פייסבוק במקום שינה - למה זה רע?

תקופת החופש הגדול הינה תקופה של ניתוק ממסגרות ומשגרה ולכן מלווה בשינויים רבים בדפוסי השינה בילדים. בעוד שתינוקות, ילדי הגן וילדי בית-הספר היסודי משתלבים במסגרות אלטרנטיביות במהלך החופש הגדול, רוב המתבגרים נמצאים ללא כל מסגרת במשך תקופה של חודשיים ואף יותר. היעדר שגרת יום קבועה היא גורם הסיכון העיקרי לשיבוש של דפוסי השינה ולכן קבוצת המתבגרים היא קבוצת הגיל העיקרית שנמצאת בסיכון להפרעות שינה בתקופת החופש הגדול.

בגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים פיזיולוגיים במבנה ובדפוסי השינה, ללא קשר לתקופת החופש הגדול. בגיל זה, קיים קיצור הדרגתי של משך השינה ודחייה של שעת ההרדמות ושעת ההשכמה. למרות שמחקרים מצביעים על כך שמתבגרים זקוקים ל-10-9 שעות שינה בלילה, רוב המתבגרים מציגים דפוסי שינה המלווים בחסך שינה מצטבר.

מספר מחקרים הראו, שקרוב ל-27% מהמתבגרים ישנים פחות מ-6.5 שעות בלילה ורק 15% ישנים מעל 8.5 שעות בלילה. הבסיס לשינויים בדפוסי השינה במתבגרים הוא אולי פיזיולוגי, אולם, גורמים התנהגותיים ופסיכוסוציאליים (המובילים ל-"היגיינת שינה ירודה") הם התורמים העיקריים לשינויים אלה. כאמור, בגיל ההתבגרות קיימת דחייה של שעת ההירדמות, במקביל קטנה השפעת ההורים על זמני ההליכה לישון כך שמשך השינה תלוי בעיקר בזמן ההשכמה. לכן, דווקא בתקופת חופשות, משך השינה מתארך ובעיית משך השינה הקצר שאופיינית כל-כך לתקופת בית הספר כמעט ואינה קיימת בתקופת החופש הגדול.

אולם, אליה וקוץ בה. היעדר זמני השכמה קבועים במשך תקופה ארוכה, מביא להחמרה בדחייה של שעת ההירדמות ושעת ההשכמה. מחזורי השינה והעירות מבוקרים על-ידי מרכז במוח הקרוי "השעון הביולוגי". השעון הביולוגי מסונכרן לאורך רוב חיינו עם הסביבה החיצונית בעזרת "רמזים" חיצוניים כמו האור.

בשנים האחרונות, בעיקר מעבודות על חיות מעבדה, אנו יודעים שגם אכילה הינה "רמז" חיצוני שעוזר לסנכרון של השעון הביולוגי עם הסביבה החיצונית. דפוסי השכמה קבועים (כמו בתקופת הלימודים), מונעים הסטה מתמשכת של זמני השינה / עירות. בהיעדר זמני השכמה קבועים בתקופת החופש הגדול, מוחמרת אותה הסטה וכך קורה, שמתבגרים רבים ממשיכים בדחייה הדרגתית של שעת ההליכה לישון ושעת ההשכמה ותוך מספר שבועות "הופכים את השעון", ישנים רוב שעות היום וערים רוב שעות הלילה.

קיימות מספר דרכים לטיפול באותם שינויים בדפוסי השינה, ביניהן:

• שינוי הדרגתי של שעת ההליכה לישון בחזרה לשעות הרצויות;

• זמני השכמה קבועים;

• זמני אכילה קבועים;

• הימנעות משינה במשך היום;

• חשיפה לאור בשעות הבוקר המוקדמות;

• הימנעות מפעילות מעוררת (כמו רשתות חברתיות ומשחקי מחשב) בשעה לפני ההליכה לישון;

• בחלק מהמקרים, יש צורך בשילוב של טיפול תרופתי.