לאכול סיני ולרזות

איך מצרפים את כל הידע הזה, ומרכיבים דיאטת הרזיה יעילה? יש חשיבות לעונת השנה שבמהלכה מעוניינים לטפל בליקויים. בחורף, כשקר ונמצאים הרבה בבית, מומלץ להימנע מלאכול מאכלים מקררים, ולהתמקד בחמים ומבושלים. כיוון ששעות השיא האנרגטית של מערכת העיכול בכלל והקיבה בפרט הן בין שבע לתשע בבוקר - חשוב ביותר לאכול ארוחת בוקר. בשעות ההפכיות בשעון, בין שבע לתשע בערב, הקיבה לא במיטבה והעיכול איטי ולא יעיל. רמת האנרגיה הירודה של מערכת העיכול נמשכת כל הלילה, לכן צריך להימנע מאכילה בשעות אלה. בנוסף לעיכול האיטי, אכילת לילה יוצרת חום בקיבה, והדבר מגביר את תחושת הרעב.

ככלל, התפריט הסיני מבוסס על מזון "מלא", כאשר חשוב לאכול ממשפחות המזון הבאות:

• דגנים מלאים: אורז, דוחן, לחם מלא, גריסים וחיטה מלאה;

• קטניות: עדשים, שעועית, חומוס;

• ירקות: יש לצרוך אותם על-פי עיקרון הצבע. זיכרו שכתומים וחומים מחזקים את יסוד האדמה ומאזנים אותו, ולכן טובים מאוד למי שסובל מהשמנה או מנטייה להשמנה.

מתוך קבוצות היסוד הללו, משלבים מזונות על-פי העקרונות הבאים:

• הימנעו ממזונות יוצרי לחות (כמו מוצרי חלב) וכאלה שיש לגוף נטייה להפוך אותם לשומן מייד, כמו: מזון מעובד / מזוקק (סוכר לבן, קמח לבן, אורז לבן);

• איכלו ארוחות מסודרות, ואל "תנשנשו". על-פי הרפואה הסינית, הקיבה צריכה להתמלא ולהתרוקן לגמרי. הנשנושים לא מאפשרים התרוקנות מלאה, והדבר יוצר חום בקיבה ובעקבות זאת רעב מוגבר;

• חשוב להדגיש, כי מדובר כאן על עקרונות בסיסיים בלבד, ועל-מנת לקבל אבחנה מלאה ותפריט המותאם לצרכים האישיים, צריך להיוועץ עם איש מקצוע.

המזונות המניעים אנרגיה כלפי חוץ גורמים להזעה ומורידים חום, ולכן יעילים במקרה של שפעת (מנטה, למשל); מזונות המניעים אנרגיה כלפי פנים, בננה למשל, משפרים את תנועתיות המעיים; מזונות המניעים אנרגיה כלפי מעלה (יין) מקילים על שלשול וצניחת איברים ואילו מזונות המניעים אנרגיה כלפי מטה (מלח) מקילים על הקאות, שיהוקים ואסתמה.

יש חשיבות גם למידת הלחות שמספק המזון. מזונות מלחחים (דבש, תרד) "משמנים" את האיברים הפנימיים, מקילים את מעבר האנרגיה כלפי מטה ויעילים לטיפול בעצירות; מזונות מייבשים (לפת, קולורבי) מסייעים לגוף להיפטר מעודף נוזלים, בצקות ומשקל עודף; ואילו מזונות "חוסמים" (גויאבה, זיתים) מאטים את תנועת האנרגיה כלפי מטה ולכן יעילים במצבים של שלשול ופליטת זרע מוקדמת. לשיטת הבישול של המזון יש השפעה ישירה על האיכות האנרגטית שלו, וכך - אם נבחר באידוי נוסיף לחות למזון, בעוד שאם נאפה אותו, נייבש ונוסיף לו חום.

הרפואה הסינית מחלקת את האנושות לטיפוסים שונים, שכל אחד מהם רגיש בחלק גוף אחר ומעדיף מזונות שונים:

• הטיפוס הקר: נוטה לסבול מקור, משלשול ומהשמנה, חיוור ואיטי;

• הטיפוס החם: סובל מצמא ומחום, מעדיף לשתות משקאות קרים, עורו נוטה לאדמומיות, הוא מזיע הרבה ותנועתי מאוד;

• הטיפוס היבש: רזה, נוטה לסבול מיובש בריריות הגוף (עיניים, אף, פה) ויש לו נטייה לעצירות;

• הטיפוס ה"לח": נוטה להשמנה, לליחה בריאות ולהפרשות וגינליות;

• טיפוס של עודף: חזק ואנרגטי;

• טיפוס של חוסר: חלש, עייף ומצב רוחו ירוד.

על-פי הסינים, מותר לאכול ה-כל, אבל צריך לבחור את המזונות בהתאם לצרכים האישיים. למשל: למי שנוטה להשמנה כדאי להעדיף מזונות "מייבשים" ולהוסיף לתפריט מזון שמחזק את מערכת העיכול. מי שסובל מעצירות, טוב יעשה אם יבחר בסוגי מזון שמניעים את האנרגיה כלפי מטה ומלחחים את המעיים.

גם צבעי המזונות מתייחסים לאיברי מטרה.

הצבע הירוק מתחבר לאנרגיה של הכבד וכיס המרה ולכן למי שסובל מבעיות בכבד, מומלץ לאכול מזונות עתירי כלורופיל;

הכתום והצהוב מתחברים לאנרגיה של הקיבה והטחול, ולמי שסובל מחולשה של מערכת העיכול, מומלץ לצרוך דלעת, דלורית, גזר ובטטות;

הלבן מתחבר לאנרגיה של הריאות והמעי הגס, ולמי שסובל מחולשה של הריאות מומלץ לאכול ארטישוק ירושלמי ושורשים לבנים;

האדום נקשר ללב ולמעי הדק. לחיזוק הלב מומלץ לאכול פירות יבשים כהים, מאכלים אדומים וליצ'י;

ולבסוף - השחור (שעועית שחורה, למשל) שמשפיע על הכליות ושלפוחית השתן.

היבט אנרגטי נוסף, שנשמע אולי קצת מוזר, הוא הכיוון אליו פונה האנרגיה בגוף. הרפואה הסינית מחלקת את הגוף לארבע: פנימית, חיצונית (עור, שרירים), עליונה (מהמותן ומעלה) ותחתונה (מהמותן ומטה).

למה הכוונה במזונות מחממים ומקררים? מדובר על היכולת של המזון להשפיע על הטמפרטורה הפנימית של הגוף. אוכל מחמם ייצור תחושה של חום בגוף, וההיפך (אנחנו חשים בכך באופן אינטואיטיבי, ולכן נוטים לאכול גלידה בקיץ ומרק חם בחורף).

ההשפעה של טמפרטורת המזון על הנאכל היא זמנית. כדי ליצור השפעה מתמשכת על הגוף, צריך להתחשב באיכות האנרגטית של המזון, ליצור חום או קור. למשל: בניגוד לתפישה האינטואיטיבית, תה נחשב דווקא למשקה מקרר מבחינה אנרגטית. גם אם נשתה אותו חם, הוא ייאבד את החום וייצור אנרגיה מקררת בתוך הגוף. מזונות מקררים נוספים הם: בננות, אצות ים, אשכוליות, חסה, אפרסמון, מלח, מלפפון, אגס, תרד, חציל, סוכר ומנטה (לכן כשמצוננים, לא כדאי לשתות תה מנטה או לצרוך מזונות שמכילים סוכר). לעומת זאת, מזונות כמו פלפל שחור ייצרו בגוף אנרגיה חום, גם כאשר נאכל אותם קרים. במשפחת המחממים נמצאים גם קינמון, זנגביל (ג'ינג'ר), קפה, כוסברה, תמרים, כרישה, בזיליקום וטבק.

גם טעמו של המזון קשור לאיכות האנרגטית שלו, וכל טעם משפיע על איבר אחר בגוף. הטעם החריף (מזונות כמו בצל ירוק, ציפורן, כוסברה, שומר ושום) משפיע על הריאות והמעי הגס. הוא יוצר תנועה של אנרגיה ויעיל במצבים של "תקיעויות" במערכות הגוף.

המתוקים למיניהם (דבש, מלון, בננה, תמר, אורז, בטטות, עוף, חיטה, גזר) משפיעים על הקיבה והטחול. כשהם מגיעים ממקור טבעי, הם מנטרלים רעלים ומחזקים את מערכת העיכול. כשמקורם סינטטי, פעולתם הפוכה והם גורמים להשמנה. הטעם המר קשור ללב ולמעיים, ונחשב מקרר ומייבש נוזלים. לפיכך, הוא יעיל במקרים של שלשול, בצקות ועודף שומן. מזונות מרים הם: חסה, קולורבי, סלרי, אספרגוס וקפה. המלוחים (אצות ים, שיבולת שועל, חלב אם, מלח, בשר ברווז) משפיעים על הכליות ושלפוחית השתן, ויעילים גם בטיפול בבלוטות לימפה נפוחות. המזון החמוץ, שמשפיע על הכבד וכיס המרה, נחשב "חוסם תנועה" (ולכן יעיל נגד שלשולים והזעת יתר). בין המזונות החמוצים: אשכולית, לימון, משמש, אגס, עגבניה, חומץ וזיתים.