מחנה פליטים בעזה או קבר של אדמו"ר?

עשרות חסידים ומאמינים פוקדים פעמיים בשבוע, בימים שני וחמישי, את קברו של האדמו"ר ר' גדליה משה גולדמן - אחד מאדמו"רי חסידות זוועהיל הקבור בבית הקברות בגבעת-רם (שייח' באדר), הנמצא לא רחוק ממשכן הכנסת ובסמיכות לגן סאקר למרגלות הצד המזרחי של בית המשפט העליון.

התופעה החלה לפני שלוש שנים לאחר שהופצה שמועה כי האדמו"ר נגלה לגביר חסיד מאנגליה בחלום ואמר לו שאם יתפלל בימים שני, חמישי ושני (שמיד אחריו) על קברו, תתגשם משאלתו ותבוא הישועה שהוא מחפש. לטענת החסיד, משעשה כדברי האדמו"ר - הוא אכן קיבל את מבוקשו ומשאלתו התגשמה. מאז הופצה השמועה, הפך הקבר למקום עלייה לרגל לרבים הבאים להתפלל במקום ולבקש בקשות ומשאלות.

ביקרתי בשבת האחרונה (27.8.11) במתחם הקבר וכן מספר פעמים בעבר. אין לי דבר נגד התופעה, אבל מתחם הקבר הפך למפגע חזותי וסביבתי בולט ומכוער: לכלוך של שקיות ניילונים, בקבוקים, ניירות בכל פינה. הלכלוך במקום הוא תופעה קבועה ואיש לא טורח לנקותו מזה זמן רב.

קבוצת יזמים מאחת החסידויות "אימצה" את המתחם שהוא שטח ציבורי ועושה בה כבשלה. למקום הובאה סככת בד גדולה כשבצידיה יריעות ניילון ובדים מכוערים, וארונות ישנים ומעופשים הובאו למקום לשם אחסון ספרי תפילה וקודש.

בנוסף הובאה למקום מכולה בגודל משאית (קונטנר) המשמשת מעין משרד/מחסן וקופת צדקה גדולה. בצידי המכולה מצויים שני חריצים גדולים, לשם מתבקשים הבאים לקבר האדמו"ר לשלשל כספי צדקה. צמוד למתחם ולמכולה קיים עץ ש"נעטף" כולו על-ידי המתפללים בשקיות ניילון. הבנתי שמדובר באמונה למזל.

חשוב לציין כי מדובר בשטח פתוח וירוק - סוג של ריאה ירוקה, שהוא בעצם המשכו של מתחם התחנה לחקר ציפורים של החברה להגנת הטבע, ובמקום מבקרים חובבי טבע ותיירים, והנה צצו להם במקום הפסטורלי, היפה והירוק הזה, מבנים ומתקנים מכוערים, המזכירים מחנה פליטים בעזה. מדובר בשטח חילוני שאין בו שכונות חרדיות.