הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   מוניציפלי/מקומי  עיתונאי-אורח 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
פיזיקה פשוטה
14/08/2017   |   אריה גל
 
 
 
דרושה תוכנית לימודים רציונלית
14/08/2017   |   רפי לאופרט
 
 
 
האם אברמוביץ' מנסה לסחוט את רה"מ
14/08/2017   |   יוסי דר
 
 
 
שבת של כדורגל כמעט מתחילה
14/08/2017   |   רז נוביק
 
 
 
הערת שוליים אישית
14/08/2017   |   יצחק מאיר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בית הספר הערבי ברמת אשכול
הגטו היהודי של שכונת רמת אשכול
אמיר זערורה, ערבי תושב רמת-אשכול בלוד, לא חשש לומר גלויות שהערבים בשכונה מתנכלים דרך קבע למיעוט היהודי שבה. "פשוט לא רוצים כאן יהודים בשכונה", הוא אומר באדישות. כעת מנסה הגרעין התורני בעיר לסובב את הגלגל לאחור, ולהחזיר את היהודים לרחובות השכונה שבשנות ה-70 נחשבה לשכונה מבוקשת
אכן צעד תקדימי
במשרד החינוך לא ידעו לספר לנו האם קיים לכך תקדים, ואולם במרכז השלטון המקומי אישרו שאכן צעד זה תקדימי. מאז היווסדה של המדינה לא היה מקרה בו הסבו הרשויות בית ספר יהודי והפכו אותו לבית ספר ערבי

>
>
>
כשעצרתי את מכוניתי ליד פסי הרכבת של לוד ושאלתי ערבי מקומי היכן בדיוק נמצאת שכונת רמת אשכול, הוא ענה לי בשאלה: "מה יש לך לעשות שם? זו שכונה של ערבים".

ואמנם כשהגעתי, שלטי העסקים במקום העידו שהמדריך שלי צדק - רבים מהם כתובים בערבית. אבל אלה, השלטים בערבית, מתערבבים להם באותה שכונה עם שלטי הרחובות בעברית, הנושאים את השמות הכי ציוניים שרק ניתן להעלות על הדעת: "החלוץ", "העלייה השנייה", "בית"ר", "סטרומה", "מחנות קפריסין". מארק שאגאל לא היה מטיב לצייר תמונה סוריאליסטית מרתקת מזו.

אבל עִזבו את השלטים כרגע ובואו איתי לרחוב אקסודוס. ברוכים הבאים לבית הספר "אלרזי". בית הספר הערבי השני בשכונה זו. מדוע גררתי אתכם הנה? כי כאן נמצאת אבן הדרך החשובה ביותר של טיולנו. עד לפני מספר שנים נקרא בית הספר הזה ע"ש נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן, ושימש כבית ספר ממלכתי לתושבים היהודים של השכונה. אבל כשהשורות של היהודים במקום הידלדלו לא נותרה ברירה אלא לתת את מבנה בית הספר לתלמידים הערבים של השכונה, שדווקא התרבו מאוד בשנים האחרונות.

במשרד החינוך לא ידעו לספר לנו האם קיים לכך תקדים, ואולם במרכז השלטון המקומי אישרו שאכן צעד זה תקדימי. מאז היווסדה של המדינה לא היה מקרה בו הסבו הרשויות בית ספר יהודי והפכו אותו לבית ספר ערבי (ביפו היה מקרה בו שילבו בית ספר ערבי עם בית ספר יהודי, אבל הוא לא בא במקומו).

הסבת בית הספר מיהודי לערבי לאחרונה לא נעשתה בשל התנכלות מכוונת ליהודים. היה זה תרגום פשוט למציאות הקיימת באותה שכונה. בלוד גרים 73 אלף תושבים וכ-28 אחוז מהם ערבים, ואילו בשכונת רמת אשכול היחס הוא הפוך: 70 אחוזים מהתושבים הם ערבים. עד לפני פחות מ-15 שנה מרכז הכובד בשכונה היה יהודי. מאז הצטמצמה מאוד הנוכחות היהודית וכיום המיעוט היהודי בשכונה מורכב רובו ככולו מעולים אתיופים. מי אשם במהפך המספרי הזה? תושבים מאשימים בעיקר שני גופים ממשלתיים: חברת עמידר והשב"כ. נרחיב על כך בהמשך.


