|
בית המשפט לענייני משפחה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
התרת נישואין הינה למעשה הליך של גירושין אזרחיים, בו בני זוג העונים להגדרות דתיות מסוימות, יקבלו פסק דין בביהמ"ש למשפחה, המפקיע את נישואיהם וקובע כי אינם נשואים עוד.
א. מהי התרת נישואין ובאלו מקרים היא תיעשה?
במקרה בו בני זוג חפצים לסיים את נישואיהם, ואולם הם אינם בני אותה דת, למשל כאשר אחד מבני הזוג הינו יהודי והשני הינו מוסלמי/נוצרי/חסר דת/דרוזי, או במקרה בו שני בני הזוג חסרי דת, עליהם לפנות בתביעה להתרת נישואין (כלומר- גירושין אזרחיים) לביהמ"ש לענייני משפחה.
כפי שיהודים מתגרשים בבי"ד רבני בהליך של גט, בני הזוג הנ"ל מתגרשים בביהמ"ש לענייני משפחה, על-ידי קבלת פסק דין המתיר את נישואיהם.
ב. לאן פונים לשם הגשת תביעה להתרת נישואין?
על בני זוג שאינם בני אותה דת, או שהינם חסרי דת, החפצים בפירוק נישואיהם, לפנות בתביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריהם.
תביעה זו תגיע לידי נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה.
החוק קובע כי במקרה בו הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי/ מוסלמי/ דרוזי/ בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור, או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך בכתב, לראש בית הדין הרלוונטי, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק.
לדוגמה, אם אחד מבני הזוג הינו יהודי והשני חסר דת, ישלח העתק לביה"ד הרבני.
על-פי החוק, "במקרה בו קבע ראש בית הדין או דיין מוסמך כי אין צורך בגירושין. ידון בית המשפט בבקשה להתרת הנישואין". כלומר, אם ביה"ד הדתי מחליט כי אין צורך בניהול הליך גירושין ע"פ הדין הדתי, יתנהל הליך אזרחי, של התרת נישואין.
ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך ליתן פסק דין בו הינו מצהיר על התרת נישואי הצדדים. לאחר מתן פסק הדין, הצדדים נחשבים כגרושים.