השופטת: יעל פרדלסקי, בית משפט השלום, תל אביב.

המועד: יום ראשון, 28.08.2011, שעה 09:15.

הנושא: מעצרים עד תום ההליכים.


נכנסתי לאולמה של יעל פרדלסקי כאשר החשוד שבפניה ניצל את זכות המילה האחרונה בדיון על שינוי תנאי שחרורו בערבות. כאשר החל לדבר על הראיות בתיק ולתקוף החלטה קודמת בעניינו, קטעה אותו פרדלסקי בכעס ניכר: "אני לא מעיינת מחדש בהחלטתו של השופט", הבהירה. לעומת זאת, כאשר דיבר על "תיק מטומטם לגמרי, דפוק לגמרי" איפשרה לו פרדלסקי זאת: "הוא מדבר מנהמת ליבו", אמרה לסניגורית שביקשה ממנו להימנע מאמירות כאלו. אבל אחרי כמה שניות הפסיקה אותו, ציינה ש"יש לי עוד תיקים" והכתיבה החלטה שדחתה את בקשתו. החשוד נטל את תיקו ויצא מהאולם בהפגנתיות באמצע ההחלטה; פרדלסקי, בנון-שלנטיות, ציינה עובדה זו בפרוטוקול והמשיכה הלאה.

פרדלסקי דווקא רגועה ומחייכת בין התיקים; החשוד הזה פשוט הוציא אותה מהכלים. בתיק הבא היא מגלה, שאינה קונה כל טיעון של המדינה. מדובר בחשד להחזקת 800 גרם קנביס לצורך סחר, ונציגת המדינה אומרת שהחשוד אומנם רק בן 24, אבל הוא רק שנתיים בארץ "ואנחנו לא יודעים מה היה איתו קודם". פרדלסקי עושה תנועה של חוסר נחת מהטיעון הזה, ואחרי כמה דקות אומרת זאת בפירוש: "לא נולדתי היום. אני לא יודעת אם יש לו עבר, המדינה לא הוכיחה שיש לו עבר ומבחינתי יש לו חזקת חפות".

כאשר נציגת המדינה מתייחסת לתסקיר שירות המבחן, פרדלסקי מתערבת ומתקנת אותה לגבי ההמלצה שבתסקיר - הוכחה לכך שקראה אותו וקלטה אותו בו במקום. פרדלסקי מוכנה ללכת לקראת החשוד, אבל עד גבול ההיגיון. אחרי דין ודברים לגבי הקלות אפשריות במעצר הבית בו הוא נתון, מחליטה פרדסלקי לדחות את הדיון ליום המחרת, כך שההגנה תוכל להביא רשימה של אתרי בנייה אליהם הוא מבקש לצאת במסגרת עבודתו.

כעת מחכים לעצורים שצריך להביא שירות בתי הסוהר. התופעה הרגילה חוזרת על עצמה: לפעמים העצורים לא מגיעים, לפעמים עורכי הדין לא מגיעים, ואז יש עצורים בלי סניגורים ולהפך. "מן הסתם זה היה קבוע ל-08:30", מעירה פרדלסקי בנוגע לאחד התיקים, "למה אני צריכה לחכות ב-09:30?" כאשר תיאלץ להמתין שוב לאחר כמה דקות, תמצא פרדלסקי דרך טובה לנצל את הזמן: היא תנסה למצוא מישהו שיטפל במזגן באולם, שמקרר די בקושי.

ההתחשבות של פרדלסקי באה לידי ביטוי בתיק הבא. החשוד אמור היה להשתחרר בערבות והסניגורית טוענת שסבתו הפקידה את הערבות, אך אין לכך זכר במחשב. פרדלסקי מחליטה - לפנים משורת הדין, היא מדגישה - לקבוע עוד תזכורת ליום המחרת, ואומרת שאפשר לבוא אליה אפילו בו ביום ("אני כל היום פה, את רואה"). כאשר נציגת המדינה אומרת שאין סיבה להעמיס עליה עוד דיון, משיבה פרדלסקי בחיוך: "ומה איתי?"

הלאה. שוהה שלא כחוק מואשם בפריצה ובגניבת רכב. הערבות שנקבעה לו היא 3,000 שקל והוא הצליח להשיג רק מחצית מהכסף (אגב: פרדלסקי מתמצאת בתיק יותר מהסניגור, הטוען בטעות שהערבות שנדרשה היא 5,000 שקל). מאחר שבאותו שבוע חל עיד אל-פיטר, הוא מבקש ארכה עד 6 בספטמבר להשלמת הסכום. המדינה מתנגדת, פרדלסקי קוטעת את הפרקליטה ומכתיבה במהירות החלטה הדוחה את הבקשה. בא-כוח החשוד מדבר אליה בתוקפנות, אך היא אינה מגיבה כלל - או מסתפקת בחיוך.

בכלל, עורכי דין מרשים לעצמם קצת יותר מדי באולם של פרדלסקי. סניגורית אחת לא הגיעה בזמן ולא טרחה להודיע על איחורה; סניגור אחר היה צריך להתקשר אליה, ואז אמרה שהיא בחניון וכבר מגיעה. רבע שעה מאוחר יותר, כאשר עזבתי את האולם, היא טרם הופיעה. סניגור אחר לא הגיע כלל, לדיון בבקשה שהוא עצמו הגיש, וטען שלא קיבל את הזימון. מחוסר ברירה, פרדלסקי דוחה את הדיון, ויכולה להביע את תסכולה רק בכך שהיא מציינת בהחלטה שלא ברור לה מדוע האדון לא טרח לבדוק מתי הדיון. הרבה עורכי דין מדברים יחד ובמידה רבה הם קובעים את סדר הדיון.

השורה התחתונה: שופטת יעילה שמנסה לקדם במהירות את הדיונים, אם כי לעיתים על חשבון האפשרות של הצדדים לטעון את טענותיהם. במקביל, צריכה להפגין יותר תקיפות כלפי עורכי הדין ולא לאפשר להם להתנהג בצורה בלתי הולמת.

מזג שיפוטי: 8

יעילות: 9