שיטות להרחקת שיער

השיטה פועלת בצורת של שליחת פעימות אור הנקלטות על-ידי פיגמנט השערה. במפגש עם השערה, קרן האור הופכת לאנרגית חום, משמידה את שורש השערה ומונעת ממנה צמיחה מחדש. זוהי שיטה חסכונית, ללא תופעות לוואי, המתאימה לגברים ונשים כאחד, ולכל אזורי הגוף. בשיטה זו ניכרת כ-80% הצלחה בדילול השיער העודף.

חסרונות:

• לא ניתן להשתמש בשיטה זו כשאין פיגמנט לשערה - שערות לבנות / בלונדיניות/ ג'ינג'יות;

• עלויות גבוהות יחסית;

• לא ניתן לטפל בשיער בודד בתפזורת גדולה.

זו היא השיטה הראשונה שפותחה על-מנת להסיר את השיער לצמיתות (כבר בשנת 1875 מתועד שימוש בה). אופן הטיפול הוא שמחט חשמלית חודרת לבסיס השערה ומכה אותה באנרגיה אשר הופכת לחום ומשביתה את צמיחת השערה לצמיתות.

חסרונות:

• דרוש זמן רב ופגישות רבות בכדי להגיע לתוצאות. עובדה זו מייקרת את הטיפול;

• ברוב המקרים פעולה זו מלווה ברגישות מקומית בעור;

• יש לוודא שימוש במחט חד-פעמית הנפתחת לפני הלקוח ונזרקת מייד בסיום שימוש.

זו השיטה הנפוצה, הפשוטה והמהירה ביותר שקיימת להרחקת שיער. הדעה הרווחת אומרת, שגילוח גורם לצמיחת שיער מהירה, אך לטענה זו אין כל שחר. צמיחת השיער מתחילה בשורש השערה אשר נמצא מתחת לעור והוא זה שאחראי על קצב צמיחת השיער. השיער שמעל פני העור, מורכב מחומר קרני מת, שלא יכול "להעביר אינפורמציה" אל שורש השערה ולכן הגילוח אינו משנה את קצב צמיחתה של השערה ואף לא את תכונותיה האחרות.

לפני הגילוח יש לסבן היטב את האזור בכדי לקבל תוצאה טובה יותר ולמנוע פציעה.

חסרונות:

• השערה נחתכת מלמעלה, לכן יש לחזור על הפעולה בתדירות גבוהה (לפי קצב צמיחת השיער);

• הגילוח קוטם את השערה ולכן היא קוצנית ופחות נעימה למגע.

• הגילוח עלול לגרום לשפשוף העור וחתכים קלים.

בדומה ל-IPL, גם שיטת הלייזר פועלת על-ידי גלי אור אשר הופכים לאנרגיית חום המשמידה את שורש השערה. אך בניגוד IPL, מכשיר הלייזר שולח גל אור אחד ממוקד ובעוצמה חזקה ביותר. יתרונה הגדול של השיטה היא ביכולתה לעבוד על שטחי גוף גדולים.

חסרונות:

• התהליך דומה לשיטת האפילציה בעוצמת הכאב ובזמן העבודה שנדרש;

• עלות כספית גבוהה במיוחד;

• העבודה על מכשיר הלייזר מותרת אך ורק לרופאים ו / או טכנאים מוסמכים העובדים בפיקוח רופאים.

לכל אישה סוג שיער אחר וגוון עור שונה. יש להתאים את סוג הטיפול על-פי פרמטרים אלו, בהתאם לעלות ההוצאה הכספית ולפי התוצאה הרצויה. כמובן שהעיקר הוא שבסוף נרגיש כולנו יפות וחלקות.

ניתוק השערה על-ידי משיכה\ היא אחת מהשיטות העתיקות ביותר להרחקת שיער. זו שיטה זולה וקלה, בה השערה נתלשת מהשורש ולכן זמן הצמיחה ארוך יותר מאשר זמן הצמיחה לאחר גילוח. מריטת השיער אינה פוגעת בשורש עצמו, ולכן תהיה צמיחה מחודשת. יש למרוט את השערה עם כיוון צמיחתה, קרוב לעור כדי שהשערה לא תיקרע. יש לחטא לפני ואחרי המריטה.

חסרונות:

• שיטה כואבת;

• דורשה עבודה רבה ומיומנות. מתאים לאזורים קטנים בלבד כמו גבות;

• המריטה אינה מביאה להרחקת השיער לצמיתות;

• לעיתים המריטה עלולה לעוות את זקיק השערה, דבר שיכול לגרום לשערה חודרנית;

• קיים חשש לזיהום והצטלקות העור (על-ידי צביטת העור בפינצטה).

יתרונם הבולט ביותר של משחות ההסרה הן מחירן הנמוך, פשטות השימוש בהן והתוצאות המהירות שמקבלים בזכותן. משחות ההסרה ממיסות את השיער שמעל פני העור על-ידי ניתוק הקשרים הכימיים אשר מייצבים את החומר הקרני של השערה. פעולה זו דומה לגילוח - ניתוק השיער קרוב לפני העור. אין פגיעה בשורש, לכן תמיד תהיה צמיחה מחודשת של השערה.

הבעיה העיקרית היא, שהחומר הקרני שמרכיב את השערה, דומה בהרכבו הכימי לחומר הקרני של העור ולכן קשה למצוא תכשיר שיפגע סלקטיבית בשערה מבלי לפגוע בשכבות הקרניות העליונות של העור. תמיד תהיה פגיעה מסוימת מעל העור (גירוי וצריבה).

חסרונות:

• לא ניתן להשתמש על עור הפנים או באזורי עור רגישים;

• אסור לשימוש במקרים של פצעים או חתכים בעור;

• צמיחה מהירה - כמו בגילוח;

• גירוי קל לעור לאחר השימוש;

• ריח לא נעים

שיטה זו דומה לשיטת המריטה, אך היא מתאימה לטיפול בשטחים גדולים בבת אחת (כמו ידיים ורגליים). בתהליך זה, נמרחת שעווה נוזלית ודביקה על האזור המטופל וכשהשעווה היא מוסרת במהירות ביחד עם השיער "הכלוא" בתוכה. השערה ניתקת מאזור השורש, אך לא פוגעת בשורש עצמו ולכן תהיה צמיחת שיער מחודשת באזור.

הסרת שיער בשעווה מציעה פתרון לטווח הארוך ולאחר פעולת המריטה, יישאר העור חלק לתקופת זמן של כשלושה שבועות (תלוי בסוג השיער, כמות הצמיחה ועונות השנה).

בשיטה הזאת, השערות אינן נקטמות, אלא נתלשות מהשורש ולכן כאשר הן צומחות מחדש, תהיה זו צמיחה עדינה שאינה דוקרת. עם השנים גורם השימוש בשעווה להידלדלות השיער הצומח ולהיווצרות קרחות.

חסרונות:

• השיטה מכאיבה;

• השעווה עלולה לגרום לגירוי העור;

• לעיתים קיים חשש של צמיחה חודרנית של השערות לעור;

• בדרך-כלל השעווה אינה מסוגלת למרוט שערות מבצבצות מעל פני העור, אלא רק מאורך כמה ס"מ;

• בשימוש בשעווה, הרחקת השיער אינה סלקטיבית, ולעיתים עם השערות האנגניות (הצומחות) נמרטות, גם שערות טלוגניות (שאינן צומחות) וכך אזור שאינו שעיר, עלול להפוך לשעיר (הדבר נכון בנוגע לכל שיטות השעווה והטכנולוגיה).