פנחס ענברי, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ומנהל מכון נוישטטר ליישומי השלום במודיעין, מכיר את הנפשות הפועלות ברשות הפלשתינית מקרוב. ענברי הקדיש לנושא שנות מחקר לא מעטות אשר הניבו גם ארבעה ספרים, בהם "הפלשתינים: בין טרור למדינה" שיצא לאור באנגליה. ענברי לא מתרגש מהצפוי אך גם מציע לא להיות שאננים:

"הקונגרס בארה"ב הודיע כי יעצור את הסיוע האמריקני למדינה שתקום ללא מו"מ עם ישראל. הכרזותיו של הנשיא אובמה שמעוניין בקידום תהליך מדיני ולכן מתנגד למהלכים חד-צדדיים, לא שונות בהרבה מהחלטת הקוגרס. מדינות ערב המתנגדות לאש"ף הפסיקו זה מכבר לסייע לרשות הפלשתינית. היחידים שימשיכו להזרים כספים לרשות אחרי ה-20 בספטמבר יהיו כנראה האירופים וישראל. אך גם הסיוע האירופי יעמוד בקרוב בסימן שאלה. וזאת לא רק נוכח הבעיות הקשות בבית והפניית משאבים למדינות ערב בעקבות 'האביב הערבי'. אירופה מוכנה לממן אך ורק בתנאי שיש הסדר שלום ולא מהלכים חד-צדדיים, שאינם מבטיחים שלום. את האשמה על כך האירופאים מטילים על ישראל ולפי ראיה זו, האשם משלם. לכן אנחנו נעמוד בקרוב בפני שאלה לא פשוטה: מה עושים? נכון, מהלך חד-צדדי פירושו ביטול ההסכמים בין ישראל לרשות ולכאורה זה פוטר אותנו מאחראיות על רווחת האוכלוסיה הפלשתינית. אז ישראל תוכל לעשות צרות לרשות אך ספק רב אם תתנער מהאחריות, כלומר הנטל כולו עלול ליפול עלינו".

דוחות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית מלפני מספר חודשים משבחים את התשתית הכלכלית והפיננסית של הרשות הפלשתינית ומוכנותה לעצמאות כלכלית. מה דעתך על כך?

"שטויות. אלה דוחות שנכתבו בידי גורמים שרצו לעזור לסלאם פיאד, בעלי הטיה פוליטת ברורה. דוחות של אונר"א, ארגון שאינו חשוד כפרו-ישראלי, סותרים לחלוטין את הדוחות שהזכרת. באונר"א מטילים ספק רב ביכולתם של הפלשתינים להיות עצמאיים כלכלית".

האם הרשות המוניטרית של הרשות הפלשתינית, שזכתה לשבחים מצד קרן המטבע והבנק העולמי, ממלאת את תפקיד הבנק המרכזי של המדינה שבדרך?

"ברשות המוניטרית נמצאים אנשים מוכשרים ורציניים אך יכולתם מוגבלת. לרשות הפלשתינית יש משק מאוד צנוע, מאוד בסיסי וזה מה שקובע. המבחן של הפלשתינים לעצמאות כלכלית הוא היכולת לכונן מטבע משלהם. כל עוד היכולת הזאת אינה קיימת, רצונם של האנשים הרציניים האלה לכונן מדינה עצמאית לא קיימת".

זה כולל גם את ראש הרשות המוניטרית ג'יהאד אל-ואזיר שעליו אמרו פעם כי הוא מסוגל להוביל את המערכת הפיננסית ברשות הפלשתינית לקראת עצמאות?

"אל-ואזיר הוא איש מאוד מרשים. אף על-פי שהוא היה מינוי פוליטי, התפקיד הולם אותו. אל-ואזיר אדם מפוכח ומציאותי, רחוק מאוד מהאידאולוגיה הקיצונית של אביו, אבו-ג'יהאד. אך למרות שהוא כלכלן בכיר ומעולה הוא לא אחד שיכול להוביל מהלכים".

ובכל זאת, איזה מטבע יונהג ברשות הפלשתינית לאחר ההכרזה החד-צדדית על המדינה?

"ראשית, יש לתקן טעות שרבים טועים בה. אין כוונה להכריז על מדינה, אלא להשיג הכרה פורמלית של האו"ם בעצמאותם. הכרה כזאת לא תשנה את המציאות בשטח, ודאי שלא בתחום הכלכלי. המציאות היא שאין לפלשתינים משק מתפקד ואין להם מטבע. גם הגורמים הקיצוניים ביותר ברשות, כולל חמאס, מתעקשים להישאר עם השקל".

"הכיבוש חונק את הכלכלה הפלשתינית ולו רק נהיה עצמאיים היא תפרח", מה דעתך על הטענה הזו השגורה בפי מנהיגי הרשות?

"אובייקטיבית זה נכון. כשיש מחסומים ואין חופש תנועה, זה חונק את הכלכלה. והראיה לכך שלאחר הסרת מחסומים לפני כמה חודשים אכן השתפרו נתוני הכלכלה הפלשתינית. אבל התשובה שלי למנהיגי הרשות היא שאם אתם לא רוצים מחסומים, אל תנהיגו טרור. מה לעשות, הפיגוע הגדול שעלול היה להתרחש לאחרונה בירושלים חלילה, נמנע רק בזכות המחסומים. כדי שנוכל לעזור לכלכלתם הם חייבים למנוע טרור. המפתח לפתרון בעיות הכלכלה שלהם במדיניות",

כלכלת הרשות הפלשתינית תלויה מאוד בישראל כמעט בכל תחום: תעסוקה, ייצוא, והכנסות ממיסים שישראל גובה בשביל הרשות. כיצד ייראו להערכתך יחסים כלכליים עם ישראל? האם יונהג סחר חופשי?

"לרשות הפלשתינית אין שווקים וכמעט בלתי אפשרי לדבר על הייצוא שלה. היחידה שעוזרת להם לייצא לאירופה היא ישראל. לכן זה מכעיס במיוחד שאחרי כל זה ראשי הרשות מעודדים את החרמת ישראל בעולם. אבל גם כאן הם יורים לעצמם ברגל. החרמת 'אגרקסקו' היא דוגמה מובהקת. הרי חלק גדול מתוצרתה מקורה בחקלאות הפלשתינית.

עתידם תלוי במציאות הפוליטית. יהיו עוד הרבה הפתעות ושבירת עצמות במסדרונות האו"ם. צריך לזכור שישראל היא הריבון ביו"ש. גם אם לא ניצלנו זאת מעולם, על-פי הסכמי אוסלו החקיקה הפלשתינית טעונה אישור שלנו. אם ההסכמים קורסים, הריבונות הישראלית בשטח לא תהיה מוגבלת".

ואולי הבורסה בשכם יכולה להביא ישועה לכלכלת הרשות?

"לפלשתינים אין מה למכור. הם לא פיתחו כלכלה, לא עודדו השקעות. כל תנופת הפיתוח שהייתה הסתכמה בנדל"ן ובתשתיות, כגון תחנות כוח וכבישים. אומנם בבורסה בשכם נמצאים אנשים רציניים מאוד. בני משפחת אל-מצרי ואחרים המנהלים אותה הם טייקונים בינלאומיים. אך ללא חשיבה כלכלית ברשות הפלשתינית הם לא יוכלו לתרום ובמציאות הקיימת הם כנראה גם לא ירצו".

עד כמה משקיעים ערבים זרים מושקעים בבורסה בשכם?

"השקעות זרות תלויות בביטחון. צריך אווירה עסקית במקום אווירת טרור, לכן הזרים היחידים שפוגשים אותם שם הם בני הפזורה הפלשתינית".

בעבר דובר על כוונה למשוך את המגזר הערבי בישראל להשקיע בבבורסה. מה נעשה, אם בכלל, בעניין זה?

"ערבים ישראלים לא משקיעים שם מאותה סיבה. הם עדיין אוהבים לטייל ולקנות ברשות הפלשתינית, אך רבים מהם נחטפו ונרצחו שם. התקריות הללו לא עודדו אותם להשקיע".

האם פתיחת השוק האירופי לייבוא מהרשות הפלשתינית עשויה לשנות את מצב הגירעון המסחרי שלה?

"לאירופים יש הסתכלות אסטרטגית על האזור ורצון לשים רגל בדלת. האינטרס הוא פוליטי יותר מכלכלי. הלך הרוח השולט כאמור הוא שבלי מדינה אין השקעות וזה מה שקובע".

עד לפני כמה חודשים הינו עדים לתנופת פיתוח ברשות הפלשתינית. מה עמד מאחוריה?

"מה שהיה זה הרבה בנייה, רובה ברמאללה ובסביבותיה. חלק גדול מהמימון הגיע מהפזורה הפלשתינית. זה לא העיד על פיתוח בר קיימא. נדל"ן זה הדבר הבטוח היחיד שאפשר להשקיע שם. בזמנו אנשיו של ערפאת גנבו אפילו בנק. בניינים זה קצת יותר קשה לגנוב".

ומי נהנה מתנופה הפיתוח שחלפה?

"רוב הפלסיטינים הם עובדי מדינה. רובם משתכרים כ-2000 שקל לחודש. זה שכר זעום למדי, גם אם המחיה ברשות זולה. קשה לראות את רוב האוכלוסיה הזאת נהנית מפירות אותה התנופה".

האם יש סיכוי שהרשות תצליח להתמודד עם האבטלה הגואה, שיקומו שם מגזרים יצרניים?

"קשה לדעת. בינתיים התעשיה היחידה שרואים שם מסתכמת בייצור שוקולדים, חומוס ומגבות".

כיצד הכרזת עצמאות יכולה להועיל לכלכלה הפלשתינית הסובלת מקשיי נזילות חריפים כל כך?

"מבחינת אש"ף מדובר בשלב נוסף במאבק בישראל. לא איכפת להם שיהיה להם יותר גרוע כלכלית. נהפוך הוא, הם ישמחו להאשים בכך את ישראל".

מנהיגי הרשות מאשימים את המדינות התורמות באי-עמידה בהתחייביותיהן להעביר כספים. האשמים העיקריים מבחינתם הם מדינות ערב. האם ייתכן שהמדינות הללו מסכלות כלכלית את שאיפת העצמאות הפלשתינית?

"בוודאי. וזה לא רק מכיוון שקשה להן. לפני כשלושה שבועות הסעודים סירבו לבקשת מחמוד עבאס להעביר לרשות 30 מיליון דולר, אך באותה שעה הם העבירו לירדן מיליארד דולר ".

האם יש סיכוי לאחד את כלכלות יו"ש ועזה?

"שום סיכוי, כי אין להם רצון אמיתי בכך. הרי הכול פוליטי ודבר לא יצליח לכבות את השנאה בין אש"ף לחמאס".