איפה ההרמוניה
האם השכנות הזו בין המיעוט היהודי לרוב הערבי מייצרת הרמוניה? תלוי את מי שואלים. ערביי המקום - להוציא נער אמיץ אחד - מדברים על "יחסי שכנות נהדרים". מפי העולים האתיופים הדברים נשמעים אחרת לגמרי. העדויות שלהם מזכירות יותר עדויות של יהודי הגולה, בתקופות קשות ואפלות, מאשר עדויות של תושבים יהודים בישראל הריבונית

החיילות חוזרות ללא נשק

האם השכנות הזו בין המיעוט היהודי לרוב הערבי מייצרת הרמוניה? תלוי את מי שואלים. ערביי המקום - להוציא נער אמיץ אחד - מדברים על "יחסי שכנות נהדרים". מפי העולים האתיופים הדברים נשמעים אחרת לגמרי. העדויות שלהם מזכירות יותר עדויות של יהודי הגולה, בתקופות קשות ואפלות, מאשר עדויות של תושבים יהודים בישראל הריבונית 2011.

שמחה ימר (18): "זו לא שכונה בטוחה ליהודים. ערבים מרביצים לנו על בסיס קבוע. ואין גם טעם להתקשר למשטרה. השוטרים בעצמם פוחדים לבוא הנה".

תומר טרפה הוא נער בן 16 שהוריו העבירו אותו ללמוד בפנימייה בבן-שמן. הביתה הוא חוזר לסופי שבוע בלבד. "אני מתגעגע למשפחה, אבל לא לשכונה. בשכונה אני מרגיש סוג ב'. מה זה אומר? אם אני יורד עם כדור לשחק ומישהו בא ומצווה עלי לתת לו את הכדור ולי אין ברירה אלא לתת לו – זה אומר שאני סוג ב'. למה אני חייב לתת לו? כי אם אני לא אתן לו אני אפסיד גם את הכדור וגם אחטוף מכות. אתה לא היית נותן במצב כזה?"

אבל טרפה מעיד על עצמו שהכדור היה ההפסד הקטן שלו. "כבר קרה שנער ערבי פשוט הוריד אותי מהאופניים שלי ולקח לי אותם". ככה, פשוט, לאור היום. אל מול עיניהם הלא-נדהמות של השכנים.

את אליהו אהין (46) פגשנו באחת החצרות כשילדיו משחקים לצידו. זה לא היה מקרי. אהין לא נותן לילדיו (10, 13) לרדת מבלי השגחה צמודה. "אם אני לא אהיה לידם הם יחטפו מכות, אבנים, קללות ויריקות. זה שאני לידם זה לא אומר שלא יהיו בעיות, אבל ככה יהיו פחות צרות".

האם את ההתנכלויות חשים רק הילדים והנערים? לדברי תושבי השכונה היהודים, כל גיל הוא יעד להתנכלויות. אהין מעיד כי אפילו אמו בת ה-97 פוחדת להסתובב בשכונה, שכן כבר זרקו עליה כמה פעמים אבנים. "באתיופיה לא התנהגו אלינו ככה", הוא אומר.

לא רק זקנות פוחדות מהמציאות בשכונה, אלא גם צה"ל. אליהו קלו (56) סיפר לנו שבנותיו הגדולות משרתות בצבא וכשהן חוזרות יש להן פטור מלשאת את הנשק איתן. "הצבא החזק שלנו פשוט פוחד שהערבים מהשכונה יחטפו לחיילות כאן את הנשק", הוא אומר.

כששאלתי את קלו, מורה במקצועו, מדוע הם כל-כך אדישים למציאות הקשה שלהם, מדוע אינם נלחמים על ביטחונם, הוא ענה לי שפעם הוא ניסה דווקא להוביל מאבק למען ביטחון השכונה ואף הגיע ללשכתו של ראש העירייה הקודם, בני רגב, אבל ראש העירייה, לדבריו, ענה לו באדישות שזה המצב ושהם -הערבים - נולדו במקום וזו גם המדינה שלהם ואין מה לעשות עם זה. באותו רגע, הוא אומר, הוא הפסיק את המאבק "האבוד מראש".

"נרדמנו בשמירה"

התושבים הערבים, כאמור, מתפלאים על מה שהם שומעים מהשכנים היהודים. מוחמד ארדיס (16) אומר שכולם בשכונה "מסתדרים מצוין". אלימות? "זה יש בכל המדינה, לא? אבל זה לא מכוון דווקא נגד יהודים". אז אין צרות בשכונה, אני שואל פעם נוספת וארדיס מצליח להפתיע: "יש. העירייה לא מביאה לכאן אף פעם את קובי פרץ להופעה".

יוצא דופן אחד מבין הערבים המקומיים היה אמיר זערורה. הוא בן 20 ומתגורר בשכונה שלוש שנים בלבד. משפחתו הגיעה לכאן מרמלה. זערורה הודה בפה מלא: "כן, ערבים כאן מכסחים את האתיופים". למה, אני שואל. "כי פשוט לא רוצים כאן יהודים בשכונה", הוא עונה בנון-שלנטיות שליווה. ברמלה הוא לא הכיר התנהגות כזו ויש לו גם הצעה לפתרון הבעיה: "שישימו מצלמות ברחוב. למה בכל פיצוצייה בתל אביב יש וכאן אין?"

זערורה היה גם היחיד מקרב ערביי השכונה שהרשה לי לצלם אותו.

מי שהחליט להיאבק על צביונה של השכונה הוא אהרון אטיאס (40), תושב לוד, שהקים לפני 15 שנה את הגרעין התורני בלוד, המונה כיום כ-250 משפחות חזקות, בני הציונות הדתית, שבאו לעיר, התערו בה, וחוללו בה מפנה חינוכי לא מבוטל. ואולם רק לפני מספר שבועות נכנסו שתי משפחות ראשונות מהגרעין להתגורר ברמת אשכול.

דווקא בשנים בהן התחולל המהפך המספרי בשכונה אתם נרדמתם?

אטיאס: אכן אפשר לומר שבשכונה הזו נרדמנו בשמירה. ואת זה בדיוק אנחנו באים לתקן היום".

הסיבה לדברי אטיאס שבעטיה הוא סימן את השכונה הזו על הכוונת שלו היה ביקור אקראי במקום, לפני כשנתיים. "הסתובבתי בשכונה ופתאום ראיתי נערים ערבים נותנים מכות לנערים אתיופים ואלה מבליגים להם. עד שהגעתי אליהם הסתלקו הערבים. שאלתי את האתיופים מדוע הם הבליגו והם ענו לי בפליאה: לפעמים מרביצים גם להורים שלנו".

מבחינת אטיאס זו הייתה נקודת המפנה. "החלטתי שיהי מה - אנחנו לא מפקירים יותר את השכונה הזו".

בשיתוף עם העירייה יזם אטיאס את מעבר המכינה הקדם-צבאית "מעוז", שהייתה ממוקמת במרכז לוד, אל שכונת רמת אשכול. "התוכנית הייתה למקם את המכינה במבנה הנטוש של בית הספר ממ"ד מימון, שסגר אף הוא את שעריו", מספר אטיאס. אבל אז הוא נתקל, לדבריו, במכשול לא פשוט. "באותה תקופה הייתה יולי תמיר שרת החינוך. אלה היו החודשים האחרונים שלה בתפקיד, ותמיר התנגדה לכך בתוקף. היא טענה שצריך להיענות לדרישה של ערביי השכונה לקבל את המבנה, שישמש אותם כתיכון לנערי השכונה הערבים. תמיר אמרה לנו שהיא רואה בזה 'העדפה מתקנת' כדבריה".

אלא שראש עיריית לוד, אילן הררי, היה נחוש יותר ופעל להקצות את המבנה לטובת המכינה הקדם-צבאית.

כיום לומדים במכינה 65 בחורים.

הנוכחות שלהם שינתה משהו במקום?

אטיאס: "או, בוודאי. כשהחבר'ה של המכינה עורכים ריצות ומסעות אלונקה ברחובות השכונה – זה מקרין הקרנה כפולה: גם ליהודי המקום וגם לערביי המקום. נכון, זה לא פתר עדיין את הבעיה, אבל בלם את הסחף וגם זקף במשהו את קומתם של האתיופים. אז נכון שהילדים האתיופים עדיין לא מרגישים בטוחים לשחק בשכונה כמו ילדים יהודים בעיר ישראלית רגילה, אבל הרבה מהילדים מגיעים לחצר של המכינה ומשחקים שם. וגם זה משהו".

כך נכבשה השכונה

כיצד קרה בעצם שהשכונה נכבשה על-ידי ערבים? רמת אשכול, שנקראה ע"ש ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול, נבנתה בתחילת שנות ה-70. בהתחלה, מספר אטיאס, היא הייתה להיט: דירות מרווחות, יחסית לאותה תקופה, בנייה חדישה בסטנדרטים גבוהים, מקלט בכל בית. תושבי לוד הוותיקים והמבוססים נהרו אליה.

'העלייה הראשונה' הערבית לשכונה זו הייתה בעצם הגירה של בדואים. זה קרה בעקבות הסכם השלום עם מצרים ופינוי חצי-האי סיני, בתחילת שנות ה-80. הבדואים, שלא היו מוכנים לעבור לרשות המצרית, ארזו את חייהם ועברו ללוד, שהיה קיים בה גם אז גרעין ערבי מוצק. המבוססים שביניהם הגיעו לרמת אשכול. המאיץ הבא לשינוי הדמוגרפי היה דווקא עליית האתיופים במבצע משה, בסוף שנת 84' והגעת רבים מהם לשכונה. ריכוז בדואים ואתיופים גרם למשפחות מבוססות רבות בשכונה לנטוש אותה. ואז הגיעו הסכמי אוסלו בשנת 93' ואיתם פינוי שטחים מיהודה ושומרון. השב"כ באותה עת, טוען אטיאס, מילט משת"פים רבים מהשטחים שנמסרו לרשות הפלשתינית. לאן? לכאן, כמובן.

טענה נוספת נגד גוף אחר שמעתי מאטיאס וגם מעליזה בנימין, אחת מתושבות השכונה – עמידר. החברה המשכנת ומשרד השיכון, הם טוענים, העניקו עשרות דירות של יהודים, שעזבו את השכונה או שהלכו לעולמם, לערבים, שהתגוררו בשכונת הרכבת בלוד (שכונה בה מרוכזים רבים מערביי לוד), ולא ליהודים שרצו גם הם לקבל את הדירות הללו. וגם תוסף זה תרם את תרומתו. וכך קרה שלפני פחות מ-15 שנה, השכונה הפכה את צביונה – משכונה עם רוב יהודי לשכונה בעלת רוב ערבי מובהק.

וכעת, כשהסוסים כבר עזבו את האורווה, עושים עיריית לוד והגרעין התורני בעיר ככל יכולתם, כדי שהאותיות העבריות שוב יחזרו להתנוסס בחוצות אותה שכונה.

תגובות

משרד ראש הממשלה:
"בשכונת רמת-אשכול ישנן משפחות בודדות בלבד (של משת"פים; ד"ח) המטופלות ע"י המנהלה הביטחונית לסיוע ולפיכך לא נראה כי אלה משפיעות על צביונה".

חברת עמידר: "הכתובת לפנייתכם היא משרד הבינוי והשיכון, שכן הוא קובע את מדיניות אכלוס הדירות בדיור הציבורי והינו הגוף שמנחה את החברה בעניין זה".

משרד הבינוי והשיכון: "ברגע שמשרד הבינוי והשיכון מעביר את הטיפול לחברה המשכנת, במקרה זה עמידר, אין לנו שליטה ביחס לשיבוץ או האכלוס. מידע על כך תוכלו לקבל מחברת עמידר".

דובר צה"ל: "לאור העובדה כי לא ניתנו פרטים המאפשרים בדיקת המקרים לגופם, נעשתה בדיקה במספר יחידות באזור ממנה עולה כי לא ניתנה הנחיה או פקודה המונעת נשיאת נשק ע"י חיילות המתגוררות בלוד".

עם זאת גורמים צבאיים מוסיפים: "מפקד ישיר יכול על-פי הערכת מצב, באופן נקודתי ובהתאם לשיקול דעתו, למנוע מחייליו יציאה עם נשק הביתה".

משטרת ישראל: "תחנת לוד פועלת בכל מקום בעיר ובכל זמן, אינה חוששת משום דבר, מבצעת פעילות שוטפת ופעילות מבצעית גם ברמת אשכול כנגד פורעי החוק באשר הם".

יולי תמיר, לשעבר שרת החינוך: "אף שאיני זוכרת את פרטי המקרה המסוים המוזכר בכתבה, עמדתי העקרונית היא שילדי לוד, יהודים וערבים, חייבים לקבל שירותי חינוך טובים יותר. מסיבה זו התערבתי לא מעט במתרחש במערכת החינוך בעיר".

בני רגב, לשעבר ראש עיריית לוד: "התושב נתן פירוש שגוי לדברי. תמיד האמנתי, ואמרתי את זה בכל הזדמנות, שהאינטרס שלנו הוא לדאוג גם לתושבים הערבים. טובתם – תהיה גם טובתנו. מצד שני מעולם לא הקלתי ראש בכל הקשור לביטחון ותמיד פעלתי בנחרצות בנושא זה".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  12/01/2012   |   עודכן:  12/01/2012
דוד חרמץ

מועדון הבלוגרים עוקבים: 4לקבלת רשימות דוד חרמץ לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הגטו היהודי של שכונת רמת אשכול
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מוטי1
12/01/12 17:17
2
רק ליברמן
13/01/12 23:32
3
משה מלוד
14/01/12 23:37
 
עיתונאי פנסיונר
16/01/12 21:38
4
אורי עמר
1/03/12 21:25
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
המוזיקה הנפלאה שצמודה למחול כמו כפפה ליד, ומעשירה את החושים, מעצימה את הריתוק למתרחש על בימת "סוזן דלאל". היא מתגברת או מתרככת לפי הצורך, ומעניקה הדגשים למתרחש על במה. עיצוב הבמה מושקע ומתוחכם, כשהשימוש היצירתי בתאורה מעניק נופך שונה לכל קטע וקטע.
11/01/2012  |  עליס בליטנטל  |  כתבות
טיול-רוח'לה-trip היא יוזמה חדשה לעריכת טיולים משותפים לישראלים ולפלשתינים משני צדי הקו הירוק הטיול הראשון בשטחי הרשות הפלשתינית נערך בסוף השבוע האחרון ביריחו ובבית לחם והשתתפו בו שלושים ישראלים. אני הייתי אחד מהם
11/01/2012  |  עדי ארבל  |  כתבות
מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, הודיע היום כי משרדו יעקוב אחר טענות בנוגע לתקינות המכרזים ברשות השידור. חששות לאי-תקינות של המכרזים הועלו הבוקר בדיון הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת וכן מתלונות נפרדות שהגיעו למשרדו.
11/01/2012  |  אורן פרסיקו  |  כתבות
פאריס של תחילת המאה שעברה הייתה הרחם, בית היוצר לכל התנועות החדשות באמנות. תנועות שביטלו את כל מה שהיה קודם, והציבו רף חדש וגבוה לאמנים. לא כולם נסחפו בזרמי הקוביזם, המופשט, הפוטוריזם והפוביזם. גם אם ניכר חותמם על היתר. כך קבוצת הציירים היהודים שהתמקמו במונמרטר, רובע האמנים אז, שחלקם הגדול הגיעו לפאריס מרוסיה, עם הרקע העשיר שלהם משם, שהיה טבוע באימפרסיוניזם. (במוזיאון לאמנות רוסית שליד תיאטרון רמת גן יש אוסף ציורים המדגים את מיטב הציירים היהודים מאודסה של תחילת המאה שעברה).
10/01/2012  |  עליס בליטנטל  |  כתבות
השופט: בנימין ארבל, בית המשפט המחוזי בנצרת
10/01/2012  |  איתמר לוין  |  כתבות

פורומים
מוניציפלי/מקומי
מקור ראשון
עיתונאי-אורח
כתבות מקודמות
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט