הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
התכנים החדשים של פייסבוק
18/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
הטלפון שמצלם את המשתמש
18/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
שלב חדש בעימות בין חמאס לסלפים
18/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
בודדים מעשרת המיליונים
18/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
סוף ירח הדבש
18/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
הלן מקזבלנקה
קזבלנקה. בין 20,000 ל-60,000 פליטים יהודים

סיפור עלום בתולדות השואה: כך הפכה הלן בן-קאזס עטר למפעל סיוע והצלה של אדם אחד עשרות אלפי פליטים שהגיעו מאירופה לקזבלנקה קיבלו מהלן תמיכה כספית, מגורים, עבודה והכי חשוב - סיוע בהגירה לאמריקה אפילו הגרמנים לא הצליחו להפסיק את המפעל הייחודי שלה

▪  ▪  ▪
קזבלנקה הפכה במהלך מלחמת העולם השנייה למקום מקלט ומקום מעבר עבור עשרות אלפי יהודים שיצאו מאירופה. פרופ' מישל אביטבול העריך שמדובר ב-20,000 איש; הלן בן-קאזס עטר, גיבורת סיפורנו, דיווחה על מספר גבוה פי שלושה. מכל מקום, ברור שמדובר במספר משמעותי ביותר של יהודים שנזקקו לסיוע בכל התחומים.

הקהילה המקומית, שהייתה מעוטת השפעה מול השלטונות הצרפתיים של וישי, לא הייתה יכולה לדאוג לפליטים. את התפקיד נטלה על עצמה הלן בן-עטר קאזס, עורכת דין, פעילה בצלב האדום ונשיאת אגודת בוגרי כי"ח. ב-5.7.1940 שמעה הלן על אוניית פליטים יהודים ולא-יהודים, אשר עגנה בנמל קזבלנקה ומשטר וישי סירב לאפשר לנוסעיה לרדת ליבשה. כאשר הגיעה הלן לנמל, הוצע לה - כפעילת הצלב האדום - לטפל בפליטים שהיו בעלי דרכונים בעייתיים, שהיו ברובם יהודים. הלן הסכימה וצירפה את מזכירתה, וכך קם הוועד לטיפול בפליטים זרים.

קשה להאמין, אך הלן לבדה ארגנה גוף שטיפל בעשרות אלפי פליטים, הן האזרחים והן האסירים הכלואים במחנות העבודה. הלן הפכה לכתובת ולמענה עבור רוב הפליטים, וסיכנה את חייה עבור פעילות הוועד. פועלה של הלן נערך בשנים הראשונות, ללא עזרת ארגונים חיצונים כגון הג'וינט, ועסק בכל התחומים בהם נזקקו הפליטים לסיוע.


מגורים, עבודה, ויזות


הוועד טיפל באכסון הפליטים: הלן הפכה את אולמי אגודת כי"ח בקזבלנקה למעונות הפליטים. היא גם פיזרה חלק מהפליטים בקהילות יהודיות ברחבי מרוקו ואלג'יריה, ודאגה להם למקומות עבודה ומגורים.

חלק מהפליטים הצליחו לעזוב את קזבלנקה ולקבל אשרות כניסה למדינות באמריקה באמצעות הלן, שדאגה לוויזות מגורמים שונים ולאישורים מזויפים, וחלק אחר מצאו עבודה במרוקו ועברו למקומות מגורים מסודרים אצל משפחות יהודיות או למגורים בשכירות. במעונות הפליטים נפתח מטבח שהופעל ע"י מתנדבים.

בכל יום נוספו להלן עשרות ואף מאות פליטים חדשים. הוועד בראשותה נתן לפליטים קצבה חודשית כדי שיתקיימו ועודד אותם למצוא עבודה. עם ריבוי הפליטים, החלה הלן לחפש מקורות מימון נרחבים יותר לפעילותה. מקורות אלו היו מגוונים: החל מאגודות בוגרי כי"ח שתרמו חלק ניכר מהוצאות הוועד, דרך אנשים פרטים, ועד הקהילה של קזבלנקה וארגוני סעד מקומיים לא-יהודים.

שלטון וישי במרוקו ראה את "הוועד לעזרה לפליטים זרים" כאחראי בפועל לפליטים המצויים במדינה. מספר פעמים היפנה השלטון פליטים לטיפולו של הוועד, ואף בירר באמצעותו פרטים על מקומות הימצאם של פליטים מסוימים. להלן היו יחסים טובים עם השלטון הצרפתי, ולא פעם ניצלה ממאסר ומחקירות משטרתיות בענייני עזרתה לפליטים יהודים.


מגורשים למחנות הסגר


ואולם, באוקטובר 1940 התמונה המדינית השתנתה ושלטון וישי החליט לצמצם את אוכלוסיית הפליטים במרוקו. כחלק מהחמרת המדיניות כלפי הפליטים, החליט שלטון וישי לשלוח את אלפי הפליטים, כולל ילדים, ל"מגורים תחת פיקוח", דהיינו: מחנות הסגר ליד ערי שדה במרוקו כגון מרקש, מוגדור וסאפי.

הוועד הוצף בבקשות של פליטים שהתחננו שלא יישלחו למחנות ההסגר, אבל יכולתו הפוליטית מול משטר וישי הייתה קטנה. אך למרות גירוש הפליטים למחנות, המשיכה הלן בפעילותה ואף הרחיבה אותה לאותם מחנות.

הוועד ניסה למצוא עבודה לחלק מהפליטים דרך פניות לארגונים שונים, כדי שלא תהיה עילה לשלטון הצרפתי עילה לגרשם למחנות ההסגר. הוועד גם נתן מדי חודש קיצבה קטנה למשפחת הפליט שנשלח למחנה או לפליטים ששהו במחנות עם ילדיהם. לדוגמא: הלן שלחה מדי חודש, דרך אשת קשר במחנה סידי אל יאיש , 300 פרנק עבור כל מבוגר ו-200 פרנק עבור כל ילד.

הוועד מימן תיקוני משקפים, טיפולי שינים קניית ביגוד חורף עבור אלפי הפליטים שנשלחו למחנות ההסגר. בנובמבר 1941 כתב רופא השיניים פול הנרי דיווח על הטיפול שהעניק לפליט פרטריץ' שוף במחנה סידי איל יאיש, וביקש מהלן את שכרו - 2,600 פרנק. וזוהי רק דוגמה אחת מני רבות.

פעילותה של הלן הקיפה גם פליטים מאירופה שהגיעו למרוקו כתחנת מעבר בלבד. בסוף שנת 1940 שיגר ארגון היהודי היס"ם מספר אוניות פליטים מדרום צרפת למדינות באמריקה. שלוש מהאוניות נאלצו לעגון בקזבלנקה עקב חשש מהבריטים, ו-1,200 הפליטים שהיו בהן הורדו הישר למחנות ההסגר. קזבלנקה המשיכה לקלוט פליטים מצרפת, מספרד, מאיטליה ומשאר ארצות צפון אפריקה. במקרים בהם הפליטים לא נשלחו מיד למחנות הסגר, הם הופנו לוועד שטיפל בהם עד הפלגתם.

ועד קזבלנקה שלח גם הקצבות חודשיות עבור הפליטים. בקהילות בהן היה ריכוז גבוה של פליטים, הועסקו אנשי קשר עם הוועדים. בנוסף לכך, הוועד שלח משלוחי מזון ובגדים לאסירים במחנות שניתנה לו גישה אליהם. הוועד גם סיפק חוזי עבודה ותעודות מגורים עבור עשרות אסירים כדי שיוכלו להשתחרר מהמחנות.


הגרמנים מתעוררים


הגרמנים שמו לב לתופעה של הגירת היהודים מקזבלנקה והחליטו לפעול בנדון. באפריל 1941 הם דרשו ממשטר וישי לפרק את הוועד של הלן, ואנשי וישי מצידם דרשו לקבל את הרשימות הפליטים שביקשו הגרמנים. במאי 1941 הודיעו שלטון וישי על סגירת אולמות כי"ח בקזבלנקה, ששימשו עדיין כמרכז לפליטים, וזאת לאחר שהמשטרה מצאה בהם שני יהודים שברחו ממחנה בו-ארפל הידוע לשמצה. הלן נחלצה מצרה זו הודות לקשריה הטובים במסדרונות הממשל הצרפתי, וכעבור ימים אחדים העלתה פליטים ללא מסמכים מתאימים על ספינה שיצאה לעבר ארה"ב.

בתחילת 1942 שכר הוועד שני מעונות חדשים ובהם 14 חדרים. מעונות אלו שימשו כמגורים זמניים עבור אסירי מחנות ההסגר שהגיעו לסידורים בקזבלנקה, או לפליטים ששהותם במקורו הייתה קצרה והם המתינו לאוניות לאמריקה. הוועד קיבל סיוע מהג'וינט ומהיס"ם, אך לא היה בכך די. לפיכך, לוותה הלן מיהודי העיר 280,000 פרנק וכך מימנה את הפלגת הפליטים. כבטוחה להלוואות העמידה הלן את הכספים שעתידה הייתה לקבל מהיס"ם. הוועד סייע גם לפליטים חסרי אמצעים לעזוב את מרוקו, וכל שביקש מהם היה שבעתיד ייצרו איתו קשר ויסייעו בכספים או בהשגת ויזות עבור פליטים אחרים.


הכותבת היא מאסטרנטית לתואר שני במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. המאמר מבוסס על עבודה שנכתבה באוניברסיטת בר-אילן בסמינריון של פרופ' מרים גיליס-קרליבך
תאריך:  18/04/2012   |   עודכן:  19/04/2012
ליאת כהן

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הלן מקזבלנקה
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
סיישל
19/04/12 10:17
2
אלישמע
19/04/12 11:38
3
מאיר3366
20/04/12 18:49
4
נעמיה
21/04/12 20:31
5
ורדה
22/04/12 23:03
פורום: שואה וגבורה כתוב הודעה
+
ב_שמואל
24/05/17 17:12
 
השכל מסרב להאמין.
17/08/17 22:53
+
שבץ חלובה
24/11/15 13:41
 
דן בשלושה
22/01/16 12:55
 
אריאל ק.
31/01/16 15:32
 
חזקי שנאן
3/05/16 13:59
 
במבה
5/05/16 12:54
 
יעקב פלסטינאי
9/05/16 13:17
 
shimonh
11/02/17 02:46
 
ישראלי אמיתי
10/03/17 03:10
 
ב_שמואל
24/05/17 16:50
+
אנונימי
19/04/17 20:24
 
יהודה צבי
24/04/17 18:39
 
א5נונימי
2/05/17 12:51
+
שושנה ויג
17/04/17 18:04
+
מפוכח
22/03/17 23:01
 
הגוי..
12/04/17 13:16
+
מקרוני
29/12/15 08:29
 
ישראלי אשכנזי
8/02/16 19:44
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:23
 
ישראלי כועס מאוד
5/03/16 19:58
 
shimonh
11/02/17 02:37
 
תרבות וספרות
4/05/16 23:13
 
shimonh
11/02/17 02:30
 
אשכנזי טהור
19/05/16 14:03
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
didy
4/06/16 09:57
 
shimonh
11/02/17 01:59
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
ספרדיה טהורה
3/03/16 20:28
 
דרוויש
4/05/16 13:50
 
ס"ט מיצרך נדיר!
12/12/16 09:51
 
עוד אשכנזי
10/03/17 03:03

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
תיאטרון גשר מיסודם של יבגני אריה וסלבה מלצב וקבוצת שחקנים ממוסקבה שהחל כתיאטרון בישראל לפני עשרים שנה, פורש כנפיים לעבר מחזות ממקורות שאינם קלסיקה רוסית. הפתיחות לספרות ישראלית אמריקנית ואחרת ולקראת הדור החדש של שחקנים ישראלים צעירים בוגרי בתי הספר השונים לתיאטרון בארץ, עם העומק של אנשי תיאטרון יוצאי רוסיה שם למדו את יסודות התיאטרון בן דורות, נותן תוצאה שאפשר להגדיר אותה בשם חדוות התיאטרון הטוב. מבחינתי, "גשר" תמיד מרגש, תופש אותך בגרון, מעניק עונג לחלק בך שאוהב תיאטרון ומכריח אותך לחשוב.
18/04/2012  |  שולמית קיסרי  |  כתבות
מנהג של אכילה על האש ביום העצמאות, הפך לפופולרי והמרכזי מכולם, להלן מספר טיפים לאכילה בריאה ונכונה יותר גם במהלך חג זה:
18/04/2012  |  איילת נדיב  |  כתבות
הקיץ בפתח, שכבות הבגדים מתחילות לרדת והמודעות הבריאותית לשמירה על גופנו הולכת וגדלה. הקיץ חם ולעיתים גם לח מאוד, דבר המחייב אותנו להתאים את גופנו לעונה זו ולתמוך באנרגיה שלנו. הטמפרטורה החיצונית משפיעה על התחושות הפנימיות, קצב זרימת הדם בכלי הדם מהיר יותר, הגוף חם ומחפש דרכים להתקרר.
18/04/2012  |  ד"ר ראול רודריגז  |  כתבות
המוח הוא האיבר הראשי במערכת העצבים. הוא מבקר ומתאם את ההתנהגות, את פעילות החושים ואת רוב פעולת איברי הגוף וכן פונקציות מנטליות כגון למידה וזיכרון.
18/04/2012  |  אלונה אזאגי  |  כתבות
ר' יצחק מוולוז'ין המשיל את היחסים בין ישראל לאומות העולם לשני אחים, האחד שובב והאחר תם וישר. יום אחד נכנס השובב הביתה וזעק לאביו: אחי היכה אותי! חשב אביו לרגע - וסטר לרגע. צעק הבן: הכיצד?! אחי היכה אותי, ואתה מעניש אותי?! השיב האב: אם אחיך השקט והרגוע הרים עליך יד - כנראה באמת הגיעו מים עד נפש.
18/04/2012  |  איתמר לוין  |  כתבות

פורומים
היסטוריה
שואה וגבורה
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט