|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
לוחמים באימון. פעולות מיוחדות ומתוחכמות [דו"צ]
|
|
|
|
|
הכומתה - כסף, הזרוע - יהל"ם
|
|
בצה"ל מתכוננים ללחימה תת-קרקעית נגד האויב מעזה, שחופר מנהרות גם לכיוון ישראל. ליחידת יהל"ם יש מתקן מיוחד שבו מתאמנים הלוחמים בלחימה מתחת לאדמה, לחימה שדומה לזאת שהייתה ב'שמורות הטבע' של חיזבאללה בלבנון
|
|
|
|
מ'שלום הגליל' ועד שלום הדרום
|
|
תחילת פעילותה של יחידת יהל"ם בראשית שנות ה-80, במבצע שלום הגליל. 'סיירת יעל' הוקמה אז כדי לספק מיומנויות הריסה וחבלה משוכללות יותר מאלו שהיו בידי כוחות ההנדסה הרגילים. במהלך השנים התאחדו יתר הכוחות מחיל ההנדסה והתאגדו תחת יחידת יהל"ם, שהוקמה כגוף מקצועי למתן מענה בתחומי ההנדסה הקרבית וכבעלת הסמכות הבלעדית בצה"ל לביצוע משימות חבלה מיוחדות. בשנות ה-80 וה-90 ביצעה היחידה פעולות מסווגות נגד חיזבאללה בלבנון, והפעילה מיקוש נגדי נגד אנשי ארגון הטרור. על-פי דיווחים שונים, במהלך מה שכונה "האינתיפאדה השנייה" היו פיצוצי מבנים במוקטעה של רמאללה ובחברון שיוחסו ליהל"ם. עוד ייחסו לה מניעת מעבר של משאיות עמוסות תחמושת על גשרים בבית-חאנון שבצפון רצועת עזה, באמצעות פיצוץ הגשרים הללו. במהלך שנות הלחימה בגזרות השונות פעלו לוחמי יהל"ם לנטרול מטענים בצירי תנועה, בבתים ועל גדר המערכת ברצועת עזה ובלבנון. הם פוצצו עשרות מעבדות נפץ, בתי מחבלים ותשתיות טרור. בעקירת גוש קטיף הופקדו אנשי היחידה על פיצוץ המבנים הצבאיים והאזרחיים. במלחמת לבנון השנייה היו הלוחמים בין הראשונים שנכנסו לשטח לבנון בליווי כלים כבדים, כדי לנטרל את השטח ממטענים וכדי להרוס כליל מוצבים, בונקרים ומִפקדות של חיזבאללה, וכך גם בעת ' עופרת יצוקה'.
|
|
|
|
יום שני בבוקר. כוח צה"ל מזהה מטען רב-עוצמה שמונח סמוך מאוד לגדר המערכת עם עזה. ההפתעה בפיקוד דרום לא קטנה. עד היום ארגוני המחבלים חששו להגיע קרוב כל כך לגדר המערכת, וכשהניחו מטענים עשו זאת בריחוק של לפחות 100 מטר משם. כוחות מיוחדים מצוות הס"פ (סילוק פצצות) של יחידת יהל"ם מוקפצים מיד למקום. אחרי התמודדות של כמה שעות, צוות היחידה מצליח לנטרל את המטען שמשקלו 12 קילוגרם, שיועד בבירור לפגוע בחיילים שמסיירים על הגדר.
שבועיים קודם לכן קפץ צוות של יחידת יהל"ם למקום נפילת הטיל ששוגר לעבר נתיבות בתום ימי הלחימה. אנשי יהל"ם - ראשי התיבות של 'יחידת הנדסה למשימות מיוחדות' - מטפלים, בין היתר, בנפילת טילים בשטח ישראל, והם באו לבחון את מידת הסכנה הנשקפת לתושבי נתיבות מהטיל שזה עתה נורה עליהם. חיילי היחידה גם אספו את הנתונים המאפיינים את הטיל, על-מנת לבחון אותם במכון הטכני של היחידה שנמצא בבסיס הקבע שלה במחנה סירקין.
באותה שעה סיים את ההכשרה דור ההמשך של היחידה: מחזור חדש של לוחמי יהל"ם ערך אימון מסכם בבסיס האימונים הפיקודי של היחידה בצפון הארץ. החיילים, שחתמו מסלול של שנה וארבעה חודשים, קיבלו את סיכת היחידה המיוחלת והפכו ללוחמים מן המניין.
רשימת הפעילויות שצפויה ללוחמים החדשים ביהל"ם ארוכה. ביצוע משימות הנדסה מיוחדות, בהן מעבר מכשולי מים ופעולות הנדסה ופריצה בים וביבשה; מבצעי הריסה מדויקים באמצעות חומרי נפץ; חבלה בתשתיות אויב בעזרת הטמנת אמצעי חבלה מתוחכמים; טיפול בחומרי נפץ, פצצות מתוחכמות וראשי קרב של טילים שלא התפוצצו; נטרול מטעני חבלה; הכנת מטענים ופצצות; איתור מנהרות הברחה ותופת וסליקים והשמדתם; פינוי שדות מוקשים מורכבים; פריצה קרה - ללא נשק חם ובעזרת אלות או הפעלת כוח פיזי, ופריצה חמה שבה יפעילו מטענים בשטח בנוי. הלוחמים פועלים גם בעזרת רובוטים ואמצעים הנשלטים מרחוק, וכך מונעים סיכון חיי אדם.
לוחמי יהל"ם מעניקים סיוע לכוחות מיוחדים בצה"ל. כך היה, למשל, בהשתלטות על ספינת התחמושת קארין A ועל המרמרה. צוות שלם, שמורכב בעיקר מלוחמים שנפלו משירות קרבי, עוסק בפיתוח רובוטים ובתפעולם למגוון מטרות. עם השנים התרחבה פעילות צוות הרובוטיקה, כך שלוחמי היחידה מצטרפים מדי פעם לכוחות אחרים בפעילות מבצעית הדורשת רובוטים.
בפעילותם השוטפת, נמצאים אנשי היחידה מדי יום על גדר הגבול ברצועת עזה, מטפלים במטענים ובניסיונות פיגוע בכוחות צה"ל. ברקע נמצאת ההבנה שמתישהו יידרש צה"ל לפעילות נרחבת יותר כדי למגר את הטרור מהרצועה. בעומק השטח ימתינו כוחות פלשתינים חמושים שהכינו בשנתיים האחרונות את השטח לקראת לחימה נגד צה"ל - דבר שידרוש את יחידת יהל"ם במיטבה.
מפקד יחידת יהל"ם, סא"ל סהר אברג'יל, אומר שלצה"ל יש מודיעין וכמובן הופקו לקחים ממלחמות קודמות ונבנתה תורת לחימה מסודרת. "אנחנו נערכים למִתאר, אבל לא נצמדים לתוכניות כי הן ישתנו וייהפכו לבלתי רלוונטיות", הוא אומר. "אנחנו פועלים כדי ללמוד את האויב, את יכולותיו ומגבלותיו ואת אתגרי השטח, ומבינים מתוך זה מה יהיו אתגרי הכוחות שיפעלו בשטח. כך אפשר להתאמן כדי להגיע הכי קרוב למצב האמת".
לדברי סא"ל אברג'יל, "צבא שלא חושב - יש לו בעיה, אבל צה"ל אינו כזה כי הוא מפיק לקחים מטעויות, לומד מהמלחמות שהיו וגם חושב כמו האויב ומנסה להבין מה יהיה חדש ומה יהיה שונה. אנחנו לא יהירים לומר שאנחנו יודעים הכול, כי אנחנו באמת לא יודעים, אבל גם האויב לא מכיר אותנו מספיק ולא יודע מה מחכה לו, כך שחוסר הוודאות הוא בשני הצדדים, ולא צריך להיות מוטרדים מדי מה יהיה בקרב הבא. צבא זה לא מדע מדויק - יש הרבה חוסר ודאות וערפל. בקרב הכוח נשען על הרבה אינטואיציה של מפקדים".
|
|
|
|
|
|
|
סא"ל סהר אברג'יל, מפקד היחידה:
|
|
|
|
| "אף אחד לא רוצה הישגים כמו במלחמת לבנון השנייה. אני בטוח שנהיה ברורים יותר ושהניצחון יהיה חד יותר, כזה שלא יותיר מקום להתחבטות בדילמה מי ניצח" | |
|
|
|
היחידה פועלת כל העת לשדרג את יכולותיה הטכנולוגיות הכוללות בין היתר רובוטים וכלים ייחודים לאיתור מטענים, וציוד לחימה לאיתור מנהרות ותיווך תת-קרקעי. עם זאת, ביחידה מודעים לעובדה שהטכנולוגיה היא רק אמצעי, מכפיל כוח, ושהמוטיבציה והאמונה של הלוחמים היא העיקר.
בצד השיפור הטכנולוגי, קשה להתעלם ממה שיצפה לכוחות ובעיקר לכוחות ההנדסה המיוחדים בכל זירה שאליה ייקראו. 'שמורות הטבע' שהקים חיזבאללה בלבנון הפכו למודל למה שנעשה כנראה בעזה, וברור כי פעילות היחידה תצטרך לספק הישגים משמעותיים כדי לנצח בקרב.
סא"ל אברג'יל בטוח שהישגי היחידה בשעת הצורך, כמו גם הישגיו של צה"ל כולו, יהיו משמעותיים. "אף אחד לא רוצה הישגים כמו במלחמת לבנון השנייה. אני בטוח שנהיה ברורים יותר ושהניצחון יהיה חד יותר, כזה שלא יותיר מקום להתחבטות בדילמה מי ניצח".
סא"ל סהר אברג'יל גדל בחיל ההנדסה. הוא היה קצין ההנדסה של אוגדת עזה, מפקד גדוד 601, ובקיץ הוא יועלה לדרגת אל"מ וימונה למפקד ההנדסה בפיקוד צפון. מאז שהגיע ליחידה, כך מספרים עליו, חולל שינוי: הכוחות החלו להצטרף לפעילות באיו"ש ולמעצרים בכפרים ובערים הפלשתיניות מדי לילה, כדי לשמור על תחושת האתגר ועל ערנות מבצעית בקרב הלוחמים, כדי שיהיו מוכנים ורעננים ביום פקודה.
בסיבוב הלחימה האחרון לא נדרשה היחידה להפגין את כישוריה בתוך עזה, אך השתתפה באופן נרחב בטיפול בטילים שנורו על העורף, בשיתוף חבלני משטרת ישראל. "יש אמצעי מיוחדים שהמומחיות לטיפול בהם נמצאת רק אצל הכוחות שלנו ובמכון הטכני של היחידה, והפעלנו אותם במוקדים של נפילות טילים", אומרים ביהל"ם. "במקביל לכוחות האלו היינו ערוכים למשימות צפויות בפיקוד דרום, אילו הלחימה הייתה נמשכת, כי בכל סוג של פעילות צבאית ובכל מקום יש ליחידה תפקיד משמעותי, בעיקר משום שאצלנו יש יכולות ייחודיות שאין בשום יחידה אחרת בצה"ל".
|
|
|
|
|
|
צוותים מיוחדים של יחידת יהל"ם תרגלו לחימה בשטח לבנון דווקא, אבל ביחידה לא רואים שום הבדל בין גזרת לבנון לגזרת עזה. ההכנות שלנו יכולות להתאים לכל גזרה, אומרים ביחידה. "הכוחות ביחידה הוכיחו את יכולותיהם המגוונות ב' עופרת יצוקה' ובמלחמת לבנון השנייה, וגם בעתיד נהיה מוכנים לכל זירה", אומר אברג'יל. במתקן של היחידה הוקם מתחם שמדמה שטח אויב, כולל מוזיקה ערבית שמושמעת ברקע. אברג'יל, שמגיע לביקור בתרגיל, שומע גם ירי לוחמים והשלכת רימונים לעבר בתים חשודים ורעש פיצוצי חזיזים. מפקד בית הספר להכשרות של היחידה, רס"ן אלי דוד, מוסר לו את תמונת המצב בשטח, ומספר כי הלוחמים ביצעו פשיטה על מרבית המבנים החשודים וטיהרו אותם מ'מחבלים' שארבו לכוחות. זמן קצר אחר כך ידרוש מפקד היחידה לערוך חיתוך מצב עם כלל המפקדים, שם יגלו כי לוחם אחד נהרג ואחר נחטף בידי המחבלים, כביכול. המפקד והלוחמים ינסו להפיק לקחים ולהיערך לשלב הבא בלחימה, שלב שבו יפעילו הכוחות את האמצעים הייחודיים והטכנולוגיים. כשהמפקדים מדברים על "יכולות ייחודיות" ועל "עבודות שהכוחות יבצעו בשטח", בהחלט אפשר לומר שמדובר בפעילות בלעדית ליחידה. לפני שבועיים חשפה היחידה מתקן אימונים שנמצא בבסיס הקבע, שבו מתאמנים הלוחמים על לחימה מתחת לאדמה. לחימה כזאת דומה לזו שנתקלו בה לוחמי צה"ל ב'שמורות הטבע' של חיזבאללה ולמנהרות שנחפרות מדי יום ברצועת עזה. בשנה וחצי האחרונות היחידה משתדלת לפעול יותר מחוץ לשטחי האימונים, בהתאם לרוח המפקד שאומר כי על חייליו להיות יותר בשטח מאשר בבסיס. "גם במסלול ההכשרה אנחנו נוהגים להוציא לוחמים לפעילות מבצעית", מספר מפקד בית הספר להכשרות, רס"ן דוד. "אנחנו מצטרפים לפעילות כגון מעצרים או חיפוש אמצעי לחימה בבתי מבוקשים. המודיעין יודע להגיד שיש נשק או מטענים שמוחבאים בסליקים או בחללים נסתרים בצדי הבית. אנחנו מצרפים כוח מיומן שיש לו יכולות שהותאמו לכך. יש לנו אפשרות לבצע ביתר קלות את הפריצה לבית, לאתר מטענים ומִלכודים בתוכו ויכולת לשלול הימצאות אמצעי לחימה כאלו. היחידה יוזמת פעילות וחותרת למשימות, ואז נוצר מצב שבו הלוחמים נמצאים בפעילות מבצעית וצוברים ניסיון בכל הגזרות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| לוחמי יהל"ם מעניקים סיוע לכוחות מיוחדים בצה"ל. כך היה, למשל, בהשתלטות על ספינת התחמושת קארין A ועל המרמרה. צוות שלם, שמורכב בעיקר מלוחמים שנפלו משירות קרבי, עוסק בפיתוח רובוטים ובתפעולם למגוון מטרות | |
|
|
|
פעילותה של יחידת יהל"ם מתבצעת בשילוב עם כוחות אחרים וכן באופן עצמאי, בהתאם לדרישות מערכת הביטחון וגם מתוך רצון שמביעה היחידה לפני הדרגים הגבוהים. את רוב הפעילות אנחנו, האזרחים, כלל לא מכירים בשל האופי השקט שלהם ורמת הסיווג והמידור שמלווה אותם.
אברג'יל: "תחשוב על כל טווח אפשרי של לחימה אליו שנדרשת כיום ותידרש בעתיד מדינת ישראל, או על מקומות שונים שבהם היינו ושאי-אפשר להרחיב עליהם, וזו יהל"ם. חלק מהפעילות שלנו מוּכרת ורובה אינה מוכרת, כי לא מדברים עליה ביום-יום. כשכוח חי"ר נתקל במחבלים בעזה מדברים על זה בתקשורת, אבל על פעילות כמו שלנו לא מדברים בריש גלי, וטוב שכך. גם בצבא לומדים להכיר אותנו, וכוחות רבים רוצים שצוות של היחידה ישתלב בפעילות".
למרות החשאיות, ואולי בגללה, בחיל ההנדסה מעידים על ביקוש גובר בגיוס לחיל: "המוטיבציה לשירות עלתה בזכות היחידה", אומר רס"ן אלי דוד. "יהל"ם העלתה את המוטיבציה להתגייס לחיל באחוזים משמעותיים. היום הביקוש עומד בסטנדרט גבוה – על כל מקום פנוי יש יותר מחייל אחד שרוצה להיות חלק מאיתנו. אנחנו שומעים מהרבה מתגייסים שהם פנו להנדסה רק כדי להגיע אלינו, וגם חיילים שנושרים מקורסים יוקרתיים מוצאים פה בית חם".
כמובן, יש חשיבות גם לתדמית של היחידה. "אנחנו יחידה ולא גדוד. כמו כל יחידה מיוחדת יש לנו ייעוד, אבל ביחידה שלנו יש ענווה. כל הזמן רוצים ללמוד ולהתקדם. פה חותרים למשימות, כי אנחנו יחידה שלא מתפנקת", אומר סא"ל אברג'יל בגאווה. "מה שמייחד אותנו הוא שלמרות שאנחנו יחידה שיש לה פריווילגיה מבצעית, אנחנו מתנהגים הפוך ומייצרים רלוונטיות לפעילות. זה נעשה מתוך הבנה שאווירה מבצעית רק משפרת את היכולת, מחדשת את תורת הלחימה ואת הלמידה שלנו, ומחייבת אותנו להתקדם.
"אפשר להתמודד עם אתגרים מבצעיים רק בלחימה. כדי לנצח, צריך לתרגל קודם ולהיות בשטח, כך שהכוח ידע מהו חיכוך ומהי היתקלות בשטח. כל פעילות מכבדת את הכוח שעושה אותה, גם פעילות שאינה מהסוג ששומעים עליו בתקשורת; פעילות פשוטה ששומרת על כושר ויכולת היא רלוונטית תמיד, ואנחנו לא מפונקים".
|
|
| תאריך:
|
12/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
13/04/2012
|
|
יוחאי עופר
|
|
הכומתה - כסף, הזרוע - יהל"ם
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
למי זה טוב?
|
13/04/12 19:54
|
|
|
|
|
|
כמו בעופרת יצוקה
|
13/04/12 21:48
|
|
|
|
2
|
|
der2
|
13/04/12 20:04
|
|
|
|
3
|
|
ע"ט
|
13/04/12 20:06
|
|
|
|
4
|
|
אין טעם להלחם כלל
|
13/04/12 20:58
|
|
|
|
5
|
|
לחסל את האוייב
|
13/04/12 23:11
|
|
|
|
|
|
כמו שלך למשל
|
13/04/12 23:34
|
|
|
|
|
|
Gilead
|
14/04/12 03:30
|
|
מאמרו של אלכסנדר קפקא בכתב העת האמריקני לענייני השכלה גבוהה Chrinicles of Higher Education מוקדש לספר חדש על תולדות האמנות ששמו "עידן התובנה". המיוחד בספר הוא שמחברו אינו חוקר אמנות, אלא נוירולוג, חתן פרס נובל לרפואה משנת 2000 אריק קנדל.
|
|
|
|
|
ועוד קצת על אמנות ושאלות הנצח שהיא מעלה. רשימתו של ג'ורדן סמיט ב-American Interest מוקדשת לאחת היצירות הקלאסיות שתורגמה כעת לאנגלית מחדש - "מותו של איוון איליץ'" מאת לב טולסטוי. סיפורה של יצירה זו מתחיל במשבר קשה שחווה טולסטוי לאחר שסיים לכתוב את "מלחמה ושלום". בעת שהותו בעיר ארזמס (250 מייל מזרחית למוסקבה) התעורר משנתו בתחושת בעתה נוראית שהתלוותה לה הידיעה שמותו קרוב. מכאן ואילך הרבה טולסטוי לעסוק במוות ביצירותיו, כשאחת הקלאסיות שבהן היא "מותו של איוון איליץ'" המתארת שופט רוסי בן 45 שתופס בהיותו על ערש דווי שהשחית את חייו בחיפוש אחר נוחות ומעמד חברתי. השופט מזהה את חוסר התכלית שבחיים הבורגניים התפלים שלו, אך מצליח לקראת הסוף להשלים עם גורלו ואפילו לחוות שלווה.
|
|
|
|
|
כמו בכל חג, מחמיא גם הפסח הזה לאילת. בתי המלון שלה בתפוסה מלאה, הטיסות אליה גדושות עד אפס מקום, ואתרי התיירות הספורים שבעיר הומים מאדם. האמת ניתנת להיאמר שאת העיר הדרומית אפשר לחרוש מספר פעמים ולחזור אל אתריה שוב ושוב, כשבראשם השמש, החוף והים. אלא שאת החופשה ה"אמיתית" באילת ניתן לגוון בדרכים רבות ומרתקות גם מחוץ לתחומי העיר.
|
|
|
|
|
ישראל מצטיינת יותר מכל מדינה אחרת בעולם במספרם של המועמדים בעיני עצמם לתפקיד ראש הממשלה. ללא קושי ניתן לספור על שלוש ידיים את מספרם של שרי הממשלה הסבורים שהם ראויים לכהן בתפקיד קשה ומורכב זה, כולל כאלה שאין להם בכלל רקע ביטחוני לקבל הכרעות גורליות לעתיד המדינה. לא צריך להתאמץ יתר על המידה כדי לאתר קהילה נכבדה של חברי כנסת, ראשי ערים, אישי ציבור ואקדמיה שסבורים שאם ייבחרו לתפקיד ראש הממשלה יוכלו להתמודד עם הבעיות הקשות והמורכבות של המדינה.
|
|
|
|
|
על שיריו כתב המשורר בארי צימרמן: "אלישע פורת אינו עסוק בהרהורים טשרניחובסקאים אודות היות האדם תבנית נוף מולדתו. הנוף, המולדת והתבנית הם טבעו הראשון והאחרון. ככל שהוא מקומי יותר פרובינציאלי ומחובר, כך הוא יותר אוניברסלי, משוחרר ומגביה עוף".
|
|
|
|
|
