תעודת מחצית

סער התכוון בתחילת חופשת הקיץ לקצר אותה בחמישה ימים, וחזר בו ברגע האחרון. מתברר שהוא עצמו רגיל לחופשות קצרות. שאלתי האם יצא עם משפחתו לחופש הקיץ.

"כן, יצאנו לחמישה ימים לברלין".

חמישה ימים וזהו?

"כן. אני לא יכול להרשות לעצמי לצאת לחופש ארוך יותר, אבל בניגוד לחופשות אחרות זה היה חופש שבו הצלחתי להתנתק מהעבודה. הסתובבתי ללא מאבטחים, רק עם המשפחה, בלי שיטרטרו אותי בטלפונים".

למה דווקא ברלין?

"ברלין היא בירה מרתקת שאתה לומד בה הרבה גם לגבי אותו פרק טרגי בתולדותינו. היינו ב'וילה ואנזה' ובבית הקברות היהודי שכמעט לא נשאר ממנו שריד. אני מתעניין מנערותי בנושא השואה".

חופשת קיץ שלצדה גם עומס רגשי היסטורי לא כבדה קצת לבנות? בתך הגדולה לא נסעה לפולין?

"בזמנו היא לא יצאה עם בית הספר, ואני חייב לה נסיעה לפולין. לקחתי את זה על עצמי, אבל זה לא יהיה בקרוב כי היא מתגייסת בעוד שבועיים".

לסער הצעות משלו לוועדת טרכטנברג. למשל, בחינה מחדש של תשלומי ההורים, סבסוד ילדי הגנים בהתאם לרמת ההכנסה של ההורים והעברת מעונות היום ממשרד התמ"ת למשרד החינוך.

"אני מתרשם שהאנשים חשים תחושות קשות. ראשית, בנושא הדיור. שנית, בגלל יוקר המחיה בכלל. שלישית, הם מרגישים שהם נותנים הרבה ולא מקבלים מספיק שירותים מהמדינה. אני לא מציע לאף איש ציבור להתעלם מהמצב החדש גם אם לא יהיו הפגנות ואוהלים. התודעה השתנתה. האם הם צודקים בכל דבר? לא. אובייקטיבית הממשלה הזאת מוציאה על חברה וחינוך ורווחה יותר מקודמותיה, אבל סובייקטיבית יש תחושה של הרעת התנאים. הייתה שחיקה של שנים בשירותים שהמדינה מספקת. זה מחייב שינוי ותיקון. אני לא מתחבר למילה 'מהפכה', אבל כן לתחושה עמוקה שצריך תיקון".

כל ממשלות הליכוד נפלו בגלל סיבות כלכליות-חברתיות.

"זה די נכון. במערכות הבחירות שהתנהלו במישור האזרחי-כלכלי, הפסדנו. כך היה ב-92', ב-99' וב-2006. כשהבחירות התמקדו בנושאים ביטחוניים ומדיניים - ב-96', ב-2003, ב-2009 - ניצחנו. אבל היום יש לנו יכולת לשפר את המצב. אנחנו לא בשנת בחירות".

אתה בטוח? יו"ר הכנסת העריך לא מכבר שההכרעה עשויה ליפול השנה.

"אם לאחת השותפות הקואליציוניות יש כוונות לחולל משבר קואליציוני, לי לא ידוע על כך. אני מעריך שבלי כל קשר לא יהיה פשוט להעביר בכנסת את תקציב 2013, אבל עם זה נתמודד בעוד כשנה".

העברת התקציב עשויה להערכתך לגרום להקדמת הבחירות?

"זה סביר, אבל זאת לא תהיה הקדמה דרמטית. מדובר בממשלה שתכהן כארבע שנים".

עם החרדים לא הצלחת. לא הכנסת את לימודי הליבה.

"לא מדויק. התקדמנו תוך הידברות והסכמה עם רשת 'מעיין החינוך התורני', והיא נכנסה עכשיו לתוכנית התאמת המערכת למאה ה-21".

זו הרשת של שס, לא של החרדים האשכנזים.

"נכון. לא התקדמנו באופן דומה עם רשת החינוך העצמאי האשכנזי, ובכל זאת גם שם יש רבים שקיבלו מאיתנו מערכת של שעות בתחום מקצועות הליבה, בעיקר במתמטיקה. זהו ציבור גדול עם מגמות שונות, ונכון שיש גם קשיים".

סער, שעמד על קיצוץ בתקצוב בתי הספר החרדיים שבהם לא מלמדים את לימודי הליבה, נתפש בקרב החרדים כשר עוין. משה גפני אף אמר שיעזוב את הארץ אם סער ייבחר ביום מן הימים לראשות הממשלה. כשאליעזר מוזס מיהדות התורה החליף את מאיר פרוש בתפקיד סגן שר החינוך הרוחות נרגעו במקצת.

לימור לבנת ויולי תמיר חטפו מכות פוליטיות קשות מארגוני המורים. יוסי שריד גמר את הקריירה כשרב על סמכויות עם סגנו מטעם שס, משולם נהרי.

עם מוזס אתם הולכים בכיוון של לסגור עניינים?

"אף פעם לא היה לי עניין להגיע לעימות עם החרדים. עמדתי על החוק. נכון שמבחינת הסגנון הסגן החדש הולך יותר בכיוון של לסגור בעיות באופן פרקטי ולא לנהל מלחמות אידיאולוגיות, אבל אני לא שיניתי שום דבר במדיניות שלי".

פעלת לפתיחת שנת הלימודים בבית הספר 'אורות בנות' בבית-שמש אף שהחרדים התנגדו לפתיחתו.

"נכון. שיגרתי מכתב לראש העיר וכתבתי שאנחנו עומדים מאחורי בית הספר. הגורמים בבית-שמש קיצוניים מאוד. אם הפתרון יהיה כניעה, לאן אנחנו מגיעים? לא נפתח שם מועדון לילה, נפתח בית ספר לבנות דתיות".

בעניין אחר, מדוע הורים לילדים בחינוך הממלכתי-דתי משלמים יותר מכל מגזר אחר? אולי הסיבה היא שלמגזר הדתי-לאומי אין מפלגה חזקה מספיק שתדאג לאינטרסים שלו?

"זה לא מדויק. באופן אבסולוטי הממ"ד מקבל יותר מהרשתות החרדיות".

אז למה ההורים משלמים יותר?

"בגלל תוכניות לימודים. הורים בחינוך הממ"ד מעוניינים להעניק לילדיהם חינוך שכולל גם לימודי מקצוע וגם לימודי קודש ומוכנים לשלם את המחיר. בבתי ספר יסודיים בממ"ד תוספת השעות בתוכניות הלימודים היא של כ-12 שעות שבועיות, לעומת 4 שעות במערכת הממלכתית".

אולי ההורים צריכים להפגין ולהקים אוהלים... אגב, מה דעתך על המחאה החברתית? היא ממשיכה או דועכת?

"אני לא חושב שזה נגמר ולא צריך להתייחס רק לממדים החיצוניים - יש אוהלים או אין אוהלים, כמה משתתפים בכל הפגנה. משהו עמוק השתנה כאן. אני רואה בפגישותיי עם החבר'ה הצעירים שינוי בתפישה".

זה קרוב לביתך, נכון? בנותיך תומכות במחאה?

"הבת הגדולה שהיא כבר בת 19 בהחלט מזדהה עם המחאה. הקטנה עדיין קטנה, בת 14. המאהל מרוחק כמה דקות הליכה מהבית שלי. הם היו פה מול הבית כבר 3-4 פעמים".

הזמנת אותם להיכנס?

"לא. אני בדרך כלל לא בבית בשעות שהם מפגינים. בפעם האחרונה הייתי בבית, אבל זה היה ב-12 בלילה ואני לא בטוח שאשתי הייתה מרשה לי להזמין מישהו בשעות כאלה הביתה".

הלכת למאהל ברוטשילד?

"לא. אני לא מחפש פוטו-אופ באוהלים. ניהלתי פגישות במשרד עם חבר'ה צעירים, מורים מתל אביב שעוסקים במחאה בנושא החינוך, וגם עם יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית".

אם הליכוד ירכיב ממשלה אחרי הבחירות, מה אתה רוצה להיות בכנסת הבאה?

"אפילו בלי להתייחס לקונסטלציה הפוליטית שתהיה, לא החלטתי מה אני רוצה. מה שחשוב לי כרגע הוא להשלים את הקדנציה הנוכחית שלי כשר החינוך".

לא דיברנו על התמודדות אפשרית בליכוד, אבל עמדתו של סער ידועה. הוא מקפיד להבהיר כי לא יתמודד בסיבוב הקרוב מול בנימין נתניהו. עם כינונה של הממשלה בחר לנקוט קו לויאלי מובהק כלפי ראש הממשלה: הוא מתייצב במישור המדיני מאחורי נתניהו, ופוליטית משדר שלראש הממשלה אין צורך לשמור על הגב.

אם הליכוד יפסיד בבחירות ישתנו כללי המשחק במפלגה מקיר לקיר. אם ינצח, איש לא יערער על הנהגתו של נתניהו. במקרה כזה, בכפוף ליחסי הכוחות בתוך הקואליציה - כאשר השאלה המרכזית הוא כוחו העתידי של ליברמן - סער יוכל לתבוע את תיק החוץ או האוצר, או את תיק המשפטים אם הוא עדיין מגלה בו עניין.

חלפו שנתיים, וסער הוכיח יכולת ללכת על ביצים כשבידיו מגש עמוס מטלות. לעבור בשלום את שדה המוקשים של ארגוני המורים ואף להשיג מהאוצר הגדלה של תקציב משרדו. אנחנו נפגשים בלשכתו בתל אביב יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים, ללא שביתה באופק.

איך אתה מצליח להתחיל שנה שלישית כשר החינוך ללא איומים בשביתה?

"הצלחתי ליצור מערכת יחסי עבודה טובים עם שני ארגוני המורים, עם השלטון המקומי שהוא השותף שלנו להפעלת המערכת, ועם גורמים אחרים כמו למשל משרד האוצר".

בשנה שעברה העניין הוכרע בדקה התשעים. יו"ר ארגון המורים הנצחי רן ארז ביקש להשבית את התיכונים. ב-31 באוגוסט קבע בית הדין לעבודה כי על הצדדים להידבר, אך שנת הלימודים תיפתח במועדה. במהלך המו"מ יזם סער את הרפורמה הקרויה 'עוז לתמורה', שתמציתה כידוע היא הגדלת שבוע העבודה של המורים מ-24 שעות ל-40, והעלאת המשכורת ב-51 אחוזים. השנה יחל יישום הרפורמה ב-50 בתי ספר תיכוניים. בבתי ספר אחרים תחל הרפורמה בפעימות של 5-6 שעות מדי שנה.

הרפורמה מיושמת השנה רק בבתי ספר שבהם לפחות 75 אחוזים מהמורים הביעו נכונות לשינוי. בשנה הבאה ישולבו כולם. המשמעות המעשית - מורה שהרוויחה עד עתה 6,000 שקלים בחודש תרוויח במסלול החדש 9,000. זו שהשתכרה 10,000 תשתכר 15,000. המטרה היא הוראה פחות פרונטלית ויותר פרטנית, בהתמקדות בצורכיהם של התלמידים. הכיוון של סער הוא לקדם מצטיינים, פלח שלאורך שנים לא זכה להשקעה משום שלא היווה בעיה. המערכת למחוננים הורחבה. בשנה שעברה, בין היתר, נפתח בית ספר למחוננים בגוש עציון. סער מקפיד לציין שהוא "דואג גם לחלשים". השקעה בחלשים היא בגדר של פוליטיקלי קורקט, אבל ברור שבלי לטפח מצטיינים תדמה מערכת החינוך לכלב שרודף אחר הזנב שלו במקום לזנק קדימה.

כשלימור לבנת ניסתה להכניס תכנים ערכיים לתוכניות הלימודים זה לא עבר חלק. אתה נתקל בפחות קשיים?

"כל המהלכים שהובלתי בצד הערכי זכו לתמיכה רחבה מאוד".

באמת? גם הסיורים למערת המכפלה?

"התלוויתי בקיץ לטיול של תלמידי תיכון מבית-שמש. 95 אחוזים מההורים חתמו על הסכמתם שהתלמידים יצאו לסיור. אני לא אוהב לתת לעצמי צל"שים, אבל נכון גם לומר שיש דברים שהשתנו בחברה הישראלית. היום הורים רבים מרגישים שהם לא יכולים להעביר לילדיהם מסרים בסיסיים בציונות וביהדות מבחינת ידע, ויש להם ציפיות ממערכת החינוך".

הם לא יכולים כי לדור ההורים הנוכחי שלמד בבתי ספר חילוניים חסר ידע בציונות וביהדות?

"אנחנו קוראים לבתי ספר אלה החינוך הממלכתי", הוא מתקן. "התשובה היא כן, אבל לא רק זה. חל שינוי באווירה במדינה. התנועה הציונית קמה תוך התנגדות של הממסד הרבני ולכן היו גורמים בתוך התנועה הציונית שהתנגדו לכניסת הנושא הדתי למערכת החינוך. היום גם הגישה של המפלגות החרדיות אחרת. אין יותר רטוריקה של התנגדות ל'דחיקת הקץ'. לכן גם האנטי לנושא היהודי ירד. פעם זה נתפש ככפייה דתית, היום יש כמיהה בציבור שהנוער ידע יותר ויטפח את זהותו היהודית".

והציונית?

"גם וגם. לכן הרחבנו את לימודי המורשת ותרבות ישראל לכיתות ה'-ח', שעתיים בכל שבוע. אני מדבר על בתי ספר ממלכתיים. לממ"ד יש מספיק שעות של מורשת ותרבות ישראל גם כך".

ובתי הספר הממלכתיים רוצים בכך?

"אני חושב שכן. יש כמובן גורמים שתוקפים, אבל רן ארז סיפר לי שארגונו ערך משאל באתר האינטרנט בקרב המורים. אין להם נטייה ימינה, אבל 72 אחוזים תמכו בסיורים במערת המכפלה".

על נושא הביקורים במערת המכפלה חטף סער לא מעט ביקורת משמאל, אך לא רק עליו. יוזמתו שלפיה תלמידי כיתות י"א-י"ב יאמצו אנדרטאות וקברים של חללי צה"ל הוצגה כ"פולחן המוות". גם הנחייתו לשיר את ההמנון הלאומי בגני ילדים עוררה התנגדות.

"קיבלתי מכתב מאחת העמותות שטוענת כי הנפת הדגל ושירת ההמנון באות לשרת צד פוליטי מסוים", אומר סער, "אך זה משקף קבוצה מצומצמת מאוד. גם הציבור שנמצא משמאל למרכז מזדהה ברובו המכריע עם הסמלים הלאומיים. משהו השתנה במדינה. תקפו את שלי יחימוביץ' על שהגנה על סיורי התלמידים במערת המכפלה, אבל היא חשה את הציבור".

אתה מצפה לזעזועים בספטמבר? יו"ר ועדת החוץ והביטחון סבור שהממשלה לא התכוננה כראוי למהלכים של הרשות הפלשתינית.

"מדובר לא רק באירועי ספטמבר. לפי דעתי כל האזור נכנס לתקופה ארוכה של חוסר יציבות וחוסר ודאות. בסוריה אין יציבות, והתסיסה עדיין קיימת. במצרים צפויה תקופה ארוכה של חוסר ודאות. אזור סיני הופך לשטח הפקר, תהליך שהתחיל כבר בסוף ימי מובארק. הכוחות האמריקניים יוצאים בקרוב מעירק. ניכרים סימני תסיסה גם בירדן. וזה רק המעגל הקרוב...".

מה עם הרשות הפלשתינית?

"יש דבר שהשתנה בכל האזור. נכנס שחקן חדש שקוראים לו 'ההמון', והוא החשוב במדינות הערביות. ייתכן שגם ברש"פ השינויים המדיניים שהיא יוזמת יגרמו לתסיסה ולבעיות כלכליות. כבר עכשיו אנחנו יודעים שהקונגרס האמריקני הודיע שישלול מהרש"פ סיוע כלכלי כתוצאה ממהלך חד-צדדי".

לדעתך הפלשתינים ילכו עד הסוף?

"ברגע זה אני מעריך שהם מתכוונים ללכת עד הסוף. לא להתקבל כחברה באו"ם כי ארה"ב תטיל וטו, אבל כן להעלות את העניין בעצרת הכללית, כי יש להם רוב עם הגוש של המדינות הבלתי מזדהות".

מופז אומר שהממשלה לא פעלה כמו שצריך.

"זה תמיד יכול להיות, אבל ביקורת על יהודים בגלל מה שהפלשתינים עושים... מה היה עלינו לעשות כדי לשכנע אותם להיכנס למו"מ?

"האסטרטגיה של הרש"פ השתנתה באופן מהותי", אומר סער. "פעם היא התבססה על טרור ככלי להשגת יעדים מדיניים. כשהבינה אחרי האינתיפאדה השנייה שהטרור מזיק לתדמיתה, שילבה עמו מו"מ מדיני. כעת היא עברה לאסטרטגיה חדשה - זנחה הן את הטרור והן את המו"מ והיא מתמקדת בבנאום הסכסוך. הטרור גורם נזקים תדמיתיים. ליד שולחן המו"מ עליהם להגיע לפשרות שעליהן יצטרכו לשלם מחיר בזירה הפוליטית הפנימית, וזה בעייתי נוכח התחזקות חמאס מול פת"ח. באמצעות בנאום הסכסוך הם מקווים להגיע להישגים בלי לשלם שום מחיר. הם יוצאים מתוך הנחה שבפורומים הבינלאומיים תמיד יהיה להם רוב".

באמת יהיה להם רוב.

"נכון. לכן גם כשהיו דיבורים על הקפאה נוספת של שלושה חודשים, מי שטרפד את העניין היו הפלשתינים שלא היה להם רצון להיכנס למו"מ. עלינו לפעול כדי שיהיו כמה שיותר מדינות שיתנגדו להכרזה החד-צדדית שלהם".

מדינות איכותיות?

"יש משקל למדינות אירופה, אבל יש חשיבות לכל מדינה".

שר החוץ פועל בכיוון זה כמצופה ממנו?

"ההצבעה עוד חודש. אני מניח ומקווה ששר החוץ עושה במסגרת תפקידו את כל המאמצים הראויים".

השר סער ממעט לדבר על ליברמן ומעדיף להתייחס ליריבים מקדימה. "אפשר לשים לב שבחודשים האחרונים מופז תוקף את הממשלה בצורה בוטה יותר. יכול להיות שזה קשור לשיקוליו הפוליטיים בתוך קדימה, אבל אני מתפלא עליו ועל ציפי לבני שמהם אני לא שומע קורטוב של ביקורת על הצד הפלשתיני. כשלבני הייתה שרת החוץ היא אמרה לשרי חוץ של מדינות זרות: אני לא מצפה שתהיו איתנו, אבל לפחות תהיו מאוזנים. פנייה כזו אפשר להפנות גם אליה - לפחות תהיי מאוזנת".

בחצי השנה הקרובה תתקבל החלטה לגבי כמה יישובים ביו"ש המוגדרים 'מאחזים'. כבעל-רקע משפטי, תהיה שותף בניסוח עמדת המדינה ותשובותיה לבג"ץ?

"יש להבחין בין מקומות שונים. לא כל מאחז אפשר לאשר, אבל במקרים רבים ההגדרה שלהם כמאחזים אינה תואמת את המציאות והיא תוצאה של בעיה ביורוקרטית. הייתי מעורב בכמה סוגיות, בעיקר מול ראש הממשלה ומזכיר הממשלה, כולל הכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל, בגבעת היובל בעלי וביישוב ברוכין".