הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   דת ומסורת 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הטעות של העליון בעניין שיחות נתניהו
12/08/2017   |   יוסי דר
 
 
 
חוסר השוויון בארה"ב גדל
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
מועמדי הצללים
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
קנו רחוב בסן פרנסיסקו
11/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חמאס מאתגרת את מחמוד עבאס
11/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
התזת מים בחג השבועות - מנהג או דין?
ייתכן שהתזת המים באה להצביע על השפע היורד לעולם [צילום: פלאש 90]

התזת המים או זילוף המים בחג השבועות מקורו במנהג של יהודי צפון אפריקה שנהגו לשפוך מים על כל עובר ושב בדרך, שכן מי שנשפכו עליו מים בחג השבועות לא יאונה לו כל רע במשך השנה. בין השאר רווח המנהג שבסוף לימוד האזהרות שפכו מים על המסיים. היות שתורה נמשלה למים ומים הם מקור חיים בפרט במדבר, והתורה היא חיינו - אין יותר מכובד מלציין את האירוע במים

▪  ▪  ▪
יום העצמאות השנה עמד בסימן "מים כמקור חיים" את החג חגגנו בשמחה רבה מתוך החסד הגדול שעשה הקב"ה לעם ישראל ולמדינתו.

חז"ל לימדו אותנו בהלכות הפסח ששלושים יום טרם החג דורשים בהלכות החג (פסחים ו'.). הווי אומר שיש להתחיל לעסוק בהלכות חג השבועות בה' באייר יום העצמאות שלושים יום קודם הרגל. ימי ספירת העומר הם הקו המחבר בין הימים של יום העצמאות וחג השבועות. במשך השנים בשל ההקבלה המקראית בין התורה למים הפך חג השבועות בקהילות שונות חגהמים. ייתכן שבשנה זאת הסמליות באה לידי ביטוי לחיבור בין החגים שמרכיב המים היה החוט המחבר, שהרי אין מים אלא תורה ומים כמקור חיים. אולי זו צעידה מן החרות המדינית אל החרות הרוחנית.

חג השבועות הוא החג השני במניין שלושת הרגלים המוכתרים בעטרה "מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון". שונה הוא משאר המועדים במהותו ובצביונו נמשך רק יום אחד. אין לו דינים ומצוות מיוחדות, החג מסמן לנו את שלהי האביב ותחילת הקיץ.

שמות רבים לו: עצרת, חג הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה, יום הקהל, יום החמישים ובקהילות בצפון אפריקה הפך לחג המים. כמו רבים מהחגים שבועות מציין את הקשר לאדמה שמחת החקלאי המעלה את ביכוריו- יבולו בחג הקציר לבית המקדש. המכנה המשותף העולה מן השמות השונים של החג הוא הקשר שבין החומר והרוח, הקציר והביכורים מחד גיסא בצד מתן תורה לימודה ושימושה מאידך-גיסא.

אין משמעות יותר עמוקה המבטאת את מהותו של החג בדברי הנביא ישעיהו: "הוי כל הצמא לכו למים" (ישעיהו נ"ה, א'). מוסיף מדרש אבות דרבי נתן " כתר תורה מונח כל הרוצה ליטול יבוא ויטול שנאמר " כל הצמא לכו למים" הווי עמל בדבר תורה ואל תתעסק בדברי בטלה" (פרק מ"א).

נשאלת השאלה מהו מקורו של מנהג התזת המים בשבועות?

התזת המים או זילוף המים בחג השבועות מקורו במנהג של יהודי צפון אפריקה שנהגו לשפוך מים על כל עובר ושב בדרך, שכן מי שנשפכו עליו מים בחג השבועות לא יאונה לו כל רע במשך השנה. בין השאר רווח המנהג שבסוף לימוד האזהרות שפכו מים על המסיים. היות שתורה נמשלה למים ומים הם מקור חיים בפרט במדבר, והתורה היא חיינו לכן אין יותר מכובד מלציין את האירוע במים.

הרב פרופסור יוסף שפרבר בספרו רב האיכות ורב הכמות "מנהגי ישראל" מביא השערה מעניינת: "מצינו חגיגה שהייתה נפוצה בצפון אפריקה באמצע הקיץ הנקראת "אנסארה", שבה היו מלחמות מים והיו שופכים מים זה על זה.....נראה בעליל שמנהג זה מושפע בדרך זו או אחרת ממנהגי האזור. לא מצאנו אותו בקהילות ישראל שבארצות אחרות" (כרך ח' עמ' פ"ד-צ"ה).

ייתכן שהתזת המים באה להצביע על השפע היורד לעולם, וגם להראות שכל מי שהיו שופכים עליו מים בחג לא היה ניזוק כל השנה.

בספר "הגיד מרדכי" מתאר הרב מרדכי הכהן את מסורת המנהגים של יהדות לוב: "אחרי סעודת שחרית של שבועות יקדישו מלחמה איש באחיו ואיש ברעהו בנאדות מים וכל המרבה לנצוח את חברו לשפוך עליהם מים הרי זה משובח. על סמך התורה נמשלה למים ויום חג השבועות הוא יום מתן תורה....כל מה שירבו היהודים לשפוך מים סימן הוא כי תהיה שנה גשומה" (סימן 97).

כאשר מנסים אנו להתחקות אחר שורשי המנהג ולבדוק כמה קדום הוא, מוצאים אנו שהוא נזכר כבר בחיבורו של ר' דוד ב"ר אהרון הסבעוני איש מרוקו בן המאה הי"ח שכתב בשמו של ר' מימון אבי הרמב"ם ומובא בספר נר המערבי עמ' 215 ו216 "וכן מנהגנו לזלוף מים קצתם על קצתם בחג השבועות". ממשיך להעיר על כך המהדיר ר' יעקב טולדנו בעמ' 108 בספר נר המערבי , ירושלים, תרע"א:"בחג השבועות ידוע בין יהודי מרוקו מנהג "הזאת המים" גדולים וקטנים ישפכו איש איש על מכרו כדי מים....ביחוד ירבו להזות בהגיע זמן המנחה....הטעם לזה, מפני שכשניתנה התורה נתעלפו ישראל ונזרק עליהם מים להשיב נפשם".

הרב דוד עובדיה זצ"ל בספרו על קהילת צפרו חלק ג' עמ' 288 מביא טעם נוסף: "כשנולד משה רבינו הצפינה אותו אמו ג' חודשים וכשלא יכלה יותר שמה אותו בתיבה על שפת היאור וכך ניצל ע"י בת פרעה. משה נולד בז' אדר ומלאו לו שלושה חודשים בו' סיון יום שחל בו שבועות שאז שמה אותו אימו על היאור . לזכר המאורע שביום שזכינו לקבל את התורה הצילו המים את משה לכן נהוג לזרוק מים אחד על השני". קיימות עוד סברות לזליפת המים . אחת מהן שבליל חג השבועות נהוג להיות ערים כל הלילה וללמוד תורה. לקראת הבוקר היו המתפללים עייפים ונרדמים. לכן, על-מנת להעירם היו מתיזים עליהם מים.

יש הסוברים שהי מקומות בהם ארבו לחתנים וכלות טריים והוריקו עליהם מנות מים בשפע סימן ברכה לפוריות (ספרו של אברהם אלמליח מנהגי חג השבועות בצפון אפריקה עמ'98 ).

שפיכת המים בבית הכנסת ביום חג השבועות בשעת קריאת האזהרות לא נתקבלה בהבנה וברצון. היא גרמה להרבה רוגז, קובלנות לרבנים ואפילו לדרישת פיצויים על היזקים לבגדי המתפללים.

בין המתנגדים הגדולים למשחקי המים היה הרב יוסף משאש זצ"ל מי שהיה רבה של חיפה ובספרו "מים חיים" ח"א סימן רט"ז מציין שמנהג זה היה בארץ מולדתו מקנס בזמן קדום אצל אנשים ריקים דווקא, וחכמי העיר היו מוחין בכל שנה על זה ואף עשו תקנה בשנת 1870 לבטל מנהג זה נוכח האיסורים של סחיטת בגדים, צער הגוף וכיו"ב.

מסקנתו הסופית שמנהג זה "שלא ברצון חכמים". סיכומו של דבר , ניתן לומר שמנהג התזת המים בחג השבועות שנהגו בקהילות היהודיות בצפון אפריקה וגם התפשט לקהילות בארץ נבע מטעמים שונים המופיעים לעי"ל. אולם לכך קמה התנגדות של מורי ההוראה מקרב יהדות זו עקב בעיות הלכתיות שנוצרו במהלך השנים דוגמת צער הגוף , פריצות וכו'. הדים לכך ניתן לעיין בספרו של הרב דוד עובדיה זצ"ל: "ולפי השמועה פה בארץ ישראל התחילו הגברות להתערב בין הגברים במנהג זה ועל-ידי זה באים לידי פריצות ותערובת נשים, לכן יש לבטל מנהג זה...יום מתן תורה צריכים לשמור על קדושה" (קהילת צפרו חלק ג' עמ' 288 תשל"ז ירושלים).

תאריך:  23/05/2012   |   עודכן:  23/05/2012
חניאל פרבר

מועדון הבלוגרים עוקבים: 5לקבלת רשימות חניאל פרבר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
התזת מים בחג השבועות - מנהג או דין?
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מרוקאי
23/05/12 09:45
פורום: חגים ומועדים כתוב הודעה
+
ברברה123
3/05/17 13:43
 
צורי
24/05/17 14:19
+
מבין
10/05/17 21:52
+
יובלשםתפוס
1/05/17 11:19
 
ע_הראל
1/05/17 18:04
+
עטרה שגב קלימי
8/03/15 13:05
 
ע. בן-יוסף
11/04/15 03:15
 
לאורך שנים!!!
23/04/15 09:08
 
בבון זה קוף
10/05/15 11:04
 
מגיב ותיק
22/09/15 15:04
 
בבון זה קוף.
11/04/16 00:15
 
ב.ל
23/09/15 11:04
 
ב.ל
22/03/16 19:08
 
לשון וורודה
17/04/16 21:29
 
אלון לוי
23/04/15 09:18
 
מודד מוח
11/05/16 10:16
 
תומס
11/05/16 19:28
 
דוד לוי
22/04/15 04:53
 
עזרא מנצור
22/04/15 13:35
 
שוחר-שלום
22/04/15 21:16
 
אורי פ
23/04/15 10:46
 
ע_הראל
13/09/15 10:53
 
ע_הראל
7/12/15 23:58
 
כמה כסף?
22/04/15 15:40
 
jj
12/05/16 14:32
 
עזרא מנצור
12/05/16 20:30
 
ברכה נורדאו
19/12/16 20:46
 
סחלה
13/03/17 05:06
 
מחמוד עבאס
1/05/17 02:06
+
תרצה
5/04/17 13:01
 
שמין
12/04/17 08:22
+
קורןנאוה טבריה
13/03/17 10:17

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
מרבית המעשנים מודעים לנזקי העישון למערכת הנשימה ולריאות. מה שידוע פחות הוא, שעישון עלול לפגוע גם בלב ובכלי הדם. מחקרים מדעיים רבים הוכיחו קשר ישיר בין עישון סיגריות (וגם פייפ ונרגילה), לבין מחלות לב וכלי דם; מתוך כלל התקפי הלב אצל אנשים צעירים עד גיל 45, כ-75% מתרחשים בקרב מעשנים. רמת הסיכון של מעשנים מתחת לגיל 40 ללקות בהתקף לב, גדולה פי 5 בהשוואה ללא מעשנים ולמעלה מ-50% ממקרי אוטם שריר הלב אצל נשים, מתרחשים אצל נשים מעשנות.
23/05/2012  |  ד"ר אילן קיציס  |  כתבות
ב-1985 ינקי מרגלית היה בטוח שהוא מחזיק בידו את הדבר הבא. שנה קודם לכן פנה אליו גרפולוג וביקש ממנו שיבנה לו תוכנה שתחליף אותו. "קוראים לזה תוכנת מומחה (expert system) והיא חלק ממערך רחב של בינה מלאכותית", אומר מרגלית. "לקח לי המון זמן לבנות את התוכנה הזו. הרגשתי שאני מחזיק מוצר שיחולל שינוי גם בתחומים רציניים יותר מגרפולוגיה, כמו: רפואה, פסיכולוגיה ותחומים אחרים. רק שהייתה בעיה קטנה: באותה תקופה הייתה מגפה של פריצה לתוכנות ופחדתי שמישהו אחד יקנה את זה וייתן לכולם להעתיק. שברתי את הראש איך להגן על התוכנה החשובה שיצרתי, ואז צץ בי רעיון: לבנות פלג הגנה חיצוני למחשב, שבלעדיו התוכנה לא תשתף פעולה עם המשתמש ולא תפעל".
22/05/2012  |  דוד חרמץ  |  כתבות
יאיר לפיד יו"ר יש עתיד, 5.11.1963, יליד מזל עקרב
22/05/2012  |  צילה שיר-אל  |  כתבות
עונת המעבר מאופיינת בשינויים אקלימיים קיצוניים במהלך היום והלילה, הרוחות עזות, מחוללי אלרגיה ווירוסים נפוצים. מאפיינים אלה יוצרים עומס על המערכת החיסונית ומשפיעים לרעה על מראה עור הפנים, הגוף, השיער ובריאותינו הכללית. נטייה לרגישות יתר, אדמומיות, קשקשת, גרד ויובש קיצוני בעור, נטייה ליובש העין / דימוע יתר, ציפורניים סדוקות וחוסר נוחות כללית, מוקצנת בעונה זו.
22/05/2012  |  הרמן וויס  |  כתבות
ניתוחי שקדים ואדנואידים הם מהניתוחים הנפוצים ביותר בילדות. עדות ראשונה להסרת שקדים מוזכרת כבר בכתבי צלזוס מימי יוון העתיקה. השקדים והאדנואידים מכילים רקמה לימפתית המהווים חלק מטבעת ע"ש waldeyer, (אזורים של רקמה לימפתית באזור הלוע). בנוסף לשקדים ואדנואידים, קיימת רקמה לימפתית גם בבסיס הלשון (שקד לשוני).
22/05/2012  |  ד"ר ערן אורבוך  |  כתבות

פורומים
דת ומסורת
חגים ומועדים
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט