הסקנדל של שגאל

ואז באו הבחירות. בין ההצהרות שהפריח שגאל בבאקו ובין מינויו לח"כ היה אומנם רווח של כמה וכמה חודשים, אולם הרושם שהותירו הצהרותיו בבאקו היה כה עז, עד ששרת החוץ הטרייה דאז, ציפי לבני, החליטה לבטל ביקור רשמי בבאקו כדי שלא ליצור את הרושם כאילו מדינת ישראל תומכת בהצהרות ששחרר בן פורת יוסף שגאל. היה צריך לחכות שהאבק ישקע והנזק יתמתן, וזאת למרות שלישראל היו ועודם אינטרסים כבדים באזור, הן בתחום אספקת הנפט והגז והן ביחס למדיניות מול אירן.

תאמרו, מעידה חד-פעמית. לא ממש. ב-1 באפריל 2008 קיימה הכנסת דיון בנושא ההכרה בשואה הארמנית, נושא רגיש וטעון במיוחד בעל השלכות היסטוריות ואזוריות. במהלך הדיון התפתח ויכוח קשה בין שגאל לבין ח"כ זאב אלקין, שיזם את הדיון לקראת הכרה היסטורית ומוסרית בשואת הארמנים. שגאל תמך בעמדה הטורקית הרשמית, המתנגדת להכרה בשואת הארמנים.

לאחר הדיון בוועדת הכנסת אף הסביר שגאל לעיתונאים את העובדות ההיסטוריות של מה שהתרחש לדעתו ב-1915: "הארמנים היו אז אזרחים של טורקיה, אולם תמכו ברוסיה במלחמה בין טורקיה לרוסיה. יש להתנהגות הזו שם", הסביר אז הח"כ מישראל ביתנו, "קוראים לזה משת"פיות". ולמען הסר ספק הוא הביא גם אנלוגיה: "מצב דומה התרחש בעת מלחמת לבנון עם לוחמי צד"ל", הסביר שגאל. "חיזבאללה חיסל את לוחמי צד"ל שנותרו בלבנון בגלל תמיכתם בישראל. הם נרצחו לא בגלל שהם נוצרים, אלא בגלל שהם משת"פים".

אכן, ראייה אזורית רחבה ומעמיקה, במיוחד על-רקע יחסינו המידרדרים והולכים עם טורקיה. שלא לדבר על היחס לבני בריתה של ישראל בלבנון. והשאלה שעל הפרק היא: האם שגאל יֵצא למינסק המושלגת לפני שהוא יספיק להתנצל בפני לוחמי צד"ל, או שנציב שירות המדינה, שאמור לבחון את החלטת הממשלה בדבר מינויו, יחתוך בזמן.

אם נניח לרגע בצד את האיטיות המפליגה שבה פועל משרד המשפטים, עולה השאלה איך מאשרת הממשלה מינוי פוליטי של שגריר בבלארוס, בשעה שמונחת לפתחו חקירה קודמת במינסק. על פניו מציב המינוי את השגריר החדש בעמדה של ניגוד עניינים בין מחויבותו לשר שמינה אותו ובין החקירה שהתקיימה או ממשיכה להתקיים נגד השר במינסק.

יתרה מזו, השאלה היא מדוע בכלל נמנית בלארוס עם רשימת המדינות שבהן מותר למנות מינוי פוליטי. הקריטריונים למינוי פוליטי מושתתים על החלטות ממשלה הקובעות כי "רגישוּת ונסיבות מערכת היחסים המדיניים, או נסיבות הקשורות בגיוון הייצוג הישראלי בחו"ל, מצדיקות מינוי אדם מתאים אף אם אינו מבין הסגל הדיפלומטי והמקצועי הקבוע של משרד החוץ".

ובכן, ל"גיוון" כבר דאג השר ליברמן במינויים אחרים בחבר העמים, בהם מינוי דורית גולנדר, מנהלת רדיו רק"ע של 'קול ישראל' בשפה הרוסית לשגרירתנו במוסקבה. השאלה היא כיצד הוא מצדיק "רגישות ונסיבות מיוחדות" ביחסינו עם הדיקטטורה האחרונה באירופה. גם אם מן המפורסמות היא כי בלבו של השר ליברמן שמורה פינה חמה בלב למינסק - לשם נסע להתבודד לאחר הבחירות האחרונות - ספק אם יש בכך להצדיק את המינוי.

אבל בואו נניח את כל אלו לרגע בצד.

אולי כל השיקולים הללו בדבר שקיפות, יושרה ושלטון החוק מתגמדים מול כישוריו הדיפלומטיים המזהירים של יוסף שגאל לתפקיד שגרירנו במינסק? אולי ליברמן, שדווקא החליט להשאיר את שגאל להתייבש מחוץ לכנסת לאחר קדנציה אחת קצרה עד כאב, יודע משהו שאנחנו לא יודעים?

לא מיניה ולא מקצתיה. אם לשפוט על-פי רקורד ההתבטאויות של שגאל, האיש קרוב יותר להיות פצצת זמן דיפלומטית מאשר כישרון עולה ביחסים בינלאומיים. עוד במאי 2005, לפני שנבחר להיות ח"כ, כבר הסתובב העיתונאי שגאל בבאקו והכריז הכרזות שגרמו לממשלה בבאקו ולתקשורת המקומית לחשוב שמדובר בדובר לא רשמי של מדינת ישראל.

כך למשל, הכריז אז שגאל כי ישראל תומכת בעמדתה ההוגנת של באקו בסכסוך בנגורנו קרבאך. קרבאך הוא אזור מריבה בין ארמניה לאזרבייג'אן, שעליו ניטשה מלחמה עקובה מדם בראשית שנות ה-90. שגאל צוטט אז בתקשורת כמי שהבטיח לאזרבייג'אן את תמיכתה של ישראל בקונגרס בוושינגטון, בהסרת אמברגו הנשק האמריקני שהוטל עליה. בבאקו, כמו גם ביירוואן בירת ארמניה, התייחסו אז להצהרותיו של העיתונאי שגאל ברצינות גמורה.

במשך כל אותו זמן, יש לומר, לא הייתה לשגאל שום עמדה רשמית במדינת ישראל. הוא היה מגיש בתוכנית בערוץ טלוויזיה ברוסית. זה הכול.

כן, רק לפני שנה וקצת עלה במשטרה החשד כי בקשה לחיקור דין שנשלחה על ידם לרשויות במינסק, הגיעה בדרך לא דרך לעיניו של נשוא החקירה, אביגדור ליברמן. החקירה הפכה "שקופה" לליברמן, אמרו אז במשטרה.

מהחקירה עלה כי במהלך ביקורו של השר ליברמן במינסק העביר לידיו השגריר דאז בבלארוס, זאב בן-אריה, פרטים חסויים מתוך הבקשה לחיקור דין ששלחה המשטרה לרשויות בלארוס. הבקשה הגיעה אז לשגריר מתוקף תפקידו, הטעימו החוקרים, ואסור היה לו למוסרה לליברמן או ליידע אותו בכל פרט הקשור בה. אולם בדיעבד, התברר כי השגריר דאז צילם את המסמך, והעביר אותו לליברמן במהלך ביקורו.

בהודעה שהוציאה המשטרה עם סיום החקירה נאמר כי "נמצאה תשתית ראייתית מספקת לעבֵרה של שיבוש הליכי משפט, הפרת הליכי אמונים וגילוי בהפרת חובה כלפי בן-אריה". לגבי ליברמן הודיעה המשטרה כי "נמצאה תשתית ראייתית מספקת לקיום עבֵרה של הפרת אמונים", תוך הדגשה ש"בשלב מאוחר יותר, אף מינה ליברמן את בן-אריה כיועץ בלשכת שר החוץ, למרות שהיה מודע להתנהלות הפסולה כשגריר שנועדה להיטיב עמו כשר הממונה".

פניתי למשרד המשפטים לברר באיזה שלב נמצאת החקירה בעניינם של ליברמן והשגריר לשעבר במינסק. "טרם התקבלה החלטה בתיק", הגיעה התשובה.

במהלך מלחמת לבנון, ביקש שגאל מפוטין לעזור לעולים הרוסים בישראל לברוח חזרה הביתה. שוחחתי השבוע עם השגריר המיועד, יוסף שגאל.

מזל טוב. אפשר להחליף עמך כמה מילים על מינויך לשגרירנו במינסק?

"תודה", השיב שגאל, "אבל בשלב זה אסור לי לדבר על המינוי".

אולי רק שאלה אחת. גונב לאוזניי כי כבר לפני שש שנים, במהלך מלחמת לבנון השנייה, התפרצו אצלך ניצנים ראשונים של דיפלומטיה. שמעתי שבעיצומה של המלחמה שלחת מכתב נוקב לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

"ובכן", השיב שגאל בענווה, "בזמן מלחמת לבנון השנייה הופיעו כתבות בתקשורת ברוסיה על כמה מסכנים הילדים בלבנון, שסובלים מההפצצות הישראליות. החלטתי אז לכתוב מכתב לנשיא רוסיה ולומר שלא רק בלבנון סובלים. גם פה, בישראל, יש עשרות אלפי אזרחי רוסיה, כולל הווטרנים הזקנים, שלא מגיע להם לסבול מטילים. ואם רוסיה דואגת לאזרחיה בלבנון ומפנה אותם למולדת, מדוע לא לתת אותה עזרה לעולים חדשים, אזרחי רוסיה בישראל? בשעת סכנה המולדת צריכה לעזור. גם להם מגיע".

נו, וקיבלת תשובה?

"לא", מצטנע שגאל, "אבל אני לא בטוח שהיום, מבחינה דיפלומטית, לאחר שפוטין חוזר להיות נשיא, כדאי לפרסם".

מילא פוטין. אתה חושב שזה היה נכון לבקש מפוטין לעזור לעולים חדשים לחזור למולדת ברגע סכנה? רוסיה זו המולדת?

"נו טוב", משיב שגאל. "באמת היו תגובות לא טובות בעיתונות הרוסית פה בארץ. אבל היום זה כבר לא קשור".

ומה אמר אביגדור ליברמן על היוזמה שלך? הוא הרי פטריוט קשה.

"הוא לא אמר כלום. כולם חושבים שהוא דיקטטור, אבל הוא לא כזה".

אז ליברמן לא אמר כלום וגם דוברו האישי במשרד החוץ אומר שלא מוכרת להם התבטאות כזו של מר שגאל. ככה זה כשנוח לא להכיר. אולם מתברר שבשגרירות הרוסית דווקא מכירים היטב את המכתב של שגאל, וחלקים ממנו אף התפרסמו בעיתונות הרוסית בישראל. בכתבה של העיתונאי השנון, ישה שאוס ב"ווסטי", אוגוסט 2006, אף מובאים ממנו חלקים נבחרים. בכתבה ננזף ח"כ שגאל על כך שהוא חבר פרלמנט ופוליטיקאי העוסק בעניינים שאינו מבין בהם דבר וחצי דבר - והם בכלל עניינם של השגריר הרוסי ושל הקונסול. עושה רושם, כתבו העולים לשגאל, שאדוני חושב שאזרחות זה עניין סוציאלי. אבל אזרחות זה קודם כל אחריות וכבוד למולדת.