"פוטין טוב לישראל"

לפני כשנה וחצי, כששר החוץ אביגדור ליברמן החליט למנות את דורית גולנדר לתפקיד שגרירת ישראל ברוסיה, הורמו כמה גבות במשרד החוץ. המינוי היה במסגרת מה שמכונה "מכסת המינויים הפוליטיים" המותרת לשר, אולם במשרד תהו איך מופקדת שגרירות כה חשובה ואסטרטגית בידיים חסרות ניסיון דיפלומטי. כל השגרירים הקודמים במוסקבה היו דיפלומטים מקצועיים. גם הפעם היה מועמד לתפקיד, גרי קורן, מנהל מחלקת אירו-אסיה המטפלת בכל מדינות ברית המועצות לשעבר. אלא שליברמן התעלם מכל הקריאות. הוא ידע שמינויה של גולדנר - ממש כמו ברשימה לכנסת שבה נשזרו שמות פופולריים ברחוב הרוסי - בוודאי יועיל לחזק את מעמדו בקרב האלקטורט הרוסי.

גולנדר אינה דמות בלתי מוכרת. מאות אלפי דוברי הרוסית בישראל מכירים את קולה הרדיופוני ואת הגשתה הרהוטה משנותיה הרבות ברדיו רק"ע של 'קול ישראל', כמי שהייתה בין מקימיו ומאוחר יותר העורכת הראשית שלו. בחמש השנים שקדמו למינויה כשגרירה אף ניהלה את התחנה ביד רמה.

"נכון, לא באתי מרקע דיפלומטי", היא מודה, "אבל אני שולטת בשפה ומכירה את המנטליות הרוסית וזה יתרון גדול. אני מכירה את כל כלי התקשורת ואת המערכת הפוליטית ברוסיה כמו את כף ידי, אחרי 40 שנה של עבודה עיתונאית. ביקרתי פה עשרות פעמים, הרציתי בכנסים, אני חברה באקדמיה הבינלאומית לרדיו ולטלוויזיה במוסקבה ואף קיבלתי מהם תואר כבוד, כך שאיני זרה לחלוטין".

בחצי השנה הראשונה לשירותה עברה גולנדר חבלי קליטה לא קלים. לאו-דווקא מול הממשל או התקשורת המקומית, אלא דווקא מול חבריה הדיפלומטים מבית. בשל חוסר ניסיונה הופקדו רבים מענייני השגרירות בידי סגנה, והדבר הוביל לסכסוך חריף בין כמה דיפלומטים בשגרירות. לבסוף נאלץ המשרד לשגר משלחת מיוחדת על-מנת להשיב את הסדר לכנו. "היום אנחנו עובדים בעבודת צוות מעולה, היחסים ידידותיים וטובים וכולם משתפים פעולה", אומרת גולנדר.

בימים אלה מציינים 20 שנה לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין רוסיה וישראל. לאורך כל שיחתנו גולנדר מקפידה להדגיש את הידידות הרבה בין המדינות ואת שיתופי הפעולה הרבים. "יש אינטרסים הדדיים גם לרוסיה בישראל וגם לישראל ברוסיה. יש בארץ מיליון וחצי תושבים דוברי רוסית ויש ברוסיה המון יהודים, זו קהילה מאוד חשובה לישראל".

אלא שעל כל אלה מעיבה תמיכתה הבלתי מסויגת של רוסיה במדיניות הגרעין האירני.

"זו לא רק תמיכה אלא סיוע בפועל, הרי סוף סוף הרוסים הם אלה שבנו את הכור בבושהר. אבל אנחנו לא יכולים להתערב במדיניות של רוסיה", אומרת השגרירה. "זה לא אומר שאין לנו דיאלוג. אנחנו מקיימים כל הזמן שיחות והתייעצויות. רק בשבוע שעבר התקיימה שיחת טלפון בין שר החוץ ליברמן לעמיתו הרוסי לברוב בעניין מדיניות רוסיה במזרח התיכון. לא אחדש דבר כשאומר שרוסיה הייתה מאז ומתמיד ידידותית כלפי מדינות ערב, עוד מימי המלחמה הקרה ומלחמת ששת הימים. היום הזמנים השתנו ויש פרטנרים לשיחות. אין לנו יכולת להכתיב להם מדיניות, אבל המגעים בנושא האירני נמשכים כל הזמן".

איך מסבירים הרוסים את תמיכתם במדינה הקוראת להשמדת ישראל, כשבו-זמנית הם מצהירים כי הם ידידיה של ישראל?

"לרוסיה יש נקודת מבט שונה משלנו. הממשל הרוסי טוען שהפרויקט נועד למטרות שלום וכי ההערכות הישראליות והאמריקניות מוגזמות".

הם לא מתרשמים מהצהרותיו של נשיא אירן ומדוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הקובע שאירן מרכזת מאמצים לבניית פצצת אטום? אפילו מדינות אירופה כבר השתכנעו.

"הרוסים לא רואים איום מצד אירן. אני יודעת שבקרוב תגיע לאירן משלחת נוספת של פקחים ואנחנו מקיימים דיאלוג רצוף עם הרוסים בנושא".

את מאוכזבת מהתגובה הרוסית לאזהרותיה של ישראל?

"ישראל יכולה להיות מאוכזבת בתחומים רבים לא רק מרוסיה. ארה"ב לא מאכזבת אותנו חדשות לבקרים בתגובותיה ובמעשיה? אלה החיים. אני לא מעוניינת להרחיב בביקורת על רוסיה. יש להם אינטרס ברור במזרח התיכון ומצד שני הם רואים בישראל מדינה ידידותית שחשוב לפתח את יחסי הסחר ואת שיתוף הפעולה עִמה בהרבה תחומים".

רוסיה משלימה עם אירן גרעינית?

"אי-אפשר לנסח זאת כך. זו לא השלמה. היא לא הייתה רוצה לראות את אירן עם פצצת אטום אבל הפרשנות שלה למתרחש שונה מזו של ישראל".

השאלה היא אם לצד הדיאלוג יש לנו בכלל השפעה על הרוסים. האם לשר החוץ ליברמן, או אפילו לראש הממשלה נתניהו, יש יכולת לשנות במשהו?

"בוודאי שיש. לפעמים הם שומעים לנו. הנה, במאמץ גדול הצלחנו לשכנע את הרוסים לבטל את עסקת טילי השיוט P-800, 'יאחונט', עם סוריה. הסברנו להם שהטילים עלולים להגיע לארגוני הטרור והם ביטלו את העסקה".

דומה שרוסיה הפכה ל"שומר הסף" של ציר הרשע, אירן וסוריה, מפני לחצי הקהילייה הבינלאומית. היא נגד העיצומים על אירן, ומונעת קבלת החלטות פעולה במועצת הביטחון נגד סוריה בגין הטבח שהנשיא אסד מבצע בעמו. מה האינטרס שלה לעמוד מול כל העולם?

"הם מתנגדים לסילוקו של אסד מכיוון שהם טוענים שאם תהיה שם הפיכה ישרור שם תוהו ובוהו. יש להם אינטרס מובהק בסוריה, בייצוא נשק למשל. הם מעוניינים לשמור על ההשפעה שלהם ועל מעמדם כמעצמה לא רק בסוריה אלא במזרח התיכון כולו".

האם נכונות השמועות שלפיהן רוסיה הציעה מקלט מדיני לאסד, וקצינים רוסים הגיעו לסוריה כדי לסייע לו בקרבות נגד האופוזיציה?

"לא, זה לגמרי לא נכון. בשיחות שניהלתי עם אנשי משרד החוץ הרוסי הם הכחישו זאת מכול וכול".

כששואלים את השגרירה גולנדר האם התמיכה הרוסית היא לא כל כך פרו-אירנית כמו שהיא אנטי-מערבית, היא מסרבת לענות. סוף-סוף היא כבר שנה וחצי דיפלומטית. אבל אין זה סוד שרוסיה מנסה לבסס את מעמדה כמעצמה משפיעה במזרח התיכון תוך תחרות עם המערב, ואירן היא פרטנר עיקרי ביצירת הציר האנטי-המערבי. ברור לחלוטין גם שהמהפכות בעולם הערבי, המכונות משום מה "האביב הערבי", מצאו את רוסיה במצב בלתי נעים. היא החלה להפסיד בזה אחר זה את השליטים הערבים הידידותיים שמשטריהם קרסו. עד לרגע האחרון ניסתה רוסיה למצוא מוצא של פשרה בלוב שימנע את נפילתו של קדאפי, אך ללא הצלחה. אירן וסוריה נותרו קו ההגנה האחרון של האינטרס הרוסי במזרח התיכון.

"יש לנו חילוקי דעות עם הרוסים גם בעניין המשא-ומתן עם הפלשתינים ואף אחד לא מנסה להסתיר את חילוקי הדעות האלה", אומרת גולנדר. "אנחנו חוזרים ומדגישים בפניהם כי לא נדבר עם חמאס שכן מדובר בארגון טרור, גם אליבא דמרבית מדינות המערב. הרוסים טוענים שעלינו לדבר עם כולם, כולל חמאס, שיש לו נציגות נכבדה כאן במוסקבה. בזה אין לנו הסכמה איתם".

מה עוצמת הלחצים שרוסיה מפעילה עלינו בעניין הפלשתינים?

"רוסיה משמשת חברה פעילה מאוד בקוורטט. היא מעוניינת שישראל תבצע ויתורים נרחבים כדי לסיים את הסכסוך הארוך מדי לטעמה".

איך הם חיים עם הדואליות הטמונה בזהותו שר החוץ ליברמן, שאמנם דובר רוסית ומקיים יחסים מצוינים עם הצמרת המדינית והכלכלית במוסקבה, אך מצד שני דעותיו הפוליטיות אינן עולות בקנה אחד עם האינטרס הרוסי?

"הם מודעים לכך שליברמן נבחר באופן דמוקרטי בידי העם, ושהעם הוא שבוחר את מנהיגיו".

גולנדר צופה שהעלייה לישראל תגבר על-רקע ההפגנות ואירועי המחאה יוצאי הדופן סביב הבחירות לפרלמנט ברוסיה, הטענות לזיופים והצפי לשובו של פוטין לכס הנשיאות. לדעתה, על ישראל להיערך תמיד לקליטת גלי עלייה, ולא רק מרוסיה. אומנם המספרים הגדולים של מאות האלפים לא יחזרו אבל לדבריה יש עלייה מתונה במספר העולים. בשנה שעברה עלו לארץ כעשרת אלפים עולים, בעיקר צעירים.

אבל יש גם תנועה הפוכה. הרבה ישראלים גרים כאן, לא?

"יש כאן כ-35 אלף ישראלים. כששואלים אותי כמה ישראלים חיים ברוסיה איני יכולה לענות. האמת היא שהיום אין צורך לרדת מהארץ כדי לעבוד ברוסיה. לחברות ישראליות רבות יש נציגים מקומיים.

"בכל שנה מתקיים כאן יריד ישראלי שמשתתפים בו אלפי אנשים. הם באים להתעניין במה שישראל יכולה להציע להם. באים רופאים, מהנדסים, אנשי מקצוע".

איך זה מסתדר עם המגמה של השלטונות למנוע בריחת מוחות, במיוחד בהיי-טק?

"רוסיה באמת משתדלת להחזיר מוחות. הנשיא מדבדב חזר מביקור ב'עמק הסיליקון' בקליפורניה והכריז שאם האמריקנים יכולים גם הרוסים יכולים. אכן, הם החלו בבניית קריית היי-טק ענקית בסקולקובו, לא הרחק ממוסקבה, ששותפים בה הרבה ישראלים. לא מכבר שוחחתי עם השגריר הגרמני והוא סיפר לי על היקף הסחר בין שתי המדינות, בעיקר בציוד רפואי ואלקטרוניקה. מדובר במספרים דמיוניים. רוסיה רוצה להגיע למצב שבו על מוצרים בכל העולם יהיה כתוב Made in Russia", ואת זה לא משיגים ביום אחד".

במיוחד כשסין נושפת בעורף...

"היחסים עם סין מצוינים".

אין חשש שהשלטונות יטילו שוב הגבלה על יציאת מוחות לישראל?

"לא. אלה ימים שלא יחזרו. אי-אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. היקף הסחר בין ישראל לרוסיה גדל בהתמדה, ורק בשנה האחרונה הוא עלה ב-37 אחוזים. מאז בוטל הצורך בוויזות, מגיעים מאות אלפי רוסים לישראל וההתעניינות הולכת וגדלה. לא מכבר היה סקר שערך מכון 'לבאדה' והתברר בו ש-68 אחוזים מתושבי רוסיה תומכים בישראל. כעת, לכבוד ציון 20 שנה לחידוש היחסים, באים לכאן להקות ותיאטרונים מישראל כמו הקאמרי, הבימה וגשר. במאי תבוא לכאן התזמורת הפילהרמונית. מערכת היחסים הזאת היא הישג גדול".

בתקופה האחרונה מתקיימים דיונים בדרג גבוה להסדיר תשלומי פנסיה משלטונות רוסיה לבעלי גיל מתקדם שעבדו שנים רבות ועלו לארץ. הרוסים לא כל כך מתלהבים שכן לדבריהם 20 מיליון איש היגרו מרוסיה ואי-אפשר לשלם לכולם, אבל בקרוב צפויה להירשם פריצת דרך של פשרה במשא-ומתן.

קשה לאמוד את מספר היהודים החיים היום ברוסיה. לפי סקר אוכלוסין שנערך לפני שנה יש בין 350 אלף לחצי מיליון, אולם ככל הנראה המספר גדול הרבה יותר ומתקרב למיליון. "אולי הם לא היו בבית כשבאו הסוקרים", צוחקת השגרירה.

האם יהודים עדיין מפחדים כאן לגלות את זהותם?

"אני דווקא רואה תופעה הפוכה. הרבה יהודים מחפשים את השורשים ואינם מפחדים לומר שהם יהודים".

ואנטישמיות?

"תמיד הייתה, ישנה ותהיה אבל השלטונות נלחמים בה בהצלחה רבה".

הבעיה היא, אומרת גולנדר, שהרבנים המקומיים עושים הכול כדי שהיהודים לא יעלו לארץ אלא יישארו כאן ומעניקים להם כל מה שצריך. "יש כאן חיי קהילה, חינוך, בתי ספר. חב"ד עושים כאן עבודה נפלאה שאין לתאר".

זה עומד בסתירה לאינטרס שלך כשגרירת ישראל לעודד עלייה?

"האינטרס שלי הוא לייצג את מדינת ישראל".

בראש השנה האחרון נגרמה לדורית גולנדר התרגשות מיוחדת. רבני הקהילות ברוסיה נענו לבקשתה וארגנו תפילה המונית לשלום מדינת ישראל. "עמדתי בבית הכנסת הגדול הישן בארכיפובה ורעדתי מהתרגשות. ההיכל היה מלא מפה לפה וכולם חזרו פסוק בפסוק אחרי הרב לזר, הרב הראשי המקובל על השלטונות, שאמר את התפילה בקול. הרגשתי שאני חוזרת אחורה, 40 שנה, לימי צעירותי בליטא, שם הייתי 'דבוירל'ה' על שם סבתי ז"ל. בבית הספר קראו לי דורה ורק בארץ שיניתי את שמי לדורית. כשהתחלתי לשדר ב'קול ישראל', במסגרת השידורים אל מעבר למסך הברזל, בחרתי את השם שלומית לידור, שזה שילוב השמות של אבי שלמה, אמי ליזה ואני דורה. עמדתי בבית הכנסת וחשבתי לעצמי שזה הניצחון הגדול, שהנה רוסיה השתנתה וזה מה שיישמר. זה ריגש ושימח אותי".