הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   דת ומסורת  משפט  עיתונאי-אורח  פסיקה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 מילשטיין נועה
 שיף נעמה
 וינרוט יעקב
 פישלר (פיני) פנחס
 פל אריאל
 וינרוט יחיאל
 ג'והן דוד
 שוב שמואל
 דרוקר אורי
 שוב משה
 דרמר אמיר
 שרמן יהושע
 וינרוט דב
 נשר עודד
 סירוטה-הולנדר דפנה
 טבול מתן
 מרנס איתן
 בן-אריה יפעת
 זוקין קרן
 רייטן רפי
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מאוורר למשרתת, מיזוג לגברת
09/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
יוגה - לטיפול בדיכאון
09/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
קרני אור
09/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
המכבש הפלילי נגד שרה נתניהו
09/08/2017   |   יוסי דר
 
 
 
נתן של שרה נתניהו
09/08/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
[איור: מושיק גולסט/מקור ראשון]
הגנה מן הצדק
השלדים יוצאים מהארון
סיפורו של ישעיהו צינר הי"ד, שחלקים מגופתו נשמרו במשך שנים במכון לרפואה משפטית באבו כביר ללא ידיעת המשפחה, נחתם סופית בבית המשפט העליון. הפסק שחייב את המדינה בפיצויים מלמד על שינוי גישה כלפי ניתוחי המתים ועל התקרבות לעבר הדין העברי
היחס לגופות הנפטרים עמד מאז ומתמיד בליבה הגועשת של השסע החרדי-חילוני בישראל. מכביש 6, דרך שכונת אנדרומדה ביפו ועד לחדר המיון באשדוד, הזירה תמיד הייתה מלאה ביס"מניקים, אלות, גפיים שבורות, זעקות 'גוועלד' ופשקוולים לוהטים

>
>
>
את הנאצים הוא שרד, אך לא את הפועל הערבי שלו. ישעיהו צינר היה ניצול שואה שומר מצוות שעלה ארצה בשנת 1948 ובנה את חייו מההריסות. לפרנסתו הוא עבד כבעל עסק לגרוטאות מתכת בחיפה. פתיל חייו קופד ב-1.1.1995, כשהפועל הערבי שהעסיק רצח אותו באכזריות. הפועל נכנס לבית העסק והכה את צינר בראשו 32 פעמים. בערבו של יום הלכה בתו של המנוח - ליה עטרה בן צבי - למקום עבודתו כדי לבדוק מדוע התמהמה אביה ולא שב לביתו. היא נכנסה לבית העסק וחזתה במראה מחריד של האב השרוע על הרצפה ומוטל בשלולית דם.

כל בר דעת שהיה מתבונן בגופה יכול היה להבחין על נקלה בסיבת המוות. לא היה צורך ממשי בנתיחה שלה. למרות זאת הועברה גופת המנוח למכון לרפואה משפטית באבו כביר לשם נתיחה מלאה על-מנת לקבוע את סיבת המוות. במהלך הנתיחה הוצאה גולגולתו של המנוח, וכן נלקחו ממנו חלקי גוף שונים אשר נשמרו על-ידי המכון לרפואה משפטית גם לאחר הבאת המנוח לקבורה.

אסור שלא לצורך

החידוש המעניין בעיניי בפסק הדין האחרון של העליונים הוא בהתקרבות למסקנות של הדין העברי, אם כי מטעמים שונים לחלוטין. בבחינת "כוותיה ולא מטעמיה". רקע קצר: התלמוד הירושלמי במסכת נזיר [דף נה] קובע: "כי קבור תקברנו... תקברנו כולו ולא מקצתו. תקברנו, מכאן שאם שייר ממנו לא עשה כלום". ההלכה מחייבת לקבור את המת ואוסרת להלין את גופתו ללא קבורה. כמו-כן קיים איסור ליהנות מגופו של המת. ההלכה גם רואה בניוול הגופה פגיעה בכבוד הנפטר ומשפחתו. על-רקע זה ברור שהעמדה הבסיסית של ההלכה היא שניתוחי מתים הם בחזקת מעשה אסור אלא אם כן ישנה סיבה חשובה ומשמעותית להתיר אותם.

הדיון ההלכתי בשאלות אלה החל כבר במאה ה- 18 בתשובות של הנודע ביהודה [ח"ב יורה דעה ר"י] והחתם סופר [חת"ס יו"ד של"ו]. הפוסקים דנו בשאלה האם מותר לפגוע בכבוד המת כאשר הדבר יועיל להצלת נפשות. עוד שאלו האם ניתוח גופה מותר לשם הצלת חולה בעתיד. ניתוח לשם הצלת חולה עתידי משמעו שהניתוח נדרש לצורך מחקר רפואי על-מנת לעמוד על סיבת הפטירה מתוך הנחה שהמידע שיתקבל מהניתוח יסייע להצלת חולים אחרים.

העמדה המקובלת הייתה שאין להתיר ניתוחי מתים אלא לצורך חולה שנמצא כעת לפני הרופאים, אולם אחרוני זמננו [החזון איש יו"ד רח, ז; ציץ אליעזר ד, יד; הרב וינברג תחומין י"ב, 382] חידשו שיש להתיר ניתוחים מחקריים. הטענה הייתה שאם מדובר במחלה מצויה הרי שבדרך כלל ישנו חולה במחלה זו שמאושפז באיזשהו בית חולים בארץ. הרב שלמה גורן הסביר שהאוסרים בעבר עסקו ברופא פרטי, אך במערכת רפואית גדולה שאחראית לחייהם של רבים מותר לנתח גופה על-מנת לחקור מחלה שכיחה, גם כאשר אין חולה מסוים שנמצא בבית החולים.

הוסיף הרב עוזיאל ונימק את ההיתר בכך ש"בוודאי שתמיד נמצאים כמה וכמה בני אדם שחולים באותה המחלה. ואם לא ידוע לנו ברגע זה, היום או למחר ייוודע לנו... במקרה כזה אם לא יעשו הניתוח בגוף זה משום האיסור שבו לא יעשו לעולם, ותמיד תהיה ידיעה זו נעלמה מעינינו, וגורמת לוודאי מיתה של כמה נפשות" [משפטי עוזיאל ח"א, כח]. גם הרב עוזיאל וגם הרב גורן הדגישו את המימד של האחריות הציבורית להתמודדות עם מחלות ולפיתוח היכולת לרפא אותן בעוד מועד.

סיבה נוספת להתיר ניתוחי מתים היא במקרה של רצח, כדי להפליל את הרוצח [אמרי-שפר, סי' פב], מתוך הנחה שהנפטר מוחל על כבודו כדי לאפשר את גילוי הרוצח.

כך או כך, מעולם לא ניתן בהלכה היתר גורף לניתוחי מתים, אלא רק היתרים ספציפיים כאשר התעורר צורך ברור ומובהק. יתרה מזו, גם כאשר ישנו היתר הלכתי יש צורך בהסכמת בני המשפחה, כיון שניוול המת פוגע גם בכבודם. חשוב לציין שגם פוסקי ההלכה המתירים מציינים שהחובה לקבור את המת כוללת את קבורת כל איבריו, ואין היתר להשאיר את מקצת האיברים ללא קבורה. כך כותב הרב עוזיאל [משפטי עוזיאל ח"א, כח]: "במקום שמותר לנתח המת לצורך לימוד משום פיקוח נפש צריך שניתוח זה ייעשה בכבוד הראוי ולא בזלזול וקלות ראש, וצריך גם להיזהר שאחרי הניתוח יושב המת למקום קבורתו בכבוד הראוי ושלא יישאר ממנו שום חלק אפילו היותר קטן בלי קבורה".

חידושים ערכיים
בחזרה לתיק שלנו. מבחינה משפטית וערכית יש בו כמה חידושים מעניינים:
▪  ▪  ▪

  • מעמד המת - בחוק הישראלי המת אינו זכאי לרכוש זכויות או חובות [חוק הכשרות המשפטית 1962], אולם החידוש הוא שהוא יכול לרכוש זכויות דרך קרוביו. הפגיעה במת היא גם פגיעה בקרוביו ולכן הם יכולים לתבוע בגין הנזק שנגרם להם. כך למשל, חוק לשון הרע חל עם אדם גם לאחר מותו וקרוביו יכולים לתבוע את מי שפגע ביקירם.
  • הזכות לאוטונומיה - נתיחה של אדם ללא הסכמתו היא פגיעה בזכות לאוטונומיה, שמוגדרת כזכותו של אדם "לגבש את אישיותו באופן חופשי כרצונו, לבטא את שאיפותיו ולבחור בדרכים להגשמתן, לבחור בבחירות רצוניות", וכן "זכותו של אדם כי יעזבוהו לנפשו". החידוש של הפסק הוא שנתיחת גופה ללא הסכמה היא פגיעה באוטונומיה של קרובי המשפחה, והללו יכולים לתבוע את המנתח. לדעת שופטי הרוב הפגיעה באוטונומיה אינה זהה לפגיעה ברגשות של הקרובים, ויש עליה חובת פיצוי מיוחדת.
  • הוכחת הנזק - הפיצוי הכפול על הפגיעה הרגשית ועל הפגיעה באוטונומיה אינו תלוי בהוכחת נזק. בני המשפחה לא נדרשו להוכיח כי נגרמה להם מצוקה פסיכולוגית או רגשית (בדין תורה, אגב, סביר להניח שלא היה נפסק פיצוי ללא הוכחת נזק). גם סכום הפיצוי היה גבוה יחסית.
  • ההסכמה - אם האדם לא הביע את רצונו בחייו נדרשת הסכמה של בני המשפחה לניתוח הגופה, אלא אם כן יש הוראה של שופט חוקר (שניתנת במקרים שהנתיחה הכרחית לפענוח פשע). מהי הסכמה? נציגי המכון טענו שהשוטר בזירה הודיע לבני המשפחה על הכוונה לנתח את הגופה. השופטים פסקו שאין די בכך, וההסכמה תחשב כקבילה רק אם ניתנה מתוך מודעות מלאה להליך הניתוח. המכון היה צריך להסביר לקרובים בפרוטרוט מה הוא מתכוון לעשות, וכן ליידע אותם על כוונתו לשמור אצלו חלקי גוף ורקמות. בנוסף, המכון היה צריך להחתים שלושה רופאים מומחים שמעידים שהנתיחה הייתה הכרחית כדי לפענח את הרצח.

קבורה בשלבים

שבע שנים לאחר מכן מקבלת ליה-עטרה בן צבי טלפון ממשרד הבריאות. הדוברת מהעבר השני מבשרת לה שלאחר ביצוע הנתיחה בגופתו של אביה נותרו באבו כביר חלקי גולגולת ואיברים שנלקחו מהגופה, וכי אותם חלקים הועברו על-ידי המרכז למערת קבורה בבית העלמין שבקריית שאול בתל אביב. עוד נאמר לה שהיא רשאית להותיר את חלקי הגולגולת במקום הימצאותם הנוכחי, או להעבירם לקבורה בבית העלמין בחיפה שבו קבור אביה.

בן צבי מגיעה לבית העלמין בקריית שאול, שם נגלה לעיניה מחזה מזעזע. היא מגלה שבבית העלמין ישנה מערת קבורה מלאה בכדים ומיכלים המכילים שרידים שונים של גופות נפטרים. עובדי המקום הסבירו לה ששרידי הגולגולת של אביה יחד עם חלקי גוף נוספים שלו נמצאים ב"כד מספר 5", ושהיא יכולה לפתוח את הכד ולזהות את החלקים דרך דסקית עם פרטים אישיים שאמורה להימצא בתוכו. היא פותחת את הכד ולצד חלקי הגופה מזהה לוחית מטושטשת עם רישום לא ברור.

בן צבי ההמומה חוקרת את נציג החברה קדישא בחיפה. הלה מספר לה לפי תומו שאביה בכלל נקבר ב'תשלומים', ושכבר בשנת 1997 שלח אליהם המכון חלקי גופה נוספים על-מנת שיכניסו אותם לקברו. בן צבי ומשפחתה הגישו באמצעות עו"ד שמואל ילינק תביעת פיצויים גדולה כנגד פרופ' יהודה היס והמכון לרפואה משפטית באבו כביר. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק למשפחה פיצויים בשווי של כחצי מיליון ש"ח. הצדדים ערערו, והסאגה הארוכה הגיעה לסופה רק בימים האחרונים עם פרסומו של פסק הדין של ביהמ"ש העליון. בדעת רוב, קיבלו השופטים ריבלין ודנציגר (בניגוד לדעתו של השופט עמית) את ערעורה של המשפחה והעלו את הפיצויים לסך כולל של קרוב ל-900 אלף ש"ח [ע"א 4576/08].

פסק הדין התקדימי הזה אינו מובן מאליו. היחס לגופות הנפטרים עמד מאז ומתמיד בליבה הגועשת של השסע החרדי-חילוני בישראל. מכביש 6, דרך שכונת אנדרומדה ביפו ועד לחדר המיון באשדוד, הזירה תמיד הייתה מלאה ביס"מניקים, אלות, גפיים שבורות, זעקות 'גוועלד' ופשקוולים לוהטים. המתח החברתי היה בלתי נמנע: מצד אחד, יהודים המאמינים בהישארות הנפש ובזיקה שלה אל הגוף כעובדת חיים יסודית, ובחובת השמירה והזהירות בקדושת הגוף הנגזרת מכך. מולם, מערכת משפט מערבית-חילונית שעבורה המוות הוא חידלון, ועל כן גופת הכושי שעשה את שלו יכולה לשמש כמוצג בידורי בתערוכות ('עולמות הגוף') או כאובייקט מחקרי לסטודנטים (יחד עם העכברים הלבנים).

שינוי כלשהו במצב החל להסתמן עם חשיפתה של החצר האחורית של תעשיית הגופות בישראל. היה זה דוח סגלסון המפורסם שחשף את הנעשה מאחורי הקלעים של המכון לרפואה משפטית בראשותו של פרופ' יהודה היס. היס וחבריו, שכבר ראו הכול ואולי גם קצת יותר מדי, פיתחו סוג של קהות ואדישות ל'קליינטים' שלהם. ניתוחי גופות הפכו במכון לפרוצדורה כמעט אוטומטית גם כשלא היה בהם צורך ממשי. הניתוחים כללו לרוב גם פירוק חלקי גופות ושימורם לאורך תקופה ארוכה במכון. הדוח גילה שחלקי גופות נשמרו במקרר המזון ליד קופסאות אוכל, בסמיכות לאריזת חומוס של אחלה, ובארונות שונים. המכון אף סחר בחלקי גופות למטרות מחקר והציע לגורמים באקדמיה לרכוש ממנו מודלים חיים (או מתים ליתר דיוק) למחקר. הדוח גרם להידוק הפיקוח על פעילותו של המכון באבו כביר, ולבקרה משמעותית יותר על מעשיו.

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  05/08/2011   |   עודכן:  05/08/2011
יהודה יפרח

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
השלדים יוצאים מהארון
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
רייש לקיש
6/08/11 07:14
 
שאול א.
7/08/11 09:59
2
מיכל
6/08/11 12:32
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
היום בו נתניהו נעלם התחיל בצורה שגרתית. שרה סיימה את גלגול הבוקר במיטה רק כדי לגלות שבמקום הגוש החם והרוטן היא נוחתת על מצעים בלבד. "שוב ישיבה מוקדמת...", היא תהתה לעצמה כשהיא מפנטזת בפעם האלף על פרישה מוקדמת מהתפקיד. את שרעפי הבוקר קטעה המולת מכשירי הקשר בפתח הבית ומאבטח אמיץ שדפק בדחילו ורחימו על דלתה. עכשיו זה הפך לסופי. האיש המפורסם ביותר במדינה פשוט נעלם, כאילו בלעה אותו האדמה.
05/08/2011  |  איתמר ברתור  |  כתבות
לפני כארבע שנים חלה ד"ר אבי וינרוט כתוצאה מהידבקות בחיידק טורף והיה נתון בסכנת חיים. ברגעי האימה שחווה היה משהו מכונן. לדבריו, ברגעים האלה חווה את שבריריות הקיום האנושי ואת ארעיותו.
05/08/2011  |  אורי ישראל פז  |  כתבות
לפנינו שבוע המביא עימו מבוכה וסימני שאלה הנוגעים לפנסיה, או יותר נכון לקרנות ההשקעה שהן הבסיס לפנסיה. המציאות הכלכלית הקיימת יצרה רווחים נמוכים מהממוצע, מה שמניע חלק מהציבור לשנות את מבנה תיקי השקעה, בגלל חוסר הוודאות.
05/08/2011  |  טובה ספרא  |  כתבות
שתי משפחות עומדות במרכזה של הקומדיה החדשה "סברי מרנן". האחת פרענקית, השנייה לא. הפרענקים לובשים לבן, האלה שלא לובשים שחור. המפגש ביניהם אמור להעיף ניצוצות של חוסר הבנה ושל סיטואציות קומיות על-רקע הבדלי תרבות. נו, אתם יודעים. הפרענקים חמים ומשפחתיים, האשכנזים צייקנים וקמצנים רגשית. כששני הצדדים מתיישבים ביחד אל שולחן ארוחת יום שישי, במקום לפצוח בשירת "כולנו יהודים" בסגנון קזבלן, כבר מותר להם 40 שנה מאוחר יותר לפוצץ את כל המורסות האפשריות. זה מה שהבטיח הפרומו של "סברי מרנן”, וכרוב הפרומואים, לא חשוב מאיזה עדה, גם הוא מתקשה לעמוד בהבטחה. ההברקה שבה דמותה של יונה אליאן מנסה להחמיא למארחת האשכנזיה במחמאות על כישורי טיגון השניצל שלה, כאשר מדובר בטוסט, למרבה הצער לא חוזרת על עצמה.
05/08/2011  |  זיו יצחקי  |  כתבות
הצמד המצליח - ענת גוב (המחזאית) ועדנה מזי"א (הבימאית) חבר שוב להעלות הצגה מצליחה. מתוך חווית אישית של מחלת הסרטן, יצרה גוב מחזה שמשולבים בו קטעים מצחיקים, ובתוכם נגיעות סאטיריות וביקורת על נושאים כאובים, יחד עם שירים וריקודים בסצינות פנטזיוניות. הקהל מקבל חוויה מהנה יחד עם חומר למחשבה.
04/08/2011  |  עליס בליטנטל  |  כתבות

פורומים
דת ומסורת
מקור ראשון
משפט
עיתונאי-אורח
פסיקה
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט