בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
כיצד להתמודד עם הדיכאון העונתי?
|
מי שסובל מדכדוך קל, יכול לנסות להתמודד בכוחות עצמו; ולמי שהתפקוד השוטף שלו והקשרים החברתיים והמשפחתיים שלו נפגעים, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי
|
היחשפו יותר לאור [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הימים המתקצרים בעונת הסתיו, המעבר לשעון חורף שמקצץ באבחה אחת שעת אור אחר-הצהריים ומזג האוויר המתקרר, גורמים לרבים תחושת דכדוך ברמות שונות ואף לדיכאון. תופעת הדיכאון העונתי מוכרת מאוד במדינות הצפון ובעיקר בסקנדינביה, ששם חילופי העונות הם דרמטיים, אך גם בארץ התופעה נפוצה. כמו במקרים רבים אחרים, אף אחד לא חייב לסבול ואפשר לנקוט בצעדים מעשיים כדי לשפר את מצב הרוח. מי שסובל מדכדוך קל, יכול לנסות להתמודד בכוחות עצמו ולמי שהתפקוד השוטף שלו והקשרים החברתיים והמשפחתיים שלו נפגעים, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי. ותרו על הקפאין הטמפרטורות הצונחות גורמות לרבים להגביר את הרצון לאכול מאכלים מתוקים. מלבד המחיר המוכר של עליה במשקל, שעלולה אף היא בהמשך להגביר את הדיכאון, הפחמימות הריקות גורמות להקלה רגעית בתחושה ומייד לאחר-מכן לנפילה מהירה בסוכר, צורך לצרוך שוב מתוק וחוזר חלילה - אפקט אשר יוצר שינויי מצב רוח דחופים. גם המשקאות עם הקפאין, לרבות קפה, קולה וקקאו, אינם מומלצים וגורמים להגברת המתח והעצבנות. הדרך הטובה להתמודד עם דכדוך קל בתקופת הסתיו והחורף היא, להגביר את הפעילות והחשיפה בשעות האור: לצאת לטיול בבוקר או אחר-הצהריים בפארק או בחיק הטבע ולנצל ימי שמש נאים לשהייה בחוץ. מי שעובדים שעות רבות במשרד, יכולים "לגנוב" לעצמם שעה עד שעתיים באמצע היום. לאחר ההפסקה, המשך יום העבודה צפוי להיות פרודוקטיבי בהרבה מאשר עבודה ברציפות אל תוך שעות החשיכה. כדאי לפתוח את התריסים בשעות האור ככל שמזג האוויר מאפשר זאת ולנסות לא "לבזבז" את שעות היום בשינה ולהפוך יום ללילה ולהפך. בחלק מהמקרים, הדיכאון העונתי אינו מתמצה בדכדוך קל ופוגע בתפקוד השוטף, בקשר עם חברים ובני משפחה ובעבודה השוטפת. מקרים כאלו מתאפיינים בחוסר רצון לפעולה, עייפות ושעות שינה מופרזות ותסמינים נוספים. מדע הפסיכולוגיה אבחן את הדיכאון העונתי ככזה שחוזר על עצמו שתי עונות לפחות ונעלם בתקופת האביב והקיץ. הדיכאון מאופיין במצב רוח ירוד, כבדות גופנית, חוסר עניין כללי, חוסר הנאה, עייפות, קושי בריכוז, שינה מרובה ודחף לאכול מזונות עתירי פחמימות שמלווה בעלייה במשקל. הדיכאון העונתי, בדומה להפרעות דיכאון אחרות, מאפיין בעיקר מבוגרים בגילאים הצעירים של 35-20, כאשר 75% מהם נשים. הסובלים מדיכאון עונתי לא צריכים להשלים עם מר גורלם ולהתכסות בשמיכה ויכולים לפנות לטיפול מקצועי. מלבד טיפול תרופתי, פעילות גופנית, חשיפה לאור (פוטותרפיה) ותזונה נכונה, ניתן באמצעות טיפול פסיכולוגי לברר יותר לעומק האם הדיכאון שפורץ אל פני השטח בחילופי העונות, נובע מגורמים עמוקים יותר בנפש. טיפול יכול להביא לשינוי לטובה בתפקוד השוטף ולשפר את איכות החיים.
|
|
הכותב הוא פסיכולוג קליני, מכון תל אביב לפסיכותרפיה
|
|
תאריך:
|
02/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
02/10/2011
|
|
איתמר פסקל
|
כיצד להתמודד עם הדיכאון העונתי?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
DENIS 07
|
3/10/11 12:50
|
|
ניתוח שאיבת שומן הוא אחד מהניתוחים הפופולריים היום בקרב נשים וגברים. אולם אם חשבתם או קיוויתם כי תוכלו לאכול, לשבוע וללא רסן ולרוץ אל שולחן המנתחים - אתם טועים. עודף משקל אינו דבר בריא ומהווה מגיפה מספר אחד בעולם המערבי. על כן, לפני הכל, יש לחזור למשקל גוף תקין ולהתמודד עם העודפים באמצעות דיאטה בשילוב פעילות גופנית. לעיתים, באם אמצעים אלו לא מספיקים בכדי לחזור לגזרה, ניתן לאמץ פתרונות מעולם הכירורגיה הפלסטית ולטפל בעודפים באופן ממוקד.
|
|
|
לשלמה בן-צבי, בעלי השליטה בקבוצת הירש-מדיה בע"מ, היכרות קרובה עם עולם העיתונות הישראלי. בן-צבי רכש בעבר את העיתונים "הצופה", "נקודה" ו"מקור ראשון", וכיום הוא העורך הראשי של "מקור ראשון". בן-צבי מכיר מקרוב גם את שוק החינמונים בישראל, שכן היה גם יזם החינמון "ישראלי", שיצא לאור בין ינואר 2006 לינואר 2008.
|
|
|
מדענים רבים רואים בגלי הכבידה, תנודות קטנות במרקם של מרחב-זמן, את הצלילים של היקום. ממש כשם שגלי הקול משלימים את התמונה הנראית לעין בחיי היום יום שלנו, כך גלי הכבידה ישלימו בעתיד את תמונת היקום המתקבלת על-ידי טלסקופים. אף על-פי שאיינשטיין חזה את קיומם של גלי כבידה כבר בשנת 1918, היום כמעט מאה שנים לאחר מכן החיפוש אחריהם עדיין בעיצומו.
|
|
|
זו הייתה אחת התביעות המקוממות של פלשתינים כנגד צה"ל.
|
|
|
פנחס ענברי, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ומנהל מכון נוישטטר ליישומי השלום במודיעין, מכיר את הנפשות הפועלות ברשות הפלשתינית מקרוב. ענברי הקדיש לנושא שנות מחקר לא מעטות אשר הניבו גם ארבעה ספרים, בהם "הפלשתינים: בין טרור למדינה" שיצא לאור באנגליה. ענברי לא מתרגש מהצפוי אך גם מציע לא להיות שאננים:
|
|
|
|