שיפודים בפייסבוק (2)

ברור שניצבות בפנינו שתי בעיות: מנעול לחדר הישיבות של הממשלה, ופצצת האטום האירנית המכוונת על ראשנו. ברור גם שמה שמטריד אותנו יותר, ומה שנדון בו יותר, ומה שלא נצליח לפתור אותו הוא המנעול.

הדרך המקובלת אצלנו תהיה, אם כן, לגייס את החרדים ואת הערבים לשירות אזרחי כדי שיטפלו במנעול של חדר הישיבות הממשלתי, ולהאשים את העולם שהם מתעלמים מהפצצה האירנית. בסוף איכשהו לא יהיה מנעול ולא תהיה פצצה.

"שלום דוקטור יש בעיה - משהו מרצד לילד מול העיניים כבר כמה שבועות".
"בוא ילד, תגיד מה אתה רואה".
"לא יודע, רופא, מהבהב לי אדום לבן אדום לבן".
"אההה".
"לעשות אההה גדול?"
"לא. אני עשיתי אההה כי זה בסדר. זו תופעה עונתית. לקחתם אותו לטייל לראות כלניות?"
"נו בטח?"
"וגם לחרמון לראות שלג?"
"אלא מה? שהילד שלי לא יראה?"
"נו טוב, אז אחרי כמה פעמים כאלה שלוקחים ילדים שבוע כלניות שבוע שלג, זה מתחיל לרצד להם מול העיניים לבן אדום, לבן אדום. נורמלי לחלוטין. זה מאוד נפוץ עכשיו. יעבור לבד. אני רושם לו שלושה שבועות אנגרי בירדס בבית בלי טיולים".

מבצע: כרטיסי טיסה לארה"ב ב-1,000 דולר. מי שקונה שם 1,000 פסק זמן בעצם קיבל את הכרטיס בחינם.

הכל היה מסתדר בארץ, אם היו מוכרים בדיל אקסטרים גם פסק זמן.

שלום אדוני, אתה לא מכיר אותי, וסלח לי שאני ניגשת אליך סתם ברחוב, אבל שמעתי שאתה נוסע לאמריקה, אולי תוכל להביא 10 פסק זמן לילדים שלי? הנה 26 שקל. חסכתי 37 ש"ח.

אין ספק שבחדרי הישיבות של המאפיה בניו-יורק, האגף הבינלאומי, הפסיקו את כל הפעילויות השוטפות לאור הידיעות על החוק החדש בישראל.

"בוס, עומדים להכריז שם על חוק יובש נערות ליווי. מזמן לא הייתה לאירגוני הפשע הזדמנות לפריחה כמו מה שמתגלה שם בפינה הקטנה ההיא של העולם. ואתה עוד לא תאמין: יאסרו את הלקוחות אבל גם לא ימצאו פתרון תעסוקה אמיתי או דומה לאמיתי לנערות הליווי, ואנחנו יודעים שאפילו אם יהיה פתרון תעסוקה הוא לא יעזור".

מהר הגיעו לארץ נציגי אירגוני הפשע מאמריקה ואף נציגים מהיאקוזה והקאמורה כדי לדון ברכישת מניות באירגוני הפשע הישראלים. אקזיט. עתיד כל כך מבטיח לא נראה לעולם הפשע מזמן. הלקוח יהיה אשם, ככה שאפשר לסחוט אותו. אין לו הגנה נגד סחיטה כי איך יתלונן אם מיד יקחו אותו למחנה חינוך מחדש, ואם יחזור לסורו ישלחו אותו לבית סוהר? הכל יצטרך לרדת למחתרת הלא חוקית, אי לכך גם נערות ליווי עצמאיות יצטרכו לשלם למאפיה. חגיגה שלא נראתה מאז חוק היובש על האלכוהול בסרטים הישנים.

"גם פורנו באינטרנט יאסרו לראות בישראל?" שאלו בתקווה ראשי הפשע בכל העולם.

"בינתיים לא, אבל נתתם לנו רעיון, אנחנו מתחילים לארגן לובי שיטפל גם בנושא הלא מוסרי הזה".

בסוף זה נגמר בלי כלום. האשימו את גאידמק ב"תחבולה שאיננה פשע".

מה זה בעצם "תחבולה שאיננה פשע?" גאידמק עצמו אמר שהאשימו אותו שהוא אובר-חוכם. זה נכון. לא שאסור בישראל להיות אובר-חוכם, אבל אסור לגאידמק להיות כזה. זה שמור לאובר-חוכמים הקבועים הקודמים. בעצם האשימו את גאידמק בגלל שהוא שוויצר. זה לא שאסור להיות שוויצר בישראל. מותר וזה אפילו מוערך. אבל לא גאידמק. מה שהוא לא הבין, זה שלו ולשכמותו אסור להיות שוויצרים. יש שוויצרים רשומים, ורק להם מותר, והם אכן משוויצים בלי הרף. וסיגנון השוויץ שלהם הוא סגנון השוויץ התיקני היחיד. לגאידמק אסור להידחק ביניהם. בגלל זה הוא נענש וסבל כל כך קשה וכל כך הרבה זמן.

חרדתי שמא כתבתי על גאידמק ברישעות סאטירית בתקופות בהם כל כותב בדיחות היה חורז גאידמק עם חיידק. עברתי מעט אחורה. גיליתי שכתבתי די הרבה בנושא גאידמק אבל מי שהצחיקו אותי היו בעיקר אלה שהשם גאידמק הקפיץ אותם.

למשל, כך כתבתי לפני 5 שנים:

"בתל אביב חילק גאידמק בידור חינם לכל בחגיגת ההפתעה למדינה שהוא אירגן בפארק הירקון. יש כאלה שמייבבים קלות בנוסח "לאן הגענו ביום עצמאותנו ה-59 שגאידמק הוא העורך לנו את חגיגות יום העצמאות?" אפילו שמעתי אחד מאושיותנו אומר בטלוויזיה ביטוי חמור בעיני: "לאן הגענו שרוסי מנהל את חגיגות יום העצמאות?".

לו היה אומר לפחות "יהודי רוסי", או: "ישראלי שעלה מרוסיה בעשור האחרון". עדיין קצת קשה לי להבין למה יש אצלנו כה רבים שהתנשאות על עולים רוסים, גאידמק עדיף, היא ההגדרה שלהם לישראליות שלהם? בחדשות נמסר ששלמה ארצי סירב להופיע בחגיגה שגאידמק מימן עבור עם ישראל. אם זה נכון, טוב שמישהו ישאל למה? מה שלמה ארצי יודע על גאידמק, שהוא כבר חושב שזה נכון להחרים אותו?

שיא השינאה כלפי גאידמק הגיע כשגאידמק הקים ערי אוהלים לפינוי ולמנוחה לאזרחים מותקפים בטילים מהצפון ואחר כך מן הדרום. דוח מבקר המדינה על היערכות העורף ותיפקודו במלחמת לבנון השנייה ב-2006, היה דוח שמציג מדינה שפשוט לא מתפקדת, כי בעצם אין לראש הממשלה שלה ולשריו שום כוונה לתפקד אלא רק לשרוד. אנשים לא שמו לב, אבל הדוח שנתן ציון נכשל מינוס לאולמרט נתן גם ציון טוב מאוד לגאידמק, בלי להזכיר אותו ממש בשמו אלא בשורות "אין לחסוך בשבחים על גילויי למופת של גופים תורמים, אירגוני מתנדבים ויחידים שאיכפת להם, אשר בתרומתם בעת המערכה מתגלמות רוח של אחווה, אחדות ושותפות גורל הראויות לכל שבח", וגם בפרק שלם ומרתק בשם "אירגונים התנדבותיים" (עמ' 555). אני תמה שפרק זה לא הובלט די בתקשורת.

אבל המלחמות נגד גאידמק לא פסקו, וכך כתבתי בתקופת עופרת יצוקה:

"מה התוצאות בקרב עד כה?" שאל ראש הממשלה אולמרט בבור הפיקוד הקדמי במטכ"ל המלחמה נגד גאידמק.

"הקרב לא קל, אבל אנחנו מנצחים. פינינו משדרות יותר אנשים מגאידמק".

"מצוין, אבל אל תרדמו בשמירה. צריך להמשיך לפנות, ואם אפשר - לחסום אוטובוסים של גאידמק. אני לא מסוגל לשבת בשקט כשהוא מוכיח שאני אפס. עלינו גם להטיל על הציבור מס מיוחד שייקרא מילווה אנטי גאידמק, לכיסוי העלויות הבלתי צפויות שהגיעו, ברגע שבגלל גאידמק לא נותרה לנו ברירה אלא להתחיל למגן בתים ולספק פתרונות דיור לנוטשים".

"מאיר שלום" היו פותחים המכתבים שפתחתי, בימים בהם היו מגיעים אלי מכתבים. אותם ימים עתיקים בהם היה דואר ומעטפות שצריך לפתוח. אתם צריכים לראות את אוסף הסכינים לפתיחת מכתבים שיש לי - והשתמשתי בכולם הרבה. סתם כך שליתי שוב מכתב אתד:

מאיר שלום,

זהו מכתב לנסיכי היקר. אתה כתבת שאתה לא יודע בדיוק איך אתה בוחר את המכתבים שמתפרסמים "לעיתים נדמה שאני בוחר אהבות נכזבות, אם כי סיפורי אהבה מושלמת ואינסופית מגיעים בכמות לא קטנה", כך כתבת.

שורות אלה נכתבו מתוך המון אהבה מושלמת ואינסופית:
נסיכי היקר,
בימי המכשפות והטרולים הרעים בממלכה הקסומה באה מכשפה די רעה וכלאה בתוך גוף של צפרדעון מכוער ומפחיד את בן המלך העשיר והמיוחס. זה הסיפור על אותו נסיך, ועל אותה הנסיכה שיועדה לו עוד מהימים בהם הארמון בשמים היה פתוח למבקרים.

הצפרדע היה די ידוע בשלולית הגדולה והלא כל כך נחמדה למי שאיננו מתוכה. נסיכה די קטנה ודי תמימה התהלכה באזור שבו צומחים הנרקיסים הכי יפים בממלכה. עיניה נפגשו בעיני הצפרדע המדובר.

מה יפה הייתה פגישתם. עיני הצפרדע הנהדרות נפגשו בעיני הנסיכה, והצפרדע, ללא נשיקת הנסיכה, נהפך לנסיך המיוחל.
אמנם לא על סוסלבן, אבל הנסיך לקח את הנסיכה למקומות שהיא אף פעם לא ידעה עליהם. בהיותה כה קטנה נפתחה הנסיכה לעולמות חדשים, כאשר בכל פרק חדש בחייה המלה הראשונה באותו עמוד היתה, איך לא, "אהבה".

לנסיך שלי, ורק שלי: השנתיים שעברנו היו כה חלומיות, אני יודעת שקשיים עוד עומדים לפנינו, ומלכודות מחכות שניפול ברישתן, אך לא! אנחנו נחזיק חזק.

אני