבית הדין בהאג ומועצת הביטחון הפכו לשחקנים מרכזיים בזירה הזו.

דא עקא, שדיני המלחמה נכתבו כלקחים ממלחמת העולם והם מתייחסים למצב של מלחמה בין מדינות, שבו קיימת הפרדה מובנית בין האוכלוסיה האזרחית לכוחות הצבא הלוחמים. הבעיה מתעוררת בהתמודדות מול טרור שפועל בקרב אוכלוסיה אזרחית, מצב שבו פועלים דיני המלחמה לרעת המדינות הריבוניות. לדוגמה, כשמחבל חיזבאללה הוא אזרח, מוסכניק במקצועו שגם מחזיק קלאצ'ניקוב מתחת לכרית, צה"ל נמצא בבעיה. כשהממשק הלוגיסטי והאידיאולוגי בין הלוחמים לאזרחים הוא כה צמוד, ההיכבלות לדיני המלחמה הישנים גורמת לצבא למצוא עצמו נלחם עם "יד קשורה לאחור", כדברי אהרן ברק. בדרך כלל זהו מתכון לכישלון: משחק חדש אי-אפשר לשחק בכללים ישנים.

ובחזרה לבן-לאדן: מה בעצם אמרו כאן האמריקנים, גם אם לא בניסוח משפטי בהיר?

בצורה שבה הם הציגו את החיסול, הם קבעו למעשה שהמלחמה בטרור היא מלחמה, בדיוק כמו מלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים - שנערכו בין מדינות. במלחמה מתייחסים אל כלל כוחות האויב כאל קולקטיב עוין. לא עורכים הבחנה בין הלוחם בקו המגע לבין הנהג של מיכלית המים, וגם לא בין התותחן שיושב בטנק ויורה לבין חברו שבורח מטנק פגוע. השימוש במונח "חפים מפשע" מצומצם למדי, כי במלחמה כל כוחות האויב הם חלק מישות לאומית עוינת שמולה צריך להשיג הכרעה ברורה במינימום זמן ונפגעים.

כשהאמריקנים הצהירו קבל עם ועולם שהם החליטו לרוצץ את ראש הנחש, גם כשהוא לא מאיים עליהם מיידית וגם כשניתן לעצור אותו ולהביאו למשפט, הם הצהירו למעשה שהמלחמה בטרור אינה כפופה לדין הפלילי, אלא היא חלק ממלחמה על-פי ההגדרות הישנות והקלאסיות. זהו חידוש משפטי עצום.

נכון, בטווח הנראה לעין אין מה לצפות לשינוי במדיניות הלחימה בטרור של צה"ל. עד שהמדיניות האמריקנית תהפוך לחקיקה רשמית שגם האירופים יאמצו, המערב יצטרך כנראה לסבול מעוד כמה בנייני תאומים שייפלו, למרבה הצער. אבל האסימון המשפטי הזה ייפול לבסוף. או אז, ההיסטוריונים יציינו את החיסול של בן-לאדן כנקודת ציון משמעותית באבולוציה של הדין הבינלאומי.

בעלות? תלוי מי התובע
תשובתה של הפרקליטות ביחס לביתו של רס"ן אלירז פרץ הי"ד חושפת נורמה משפטית חדשה: אם יש סיכוי שערבי יתבע בעתיד בעלות על הקרקע, אתה גזלן מספק
▪  ▪  ▪

בתשובה לעתירת שלום עכשיו הודיעה השבוע עו"ד הילה גורני מפרקליטות המדינה לשופטי בג"ץ כי המדינה תחל בהליך הריסה מהיר של כל היישובים שנבנו על קרקע פלשתינית פרטית ביהודה ושומרון. לעומת זאת, בצעד חריג ובמסגרת של מחווה הומניטרית, נמסר כי הבתים בשכונת 'גבעת היובל' שבהם מתגוררות אלמנותיהם של לוחמי צה"ל לא ייהרסו.

התצהיר פורסם בהרחבה בכלי התקשורת, והותיר טעם חמצמץ. שהרי מה למעשה אמרה הפרקליטות? היא קבעה שאלירז פרץ וחבריו הם עבריינים שגזלו אדמות פרטיות ובנו עליהן וילות, אבל בגלל המשמעות הציבורית והקרבן האישי של הקצין שנפל בקרב המדינה נאלצת להכפיף את החוק ולהימנע מלעשות צדק.

אבל האלוהים, כמו שאומרים, נמצא בפרטים הקטנים. עיון מדוקדק בתשובת הפרקליטות מגלה נתון מדהים. הנה הוא:

  • נמצא כי בשטח הסקר קיימים שטחים שונים אשר לא ניתן להכריז עליהם כאדמות מדינה, כיוון שנמצא שעובדו... טרם תחילת עבודות הבנייה במקום, וקיימת אפשרות שיש מי שיכול להצביע לגביהם על מקור זכות שיאפשר רישום של זכויות פרטיות ביחס אליהם. יצוין, כי מבין המבנים נשוא העתירה... מבנה שלם שבו מתגוררת משפחתו של רס"ן אלירז פרץ ז"ל... בשטחים שלא ניתן להכריז עליהם אדמות מדינה כאמור.


פירוש: על הקרקעות של שכונת היובל אין ולא היה שום רישום ושום תביעת בעלות של גורם פלשתיני. כל המיליונים ששפכו 'שלום עכשיו' ו'יש דין' לא הועילו, וארגוני השמאל הקיצוני לא הצליחו למצוא אף תובע לרפואה. אבל לא אלמן ישראל, עורכי הדין החרוצים של הפרקליטות והמנהל האזרחי גילו תצלומי אוויר מלפני שנים רבות שמהם נראים סימנים לכך שמישהו חרש את השטח או רעה בו את צאנו. זה מספיק לפרקליטות כדי להצהיר שקיים חשש שאולי מישהו בעתיד יבוא ויתבע בעלות על הקרקעות. הלהטוט המשפטי הזה עבר יופי בתקשורת. כולם דיברו השבוע על "הקרקעות הפרטיות" שאליהן פלש רס"ן פרץ.

כל משפטן בעל יושרה מקצועית מינימלית יודה שנדרשת אלסטיות ערכית ויצירתיות מיוחדת כדי להציע הגדרה שכזו למונח 'בעלות' או 'זכות קניינית'. הפרקליטות קבעה פה נורמה משפטית חדשה: אלירז פרץ הי"ד הוא גזלן מספק, עד שיוכח אחרת. האשמה שלו היא שיש סיכוי שאיזשהו ערבי יבוא בעתיד ויתבע בעלות על הקרקע שעליה בנה את ביתו.

אם ציפיתם שלפחות יהיה צדק אחד לכול, בא התחקיר של גיל ברינגר המתפרסם בגיליון זה ומוכיח שמה שחשוב אצלנו הוא לא מהות הזכות אלא מיהו מבקש הזכות. אם אתה בדווי ובנית מאחז בלתי חוקי בנגב, מספיק שתגיש תביעה על המקום. צעד זה יזכה אותך ב-50% מהשטח שתבעת, ובפיצוי כספי נאות על ה-50% הנותרים. אבל אם אתה יהודי שחי ביהודה ושומרון זה לא מספיק. תצטרך להיהרג בקרב בעזה או בלבנון, וכשתעלה לשמים תנסה לשכנע את ההשגחה העליונה שאף רועה פלשתיני לא יתבע בעלות על הבית שלך.

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  06/05/2011   |   עודכן:  06/05/2011
יהודה יפרח

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
משפט הנשיאים
הודעות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
יהודה דרורי
6/05/11 22:27
 
מרצה בכיר
7/05/11 11:41
 
ירדנה
7/05/11 12:17
 
יהודה דרורי
7/05/11 12:53
2
שופט כדורגל
7/05/11 02:20
 
אספסוף ביתר ירושל
7/05/11 10:49
3
פרקליטות שמאלנית
7/05/11 02:50
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
חיים הכט הוא עיתונאי שמבקש לקלוע לטעמו של "הישראלי הממוצע", אם יש חיה כזו. הוא לא הישראלי הממוצע נוסח יאיר לפיד, שמבטא לכאורה קול של שפיות ישראלית, אבל עושה זאת מתוך עמדה גבוהה, אינטלקטואלית-אריסטוקרטית, בחצי התנצלות. להכט אין סיגרים, והוא לא מסתובב באותם חוגים עם שרי אריסון. הוא הישראלי הפשוט, הישראלי מהרחוב, רק שהוא יודע להתנסח טוב יותר. שניהם מדברים לאותו הקהל בשפות שונות. אם לפיד משול לשכבת המשכילים של הרחוב (נניח, הסטודנטים), הכט הוא בן המעמד הזעיר-בורגני. כמו כולנו הוא מתעצבן ממאכרים ומשרלטנים, זועם על הממשלה ומדבר עם הידיים.
06/05/2011  |  ניב שטנדל  |  כתבות
לא הכרתי את שלושת העבדקנים שעמדו בצד והמתינו לתחילת ההלוויה. במבט ראשון סברתי שמדובר באנשי החברה קדישא האמורים לנהל את הטקס. השלושה עמדו ושוחחו בשקט. כשהתקרבתי, ניגש אלי אחד מהם: "אתה הבן של עטרה?" "כן" השבתי. "אני אריה. הייתי תלמיד שלה בגן הילדים". אמר והביט בשניים האחרים. "אלה אחי: זה אבנר והשלישי הוא דוד, כולנו היינו אצלה בגן. ראינו את המודעה ובאנו להלוויה. מזל שהספקנו". הבטתי בו. הם נראו בני קרוב לשישים. חשבון מהיר - הם היו תלמידיה לפני חמישים וחמש שנה!
06/05/2011  |  מיכאל טוכפלד  |  כתבות
כיום חיים ברצועת עזה כ-1.5 מיליון תושבים לערך, כשרובם חיים במחנות הפליטים של אונר"א. אונר"א מנציחה את נושא הפליטים בעזה מעל 60 שנה, ללא תוכנית שיקום וללא תקווה לחיים נורמליים לתושבים. בשל כך, נגרם נזק מתמשך לתושבים משני צדי הגדר.
אין ספק שהשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' הוא האדם האחרון שיכול היה להרשות לעצמו להכריז השבוע במסיבת עיתונאים לרגל כניסתו של המפכ"ל החדש רב-ניצב יוחנן דנינו לתפקידו, כי במסגרת ההיערכות החדשה של המשטרה יש כוונה לכווץ את יחידת העילית לחקירות להב 433 העוסקת בעיקר באישי ציבור רמי-דרג.
06/05/2011  |  אריה אבנרי  |  כתבות
השבוע הקרוב מביא איתו מבנה כוכבים נחמד לכולנו. בסביבות התאריך 9.5, שימרו לעצמכם את המחשבות האינטימיות שלכם, את הסודות שלכם, מאחר שבזמן הקרוב מילים מתפזרות לכל עבר ומהר מאוד תשמעו שדברים אישיים שלכם הפכו "נושא" לדיונים ורכילות בין החברים הטובים, וגם בין אלה שאתם לא רוצים שיטיילו בתוך נתיבי חייכם.
06/05/2011  |  טובה ספרא  |  כתבות

פורומים
בעולם
חיסול בן לאדן
מקור ראשון
משפט
עיתונאי-אורח
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט