הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   מדיני/פוליטי  צעירים ונוער 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
כפייה דתית בראש שלך
25/09/2017   |   עידן יוסף
 
 
 
שינוי הוא מסורת
24/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
לחץ כבד נגד המשאל הכורדי
24/09/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
העונ"ש של דובנוב
24/09/2017   |   יאיר דקל
 
 
 
רומן ביכורים
24/09/2017   |   אורנה ליברמן
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שלום עכשיו של הימין
[צילום: פלאש 90]

הצלחתה האחרונה של תנועת 'אם תרצו' בהפצת החוברת 'נכבה חרטא', מהווה המשך לפעילותה האפקטיבית בשנה האחרונה נגד הקרן החדשה ונגד המרצים הפוסט-ציונים. ראשי התנועה מגדירים את עצמם כתנועת מרכז, אך במציאות הפוליטית של היום גם חלוקת דגלי ישראל בקמפוסים היא פעולה ימנית

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
בהתחלה זה נראה קרב אבוד. מי שהיה משוחח לפני קצת יותר משנה עם חבר כנסת או עם פרשן המזוהה עם המחנה הלאומי על עתידה של תנועת 'אם תרצו', היה מקבל הערכה קודרת. נו, טוב. תנועה אידיאולוגית של שני צעירים נלהבים. עוד ארגון קיקיוני שאנשיו יתכנסו מפעם לפעם בביתו של אחד מהם, יצאו להפגנות שידווח עליהן באתר של ערוץ 7 ויתפזרו לאחר כמה שנים של ניסיונות נואשים לשבור את הקיר.

במהלך ההיסטוריה התנהלו לא פעם קרבות של דוד מול גוליית, רק שלרוב מנצחים הגולייתים. כשאחד כמו דוד גובר בקרב, ניצחונו הופך לסיפור לדורות.
כשהארגון הקטן והלא מוכר פתח בקמפיין נגד 'הקרן החדשה', הגיבו שם בדומה לסיפור המקראי. "הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות?". הם צדקו. הקרן החדשה, ארגון מקושר, מנוסה ומשומן היטב לא היה כלב - הוא היה נמר. שני צעירים, רונן שובל וארז תדמור, יצאו לצוד נמר - וזכו בניצחון מפתיע. הם לא ערפו לחיית הטרף את הראש, אבל בהחלט הפכו אותה לצולעת. תוך שנה הפכה 'אם תרצו' לסוג של 'שלום עכשיו' של הימין.

שלוש הצלחות רשמה 'אם תרצו' במהלך תקופה קצרה יחסית. הקמפיין נגד הקרן החדשה שאילץ את הארגון להתנער ולו באופן רשמי מהחרמת מדינת ישראל וגופיה; המאבק נגד מרצים פוסט-ציונים, בעיקר באוניברסיטת באר-שבע, שאילץ את המל"ג להתערב; והקמפיין 'נכבה חרטא' שנחרת היטב בתודעה הציבורית. כיצד תנועה חדשה שלא עומדים לרשותה אמצעי עתק פורצת דרך ומצליחה לשבור את החומה ולפרוץ אל התודעה הציבורית? האם הקלע שאיתו יצאה להכות את גוליית הוא שרביט הקסמים? האם פועלים כאן כוחות מאחורי הקלעים? האם רונן שובל וארז תדמור, או לפחות אחד מהם, בדרכם לפוליטיקה?

רונן שובל

13 סניפים בקמפוסים

שובל, בן שלושים, יליד רמת-השרון שמתגורר עתה עם אשתו ושתי בנותיהם הפעוטות באפרת, נראה כמו מהדורה מחודשת של גדעון סער או גלעד ארדן. צעיר חילוני שגדל במרכז הארץ, רהוט ויפה תואר, שיודע להסביר את השקפתו הציונית-ימנית בשפה שמדברים בגוש דן. בשנות ה-90 היה הופך חיש מהר לחבר כנסת. היום המציאות שונה.

הוויכוח שמתנהל היום בין השמאל לימין, אומר שובל, הוא הוויכוח שניהלו בזמנו הרצל וחובבי ציון. הוויכוח הקלאסי של הפילוסופיה - מה קודמת למה, החוויה או התודעה. מרקס דגל כידוע בחוויה, ואילו ובר בתודעה. הפרדוקס הוא שאחרי מלחמת ששת הימים הימין, המתנחלים, מיישמים את גישתו של מרקס: יוצרים חוויה. עוד קרוואן, עוד יישוב, עובדות בשטח. השמאל לעומתו מיישם את שיטת ובר: התמקדות בתודעה - בתי המשפט, התרבות, התקשורת. השמאל דוגל בגישה האידיאליסטית, הימין בזו המטריאליסטית.

להשלמת התדמית: לא במקרה שובל מדבר על ובר ועל מרקס. הוא עובד על דוקטורט בפילוסופיה פוליטית. את הדוקטורט יציג באוניברסיטת פריז. אחרי ש'אם תרצו' מנעה מאוניברסיטת באר-שבע תרומות בסך של כשמונה מיליון דולר - התורמים נרתעו מהפרסומים על אודות העמדות האנטי-ציוניות של המרצים באוניברסיטה ועל האווירה שבה קצינים וחיילי מילואים מרגישים נרדפים - רמזו לו כמה פרופסורים בארץ שאת הדוקטורט עדיף שיעשה בחו"ל.
ההנהגה של 'אם תרצו' היא הנהגה אינטלקטואלית. המתנגדים קוראים להם "בריונים עם דיפלומה". מספר שתיים בתנועה, ארז תדמור (גם הוא תושב אפרת), שהוציא תוך שלושה שבועות יחד עם העיתונאי אראל סג"ל את החוברת 'נכבה חרטא', לא מסתפק בסיסמאות. הוא דאג להציג לקורא נימוקים היסטוריים פרטניים ומבוססים. שובל הוציא לפני שנה את הספר 'אם תרצו - הציונות המתחדשת', שבו הוא מנמק את האידיאולוגיה של התנועה. לא לחינם התנועה מרכזת את חלק הארי של פעילותה בקמפוסים. יש לה 13 סניפים - בכל האוניברסיטאות בארץ ובמכללות הגדולות.

שובל לא ממהר לקנות את התואר "שלום עכשיו של הימין". לטענתו, 'אם תרצו' היא תנועת מרכז. פורמלית הוא צודק. התנועה לא עוסקת בעתידם של שטחי יו"ש. לדברי שובל, כמה פעילים תומכים ברעיון של שתי מדינות - אבל בגבולות בני-הגנה וללא חלוקת ירושלים.

הקרב מבחינתה של 'אם תרצו' הוא על התודעה. על השאלה האם ישראל היא מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. לשם המחשה מספר שובל שבתיכון 'אלון' ברמת-השרון, שבו לומד אחיו הצעיר בכיתה י"ב, ציינו השנה את יום הזיכרון לחיילי צה"ל בהשתתפות נציגי ארגון של הורים שכולים ישראלים ופלשתינים. לקראת יום רצח רבין תלתה התנועה בתל אביב כרוזים שבהם מצוטטים דבריו של רבין שנאמרו כמה ימים לפני הירצחו: "ירושלים לא תחולק, אין שלום בלי ירושלים מאוחדת, ירושלים היא לא נושא לפשרה". שובל, אגב, ביקש לנאום בעצרת השמאל ביום רצח רבין - ונענה כצפוי בשלילה.

מאחורי ועדת החקירה הפרלמנטרית

על הנייר, 'אם תרצו' היא אכן תנועת מרכז לכל דבר. היא פועלת לנתינת ביטוי למוסכמות שהן בקונצנזוס. כשיצאה נגד הקרן החדשה, נשאה התנועה את דגל המאבק נגד הדה-לגיטימציה של חיילי צה"ל. הגישה הפוסט-ציונית שאוניברסיטת באר-שבע מתגלה כחוד החנית שלה היא מחוץ לקונצנזוס ובוודאי שאינה מייצגת את המרכז. גם הקמפיין 'נכבה חרטא' עונה לקריטריונים. רשמית, אפילו מפלגת העבודה שהיא שמאלה מהמרכז לא אמורה לתמוך בגישה שלפיה גרמנו עוול לערבים במלחמת העצמאות ועלינו להתנצל על שניצחנו.

בערב יום העצמאות השנה ערכה התנועה באוניברסיטת תל אביב מבצע "דגל בשנקל". הקמפוס נצבע בכחול-לבן. בשנים הקודמות הדבר היחיד שאפשר היה למצוא במדשאות האוניברסיטה לקראת יום העצמאות היה רק אוהל נכבה. פעולה שהולמת תנועת מרכז? בהחלט. פעולה שנתפסת כפעולה מובהקת של תנועת ימין? גם נכון.

אילו הייתה מתוחכמת יותר, ציפי לבני הייתה מחבקת את 'אם תרצו'. זה היה חיבוק דוב כי הארגון הוא אכן ארגון ימין - אבל לבני לא יודעת לחבק גם כשמדובר בחיבוק דוב. הבעיה של הנהגת קדימה היא שהיא מחויבת לארגוני שמאל רדיקלי, וכמוה גם הפוליטיקאים של העבודה. פוליטיקאים ממחנה השמאל לא יכולים להרשות לעצמם לנתק את הקשר עם ארגוני השמאל שחלקם דוגלים בגישות פוסט-ציוניות. לכן יצאו חוצץ נגד חוק החרם של זאב אלקין ונגד ההצעה להקים ועדות חקירה פרלמנטריות, רעיון שמאחוריו עמדו אנשי 'אם תרצו'. נציגי התנועה העלו את הרעיון בדיון בוועדה המדינית של ישראל ביתנו. ליברמן אימץ אותו בהתלהבות ופאינה קירשנבאום מונתה לנהל את התיק.

מסר ברור, עדיף שלילי

ולשאלה שבה פתחנו - איך פורצים את החומה? איתן דורשב, שמנהל את הקמפיינים של 'אם תרצו', אומר שיחסי הכוחות אכן היו יחסי הכוחות שבין דוד לגוליית. יש מעט מאוד תורמים פרטיים בצד הימני של המפה, והם נקרעים בין הבקשות לתרום לבתי חולים, לישיבות, לרכישת קרקעות בעיר-דוד, לקמפיינים של מועצת יש"ע ועוד. מנגד עומדת הקרן החדשה שממומנת על-ידי האיחוד האירופי. עשרות אלפי דולרים בקושי מול מאות מיליוני דולרים.

שובל קובל על הטעות החוזרת של הימין - התורמים לא משקיעים ביצירת תודעה. בשמונה מיליון דולר, הוא אומר, אפשר להקים מרכז מחקר. בשלושה מיליון דולר, קתדרה חדשה באוניברסיטה. המחנה הלאומי צריך להעניק מלגות, להכשיר דוקטורנטים, להקים הוצאת ספרים, ערוץ טלוויזיה - אלה כלים שבלעדיהם לא מנצחים במערכה.

במערכה לא, אבל בקרב מתברר שכן. 'אם תרצו' ניהלה קמפיין אגרסיבי שהצליח לפרוץ את החומה ואִפשר להכניס את התנועה לתודעה הציבורית הישראלית. "אין מאפיה שמאלנית מאורגנת בתקשורת", מבהיר דורשב. "מה שיש זה הרבה עיתונאים בעלי עמדות שרובן לא תואמות את העמדות של המחנה הלאומי. אבל כשהקמפיין מצליח הם לא סוגרים את השאלטר גם אם תוקפים את המנצח. במציאות הישראלית עצם המהלך התקשורתי חשוב ולאו-דווקא אופן הכיסוי. הקורא הישראלי יודע לנטרל את העמדה הסובייקטיבית של הכתב או הפובליציסט ולהחליט בעצמו עם מי הוא מזדהה". ועוד נקודה: חשוב שכל קמפיין יתמקד במסר אחד, ברור וקצר. אסור ללכת על מסרים מורכבים.

דורשב מתמחה בקמפיינים שליליים. לדבריו, מסרים תוקפניים נתפשים ביתר קלות. ב-2004 ניהל את הקמפיין סביב משאל המתפקדים בליכוד. כשהתחיל המשאל הסקרים הבטיחו לשרון ניצחון של 60 אחוזים מול 40. דורשב יצא בקמפיין "הצבעת בעד, קיבלת את פרס". יחסי הכוחות התהפכו. הסיסמה הבאה ששחרר לאוויר הפוליטי הישראלי הייתה "אורלב שותף לדבר עקירה". המפד"ל התפלגה אבל הסיסמה נתפסה. לפני בחירות 2006 ניהל דורשב את קמפיין הליכוד. לליכוד באותם חודשים גם נס גלוי לא היה עוזר. תשדירי הבחירות שתקפו את אולמרט - "אולמרט עיוור לסכנה, אסור לתת לו מדינה" - לא החזירו קולות לנתניהו אבל כרסמו בכוחה של קדימה. היא יצאה מהקלפיות עם 28 מנדטים כשציפתה ל-40 פלוס. הקולות עברו לש"ס, לליברמן ולמפלגת הגמלאים. בדומה לברק ב-1999, אולמרט נאלץ להתמודד מול כנסת מפולגת ולעומתית שבה היה לו קשה ביותר להעביר את תוכנית ההתכנסות.

ח"כים מהימין סברו שהקמפיין של 'אם תרצו' נגד הקרן החדשה נועד לכישלון. להערכתם, התנועה סימנה לה מטרה גדולה מדי והמאבק יפגע בה כבומרנג. דורשב התעקש ללכת נגד הקרן החדשה ולא נגד השלוחות שלה - וקמפיין 'חד הקרן' נגד נעמי חזן הצליח בגדול. כש'אם תרצו' יצאה לדרך הקהל הרחב סבר שהקרן החדשה היא ארגון מסוג הג'וינט. היום רואים בה גורם עוין.

צפוף בפוליטיקה

ויש גם קבלות. בדצמבר 2010 שונה הנוסח הרשמי באתר של הקרן החדשה. "ארגון שיש לו חלק לקריאה לחרם על מדינת ישראל", כתוב שם כעת, "לא יזכה לתמיכת הקרן". גם קמפיין 'נכבה חרטא' עלה לכותרות, והמועצה להשכלה גבוהה התכנסה לכמה ישיבות וקיבלה החלטות שלפיהן "אסור למרצה לקרוא לחרם על מדינת ישראל" ו"הסילבוס צריך להיות פלורליסטי ולא דוקטרינרי" . על סמך החלטה זו הגישה השבוע 'אם תרצו' תלונה לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון: בסילבוס של אחד הקורסים מוגדר הקורס כך: "החברה הפלשתינית בפזורה ובשטחים הכבושים". העתק נשלח למל"ג.

בשנות ה-90, אמרנו, ראשי התנועה היו משתלבים במערכת הפוליטית. המפלגות היו חוטפות אותם. היום המציאות שונה. בליכוד אי-אפשר להכניס סיכה כשמדובר ברשימה הארצית, ובימין אין מפלגה שבה מתקיימות בחירות לרשימה, מפלגה שמאפשרת לשלב במערכת הפוליטית צעירים שיש להם אמירה וכושר ארגוני. מה גם שהיום, ראשי תנועה חוץ-פרלמנטרית אפקטיבית משפיעים יותר מחברי כנסת, במיוחד אם אלה לא נמנים עם מפלגת השלטון.

ייתכן שהמחנה הלאומי זקוק ל'שלום עכשיו' משלו. תנועה שמובילה קמפיינים, מייצרת רעיונות ומפעילה חברי כנסת. וכן, מדובר בתנועת ימין, כי על המפה הפוליטית של היום תנועות מרכז לא שורדות. החיבור בין השמאל הציוני לשמאל האנטי-ציוני הרדיקלי - חיבור שלא מאפשר ללבני, לעבודה ואפילו לסיעת העצמאות להתנער מארגונים ומאנשי רוח הדוגלים בגישות פוסט-ציוניות - מקנה לכל תנועה בעלת קריאה ציונית גוון ימני מובהק.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  12/06/2011   |   עודכן:  12/06/2011
סופיה רון-מוריה

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שלום עכשיו של הימין
הודעות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
ביבי חלשלוש האופי
13/06/11 02:00
2
רונן גולדשטיין
13/06/11 06:03
3
rt
13/06/11 07:40
4
מוציקו
13/06/11 18:49
5
כנסו דחוף
13/06/11 20:59
 
כחלון השמאלן כושל
14/06/11 02:41
6
ד"ר ג. בן עמי
13/06/11 21:25
7
א.פוליססט
15/06/11 14:44
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
הרבה מים נשפכו בניסיון לפצח את חידת מאיר דגן. מה אמר, למה אמר. אולם האמת היא שאם בודקים היטב, הסודות אינם סודות. למעשה, רמזים וידיעות של ממש, כולל תזכירים של מחלקת המדינה האמריקנית לגבי עמדותיו של דגן, מרצפים את כל הדרך שהובילה אותו השבוע להניח את עמדותיו על השולחן. כך שפרשת האחים עופר היא רק הטריגר למה שהיה שם מזמן ורק חיפש דרך לצאת החוצה.
12/06/2011  |  פזית רבינא  |  כתבות
יש רגעים שהטלוויזיה שפלה כל כך, שאת רוצה להניח למרגלותיה דלי שיקלוט את הסחי. אבל אז את נזכרת שאת אמורה לנער מהמקלדת טור תרבותי, או לפחות להעביר אותו דרך המתקן לטיהור שפכים מילוליים הקרוי קור-רוח, וגוערת בפיוזים שלך "אַרצה, טמבלים". תוכניתו של אמנון לוי השבוע הייתה אחד מאותם רגעים.
12/06/2011  |  חגית כהן  |  כתבות
ארגון "שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם" קיים ביום חמישי האחרון (9.6.11) ביקור הזדהות במסגד שנשרף בכפר מורייר (ליד רמאללה). הרבנים העניקו כשי עשרים ספרי קוראן לחידוש המסגד; נפגשו עם שר הדתות הפלסטיני, מחמוד אל הבאש; ולוו בסגן הקונסול הצרפתי ת'לרי וולאנט. האירוע נערך בסימן הזדהות, דיאלוג בין-דתי ומחאה על תת-האכיפה של כוחות הביטחון.
12/06/2011  |  יריב מוהר  |  כתבות
שליחי העיתונים מדווחים מגבול טורקיה-סוריה ליאוניד נבזלין רוכש 20% ממניות הארץ. בעבר דיווח הארץ על נבזלין בכלל ועל הפעילות העסקית שלו במיטב המסורת של העיתון, כלומר מבעד לעין ביקורתית ותוך לעג למתרפסים בפני בעל ההון ומעריב מעדיף דעות על חדשות
12/06/2011  |  אורן פרסיקו  |  כתבות
אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם היא כאבי גב. כ-80% מכלל האוכלוסיה סובלים או יסבלו מכאבי גב בשלב כזה או אחר בחייהם עקב פציעות או טראומות כאלו ואחרות.
12/06/2011  |  ניר פלונטין  |  כתבות

פורומים
מדיני/פוליטי
מקור ראשון
צעירים ונוער
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
אלכס לוי
לאודר: פתרון "שתי מדינות" - בהישג יד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט