הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   מדיני/פוליטי  ממשל  עיתונאי-אורח 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
השמרנים איבדו את המותג
01/10/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
עובדה לא חשובה
01/10/2017   |   אביתר בן-צדף
 
 
 
נאמנים פצעי אוהב ב"פוקסטרוט"
01/10/2017   |   איתן קלינסקי
 
 
 
מולה אגין - 50 שנה למותו
01/10/2017   |   חנינא פורת
 
 
 
אהבות לא שלמות
01/10/2017   |   אורנה ליברמן
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בתי מגרון. נדרשת אמירה ציונית ערכית בנוגע למהות ההתיישבות [AP]
"מטרת ההריסה הייתה להשפיל אותנו"
הרס שלושת הבתים הפתיע מאוד את תושבי מגרון, שהיו בעיצומו של מו"מ להסדרת מעמדו של היישוב ועמדו בקשר עם השרים בני בגין ומשה יעלון. לאחר ההרס, התושבים מתכוננים לבניית הבתים מחדש: "זו אינה אדמה פרטית של ערבים, אלו שטויות. אנחנו שומרי חוק, אבל לא נסכים ש'שלום עכשיו' יכתיבו את סדר היום הציבורי"
במגרון לא ציפו לישועה מהמערכת המשפטית, אבל עדיין הופתעו שם מהפכפכות ההחלטה בעניין הרס הבתים

אורי גוטמן, אב ל-5 שביתו נהרס:
"מח"ט בנימין היה אצלי בבית לפני חודשיים ואמר בצורה מפורשת שברגע שיהיה פינוי, הוא ייתן זמן מספיק להוציא את הילדים ואת החפצים. אבל לא נתנו שום זמן. הם התפרצו לתוך הבית, נתנו מכות לנשים ולגברים, כשילדים בפיג'מות עומדים בחוץ ובוכים"

>
>
>
עוד משהו נשבר ביחסים שבין ההתיישבות למערכות המקיפות אותה. הרס שלושת בתי הקבע במגרון באישון ליל, בעזרת כוחות משטרה עצומים וללא כל הודעה מראש, הותיר את התושבים במקום המומים וכועסים - על המערכת הפוליטית, על המערכת המשפטית, וגם על כוחות הביטחון.

מבחינה פוליטית, אומרים בהנהגת היישוב מגרון, בשבועות האחרונים התנהל משא-ומתן עם ועדת השרים לענייני התיישבות בנוגע לעתיד היישוב. לדבריהם, בשעות הלילה שבהן התבצע ההרס הם ניסו להשיג בדחיפות את חברי הכנסת ואת השרים שעִמם הם עומדים בקשר כדי שיסייעו להם, אבל איש לא נענה לקריאתם הטלפונית מלבד השר אלי ישי.

בימים שאחרי, השר היחיד שעמו נוצר קשר עקיף הוא השר משה (בוגי) יעלון, והוא אמר לתושבים שלא יידעו אותו לגבי המועד המדויק של הפינוי. לדברי איתי חמו, דובר מגרון, יעלון אמר כי "זו הייתה הפתעה של ברק".

דבריו של חמו מבטאים תחושת תסכול, ולא רק כלפי השרים. "אף איש ציבור לא הגיע לבקר וגם לא טלפן. זה כואב לי כאזרח. גם אם לא יכולת לעצור את ההרס, לפחות תתייחס. השר הרשקוביץ, כצל'ה, אורלב, איפה אתם?"

אבי רואה, ראש המועצה האזורית מטה בנימין, אומר שאינו יודע אם חברי ועדת השרים להתיישבות ידעו או לא ידעו על מבצע ההרס המתוכנן. "סביר שהם ידעו, ואם לא - זה חמור מאוד. מדובר באירוע מכונן שלא היה כמוהו מאז הרס הבתים בעמונה. ציפיתי, וגם כתבתי לראש הממשלה, שאחרי פסיקת בג"ץ על כל מגרון לא נכון עכשיו להתעסק עם שלושת הבתים. לא קיבלתי שום התייחסות ממשרד ראש הממשלה. אף אחד לא דיבר איתי, על-אף ששלחתי לכל השרים הודעות טקסט מתוך האירוע. גם אם הם לא קראו אותן בלילה - הם קראו אותן ביום שלמחרת ולא התייחסו. רק חבר הכנסת יריב לוין התקשר".

במגרון לא ציפו לישועה מהמערכת המשפטית, אבל עדיין הופתעו שם מהפכפכות ההחלטה בעניין הרס הבתים. כפי שפורסם, תנועת 'רגבים' וועד מתיישבי בנימין מיהרו לעתור לבג"ץ ולבקש צו ביניים נגד ההריסה בזמן שכוחות המשטרה הגדולים כבר היו בתוך היישוב. צו אכן הוצא בידי השופט ניל הנדל, אך לאחר כשעה הוא בוטל. "הבנתי שמנהלת מחלקת הבג"צים בכבודה ובעצמה פנתה לערעור על הצו, וכדי שהשופט לא יתבלבל היא טרחה לערב בעניין את הגברת ביניש, שהרכבים בראשותה קיבלו את החלטת בג"ץ לפנות את כל מגרון וגם את ההחלטה להרוס את שלושת הבתים", אומר רואה. במגרון יודעים לספר כי אחד הנציגים שנשלחו בבהילות לבית המשפט להגיש את הבקשה לצו שמע מפי אחד מפקידי בית המשפט את המשפט: "הלך עליכם, ביניש התעוררה".

"מהכיוון המשפטי כבר אין לנו הרבה ציפיות", ממשיך רואה. "הכיוון המשמעותי הוא המדיני, וראש הממשלה עדיין יכול להחליט דברים אחרים לגבי מגרון. זה הכיוון שנצטרך לפעול בו. לצערי אנחנו כרגע לא שם, אבל אני חושב שזה עדיין אפשרי".

רואה מוסיף שלהריסה של שלושת הבתים יש השפעה משמעותית מאוד על עתיד היישוב כולו. "אני מניח שמישהו רצה להעביר לנו מסר שיש החלטה של בג"ץ ושהיא מבוצעת. אבל לצערנו אנחנו מנוסים, אנחנו חזקים ואיתנים ואנחנו ממשיכים בשלנו - לנסות בכל זאת ליצור מצב שבו היישוב יישאר במקומו".

העתירה הוסרה, ההחלטה נשארה

על היישוב מגרון כולו מרחפת בימים אלו החלטת בג"ץ הקובעת כי יש לפנותו עד חודש מארס 2012. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהוגשה בידי ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2006, בטענה שהיישוב הוקם על אדמות פלשתיניות פרטיות.

הפרקליטים שהופיעו בשם המדינה במהלך הדיונים בעתירה לא הביעו שום ערעור על הטענה שהאדמה פרטית, ורק ביקשו דחיות בנימוקים טכניים. בזמנו, בית המשפט הורה לפנות את היישוב עד אוגוסט 2008, אך אז גובש מתווה של פתרון שבמסגרתו יועתק היישוב למיקום חלופי, סמוך ליישוב אדם. במועצת יש"ע הובעה הסכמה כללית לעניין, אך גם דרישה שההעתקה לא תצא לפועל עד שהאתר החלופי יהיה מוכן לחלוטין, כולל בתי הקבע וכל האישורים הנדרשים. תושבי מגרון עצמם התנגדו לכל אורך הדרך להסכם, והודיעו שבכוונתם להישאר בבתיהם.

באוקטובר 2008 הגישו הפלשתינים, בשיתוף ארגון 'יש דין', תביעת פיצויים בבית משפט השלום נגד המדינה על הנזקים שנגרמים להם, לטענתם, מכך שהיישוב מגרון טרם נעקר. כאן, באופן מפתיע, השיבה המדינה לעותרים שזכויותיהם על הקרקע כלל לא הוכחו. מתברר שכאשר מדובר בעקירת המתיישבים המדינה לא מתנגדת, אבל אם מדובר בתביעה כספית היא מגלה פתאום שאפשר לערער על עצם תביעת הבעלות הפלשתינית.

מעבר לעתירה נגד היישוב כולו, העילה להרס שלושת הבתים היא עתירה שהוגשה לפני כמה חודשים בידי שני פלשתינים שיוצגו על-ידי עו"ד מיכאל ספרד. בעתירה דרשו הפלשתינים להרוס שלושה מתוך שמונת בתי הקבע ביישוב, בטענה שהם ניצבים על חלקות אדמה ששייכות להם. המדינה נענתה, והתחייבה להרוס. כעבור כמה ימים הוסרה העתירה, שכן גם בצד העותר גילו שמדובר בטעות - כפי שטענו אנשי מגרון לכל אורך הדרך - והבתים האמורים כלל אינם נמצאים בחלקות השייכות כביכול לפלשתינים העותרים, אך החלטת ההרס נותרה בעינה.

שוקי סט ממגרון מסביר: "לא ציפינו להריסה כזו. חשבנו שהעניין יתאחד עם הבג"ץ הכללי על היישוב. גם פוליטיקאים ואנשי ציבור שדיברנו איתם סברו שזה הכיוון שאליו הולכים הדברים. חשוב שאנשים יבינו שלא מדובר כאן בעוד הרס ב'רמת-מגרון' של כמה מבני קרשים. מדובר על אנשים שומרי חוק שבנו מכספם הפרטי בתי-אבן מטופחים. אנשים כאן רוצים לקיים את החוק, אבל לא מוכנים ש'שלום עכשיו' יכתיבו לנו את סדר היום הציבורי".

תושבי מגרון תלו תקוות בצוות המיוחד שמינה ראש הממשלה במטרה להשיב לבית המשפט בשם המדינה בנוגע למאחזים, צוות המונה את השרים משה (בוגי) יעלון ובני בגין ואת מזכיר הממשלה צבי האוזר. אולם, כפי שהוכיחה המציאות, למשפחות טייטלבוים, גפן וגוטמן, שהתגוררו בשלושת הבתים, זה כבר לא עזר.


אבי רואה, ראש מועצת בנימין, לא הגיע למפגש בין ראשי רשויות ביו"ש לאלוף פיקוד המרכז לקראת 'זרעי קיץ' בספטמבר: "אין לי יכולת לבוא לשמוע את מי שפיקד על האירוע. אני חושב שיש דרכים לעשות דברים, ומי שבוחר לעשות זאת באישון לילה ולא רגיש לסבל הילדים, יש לי בעיה קשה לעבור לסדר היום ולשמוע מה יש לו לומר"

פינוי ברוטלי

ביום ראשון שעבר לפני שעת חצות, כאשר תושבים בבנימין החלו לשים לב לכוחות צבא ומשטרה גדולים שזורמים לאזור, שאל אבי רואה את קצין ההגמ"ר (הגנה מרחבית) של חטיבת בנימין ואת קצין ההגמ"ר האוגדתי מה מתרחש. "אמרו לי שיש תרגיל מטכ"לי בקלנדיה במסגרת ההיערכות ל'זרעי קיץ' בספטמבר. ניסיתי לדבר עם מח"ט בנימין, אל"מ סער צור, ולא הצלחתי ליצור איתו קשר. לא ברור לי אם הם ידעו שאכן מדובר במשהו אחר, כי לצערי כבר התנסינו במקרים שבהם הפיקוד העליון מערים גם על הפקודים שלו. אני מכיר את זה מאירוע הריסת יד-יאיר ליד דולב, לפני כשלוש שנים. אז קיימנו שיחות עם המח"ט, בזמן שאלוף הפיקוד גדי שמני ומפקד האוגדה נועם תיבון הלכו מאחורי הגב והרסו את יד-יאיר. אין להם בעיה לא ליידע את קציני ההגמ"ר. אני לא יכול לומר שהם ידעו ושיקרו לי", אומר רואה.

ראש המועצה מוסיף שמדובר בוויכוח קבוע. "אני בתור ראש מועצה אזורית מצפה שיידעו אותי על דברים שיש להם השפעה על המערכת האזורית, כדי שאוכל לתת מענה. הם טוענים שיידוע כזה יכול לגרום לכך שאני אוציא את זה החוצה ויגיעו גורמים שימנעו את הפעולה. אני אומר שאני לא משחק את המשחק הזה, אלא עושה מה שצריך. אנחנו לא ידענו כלום ולא נערכנו. לא היה שם אפילו עובד סוציאלי שיסייע לילדים שנזרקו מביתם באמצע הלילה. יותר מזה, כשעובדי הרווחה שלנו כבר ידעו ויצאו לשם, הם עוכבו זמן רב בדרך בידי המשטרה".

אורי גוטמן, אב לחמישה שביתו נהרס, מוסיף: "מח"ט בנימין היה אצלי בבית רק לפני חודש או חודשיים ואמר בצורה מפורשת שברגע שיהיה פינוי, הוא ייתן זמן מספיק להוציא את הילדים ואת החפצים. אבל לא נתנו שום זמן. הם התפרצו לתוך הבית, ונאלצנו להוציא מכאן את הילדים מהר מהר. הם התנהגו בצורה ברוטלית. נתנו מכות לנשים ולגברים, כשילדים בפיג'מות עומדים בחוץ ובוכים".

מפגש התקיים בין ראשי רשויות ביו"ש לאלוף פיקוד מרכז לקראת 'זרעי קיץ' בספטמבר. אבי רואה לא הגיע למפגש. "אין לי יכולת לבוא לשמוע את מי שפיקד על האירוע. אני חושב שיש דרכים לעשות דברים, ומי שבוחר לעשות זאת באישון לילה ולא רגיש לסבל הילדים, יש לי בעיה קשה לעבור לסדר היום ולשמוע מה יש לו לומר, גם בנושא 'זרעי קיץ'. זו לא פגיעה אישית בי או תגובה אישית שלי, אלא צעד של ראש מערכת".

רואה התייחס בחריפות גם לתכתובת הפנימית של ראש המנהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, עם בכירי הארגון שלו, שנחשפה בגלי צה"ל. על-פי הפרסום, אלמוז הנחה לעצור הריסת בתים פלשתינים בלתי חוקיים בשטחי יו"ש, עד שתתאפשר אכיפה נרחבת יותר בהתיישבות היהודית.

"זה חמור מאוד", אומר ראש המועצה. "בכל נושא ההתייחסות למרקם החיים של ההתיישבות היהודית, יש לי תחושה קשה וגם מבוססת שבמנהל דואגים יותר למרקם החיים של הערבים והרבה פחות למרקם החיים של ההתיישבות. כמובן שהפקידים הקטנים שם יגידו שזה לא נכון, ושהם משקיעים המון זמן בנתינת מענה להתיישבות, אבל מבחינת המדיניות של המנהל אני לא רואה שהם יוזמים משהו כדי לשפר את חיינו ביו"ש".

רישום קרקעות שרירותי

למרות המכה הקשה, במגרון עדיין לא מתייאשים מהמאבק המשולב, ההסברתי-פוליטי, שהם נוקטים. שם שבים ומבהירים כי טענת הקרקעות הפרטיות הפלשתיניות היא פשוט שקר, וכי נדרשת כאן אמירה ציונית ערכית בנוגע למהות ההתיישבות. "אזור מגרון הוא 'אזור מוסדר'. כלומר, הקרקעות שבאזור עברו הליך הסדר על-ידי 'פקיד ההסדר' הירדני לפני שנת 1967. במסגרת ההליך נרשמו הקרקעות על שם ערבים תושבי האזור באופן שרירותי. באופן מעשי, הקרקע שבאזור מגרון היא קרקע טרשית שלא עובדה מעולם", מוסבר בנייר העמדה שהוציאה המועצה האזורית.

כלומר, מלך ירדן חילק לנתיניו שטחים בזמן שהאזור היה תחת כיבושו. מתצלומי אוויר של האזור מוכח שמקבלי החלקות מעולם לא עשו שימוש בשטח – לא בנו בו ולא עיבדו אותו.

מבחינה מוסרית, אומרים שם, לא מדובר באדמה שמשפחות התובעים הפלשתינים ישבו עליה מדורי דורות. מדובר בבעלות על הנייר, בת שנים ספורות בלבד, שמעולם לא מומשה בפועל. כנגדה, עומדים אנשים שיושבים על הקרקע, עם תשתיות שנבנו עבורם בידי משרד השיכון של מדינת ישראל; אנשים שבנו עליה בתים, נטעו בה עצים ומגדלים במקום את ילדיהם. מי קבע שהפתרון היחיד הוא לסלקם משם? האם אין אפשרות לפיצוי כספי למשל?

במועצה האזורית מסבירים עוד שגם על-פי ההנחה שהקרקעות אכן שייכות לאותם פלשתינים שקיבלו אותן במתנה מהמלך חוסיין, הקרקעות במגרון נחלקות לשלושה סוגים: "בסוג הראשון כלולות חלקות שכפי הנראה הן אדמות נפקדים, ובסמכות הממונה לאפשר התיישבות עליהן (לכל הפחות במבנים יבילים – קרוונים). סוג נוסף הוא חלקות שישנם עותרים הטוענים לבעלות עליהן מכוח צווי ירושה וכדומה. בעניין זה, על הפלשתינים להוכיח את בעלותם בהליך אזרחי לפני כל נקיטת צעד על-ידי המדינה. בסוג השלישי נכללות חלקות שלתושבי מגרון יש לגביהן טענות רכישה".

ביישוב מוסיפים כי השיטה של ארגוני השמאל היא לתור אחר "בעלי הקרקע" הפלשתינים, שפעמים רבות כלל לא ידעו שהם כאלה. אז, במקום לפנות לבית משפט השלום, כמקובל בסכסוכי קרקעות, ולהידרש להביא ראיות ומסמכים המוכיחים בעלות, עותרים הארגונים ישירות לבג"ץ.

בינתיים, שלוש המשפחות שבתיהן נהרסו דרות באופן זמני בקרוונים שאליהם היו מיועדות להיכנס משפחות אחרות. ביישוב עמלו על איסוף תרומות עבור בניית הבתים מחדש. הנזק שנגרם בהריסה מוערך במיליון וחצי שקלים.

שלמה גוטמן בן ה-10 לא התייאש, בצהרי היום שאחרי, מלחפש אחר חפצים אישיים בין שברי הבית שלו. "מצאתי שמפו, פקק של אמבטיה וסרגל", הוא מדווח, ומתאר כי התעורר בלילה מהמהומה והועבר לבית השכנים. "בבוקר שאלתי את אימא אם הרסו לנו את הבית, והיא אמרה שכן. מבפנים הצטערתי מאוד ובכיתי, אבל מבחוץ לא. אמא אמרה שנבנה בית אחר, יותר טוב", הוא מספר.

גוטמן האב מוסיף: "הבית שלי היה בנוי על אדמה שנקנתה בכסף. זו אינה אדמה פרטית של ערבים, מדובר בשטויות. המטרה שלהם, של הממשלה, של המערכת המשפטית, הייתה להשפיל אותנו. אנחנו אנשים שומרי חוק, אני משרת במילואים, ראיתי חברים שלי נהרגים לידי במלחמת לבנון השנייה. אבל מערכת המשפט בכלל לא התייחסה לטענות שלנו".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  12/09/2011   |   עודכן:  12/09/2011
הודיה כריש-חזוני

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"מטרת ההריסה הייתה להשפיל אותנו"
הודעות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מחולל הפוגרום !!
12/09/11 20:26
 
ירון זכאי 1
12/09/11 21:36
 
נתניהו ההורס
13/09/11 12:50
2
אריק1
12/09/11 23:01
3
אלטע קאקער
13/09/11 05:14
4
חשדנית
13/09/11 09:18
5
חשדנית
13/09/11 09:30
6
חשדנית
13/09/11 13:05
7
חשדנית
13/09/11 13:12
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
בשנים האחרונות מסתמנת תופעה מעניינת - הניתוחים האסתטיים הם לא עוד מנת חלקן של צעירות השואפות לשדרג את הקיים או של נשים מבוגרות שמבקשות לשוב לגזרה מפעם. גם אימהות צעירות בגילאי 40-30, ממהרות לשפר את המראה שלהן מייד לאחר שסיימו את פרק הלידות ובניית המשפחה בחייהן, וחוזרות להיות נשים חטובות ומטופחות כשהילדים עוד קטנים.
12/09/2011  |  ד"ר דנה אגוזי  |  כתבות
דנה (שם בדוי), היא ילדה בת ארבע וחצי שהוריה רשמו אותה לגן טרום חובה ככל הילדים. דנה סבלה מקשיי הסתגלות בגן ולא הייתה מסוגלת להיפרד מהוריה בכל בוקר, על-אף מאמציהם הרבים לעזור. במהלך ימים ארוכים הם נשארו עימה בגן זמן מה לפני שהלכו וניסו עוד כמה שיטות יצירתיות שלא צלחו. הקושי היה מלווה בבכי רב ובהתנגדויות נחרצות מצדה של דנה להיכנס בשער הגן וחוסר יכולת לתקשר עם ילדים אחרים עקב המצוקה שחוותה, וכל זאת על בסיס יום יומי.
12/09/2011  |  ד"ר סוזי קגן  |  כתבות
"מים מים מים מים בששון..." הוא אומנם לא השיר הכי רלוונטי למדינתנו הקטנטונת, אבל האהבה הגדולה למים ועונת הקיץ הבוערת, הוא הזמן הנעים ביותר לבילויים הכוללים מים, כמה תרגילים שינעימו את זמן הילדים, יפעילו אותם ואתכם ויעבירו שיעור לא מחייב, אך חינוכי, על הסיבה שהחסכון במים הוא חיוני כל-כך.
12/09/2011  |  רועי פוגל  |  כתבות
חוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות, הם שלושת המאפיינים העיקריים של הפרעת הקשב וריכוז. הסימפטומים אצל ילדים: קושי בהכנת שיעורי בית, שומע אך אינו מקשיב, מוסח בקלות, אינו מסיים משימות, מפריע ומתפרץ בקלות, חוסר שקט פנימי וחוסר סבלנות.
12/09/2011  |  אסתר גולדברג  |  כתבות
פחות משבוע לפני ציון יום השנה העשירי לאירוע הטראומתי ביותר שחוותה ניו-יורק אי פעם, העיר לא מאטה את הקצב. כל מי שאני משוחחת איתו מודה שפיגועי הענק של 11 בספטמבר שינו את העיר, אבל מעטים מתכננים לעשות משהו מיוחד ביום השנה עצמו. בתי העסק יישארו פתוחים, מוזיקה תמשיך להתנגן והעיר תתמודד עם הכאב בדרך היחידה שהיא יודעת - תמשיך לנוע קדימה.
12/09/2011  |  ענת וובנובוי  |  כתבות

רשימות נוספות
לעבור למתקפה דיפלומטית  /  אסף גולן
סדרת חינוך לחיילי צה"ל: נכבה ורבנים רפורמיים  /  אריאל כהנא
למרות האכזריות הסורית, האדמה מבעבעת  /  פזית רבינא
דילמת האסיר  /  חגית ששר
שחיתות מביאה לרעידות אדמה  /  זאב שביידל
רוח חדשה  /  איתמר ברתור

פורומים
מדיני/פוליטי
ממשל
מקור ראשון
עיתונאי-אורח
כתבות מקודמות
אלכס לוי
לאודר: פתרון "שתי מדינות" - בהישג יד
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט